אוגוסט אריבה
אוגוסט אריבה (בצרפתית: Auguste Arribat; 1879, סברזק (אנ') שבדרום צרפת – 1963, לה קרו (אנ') שבדרום צרפת) היה כומר צרפתי, מחנך, מייסד ומנהל בית ספר קתולי, פעיל המחתרת הצרפתית שהציל ילדים ומשפחות יהודיות במלחמת העולם השנייה. על פועלו הוענק לו התואר חסיד אומות העולם.
 | |
| לידה |
17 בדצמבר 1879 סברזק, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
19 במרץ 1963 (בגיל 83) לה קרו, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקצוע |
כומר קתולי |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
|
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | אוגוסט אריבה |
  | |
קורות חיים
עריכהאריבה נולד ברוארג (Rouergue) שבמחוז אוורון בצרפת, למשפחה מרובת ילדים. בילדותו ובנעוריו היה איכר, ואת לימודיו החל רק בגיל 18. הוא החל ללמוד בבית ספר דתי קתולי במרסיי והצטרף למסדר הקתולי הסלסיאני של דון בוסקו (Salesians of Don Bosco). בשנת 1903 החל בתקופת הכשרה (Novitiate) לפני כניסה למנזר. הוא שהה במנזר באיטליה ושב למרסיי. עם שובו למרסיי החל לעבוד בתור מורה במרסיי וכן במוסד החינוכי סן-ז'וזף לה נוואר (Saint-Joseph La Navarre) בלה קרו (אנ') שבדרום צרפת, לחוף הים התיכון.
אריבה הוסמך לכמורה בשנת 1912 במרסיי. בשנת 1915 נשלח לשדה הקרב במלחמת העולם הראשונה בתור פרמדיק. בזכות אומץ לבו בשדה הקרב הוענק לו צלב המלחמה (אנ'). אחרי המלחמה פיקח על חניכי המסדר הדתי בניס ובשנת 1931 התמנה למנהל בית הספר סן-ז'וזף לה נוואר, בו היה מורה לפני המלחמה. לאחר מכן שימש במשרות כמורה וניהול שונות, חלקן בשווייץ, חלקן באזור דרום צרפת.
אריבה היה חבר המסדר הסאלסי (אנ') בווילמור-סור-טארן (אנ') שבמחוז גארון עילית בדרום צרפת. שם ייסד וניהל את בית הספר על שם סנט פייר לנערים.
פעילותו בתקופת השואה
עריכהביוני 1942, בתקופה שבה נדרשו יהודי צרפת לענוד טלאי צהוב באזור צפון צרפת, שהיה כבוש בידי הגרמנים, ברחו ארבעת בני משפחת דואקן (Duakan) מפריז לאזור השלטון של משטר וישי בדרום צרפת. בנובמבר 1942, החודש בו כבשו הגרמנים גם את אזור משטר וישי, הגיעו בני המשפחה לעיירתו של אריבה. מיד עם הגעת המשפחה לעיירה הוכנס אחד מילדי המשפחה לבית הספר שניהל אריבה. מספר תלמידים יהודים נוספים היו בבית הספר הזה בתור חניכים. הוריהם היהודים חיו באותה עיירה אך התלמידים היהודיים לא הורשו לעזוב את מתחמי בית הספר, מחשש לשלומם. עובדת היותם יהודים לא נמסרה לתושבי העיירה מכיוון שבאזור היו חיילי אס אס, אשר מדי פעם היו עימותים מזוינים בינם לבין חברי תנועת ההתנגדות הצרפתית. האב אריבה שיכן את הוריהם של הילדים במקומות מחבוא באזור כפרי מבודד, שם היו בטוחים באופן יחסי מפני פשיטה של גרמנים או שוטרים צרפתיים משתפי פעולה עם משטר הכיבוש הנאצי.
באפריל 1944 ביקשו מפקדים בדיוויזיית האס אס "דאס רייך" להשתמש בבית הספר כדי לשכן את חייליהם. אריבה התעקש שהלימודים לא ייפסקו ושבית הספר ימשיך לתפקד כרגיל. הוא התפשר על הקצאת רוב הבניין לאס אס וכך הצליח להשיג את המשך הלימודים, כולל לימודיהם של הנערים היהודיים שהוסתרו בבית ספרו במקביל לשהותם של חיילי האס אס במקום. אחד הנערים, פאול פוטר (Futter), נתפס על ידי חיילי אס אס כשניסה לבקר את משפחתו מחוץ לבית הספר ונרצח. לזכרו הוקמה אנדרטה במקום הרצח.
הנצחה
עריכהבשנת 1996 הוכר אריבה על ידי יד ושם בתור חסיד אומות העולם.
בשנת 2014 הוכר אריבה על ידי האפיפיור פרנציסקוס כ"מכובד" או "נכבד" (venerable) (אנ'), תואר הנמצא דרגה מתחת "מבורך" ושתי דרגות מתחת "קדוש".
קישורים חיצוניים
עריכה- על אוגוסט אריבה, באתר יד ושם (באנגלית)
