פרח
פֶּרַח
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פרח |
| הגייה* | perakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | פ־ר־ח א |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ פְּרָחִים; פֶּרַח־, ר׳ פִּרְחֵי־ |
- איבר בחלק מהצמחים, העשוי מעלים סדורים, המשמש לרבייה זוויגית.
- ”...וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים.“ (במדבר יז, פסוק כג)
- ”וְעָבְיוֹ טֶפַח, וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת־כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן; אַלְפַּיִם בַּת, יָכִיל.“ (מלכים א׳ ז, פסוק כו)
- ”כִּי־לִפְנֵי קָצִיר כְּתָם־פֶּרַח וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה...“ (ישעיהו נח, פסוק ה)
- "פֶּרַח נָתַתִּי לְנוּרִית / קָטָן וְיָפֶה וְכָחֹל / תַּפּוּחַ נָתַתִּי לְנוּרִית / נָתַתִּי הַכֹּל" (דני גיבור, מאת מרים ילן שטקליס)
- בגינתנו יש פרחים רבים.
- מי שחדש בתחום, ולומד מאלו שמעליו בהיררכיה.
- ”וְאַרְבָּעָה יְלָדִים מִפִּרְחֵי כְהֻנָּה וּבִידֵיהֶם כַּדִּים שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁל מֵאָה וְעֶשְׂרִים לֹג, שֶׁהֵן מַטִּילִין לְכָל סֵפֶל וָסֵפֶל.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ה, משנה ב)
- בכל שנה יש בצה"ל פרחי־טיס מעטים.
- [סלנג] בהשאלה: כינוי לאישה יפה.
- "פרח שלי, הו פרח, / למה לבך כמו קרח? / באצבעך לגעת, / ורק לשים טבעת" (פרח שלי, מאת חיים חפר)
- "ולי קראת פרח ועיניים / אני זוכרת הייתי נשמה" (הייתי בגן עדן, מאת אהוד מנור)
- מה פרח כמוך עושה במקום כזה?
גיזרון
עריכה- המילה נגזרה מן הפועל פָּרַח (ראו להלן).
- בניב בֵּגַ'ה השייך לשפות כושיות - פַר fār, בהוראת פרח.
- אכדית (פַּרְאֲּחֻ parāḫu) ◄ לשפות שמיות אחרות כמו געז,ארמית, ◄ וערבית - ראה: (פֲארְח "فرخ").
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה חלק בצמח
|
חדש בתחום
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: פרח |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרחים |
| השורש פרח | ||
|---|---|---|
|
פָּרַח א
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | פרח |
| שורש וגזרה | פ־ר־ח א, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- שנפתחו פרחיו.
- ”וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם, וְהִוא כְפֹרַחַת; עָלְתָה נִצָּהּ, הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים.“ (בראשית מ, פסוק י)
- ”אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל; יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה, וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן.“ (הושע יד, פסוק ו)
- ”אֶל־גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל; לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים.“ (שיר השירים ו, פסוק יא)
- ”שְׁקִיעוֹת בָּהָר תִּבְעַרְנָה וְתִדְעַכְנָה / אֲבָל כַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד תִּפְרַחְנָה“ (כַּלָּנִיּוֹת
, מאת נתן אלתרמן בזֶמֶרֶשֶׁת)
- בהשאלה: התפתח, הצליח, התקדם.
- הופיעו פצעים על עורו.
- ”וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם; וְהָיָה עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.“ (שמות ט, פסוק ט)
- ”וְאִם־פָּרוֹחַ תִּפְרַח הַצָּרַעַת בָּעוֹר; וְכִסְּתָה הַצָּרַעַת אֵת כָּל־עוֹר הַנֶּגַע מֵרֹאשׁוֹ וְעַד־רַגְלָיו...“ (ויקרא יג, פסוק יב)
- ”בַּהֶרֶת וּבָהּ שֵׂעָר לָבָן, פָּרְחָה בְּכֻלּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁשֵּׂעָר לָבָן בִּמְקוֹמוֹ, טָהוֹר.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק ח, משנה ג)
- הנערה לא האמינה שהיא פורחת ביום הצילומים הכיתתיים.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה
| השורש פרח א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פָּרַח ב
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | פרח |
| שורש וגזרה | פ־ר־ח ב, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- התעופף, טס, ריחף באוויר.
- ”מִי שֶׁהָלַךְ לְמְדִינַת הַיָּם וְאָבְדָה דֶרֶךְ שָׂדֵהוּ, אַדְמוֹן אוֹמֵר, יֵלֵךְ בַּקְּצָרָה; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יִקְנֶה לוֹ דֶרֶךְ בְּמֵאָה מָנֶה, אוֹ יִפְרַח בָּאֲוִיר.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק יג, משנה ז)
- ”רָאָה אוֹתָן רָצִין אַחַר מְצִיאָה, אַחַר צְבִי שָׁבוּר, אַחַר גּוֹזָלוֹת שֶׁלֹּא פָרְחוּ, וְאָמַר זָכְתָה לִי שָׂדִי, זָכְתָה לוֹ.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק א, משנה ד)
- ”עַל הַגָּדֵר קָפַץ אַנְקוֹר, / אַנְקוֹר קָטָן, אַנְקוֹר אָפֹר. / קָפַץ נִתֵּר לוֹ פֹּה וָשָׁם – / פִּתְאֹם פָּרַח וְנֶעְלַם.“ (הַאַנְקוֹר, מאת אנדה עמיר-פינקרפלד בזֶמֶרֶשֶׁת)
- בהשאלה: הסתלק, עזב.
- ”'וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו' (ויקרא ז, פסוק כ) - מי שטומאה פורחת ממנו, יצא בשר שאין טומאה פורחת ממנו; ואם איתא, הרי טומאה פורחת ממנו על ידי האור?“ (בבלי, מסכת זבחים – דף מג, עמוד ב)
- השוטרים הגיעו אל הבית וגילו כי הפורץ פרח.
גיזרון
עריכה- הפועל התגלגל אל השפה העברית מן השפה הארמית, שבה לפועל משמעות זהה. יש הסבורים כי מקורו בפועל בָּרַח, אולם לא נמצא לסברות אלו ביסוס. ככל הנראה, הפועל הארמי נגזר מהפועל פָּרַח שלעיל תוך הרחבת משמעות.
נגזרות
עריכה- אפרוח (:1)
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה
| השורש פרח ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פְרֵח
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פרח |
| הגייה* | frekh |
| חלק דיבר | שם־עצם או שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | נ׳ פְרֵחָה |
- [סלנג] זכר הפרחה.
- הרחוב היה מלא בפרחים ממולאים בברילנטין ולבושים בספורט אלגנט.
גיזרון
עריכה- גוף זכר לשם שמקורו בגוף נקבה. בדומה לכוסית וכוסון.
- מקור הביטוי פרחה הוא בשם המצוי אצל יהודי מרוקו פְרֵיחה (באות פ"ה רפה), ומשמעותו בערבית فَرَح - שמחה משורש פרג', או במשמעות פרגית (אפרוח) גם הוא מאותו השורש של שמחה ובריחה.