ערך זה עוסק בפתח. לערך העוסק בהארגון הפלשתיני פת"ח; ראו פת"ח.
יש להוסיף לדף זה את הערכים: פִּתֵּחַ, פֻּתַּח, פִּתֵּחַ(חרט), פֻּתַּח(חרט).

פָּתַח

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא פתח
שורש וגזרה פ־ת־ח, גזרת השלמים
בניין פָּעַל
  1. הזיז כדי לפעור חור או מעבר.
    • ”וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ, וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר יְהוָה מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל יִשְׂרָאֵל; וּפָתַחְתָּ הַדֶּלֶת וְנַסְתָּה, וְלֹא תְחַכֶּה“ (מלכים ב׳ ט, פסוק ג)
    • פִּתְחוּ שְׁעָרִים; וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק, שֹׁמֵר אֱמֻנִים“ (ישעיהו כו, פסוק ב)
    • וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ“ (במדבר טז, פסוק לב)
    • "יושבת לה בלומה בתוך כותלי ביתה והספר פותח בפניה פתחי עולם..." (סיפור פשוט, מאת ש"י עגנון)
  2. הסיר סוגר, מנעול או מכסה.
    • אורי פתח את המנעול.
  3. פקח או פשק דבר מה לרווחה.
    • וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן; וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ“ (בראשית מב, פסוק כז)
    • שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) יש להוריד את כל סימני ' או " מתוך הפרמטרים. ”וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם; וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה“ (בראשית ח', פסוק ו')
    • הוא פתח את ידיו.
  4. התחיל, נתן את אות הפתיחה.

גיזרון

עריכה
  • השורש פת"ח נגזר מהמילה "פֶּתַח".

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: open‏‏‏‏, spread‏‏‏‏ (3), start‏‏‏‏ (4) ‏

ראו גם

עריכה
השורש פתח

השורש פ־ת־ח א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
פ־ת־ח א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּתַח פּוֹתֵחַ

(ב׳ פעוּל: פָּתוּחַ)

יִפְתַח פְּתַח לִפְתֹּחַ
נִפְעַל נִפְתַּח נִפְתָּח יִפָּתֵחַ הִפָּתֵחַ לְהִפָּתֵחַ
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל פִּתַּח מְפַתֵּחַ יְפַתַּח פַּתַּח לְפַתֵּחַ
פֻּעַל פֻּתַּח מְפֻתָּח יְפֻתַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּתַּח מִתְפַּתֵּחַ יִתְפַּתַּח הִתְפַּתַּח לְהִתְפַּתֵּחַ

הערות

עריכה
  • בבניין נפעל, הצורה בפתח גנובה היא זו המופיעה במקורות: ”הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ“ (יחזקאל מד, פסוק ב).
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]

פֶּתַח

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פתח
הגייה* petakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ת־ח
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ פְּתָחִים, ס"ר פִּתְחֵי־
  1. כניסה, דלת, שער.
    • ”וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.“ (בראשית יח, פסוקים אב)
    • ”כו וַתָּבֹא הָאִשָּׁה, לִפְנוֹת הַבֹּקֶר; וַתִּפֹּל פֶּתַח בֵּית-הָאִישׁ, אֲשֶׁר-אֲדוֹנֶיהָ שָּׁם – עַד-הָאוֹר. וַיָּקָם אֲדֹנֶיהָ בַּבֹּקֶר, וַיִּפְתַּח דַּלְתוֹת הַבַּיִת, וַיֵּצֵא, לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ; וְהִנֵּה הָאִשָּׁה פִילַגְשׁוֹ, נֹפֶלֶת פֶּתַח הַבַּיִת, וְיָדֶיהָ, עַל-הַסַּף.“ (שופטים יט, פסוקים כוכז)
  2. כל חור, אם נקב ואם מעבר.


גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעמים רבות במקורות.

מובאות נוספות

עריכה

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: פתח

פַּתָּח (גם: פַּתַּח)

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פתח
הגייה* patakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ת־ח
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ פַּתָּחִין
  1. אחד מסימני הניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה /a/. הוא מופיע מתחת לאות ונראה כקו מאוזן.
    • בי"ת השמוש תנוקד בפתח כאשר יש שימוש בה"א הידיעה, כמו במקרה שלפנינו (בַּמִּדְבָּר). רק כאשר מדובר במקרים בהם אין צורך בה"א הידיעה, יופיע שווא ולא פתח (בְּמִדְבַּר סִינַי). - (שיחה:במדבר)

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: patach‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: פתח (ניקוד)

פִּתֵּחַ גם פִּתַּח א

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): קישט צייר חרט על דבר
    • ”מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (שמות כח, פסוק יא)
  2. (יש לשכתב פירוש זה): שכלל הגדיל

גיזרון

עריכה

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בארמית התרגום תִּגְלוֹף.

נגזרות

עריכה

ראו גם

עריכה

פִּתֵּחַ גם פִּתַּח ב

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא פתח שחרר מובן ספציפי הסיר בגדים כבדים או כבלים מעל הגוף
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
  2. [נדיר] נפתח, הסיר מעל עצמו סוגר.
    • ” נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ “ (שיר השירים ז, פסוק יג)

גיזרון

עריכה

צורה משנית של פָתַח

צירופים

עריכה
  NODES