ערף
(הופנה מהדף עורף)
עֹרֶף
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עורף |
| הגייה* | oref |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ר־ף א |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ עֳרָפִים נט׳ עָרְפּוֹ עָרְפָּהּ. |
- הצד האחורי של הצוואר (איזור המפרקת).
- ”יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ.“ (בראשית מט, פסוק ח)
- ”שָׁלֵו הָיִיתִי וַיְפַרְפְּרֵנִי וְאָחַז בְּעָרְפִּי וַיְפַצְפְּצֵנִי וַיְקִימֵנִי לוֹ לְמַטָּרָה.“ (איוב טז, פסוק יב)
- ”הַשּׁוֹחֵט מִן הָעֹרֶף, שְׁחִיטָתוֹ פְסוּלָה; הַמּוֹלֵק מִן הָעֹרֶף, מְלִיקָתוֹ כְשֵׁרָה; הַשּׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר, שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה; הַמּוֹלֵק מִן הַצַּוָּאר, מְלִיקָתוֹ פְסוּלָה, שֶׁכָּל הָעֹרֶף כָּשֵׁר לַמְּלִיקָה, וְכָל הַצַּוָּאר כָּשֵׁר לַשְּׁחִיטָה.“ (משנה, מסכת חולין – פרק א, משנה ד)
- ”שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה, שֶׁהָפְכָה עֹרֶף לַחֲמוֹתָהּ; וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת, שֶׁרָאֲתָה בְּדִבְרֵי חֲמוֹתָהּ.“ (רות רבה, פרשה ב, סימן ט)
- ביקשתי מהספר להניח את שיערי גולש על העורף.
- בהשאלה: צד אחורי של חפץ (לא נפוץ)
- בהשאלה:החלק הרחוק מקו החזית במלחמה, האוכלוסיה האזרחית במלחמה.(בהרחבה גם בכלכלה)
- בישראל בזמן מלחמת המפרץ העורף סבל את עיקר המעמסה.
- לשם כך מונה קצין בדרגת אלוף לפיקוד העורף.
גיזרון
עריכה- קיימות מילים קרובות בשפות שמיות נוספות: אכדית: arruppu (רעמה), ארמית עָרְפָּא, עֻרְפ' (רעמת סוס, כרבולת).
- במקרא עורף הוא אחורי הראש (ולא הצוואר) אחורי הצוואר נקרא 'מול עורף'. ”...וּמָלַק אֶת-רֹאשׁוֹ מִמּוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל.“ (ויקרא ה, פסוק ח) (ראו רש"י שם) דיוק זה איבד את משמעותו בעיקר בגלל השימוש בשם בפעולת העריפה שנעשית בצוואר.(ראו עוד ברמב"ם הלכות תפילין פ"ד) [דרוש מקור]
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית:
- nape
- back
- rear, civilian population
גרמנית:
- Nacken
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: עורף |
עָרַף א
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | ערף |
| שורש וגזרה | ע־ר־ף א |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- המית בהתזת ראש: הוריד את הראש באבחת חרב מצד העורף.
- ”וְכָל-פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם-לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה.“ (שמות יג, פסוק יג)
- ”וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת-הָעֶגְלָה אֶל-נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא-יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ וְעָרְפוּ-שָׁם אֶת-הָעֶגְלָה בַּנָּחַל.“ (דברים כא, פסוק ד)
- ”שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר, מַכֵּה-אִישׁ, זוֹבֵחַ הַשֶּׁה, עֹרֵף כֶּלֶב, מַעֲלֵה מִנְחָה דַּם-חֲזִיר...“ (ישעיהו סו, פסוק ג)
גיזרון
עריכה- נגזר מהמילה עורף.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: behead
עָרַף ב
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | ערף |
| שורש וגזרה | ע־ר־ף ב |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא ירד כגשם.
גיזרון
עריכה- לא וודאי. קרוב אל ערפל.[1] כנראה משורש שמי קדום ע-ר-ף ב במשמע 'ענן', משם פועל ערף 'הופיעו עננים, ירד כגשם מעננים'.[2] שורש קדום זה מתגלה בעברית מקראית עריפים 'עננים', אכדית urpu 'ענן', אוגריתית ʕrpt (ערפת) 'עננים'.[3]
מידע נוסף
עריכה- כנראה[2] השורש קרוב אל ע־ר־ב במשמע 'בא החושך', כי עננים מביאים חושך; ואכן, בעברית עֲרָבוֹת 'עננים'[4] מופיעה במקרא: ”סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת“ (תהלים סח, פסוק ה) = "רוכב בעננים" ככינוי לאלהים[5] (מקביל לאוגריתית רכב ערפת (rkb ʕrpt) ככינוי לאל בעל),[3] והמקביל באכדית של עָרַב 'בא החושך' כתוב ערף: erēpu 'חשך'. ולכן, כנראה ע-ר-ב וע-ר-ף הם שורשים שמיים קרובים שקשורים לבוא החושך ומתארים גם חושך הערב וגם חושך העננים (וגם ערפל קשור לרעיון של חושך[6]), ובעברית משמע השורש ערף התפתח מעננים (עריפים) לגשם.
- המילה רעף היא גרסה אחרת במשמע זהה, בשיכול אותיות.
מילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכהסימוכין
עריכה- ↑ מילון אבן-שושן
- ↑ 2.0 2.1 HALOT ערך ערף. The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, by Ludwig Köhler, Walter Baumgartner, Johann Jakob Stamm, Benedikt Hartmann, Ze’Ev Ben-Hayyim, Eduard Yechezkel
- ↑ 3.0 3.1 A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 181
- ↑ קליין, גם אבן-שושן ערך ערבהג.
- ↑ תרגומים מודרניים.
- ↑ CAL מתאר: " ʕrpl is a low, dark cloud associated with darkness and moisture, i.e. fog"