רבע

רָבַע

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	רבע
שורש וגזרה	ר־ב־ע ב
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא קיים יחסי מין, שכב עם (בד"כ יאמר על הזכר).

   • "וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם" (ויקרא כ טז)

גיזרון

• מקראי. בארמית השורש ר-ב-ע 'שכב' נפוץ ומקביל לשורש עברית ר-ב-ץ 'שכב' (חילופי צ־ע מהאות הפרוטו־שמית ḍ). לפי Brown-Driver-Briggs, יכול להיות שהשורש מופיע במקרא כחילוף של ר-ב-ץ בהשפעת הארמית.

תרגום

• אנגלית: mate‏‏‏‏‏

ראו גם

• הרביע
• הרבעה
• רביעה

רִבֵּעַ א

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	ריבע
שורש וגזרה	ר־ב־ע א
בניין	פִּעֵל

1. העלה מספר בחזקה שניה, הכפיל מספר בעצמו.

   • "[...] אם תרבע שם י"ה ותאמר י"ה פעמים י"ה עולה רכ"ה והם מזל מאזני"ם [...]." (ספר הפליאה)

2. לתת למשהו צורת ריבוע.

   • "ותדע לך שאם תרבע טבלא עשר על עשר יהיו מאה בתברייתא, וכשתעגל בתוכו עגול שוה כטבעת היה ג"כ עשר על עשר עגולות [...]." (חדושי הרשב"ע על מסכת עירובין דף עו/ב)

צירופים

• לרבע את המעגל

נגזרות

• ריבוע
• מרובע

תרגום

• אנגלית: square‏‏‏‏‏

ראו גם

• ריבוע

רֶבַע א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רבע
הגייה*	reva
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־ב־ע א
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ רְבָעִים; רֶבַע־, ר׳ רִבְעֵי־

1. לשון המקרא חלק אחד מתוך ארבעה, מחצית החצי.

   • ”וַיֹּסֶף הַנַּעַר לַעֲנוֹת אֶת שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הִנֵּה נִמְצָא בְיָדִי רֶבַע שֶׁקֶל כָּסֶף וְנָתַתִּי לְאִישׁ הָאֱלֹהִים וְהִגִּיד לָנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ“ (שמואל א׳ ט, פסוק ח)

2. לשון המקרא פאה אחת בגוף בעל ארבע פאות.

   • ”וידו וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם לְאַרְבַּעְתָּם“ (יחזקאל א, פסוק ח)

צירופים

• רבע הקב
• רבע ראש
• בית רובע

נגזרות

• רבעון

מילים נרדפות

• רְבִיעַ
• רביעית

תרגום

   אחד מתוך ארבעה

אנגלית: quarter‏‏‏‏ יידיש: פערטל‏‏‏‏ (הגייה: fertl) רוסית: четверть‏‏‏‏

   פאה

אנגלית: fourth‏‏‏‏

רֶבַע ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רבע
הגייה*	reva
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־ב־ע ב
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ רְבָעִים; רֶבַע־, ר׳ רִבְעֵי־

1. לשון המקרא מקום משכב.

   • ”אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה.“ (תהלים קלט, פסוק ג)

גיזרון

• מהשורש ר-ב-ע 'שכב עם נקבה'. המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. יש אומרים שנגזר מן הישיבה על ארבע רגלים.

פרשנים מפרשים

• רד"ק: "ורבעי – והוא משכבי בלילה שהוא רובץ במטתו."
• מצודת ציון: "ורבעי – ענין רביצה והיא השכיבה לנוח, כמו 'ותרבץ תחת בלעם' (במדבר כג) תרגומו 'ורבעת', וקרוב לו לא תרביע כלאים (ויקרא יט)."

צירופים

• ארחו ורבעו

מילים נרדפות

• משכב, רבץ

תרגום

• אנגלית: bed‏‏‏‏‏

רֹבַע א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רובע
הגייה*	rova
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־ב־ע א
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ רְבָעִים; רֹבַע־, ר׳ רָבְעֵי־

1. לשון חז"ל חלק אחד מתוך ארבעה.

   • ”וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב (חרייונים) דִּבְיוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה כָסֶף“ (מלכים ב׳ ו, פסוק כה)
   • "מלח סדומית רובע הקב מעלה עשן כל שהוא" (ברייתא דפיטום הקטורת)

2. עברית חדשה חלק תחום בעיר המוגדר מהבחינה הגאוגרפית, המנהלית, אתנית (סוג האוכלוסיה), או לפי תקופת הבנייה.

   • ”הרובע השלישי של פריז ממוקם בגדה הימנית, והוא אחד מעשרים הרבעים של פריז, בירת צרפת. זהו הרובע הקטן ביותר בעיר אחרי הרובע השני.“ (מתוך הערך הרובע השלישי של פריז בויקיפדיה)
   • "בעיר 19 שכונות המחולקות לשישה רבעים. כל רובע מנוהל על ידי על מנהל הרובע." (מתוך פרסום של עירית נתניה).
   • ירושלים העתיקה מחולקת לארבעה רבעים – הרובע היהודי, הרובע הארמני, הרובע המוסלמי, והרובע הנוצרי.

גיזרון

• עברית חדשה, על פי התפתחות quarter בשפות אירופה.

תרגום

• אנגלית: quarter‏‏‏‏
• רוסית: квартал‏‏‏‏

ראו גם

• שכונה

רֹבַע ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רובע
הגייה*	rova
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־ב־ע ב
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ רְבָעִים; רֹבַע־, ר׳ רָבְעֵי־

1. לשון המקרא [לא בשימוש] (משמעות משוערת) בביטוי רֹבַע יִשְׂרָאֵל, כינוי מליצי לצאצאים הרבים של ישראל, בפסוק הבא:

   • ”מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל“ (במדבר כג, פסוק י)

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. ישנן כמה השערות לפירושה:
  • רובע ישראל = זרע ישראל: על פי השורש ר-ב-ע 'שכב עם נקבה', ראו גם הרביע. כלומר רובע = תוצר של הרבעה עם נקבה, זרע.
  • רובע ישראל = עפר ישראל: על פי הסימטריה בפסוק 'עפר יעקב \ רובע ישראל', כלומר רובע = 'אבק, חול', אולי קשור לערבית غُبَار (עֻ'בְּרַה) 'אבק'.
  • רובע ישראל = החלק הרביעי של ישראל: על פי השורש ר-ב-ע 'ארבע (4)'.
  • רובע ישראל = רִבֵּעֵי ישראל: על פי רִבֵּעִים = צאצאים בדור רביעי, כמו עשרת הדיברות ”פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים“ (שמות כ, פסוק ד).

פרשנים מפרשים

• רש"י: "ומספר את רבע ישראל – רביעותיהן זרע היוצא מן התשמיש שלהם."
• רשב"ם – רבנו שמואל ברבי מאיר: רובע ישראל – זרע ישראל. לפי שע"י הרביעה נוצר האדם.

רִבֵּעַ ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ריבע
הגייה*	ribe'a
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־ב־ע א
דרך תצורה	משקל קִטֵּל
נטיות	ר׳ רִבֵּעִים; רִבֵּעַ־, ר׳ רִבֵּעֵי־; נ׳ רִבֵּעָה, נ"ר רִבֵּעוֹת; נ׳ רִבֵּעַת־, נ"ר רִבֵּעוֹת־; כ׳ רִבֶּעִי, רִבֵּעֲךָ

1. לשון המקרא בן הדור הרביעי, כלומר: בנו של הנכד.

   • ”לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם, כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי“ (שמות כ, פסוק ד)

צירופים

• אב ריבע
• אם ריבעה

מילים נרדפות

• נין

תרגום

• אנגלית: grand grandson‏‏‏‏
• רוסית: правнук‏‏‏‏

ראו גם

• שילש
• חימש

מידע נוסף

• המפרשים נחלקו האם "ריבע" הוא בן הדור הרביעי לאב או לבן. מהפסוק הנ"ל עולה שהכוונה לבן הנכד, אבל בפסוק אחר כתוב: ”עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים“ (שמות לד, פסוק ז), משמע שהריבע הוא בן הנין. יש שפירשו שבאמת הכוונה לבן הנין, ובפסוק למעלה נקט לשון קצרה, או ש"בנים" כולל גם את בני הבנים שג"כ נקראים 'בנים' במקרא (ראב"ע). ואחרים פירשו ש"שילש" ו"ריבע" נספר לפעמים מהאב ולפעמים מהבן (שד"ל בראשית נ,כג). ועיין עוד בערך 'שילש'. עכ"פ כיום התקבל ככינוי לבן הנכד.
• בהבטחה ליהוא נאמר: ”יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי, כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב; בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל“ (מלכים ב׳ י, פסוק ל). בפשטות "רְבִעִים" מקביל ל"רִבֵּעִים", ולא ברור למה מנוקד שם אחרת. אמנם בפועל מלכו אחריו ארבעה דורות (יהואחז, יואש, ירבעם, זכריה)? יש שפירשו ש"בְּנֵי רְבִעִים" הכוונה לבנים של הריבעים, כלומר החִמֵּשִׁים. ריב"כ דחה פירוש זה, כיון שלמה לא אמר כן במפורש? לכן הוא פירש שכאילו כתוב: "בָּנִים רְבִעִים", ולא סופרים את זכריה כיון שמלך זמן קצר לפני שנהרג במהפכה (וכ"כ רש"י). ורד"ק ביאר ששם הכוונה לארבעה דורות מלבד יהוא, כמו בשמות לד,ז. ויש אומרים ש"רְבִעִים" אינו זהה ל"רִבֵּעִים", שהראשון נספר מהאב והאחרון מהבן.