- לשון המקרא הביא כמה פריטים אל מקום אחד, והניח במקום שמור.
- ”וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ“ (בראשית מא, פסוק לה)
- ”וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ כָּלִיל“ (דברים יג, פסוק יז)
- ”וּבֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם קָבַץ אֶת כָּל חֵילוֹ וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ וְסוּס וָרָכֶב וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן“ (מלכים א׳ כ, פסוק א)
”יקבץ און“ (תהלים מא, פסוק ז) במובן ישמור על יחיד.
ניתוח דקדוקי – פועל
|
כתיב מלא |
קיבץ
|
שורש וגזרה |
ק־ב־ץ
|
בניין |
פִּעֵל
|
- הביא כמה יחידים אל מקום אחד.
- ”וְהָיָה כִּצְבִי מֻדָּח וּכְצֹאן וְאֵין מְקַבֵּץ אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ יָנוּסוּ“ (ישעיהו יג, פסוק יד)
- ”כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא עָלוֹת יְנַהֵל“ (ישעיהו מ, פסוק יא)
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
קובץ
|
הגייה* |
kovets
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ק־ב־ץ
|
דרך תצורה |
משקל קֹטֶל
|
נטיות |
ר׳ קְבָצִים
|
- לשון ימי הביניים אסופת כתבים
- [מחשבים](יש לשכתב פירוש זה):