סכות

סֻכּוֹת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סוכות
הגייה^*	sukot
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה (1,3); זכר (2)
שורש	ס־כ־ך
דרך תצורה	ר' מן סֻכָּה
נטיות

לשון המקרא עיר בעבר הירדן שבנחלת שבט גד.
- ”וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל-כֵּן קָרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם סֻכּוֹת.“ (בראשית לג, פסוק יז)
- ”וַיִּלְכָּד-נַעַר מֵאַנְשֵׁי סֻכּוֹת וַיִּשְׁאָלֵהוּ וַיִּכְתֹּב אֵלָיו אֶת-שָׂרֵי סֻכּוֹת וְאֶת-זְקֵנֶיהָ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה אִישׁ.“ (שופטים ח, פסוק יד)
- ”בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן.“ (מלכים א׳ ז, פסוק מו)
- ”אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד.“ (תהלים ס, פסוק ח) (וגם תהלים קח, פסוק ח)
אחד משלוש רגלים, חג מקראי אשר נהוג בו לשבת בסוכה.
- ”דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיהֹוָה.“ (ויקרא כג, פסוק לד)
- ”זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם וְחַטַּאת כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת.“ (זכריה יד, פסוק יט)
- ”וַיַּעֲשׂוּ אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת כַּכָּתוּב וְעֹלַת יוֹם בְּיוֹם בְּמִסְפָּר כְּמִשְׁפַּט דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ.“ (עזרא ג, פסוק ד)
לשון המקרא צביר כוכבים הנמצא במזל שור, הנראה בעין בלתי מזויינת כשבעה כוכבים בלבד.
- ”וְאַנְשֵׁי בָבֶל עָשׂוּ אֶת סֻכּוֹת בְּנוֹת וְאַנְשֵׁי כוּת עָשׂוּ אֶת נֵרְגַל וְאַנְשֵׁי חֲמָת עָשׂוּ אֶת אֲשִׁימָא.“ (מלכים ב׳ יז, פסוק ל)
- ”וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם.“ (עמוס ה, פסוק כו)

גיזרון

עיר בעלת שם דומה נזכרת בנדודים במצרים: ”וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף.“ (שמות לב, פסוק יז)
ייתכן כי ע"ש אותה עיר במצרים, בין השאר.
צורת נקבה מן שכוי.^[1] מאכדית: Šukudu – אברק