צופה

צוֹפֶה

לשון המקרא אדם העומד על המשמר במקום גבוה כדי להתריע מפני סכנה, אויב מתקרב וכדומה.
- ”וְהַצֹּפֶה עֹמֵד עַל הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֵאל“ (מלכים ב׳ ט, פסוק יז)
- ”וְהַצֹּפֶה כִּי יִרְאֶה אֶת הַחֶרֶב בָּאָה וְלֹא תָקַע בַּשּׁוֹפָר וְהָעָם לֹא נִזְהָר וַתָּבוֹא חֶרֶב וַתִּקַּח מֵהֶם נָפֶשׁ הוּא בַּעֲו‍ֹנוֹ נִלְקָח וְדָמוֹ מִיַּד הַצֹּפֶה אֶדְרֹשׁ.“ (יחזקאל לג, פסוק ו)
- "עליכם לדעת שהם קיימו מה שקרוי שמירה מָלָאית באונייה הזו – כל אנשי הצוות ישנים, ורק ההגאים והצופים מתחלפים." ג'וזף קונרד, לורד ג'ים. מאנגלית: אמציה פורת, 2005)
כינוי לנביא.
- ”בֶּן אָדָם צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשֹרָאֵל“ (יחזקאל ג, פסוק יז)
- ”מנצפ"ך צופים אֲמָרוּם.“ (בבלי, מסכת מגילה – דף ג, עמוד ב)
- עשרה שמות נקרא נביא עבד. מלאך שליח. צופה. חוזה. חולם. ציר. רואה. נביא. איש האלהים מסכת אבות דרבי נתן פרק לז