אדר הסוכר

מין של צמח

אֶדֶר הסוכר (שם מדעי: Acer saccharinum באנגלית Sugar maple או Rock maple) הוא מין עץ בסוג אדר הגדל בטבע ביערות עצים רחבי עלים של מזרח קנדה, ממערב נובה סקוטיה, דרך דרום קוויבק, מרכז ודרום אונטריו ועד דרום-מזרח מניטובה סביב אגם העצים (Lake of the Woods), והחלקים הצפוניים של מרכז ומזרח ארצות הברית, ממינסוטה מזרחה, לרמות של צפון מדינות המזרח ופנים המערב התיכון. אדר הסוכר נודע בעלווה הבוהקת שלו בסתיו, ובהיותו המקור הראשי לסירופ מייפל.[2]

קריאת טבלת מיוןאדר הסוכר
אדר הסוכר בגן הלאומי בבלגיה
אדר הסוכר בגן הלאומי בבלגיה
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: צמחים וסקולריים
סדרה: סבוננאים
משפחה: סבונניים
סוג: אדר
מין: אדר הסוכר
שם מדעי
Acer saccharum
Marshall‏ 1785
תחום תפוצה
מפת תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תיאור

עריכה

אדר הסוכר הוא עץ נשיר המגיע לגובה שבין 25 ל-35 מטרים,[3][4] ובמקרים יוצאי דופן עד 45 מטרים.[5] קוטר בגובה חזה נע בין 60[4] ל-90 סנטימטרים.[6] גובה עץ בן עשר שנים הוא כ-5 מטרים. אף שהעץ יכול להגיע לגובה של 37 מטרים מרבית העצים לא עוברים גובה של 20 מטרים. כמו ברוב סוגי העצים מרבית עצי אדר הסוכר הגדלים ביער מייצרים גזע גבוה יותר וצמרת צרה יותר מאשר העצים בשטח הפתוח.

העלים הם נשירים באורך וברוחב עד 20 סנטימטרים.[3] העלים מאוצבעים (palmate) ובנויים מחמישה עלעלים היוצאים מנקודה אחת. העלים בבסיס העץ קטנים יחסית והעלים העליונים גדולים יותר והחריצים בהם מודגשים יותר כשהם מעוגלים בחלק הפנימי. צבעי הסתיו מרהיבים, ונעים בין צהוב בוהק בחלק מהעצים ועד כתום לכתום-אדום זרחני בעצים אחרים. לעצי אדר הסוכר יש נטייה לשנות צבע בצורה בלתי אחידה בסתיו. בחלק מהעצים, אפשר לראות את כל הצבעים בעת ובעונה אחת. הם גם חולקים נטייה יחד עם אדר אדום (Acer rubrum) שחלקים מסוימים של עץ בוגר מחליפים צבע שבועות לפני או אחרי יתר חלקי העץ. הניצנים של העלים מחודדים וצבעם חום. צבעם של הענפים שגדלו בשנה האחרונה הוא ירוק והופך בהדרגה לחום כהה.

 
זרעים של אדר הסוכר
 
פרחים של אדר הסוכר באביב

אדר הסוכר יכול להיות חד-ביתי (בעל פרחים משני הזוויגים) או דו-ביתי (כל הפרחים על העץ מזוויג אחד).[7] הפרחים מקובצים למכבד של 5 עד 10 פרחים בגוון צהוב-ירוק וללא עלי כותרת. הפריחה מתרחשת בתחילת האביב לאחר 30–55 ימים של טמפרטורות המאפשרות גדילה. אדר הסוכר יתחיל לפרוח כשהוא בן 10 ל-15 שנים. הפרי הוא זוג כנפיות (זרעים מכונפים). הזרעים כדוריים בקוטר 7–10 מילימטרים, הכנף באורך 2–3 סנטימטרים. הזרעים נושרים מהעץ בסתיו והם חשופים ל-45 ימים מתחת ל-4°C על מנת שהכיסוי שלהם יתפרק. הנביטה של אדר הסוכר איטית, ומתרחשת באביב שנה אחר-כך כאשר הקרקע התחממה ואין סכנה של קיפאון.

אדר הסוכר הוא קרוב משפחה של אדר שחור, שלעיתים נכלל במין זה ולעיתים מופרד למין Acer nigrum. חלק מהבוטנאים מתייחסים למין Acer grandidentatum (באנגלית Bigtooth maple) הגדל במערב ארצות הברית כזן או כתת-מין של אדר הסוכר.

יש הטועים בין אדר נורווגיה (Acer platanoides), שאינו מין מקומי באמריקה אלא הובא ונשתל בערים ובפרברים, והם אינם קרובים במסגרת הסוג. קל להבדיל בין אדר הסוכר לאדר נורווגיה על סמך המוהל בפטוטרת של העלה, באדר הסוכר הוא שקוף באדר נורווגיה לבנבן, על סמך הניצן, באדר הסוכר חום מחודד, באדר נורווגיה אדמדם-סגלגל קהה, ועל סמך הקליפה, השעירה בעצים עתיקים, ובאדר נורווגיה חריצים קטנים. בנוסף, לאונות של העלה באדר הסוכר יש צורה משולשת יותר, בניגוד לאונות המרובעות של אדר נורווגיה.

אף שרבים חושבים שעלה עץ האדר האדום המופיע בדגל קנדה הוא של אדר הסוכר, עלה האדר הרשמי אינו שייך למין אדר מסוים, אף על פי שהוא אולי הדומה ביותר לעלה של אדר הסוכר מכל מיני האדר בקנדה, העלה על הדגל תוכנן במיוחד כדי להיות מזוהה ככל האפשר על דגל מתנופף ברוח בלי לשים לב אם הוא דומה לעלווה של מין מסוים.[8]

עצים גדולים

עריכה

עץ אדר הסוכר הגדול ביותר נמצא בשרלמונט (Charlemont) במסצ'וסטס. ב-2007, השנה שבה נמדד לאחרונה היה היקף העץ 5.92 מטרים בגובה 1.3 מטרים מעל לקרקע ולכן הקוטר בגובה חזה הוא 1.88 מטרים. באותה שנה היה גובה העץ 34.1 מטרים, כשרוחב החופה 27.7 מטרים. חישוב המשקלל את ההיקף באינצ'ים, הגובה ברגלים ו-25% של רוחב החופה ברגלים העניק לעץ 368 נקודות במרשם הלאומי של עצים גדולים. לעץ שנמדד ב-2012 בליים בקונטיקט היה היקף של 5.56 מטרים, ממוצע קוטר בגובה חזה של 1.77 מטרים. גובה העץ היה 37.5 מטרים ורוחב חופה של 26.2 מטרים, מה שהעניק לו 364 נקודות.[9]

אקולוגיה

עריכה

אדר הסוכר הוא אחד מהמינים החשובים ביותר לאקולוגיה של יערות רבים בצפון ארצות הברית ובקנדה. מקבצים של אדר הסוכר בלבד הם מראה נפוץ, וזה מרכיב מרכזי של יערות עצים רחבי עלים בצפון ארצות הברית ובמערב התיכון. בשל הצורך שלו בחורפים קרים, נמצא עץ אדר הסוכר בעיקר מצפון לקו הרוחב 40, באזורי עמידות 3–5. העץ נפוץ פחות בחלק הדרומי של התפוצה שלו (אזור עמידות 6) שבו הקיצים חמים ולחים; שם אדר הסוכר מוגבל לגאיות ולמישורים לחים. במזרח, ממרילנד דרומה, תחום התפוצה מוגבל לרכס הרי האפלצ'ים. במערב, טנסי מייצגת את הגבול הדרומי של תחום התפוצה. לא ניתן גם לרדות מוהל עבור הסוכר בחלק הדרומי של תחום התפוצה של אדר הסוכר משום שהטמפרטורות בחורף לא מספיק קרות.

הגיל המינימלי של אדר הסוכר לייצור זרעים הוא כ-20 שנים. העץ מאריך ימים, בדרך כלל 200 שנים ולעיתים עד 300 שנים.

אדר הסוכר הוא מין טבעי באקלימים קרים ונזקק לקיפאון מוחלט לתרדמה נאותה. ממוצע הטמפרטורות בחודש ינואר בחלקים הצפוניים של תחום התפוצה שלו הוא 18°C-, וביולי סביב ה-16°C. ממוצע הטמפרטורות בחודש ינואר בחלקים הדרומיים של תחום התפוצה שלו הוא 10°C, וביולי סביב ה-27°C.[10] נביטת הזרעים דורשת גם היא טמפרטורות נמוכות מאוד, הטמפרטורה האופטימלית היא מעט מעל לנקודת הקיפאון, כשלאף מין עץ אחר ידוע קיימת תכונה זו. נביטה של זרעי אדר הסוכר בטמפרטורות מעל 10°C נדירה עד בלתי קיימת.

אדר הסוכר הוא בין העצים העמידים ביותר לצל בין העצים הנשירים הגדולים. רק אדר פנסילבניה (Acer pensylvanicum), מין אדר נמוך יותר עמיד יותר לצל. ככל מיני האדר מופגנת עמידותו לצל ביכולתו לנבוט ולהתמיד מתחת לחופת יער סגורה כצמח של תת-היער, והוא מגיב בצמיחה מואצת לאור שמש שנוצר במרווח בחופה. אדר הסוכר יכול לסבול בפועל כל סוג קרקע למעט חול טהור, אבל אינו סובל תנאי יובש או לחות קיצוניים.

השורשים של אדר הסוכר עמוקים יותר מאשר מיני אדר אחרים והם משתתפים בחלוקה הידראולית מחדש, כשהם מושכים מים משכבות הקרקע הנמוכות יותר ופולטים מים אלו בשכבות הקרקע הגבוהות והיבשות יותר. מנגנון זה לא תורם לעץ בלבד, אלא גם לצמחים רבים אחרים הגדלים סביבו.[11]

השפעות פעילות האדם תרמו להצטמצמות של אדר הסוכר באזורים רבים. תפקידו כמין של יערות בוגרים גרם להיותו מוחלף על ידי מינים יותר סתגלנים באזורים שבהם יערות נכרתו. שינוי האקלים תרם להצטמצמות של אדר הסוכר על ידי דחיפת תחום בתי הגידול המתאימים לעצים צפונה יותר, שם הטמפרטורות קרירות יותר. תופעה זו גרמה להגירה הדרגתית צפונה של המין.[12] אדר הסוכר מפגין רגישות גבוהה יותר לזיהום מאשר מינים אחרים של אדר. גשם חומצי והתחמצנות של הקרקע הם חלק מהגורמים התורמים העיקריים למות מיני האדר בטבע ובפארקים עירוניים. בנוסף, השימוש הגובר במלח בעשורים האחרונים כאמצעי להפשרת קרח מהכבישים גרם להשמדת מרבית עצי האדר מרחובות הערים.[13][14]

בחלקים מסוימים של ניו אינגלנד, בייחוד בסמוך לאזורים עירוניים מוחלף אדר הסוכר באדר נורווגיה (Acer platanoides). אדר נורווגיה, כמו אדר הסוכר, עמיד מאוד לצל, אבל עמיד הרבה יותר מאדר הסוכר לתנאים העירוניים, והוא החליף את אדר הסוכר באזורים אלו. בנוסף אדר נורווגיה מייצר יבולים של הרבה יותר זרעים, מה שמאפשר לו לנצח בתחרות מול המינים המקומיים.

טיפוח ושימושים

עריכה

סירופ מייפל

עריכה
 
איסוף מוהל מאדר הסוכר

אדר הסוכר הוא אחד מהעצים החשובים ביותר בקנדה בהיותו, יחד עם אדר שחור, המקור העיקרי לייצור סירופ מייפל.[15] אפשר לרדות מוהל ממיני אדר אחרים במטרה לייצר סירופ מייפל, אבל לחלקם יש תכולת סוכר נמוכה והם מפיק מוהל עכור יותר משני אלו.[15] להפקת סירופ מייפל מאדר הסוכר ממצים את המוהל מהעצים תוך שימוש בברז המקובע בחור שנקדח דרך השיפה הצמודה לקליפת העץ. המוהל שנאסף עובר הרתחה. כאשר המוהל רותח, המים מתאדים ונותר הסירופ. צריך להרתיח 40 ליטרים של מוהל על מנת לקבל ליטר אחד של סירופ טהור. תפוקת הסירופ תלויה בכך שהעץ גדל באקלימים קרים, משום כך עצי אדר הסוכר בחלק הדרומי של תחום התפוצה מייצרים מעט מוהל.[16]

העץ כחומר גלם

עריכה
 
לוחות דקים במיוחד של אדר הסוכר. התמונה משמאל מדגימה סוגי חתכים שונים בעץ. התמונה מימין מראה מעבר אור דרך הדוגמיות המקבילות

העץ יכול להיות לבן, ולגזעים קטנים יותר יש יחס גבוה יותר של עץ נחשק זה.[17] המסלולים של באולינג והפינים מיוצרים בדרך כלל מאדר הסוכר. העצים הנחשבים ביותר הם אלו שבהם המרקם של העץ גלי או מסולסל. אדר הסוכר משמש גם לרצפת מגרשי כדורסל, כולל אלו שבשימוש של ליגת ה-NBA, והוא עץ פופולרי למחבטי בייסבול, יחד עם מילה אמריקאית (Fraxinus americana). משום שמילה אמריקאית הפכה למין בסיכון החל מהעשור השני של המאה ה-21 בשל פעילות זחלי החיפושית בורר המילה (Agrilus planipennis) החליף אותה אדר הסוכר כעץ לייצור מחבטים. הוא גם משמש בייצור כלי נגינה, כגון כלי קשת (הצדדים והגב), גיטרות (הצוואר) ובסיס התוף. הוא משמש לעיתים קרובות בייצור מכשירי ספורט.[18]

אדר סוכר קנדי, המכונה לעיתים קרובות "Canadian hardrock maple" (אדר קנדי כקשה כסלע) נחשב כעץ הטוב ביותר למקלות ביליארד, במיוחד לחלק הקדמי. כמה יצרני מקלות משתמשים בעץ אדר באיכות נחותה שיש בו בעיות קוסמטיות, כדוגמת "סימני סוכר", שהם לעיתים קרובות שינוי צבע בגוון חום בהיר. לעץ הטוב ביותר למקל יש מרקם אחיד, ללא סימנים או שינויי צבע. סימני סוכר אינם משפיעים בדרך כלל על האופן שבו המקל פועל, אבל לא נחשבים בעלי איכות גבוהה כמו מקלות ללא סימנים אלו. העץ משמש גם לקת של רובים ולרצפות בשל חוזקו.[18] עץ אדר קנדי משמש גם בייצור צוואר של גיטרה חשמלית בשל העמידות הגדולה שלו במאמץ פיתול והצליל המהדהד הבהיר והחד שהוא מפיק. אם המרקם הוא גלי בתבניות של להבה או שמיכת טלאים הוא מיועד בדרך כלל למכשירים היקרים יותר. בגיטרות באיכות הגבוהה ביותר העץ עובר תהליך של טוריפיקציה[א] על מנת לסלק שרף ליגנין, תהליך שמאפשר יציבות גדולה יותר לשינויים באקלים ובסביבה, ולשפר את מאפייני הצליל כיוון שהתהודה של הכלי מחולקת בצורה שווה יותר לרוחב המבנה עשוי התאית של עץ נטול ליגנין.

נטיעה באזורים עירוניים

עריכה
 
אדר הסוכר חסר עלים בצד הערך של קוורטר המוקדש לוורמונט

אדר הסוכר היה העץ החביב ביותר לנטיעה ברחובות ובפארקים במהלך המאה ה-19 משום שהיה קל להרבות ולשתול, הוא גדל יחסית במהירות, ויש לו צבע מרהיב בסתיו. עם זאת, כפי שתואר בפסקת האקולוגיה לעיל, הוא הוכח כעדין מדי להמשיך בתפקיד זה לאחר הגידול בזיהום האוויר שמקורו בכלי רכב ממונעים והוא הוחלף על ידי אדר נורווגיה ומינים אחרים עמידים יותר. הצל שהוא מטיל והשורשים הסיביים הרדודים שלו עלולים להפריע לדשא הגדל מתחת לעצים. אדמת חמרה עמוקה, מנוקזת היטב היא המצע הטוב ביותר לשורשים, אם כי אדר הסוכר יכול לצמוח טוב על אדמה חולית כאשר יש הצטברות טובה של הומוס. קרקעות חרסית קלות (או מאווררות) ידועות גם הן כמצע טוב לגידול אדר הסוכר. אזורים מנוקזים בצורה גרועה אינם מתאימים, והמין הוא קצר-ימים אם הוא גדל על מישורי חרסית שבהם יש שיטפונות עונתיים. הסבילות שלו למלח נמוכה, והוא רגיש מאוד לבור. המין סובל מנשירה של עלים אם הוא נדבק באוכלוסיות צפופות של הזחלים של מין העש הססגוני Dryocampa rubicunda (באנגלית Rosy maple moth, "עש האדר הוורוד").[19]

שימוש על ידי הילידים

עריכה

הילידים בני שבט המוהגן (Mohegan) משתמשים בקליפה הפנימית כתרופה כנגד שיעול ובמוהל כתוספת להמתיק מזונות ולהפקת סירופ מייפל.[20]

בתרבות הפופולרית

עריכה

אדר הסוכר הוא העץ המדינתי של מדינות ארצות הברית: ניו יורק, ורמונט, וירג'יניה המערבית וויסקונסין.

העץ מתנוסס על צד הערך של מטבע הקוורטר האמריקני שהוטבע ב-2001 והמוקדש למדינת ורמונט במסגרת תוכנית הקוורטרים של 50 המדינות (State Quarters‏ 50).

גלריה

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Horton, J. L.; Hart, S.C. (1998). "Hydraulic lift: a potentially important ecosystem process". Trends in Ecology and Evolution. 13 (6): 232–235. doi:10.1016/S0169-5347(98)01328-7. PMID 21238277.
  • Canham, C. D. (1989). "Different Responses to Gaps Among Shade-Tolerant Tree Species". Ecology. 70 (3): 548–550. doi:10.2307/1940200.
  • Brisson, J., Bergeron, Y., Bouchard, A., & Leduc, A. (1994). Beech-maple dynamics in an old-growth forest in southern Quebec, Canada. Ecoscience (Sainte-Foy) 1 (1): 40-46.
  • Duchesne, L.; Ouimet, R.; Houle, D. (2002). "Basal Area Growth of Sugar Maple in Relation to Acid Deposition, Stand Health, and Soil Nutrients". Journal of Environmental Quality. 31 (5): 1676–1683. doi:10.2134/jeq2002.1676. PMID 12371186.
  • Melvyn Tyree. "Maple sap exudation: How it happens" (PDF). Maple Syrup Journal. 4 (1): 10–11.
  • Damián Cirelli; Richard Jagels; Melvin T. Tyree (2008). "Toward an improved model of maple sap exudation: the location and role of osmotic barriers in sugar maple, butternut and white birch" (PDF). Tree Physiology. Victoria, Canada: Heron Publishing. 28 (8): 1145–1155. doi:10.1093/treephys/28.8.1145. PMID 18519246.
  • Ohio State University Extension Bulletin 856, North American Maple Syrup Producers Manual

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אדר הסוכר בוויקישיתוף

ביאורים

עריכה
  1. ^ באנגלית Torrefaction, סוג של פירוליזה קלה שבה קולים את העץ ללא נוכחות חמצן בין 200°C ל-300°C

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אדר הסוכר באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ "Sugar Maple Tree Facts: Sugar Maple Tree Growing Information". www.gardeningknowhow.com.
  3. ^ 1 2 "Acer saccharum". Northern Ontario Plant Database.
  4. ^ 1 2 "Acer saccharum". Oklahoma Biological Survey. אורכב מ-המקור ב-9 בנובמבר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "GSMNP tall trees". Nativetreesociety.org.
  6. ^ Sugar Maple
  7. ^ SPECIES: Acer saccharum
  8. ^ "The National Flag of Canada". אורכב מ-המקור ב-23 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Sugar Maple (Acer saccharum) - Champion Tree, National Forests, Connecticut". americanforests.org. 15 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Richard M.; Yawney, Harry W.; Tubbs, Carl H. (1990). "Acer saccharum
  11. ^ "Hydraulic lift and its influence on the water content of the rhizosphere: an example from sugar maple, Acer saccharum". Oecologia. 108: 273–278. doi:10.1007/BF00334651.
  12. ^ "Response of northeastern North American forests to climate change: Will soil conditions constrain tree species migration?". www.nrcresearchpress.com. doi:10.1139/a10-013.
  13. ^ "Sugar Maple Faces Extinction Threat". The New York Times.
  14. ^ Siek, Stephanie V. "Sugar Maples Fall Victim to Road Salt". The Boston Globe.
  15. ^ 1 2 Heilingmann, Randall B. "Hobby Maple Syrup Production (F-36-02)". Ohio State University. אורכב מ-המקור ב-2002-09-17.
  16. ^ "Sugar Maple: Nebraska Forest Service" (PDF). Nebraska Forest Service.
  17. ^ Daniel L. Cassens. "Hard or sugar maple" (PDF). Purdue University:Purdue Extension.
  18. ^ 1 2 "Sugar Maple Plant Guide" (PDF). United States Department of Agriculture.
  19. ^ "Auburn University Entomology and Plant Pathology | Greenstriped Mapleworm". Auburn University Entomology and Plant Pathology (באנגלית).
  20. ^ Tantaquidgeon, Gladys Folk Medicine of the Delaware and Related Algonkian Indians, Harrisburg. Pennsylvania Historical Commission Anthropological Papers #3
  NODES