קרן בן שמן

קֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה^*	keren ben shemen
חלק דיבר
מין
שורש	ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות

לשון המקרא [משוער] מתחם מוצל בזווית (קרן) ההר המתאים לגידול זית ^[1]
- ”אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי, שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ: כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי, בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן“ (ישעיהו ה, פסוק א)

מקור

א' בן יהודה מפרש את המילה קרן פירושים אחדים: קרן של בעל חיים, בהשאלה לאדם או לעם חזק, קרן במשמעות שן, כלי בצורת קרן להחזיק בו שמן, קרן יובל, קרן במזבח. כן הוא מציין שקרן משמעה גורן או ערמה באשורית , וקרן משמעה צבר לערמה. א' בן יהודה מפרש את המילה קרן פירושים אחדים: קרן של בעל חיים, בהשאלה לאדם או לעם חזק, קרן במשמעות שן, כלי בצורת קרן להחזיק בו שמן, קרן יובל , קרן במזבח. כן הוא מציין שקרן בשפה אשורית משמעה גורן או ערמה, וקרן משמעה 'צבר לערמה'. נ"ה טור סיני מוסר שבאכדית קרֶנֻ qerennu היא הקרן, לעומת הריבית, היא הערמה הגדולה,הצבור וסבור הוא, שקרן וגרן שורשן משותף ומשמען — ערמה . הגורן המשמשת במשמעות ערמה בצורת חרוט, נזכרת גם במקורות נוספים.

החוקר מנשה הראל הגיע למסקנה כי הזית שיונקותיו ושורשיו רכים הם ואינם יכולים לחדור לסדקי הסלע הקשה שבהר , גדל בארץ — בקירטון רך — כי הזית אוהב סידן — כמו בהר הזיתים ובהרים דומים לו , או באדמה עמוקה ודשנה לפיכך הביטוי "קרן בן שמן" מתייחס לקרן מורה על מקום וזווית שבין שני הרים, אשר בה מרוכזת הקרקע בערמה, ומכאן קֻרנֻ גֻרנֻ באכדית מלשון ערמה או ציבור, ואלה הם הגיאיונים הרמים שכינות להרים , שאליהם נסחפת הקרקע משלושה עברים — מלמעלה ומשני האגפים — כי בשאר המדרונות התלולים קיים סחף קרקע ועובי אדמתם מועט ^[2]

בספר יוסיפון מופיע הביטוי: קרן שמן בהוראת כלי חרוט למשיחה בשמן וְיֹצֵא אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן וְיִשְׁפֹּךְ עַל רֹאשׁוֹ וַיִּמְשַׁח אוֹתוֹ עַל הַמִּלְחָמָה. וְיָרִיעוּ כָּל הָעָם וְיִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וְיֹאמְרוּ: יְחִי הַמשיח / (דוד פלוסר ספר יוסיפון,עמוד: 80)