תפס
תָּפַס (גם: תָּפַשׂ)
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | תפס, תפש |
| שורש וגזרה | ת־פ־ס, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- החזיק בידו.
- קיבל את מה שנזרק לעברו.
- הילד תפס את הכדור.
- הגיע לדבר מה שהוא רודף אחריו. מנע את בריחתו של מישהו.
- ”כִּי-יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָ בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא-אֹרָשָׂה וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ וְנִמְצָאוּ.“ (דברים כב, פסוק כח)
- ”וְהָיָה כְּתָפְשְׂכֶם אֶת-הָעִיר תַּצִּיתוּ אֶת-הָעִיר בָּאֵשׁ כִּדְבַר יְהוָה תַּעֲשׂוּ רְאוּ צִוִּיתִי אֶתְכֶם.“ (יהושע ח, פסוק ח)
- ”וַיִּתְפֹּשׂ אֶת-אֲגַג מֶלֶךְ-עֲמָלֵק חָי וְאֶת-כָּל-הָעָם הֶחֱרִים לְפִי-חָרֶב.“ (שמואל א׳ טו, פסוק ח)
- ”וַיֹּאמֶר – אִם-לְשָׁלוֹם יָצָאוּ, תִּפְשׂוּם חַיִּים; וְאִם לְמִלְחָמָה יָצָאוּ, חַיִּים תִּפְשׂוּם.“ (מלכים א׳ כ, פסוק יח)
- המשטרה תפסה את הפושע הנמלט.
- [השאלה] קלט, הבין-לעומק.
גזרון
עריכה- ארמית-יהודית: תּֽפַס.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה- קָלַט (2,4)
תרגום
עריכהראו גם
עריכהמידע נוסף
עריכה- רוביק רוזנטל מציין במדורו כי בין תפיסה לתפישה "...אין כל הבדל. תפש (ומכאן תפישה) הוא הצורה המקראית, ותפס הצורה התלמודית. קיימת נטייה לא מחייבת להבחין בין 'תפיסה' פיזית לבין 'תפישה' שכלית". [1]
הערות שוליים
עריכה- [1] רוביק רוזנטל, "הזירה הלשונית". עיתון 'מעריב', 10/2/2006
| השורש תפס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|