רוח
רוּחַ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רוח |
| הגייה* | ruakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר ונקבה |
| שורש | ר־ו־ח |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ רוּחוֹת |
- תנועה אחידה של האוויר.
- לשון המקרא אוויר, תערובת גזים בריכוזים משתנים הממלאת את האטמוספירה של כדור הארץ ונותנת חיים לכל יצור חי.
- צד, כיוון.
- ”לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל“ (יחזקאל מב, פסוק ו)
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה) אין פרק יב במסכת פסחים. ”אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ רְחוֹקָה, מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ, וּכְמִדָּתָהּ לְכָל רוּחַ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק יב, משנה ב)
- נשמה, חיים.
- בהשאלה מן (4): ישות שאינה בעלת גוף, שריד מופשט של חיים אחרי המוות.
- ”הלך ולן בבית הקברות ושמע אותן רוחות שמספרות זו עם זו“ (בבלי, מסכת ברכות – דף יח, עמוד ב)
- ”ואמר ר' ירמיה בן אלעזר כל אותן השנים שהיה אדם הראשון בנידוי הוליד רוחין ושידין ולילין“ (בבלי, מסכת עירובין – דף יח, עמוד ב)
- כאשר מת אבי, עלתה רוחו השמימה.
- בהשאלה מן (4): אופי, מנטליות, נפש, תכונות אופי קבועות.
- ”וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה כִּי-סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת-יָדָיו עָלָיו...“ (דברים ל, פסוק ט)
- ”לֹא יִתְּנוּ מַעַלְלֵיהֶם לָשׁוּב אֶל-אֱלֹהֵיהֶם כִּי רוּחַ זְנוּנִים בְּקִרְבָּם וְאֶת-יְהוָה לֹא יָדָעוּ.“ (הושע ה, פסוק ד)
- העבריין הזה הוא אדם שפל רוח; אולי אפילו חולה רוח.
- הדברים אינם כתובים בחוק, מפורשות, אך הם משתמעים מרוח החוק.
- בהשאלה מן (6): מצב רוח - תחושות נפשיות זמניות.
- ”טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלּכֵד עִיר.“ (משלי טז, פסוק לב)
- "אֲנִי אַתְּ וְהָאֵל שֶׁלְּצִדִּי / עוֹד נְנַצֵּחַ / לֹא בִּגְלַל הַכּוֹחַ / רַק בִּגְלַל הָרוּחַ" (רַק בִּגְלַל הָרוּחַ, מאת מיכה שטרית)
- "לא תיפול רוחי / לא יותש כוחי / כל עוד עד מחר ישאר / לילה אחד לא יותר" (כל עוד, מאת אהוד מנור)
- "רק אם נאמין בעוז הרוח, / רק אם נאמין ולא ננוח / מן המיצרים אל ים פתוח / כמים רבים נסער." (יחד כל הדרך, מאת שמרית אור)
- המורה כעס היום, רוחו הייתה זועפת ועצבנית.
- בהשאלה מן (4): אמונות דתיות או אמונות אחרות על מהויות נעלות ובלתי מוחשיות של העולם ושל הקיום.
- (ימאות) מעל הרוח: בצד הספינה שהרוח נושבת עליו, לציון כיוונים יחסיים בתוך הספינה ומחוצה לה.
- "רד קצת, הם משיגים אותנו! - קרא אחד שישב על ספסל בצד ש„מעל הרוח“." ("מערכות ים", אוגוסט 1948)
- "אני דוחף קדימה את המצערת ואנו טסים אל המצוף מעל הרוח, שאליו כבר מתקרבות הסירות שיצאו במפנה ימני." ("כחול" - מגזין השיט והספורט הימי)
- (ימאות) מתחת לרוח: בצד הספינה הנסתר מן הרוח, בצד הספינה שהרוח לא נושבת לעברו. לציון כיוונים יחסיים בתוך הספינה ומחוצה לה.
- "שמור על מרחק מכלי שייט מתחת לרוח והתקרב "והידבק" לכלי שייט מעל הרוח כדי שתוכל להאיץ את המפרשית בזינוק." ("כחול" - מגזין השיט והספורט הימי)
- (ימאות) מוּל הָרוּחַ: מצבה של סירה או ספינת מפרשים כאשר חרטומה פונה ישירות אל הכיוון ממנו נושבת הרוח.
- "בִּשְׁעַת הֲרָמַת הַמִפְרָשִׂים פּוֹנֶה הַחַרְטוֹם לְצַד שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאָה הָרוּחַ (לְמַצָּב זֶה נִקְרָא לְהַבָּא „מוּל הָרוּחַ“)." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
- (ימאות) [מליצה] לפאת רוח: הכיוון שממנו הרוח נושבת או "יוצאת"; במוצא הרוח, אל מוצא הרוח.
- "רק רשת דקה ומיקרוסקופית־כמעט של קמטים זעירים ביותר משוזרת היתה סביבי לעיניו, ודאי תוצאה מהפלגותיו הנמשכות בהרבה סופות קשות, ומהביטו תמיד לפאת־רוח [...]. (הרמן מלוויל, מובי דיק. תרגם אהרן אמיר)
- (ימאות) הִפְנָה אֶת הָאֳנִיָּה אֶל הָרוּחַ, פָּנָה אֶל הָרוּחַ, עָלַה לַרוּחַ, קֵרֵב לָרוּחַ, סוֹבֵב לָרוּחַ: הקטין את הזווית בין חרטום ספינת מפרשים ובין כיוון הרוח.
- "הרוח שינתה כיוון וחרטום הספינה עלה לרוח אבל גלים שבאו מן המפרץ הרחב החלו להכות על הדפנות ולערסל את היאכטה." ("כחול" - מגזין השיט והספורט הימי)
- (ימאות) הִפְנָה אֶת הָאֳנִיָּה מוּל הָרוּחַ, פָּנָה מוּל הָרוּחַ: הפנה את חרטום ספינת מפרשים מול כיוון נשיבת הרוח.
- (ימאות) הִפְנָה אֶת הָאֳנִיָּה מִן הָרוּחַ, פָּנָה מִן הָרוּחַ, יָרַד מִן הָרוּחַ, רִחֵק מֵהָרוּחַ: הגדיל את הזווית בין חרטום ספינת מפרשים ובין כיוון הרוח.
- (ימאות) פָּנָה עִם הָרוּחַ, הִפְנִים: סובב את חרטום ספינת מפרשים והחליף מפנה עם הרוח.
- (ימאות) שׁט עִם הַרוּחַ: שט ברוח מלאה או כמעט מלאה (כשהרוח בגבו).
- "ובהזהירו את אנשי־האי כי מרה תהיה אחריתם אם יתקרבו אל הספינה לקח איש אחד עמו, מתח את מפרשה של הטובה בסירות־הלוויתנים שלו, ופנה היישר עם הרוח אל טאהיטי [...]." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)
גיזרון
עריכה- אכדית: רח; ארמית: רוּחָא; ערבית: רוּח, רִיח.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970: הפנה את הוניה אל הרוח, הפנה את האניה מול הרוח, הפנה את האניה מן הרוח, פנה אל הרוח, פנה מן הרוח, פנה מול הרוח, קירב לרוח, ריחק מהרוח, הפנים (פנה עם הרוח), שט עם הרוח.
- האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013: פנה מן הרוח (ירד מן הרוח), סובב לרוח, במורד הרוח, מול הרוח, שט עם הרוח.
צירופים
עריכה- אבעבועות רוח
- אורך רוח
- איש רוח
- גלישת רוח
- גס רוח
- הלך רוח
- חולה רוח
- טחנת רוח
- כוסות רוח
- כל עוד רוחו בו
- לכל הרוחות
- לפאת רוח
- מדעי הרוח
- מורת רוח
- מנהרת רוח
- מצב רוח
- משב רוח
- נגד הרוח
- נחת רוח
- נקבת רוח
- עשה רוח
- פנס רוח
- פעמון רוח
- קצר רוח
- קר רוח
- רוח אלוהים
- רוח גב
- רוח גבית
- רוח הדברים
- רוח הזמן
- רוח הקודש
- רוח השמש
- רוח התקופה
- רוח מלאה
- רוח נגדית
- רוח נוחה
- רוח ספורטיבית
- רוח פנים
- רוח פרצים
- רוח צד
- רוח צדית
- רוח קדים
- רוח קרב
- רוח רעה
- רוח רפאים
- רוחות השמים
- רעות רוח
- שאר רוח
- שבר את רוחו
- שושנת הרוחות
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה תנועת אוויר
|
ישות בלתי גשמית
מעל הרוח
|
מתחת לרוח
|
מול הרוח
|
לפאת רוח
|
הפנה אונייה אל הרוח, פנה אל הרוח, עלה לרוח
|
הפנה אונייה מול הרוח, פנה מול הרוח
|
הפנה אונייה מן הרוח, פנה מן הרוח, ירד מן הרוח
|
שט עם הרוח
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: רוח |
 ציטוטים בוויקיציטוט: רוח |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רוח |
שיט מפרשים
| הפעלת מפרשים: אסף (מפרש) • גלל • הוריד • הניף • העלה • הרתיע • כיוון • משך לאחור • מתח • נשא • פָּרַשׂ • צמצם • צמצם לגמרי • קָפַל • קשר • מיעט תפרושת כיווני הרוח: רוח נגדית (רוח פנים) • רוח קדמית (חדה, קהה) • רוח צד • רוח גבית • רוח מלאה |  |
רֶוַח
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רווח |
| הגייה* | revakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ו־ח |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ רְוָחִים |
- מקום ריק בין דבר אחד למשנהו.
- ”וַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו, עֵדֶר עֵדֶר, לְבַדּוֹ; וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו, עִבְרוּ לְפָנַי, וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר.“ (בראשית לב, פסוק יז)
- ”הַמְקָרֶה סֻכָּתוֹ בַשְּׁפוּדִין אוֹ בַאֲרוּכוֹת הַמִּטָּה, אִם יֵשׁ רֶוַח בֵּינֵיהֶן כְּמוֹתָן, כְּשֵׁרָה.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק א, משנה ח)
- "וּמִן הָאֹפֶק הַלָּבָן / וּמִן הָרֶוַח הַקָּטָן / שֶׁבֵּין הַנִּילוּס וְהַפְּרָת" (תָּמִיד עוֹלָה הַמַּנְגִּינָה, מאת יורם טהרלב)
- (דפוס) בהשאלה מן (1): מרחק תקני בין אות לאות או בין מילה למילה או בין שורה לשורה.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
- (מחשבים) בהשאלה מן (2): המקש הארוך בתחתית המקלדת המשמש ליצירת רווח (2) בין מילים.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
- תחושת הקלה
- [כלכלה] בהשאלה מן (4): ההפרש בין ההכנסה להוצאה (בעיקר כאשר ההוצאה קטנה מן ההכנסה).
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה| ערך בוויקיפדיה: רווח |