אהבה רומנטית
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. | |
אהבה רומנטית היא תחושה של משיכה, תשוקה ועניין עמוק כלפי אדם אחר. יחסי אהבה רומנטיים כוללים בדרך כלל ביטויים רגשיים ורצון בקרבה פיזית ונפשית למושא האהבה. כך, נהוג לחשוב על אהבה רומנטית כמקור או ההסבר להיווצרותם של קשרים רומנטיים הכוללים לא רק משיכה מינית אלא גם אינטימיות והיכרות.
בשנת 2000 קיבלה קבוצת מדענים כימאים (דונטלה מרצי, אלסנדרה רוסי וג'ובאני בטיסטה קסאנו מאוניברסיטת פיזה והאגופ סורן אקיסקל מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו) את פרס איג נובל הפרודי לכימיה על כך שגילו כי אי אפשר להבדיל בין אהבה רומנטית ברמה הביוכימית לבין הפרעה טורדנית-כפייתית קשה[1].
הגדרות כלליות
עריכהדיונים על ההגדרה המדויקת של אהבה רומנטית ניתן למצוא בספרות, כמו גם ביצירותיהם של פסיכולוגים, פילוסופים, ביוכימאים ומומחים אחרים. אהבה רומנטית היא מונח יחסי, אך לרוב היא נלקחת כהגדרה, המאפשרת להדגיש רגעים ומצבים במערכות יחסים אינטימיות, כאשר אחד המשתתפים במערכות יחסים אלו תורם להם תרומה מוסרית.
- הוספת דרמה למערכת יחסים של אהבה קרובה, עמוקה וחזקה.
- הפסיכולוג צ'ארלס לינדהולם הגדיר את האהבה הרומנטית כ"...משיכה חזקה, הכוללת אידיאליזציה של אחרים, כולל בהקשר ארוטי, עם ציפייה לדימוי זה להישמר בעתיד"[2] .
הגדרה היסטורית
עריכההיסטוריונים מאמינים, כי המילה האנגלית בפועל "רומנטיקה", התפתחה מהניב בצרפתית ופירושה "סיפור בפסוק" - מתייחסת לסגנון הדיבור, הכתיבה והאמנות בכיתות האליטה של מוסדות החינוך של אז. בתחילה, מילה זו היא פתגם ממוצא לטיני "רומניקוס", כלומר "סגנון רומאי". סיפורי עם אירופיים מימי הביניים, ככלל, דיברו על הרפתקאות אבירות, שלא כללו את רעיון האהבה, עד סוף המאה ה-17.
המילה רומנטיקה מפותחת על בסיס משמעויות אחרות בשפות אחרות, למשל, ההגדרות הספרדיות והאיטלקיות של "הרפתקנים" ו"להטות" בראשית המאה ה-19, לפעמים כוללות את המשמעות של "רומנטיקה" או "איכות אידיאליסטית".
בחברויות פרימיטיביות קיים מתח רומנטי ביחסים בין נישואים לבין קיום יחסי מין, אך הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בטאבו הנוגע למחזור החודשי וללידה[3] .
אנתרופולוגים כמו קלוד לוי-שטראוס מראים שישנן צורות מורכבות של חיזור בחברות קדומות כמו בחברות מודרניות. עם זאת, אין שום עדות לכך שבני החברות האלה יוצרים יחסי אהבה, השונים ממנהגיהם הקבועים, קרוב לאהבה רומנטית מודרנית[4] .
בוני סמית' מאוניברסיטת ראטגרס, בעבודתה "גבירות ממעמד הפנאי", מציגה טקסי שידוכים ונישואין, שניתן לראות בהם טקסים מדכאים יתר על המידה עבור אנשים מודרניים. היא כותבת: "כשהצעירות ממחוזות הצפון [של צרפת] נישאו, הן עשו את זה ללא אשליות של אהבה ורומנטיקה. הן פעלו במסגרת גידול ושמירה על טוהר הדם לטובת אינטרסים כלכליים, מקצועיים ולעיתים פוליטיים."[5] המהפכה המינית הפחיתה את העימותים שנבעו מליברליזם, אך לא חיסלה אותם.
אנתוני גידנס בספרו "טרנספורמציה של אינטימיות: מיניות, אהבה וארוטיות בחברה המודרנית", טוען כי אהבה רומנטית הביאה רעיונות של סיפור סיפורים לחיי אדם. הוא מוסיף כי הסיפור ושעתוקו היו אחד המשמעויות של הרומנטיקה. לדברי גידנס, צמיחת האהבה הרומנטית, פחות או יותר, חופפת את הופעתו של הרומן. זה נבע מהעובדה שאהבה רומנטית קשורה לחופש ולכן אידיאלים של אהבה, יוצרים קשר בין חופש לבין מימוש עצמי.
(La Belle Dame sans Merci) בציורו של ג'ון ויליאם ווטרהאוס (1893)
דייוויד שומוויי, בספרו "רומנטיקה, אינטימיות ומשבר הנישואין", טוען כי שיח האינטימיות התעורר בשליש האחרון של המאה העשרים וכי שיח זה הצליח להסביר כיצד, הנישואים ומערכות יחסים אחרות עובדים. עבור שיח אינטימי, אינטימיות רגשית חשובה הרבה יותר מתשוקה. זה לא אומר שהאינטימיות מחליפה מערכות יחסים רומנטיות. נהפוך הוא, לטענת החוקר, אינטימיות ורומנטיקה מתקיימות יחד. שומוויי טוען גם כי יחד עם צמיחת הקפיטליזם, יחסים חברתיים ישנים יקרסו, כולל נישואים. משמעות הנישואים השתנתה אצל נשים, מכיוון שהפכה לחלופה מקובלת יותר מבחינה חברתית ובעלת פחות סיכוי לקבל מערכות יחסים אומללות ולכן מספר הגירושים עלה משמעותית.
שומוויי כותב שמצד אחד אהבה רומנטית מרמזת על סוג של הרפתקה ורגשות עזים, המאפשרת למצוא את הנפש התאומה מצד שני, מערכות יחסים אינטימיות מספקות תקשורת עמוקה, חברות וחילופי דברים ארוכים.
גם כיום מעורר הקונספט של אהבה רומנטית ויכוחים עיקשים בהגות הפילוסופית העכשווית. שאלות מרכזיות בדיון זה עשויות להיות: מהו מקור האהבה, האם אהבה רומנטית שונה מהותית מסוגים אחרים של רגשות אהבה (לחלופין, האם אהבה רומנטית היא מופע אחד מתוך מופעים מגוונים של אהבה כגון אהבה לזולת), ומה מעמדה המוסרי של האהבה הרומנטית[6]
לקריאה נוספת
עריכה- Kierkegaard, Søren. Stages on Life’s Way. Transl. Walter Lowrie, D.D. Princeton: Princeton University Press, 1940.
- Lévi-Strauss, Claude. Structural Anthropology. London: Allen Lane, 1968; New York: Penguin Books, 1994. Structural Anthropology. (volume 2) London: Allen Lane, 1977; New York: Peregrine Books 1976.
- Nietzsche, Friedrich. Human, All Too Human. Transl. R.J. Hollingdale. Cambridge: Cambridge University, 2nd Edition, 1996.
- Wiseman, Boris. Introducing Lévi-Strauss. New York: Totem Books, 1998.
- Denis de Rougemont, Love in the Western World. Pantheon Books, 1956.
- Francesco Alberoni, Falling in love, New York: Random House, 1983.
- Brad Hayden, «falling in love» Canada, Random place, 2007 Made possible by Cora-lee Reid.
- de Munck, Victor, and Andrey Korotayev. Sexual Equality and Romantic Love: A Reanalysis of Rosenblatt’s Study on the Function of Romantic Love // Cross-Cultural Research 33 (1999): 265—277.
- David Shumway, Modern Love: Romance, Intimacy, and the Marriage Crisis, New York: NYU Press, 2003
קישורים חיצוניים
עריכה
- קשת סגל, חצי בן אדם: למה אנחנו רודפים אחרי האהבה?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 09.08.2022
הערות שוליים
עריכה- ^ "The 2000 Ig Nobel Prize Winners". Improbable Research. אורכב מ-המקור ב-2012-02-26. נבדק ב-2011-10-30.
- ^ In: Daniel Jordan Smith (2001), "Romance, parenthood, and gender in a modern African society", Ethnology, Vol. 40, pp. 129-151
- ^ Power and Sexual Fear in Primitive Societies Margrit Eichler Journal of Marriage and the Family, Vol. 37, No. 4, Special Section: Macrosociology of the Family (Nov., 1975), pp. 917—926.
- ^ Lévi-Strauss pioneered the scientific study of the betrothal of cross cousins in such societies, as a way of solving such technical problems as the avunculate and the incest taboo (Introducing Lévi-Strauss), pp. 22-35.
- ^ Bonnie G. Smith, Ladies of the Leisure Class: Ladies of the Leisure Class: The Bourgeoises of Northern France in the 19th Century, Princeton University Press, 1981
- ^ Krishek, S. (2014). In defence of a faith-like model of love: a reply to John Lippitt’s “Kierkegaard and the problem of special relationships: Ferreira, Krishek, and the ‘God filter”’. International journal for philosophy of religion, 75, 155-166.