אודם

אֹדֶם (באנגלית: ruby, הגייתה רוּבִּי) היא אבן חן אדומה. אבן האודם היא מן היקרות שבאבני החן. שמה (הן בעברית והן בלועזית) גזור מצבעה האדום (בלטינית: ruber). אין היא נוצצת כיהלום, אולם הזוהר בדוגמאות הטובות שלה כה רב, עד שבעבר רווחה האמונה שלהבה אדומה בוערת בלבהּ.

אודם

תכונות המינרל
הרכב כימי	Al2O3::Cr
מערך קריסטלוגרפי	טריגונלי
צורת הגביש	הקסגונלי. פריזמות משושות
צבע	אדום, אדום-חום, אדום-סגול
ברק	יהלום עד זגוגי
שקיפות	שקוף עד אטום
פצילות	אין
שבירה	דמוית קונכייה
קשיות	9 בסולם מוס
משקל סגולי	4.1-4.0
שרטוט	אין
מינרלים נלווים	קלציט, פצלת השדה, נציץ וגארנט.

האודם היא אחד מסוגי המינרל קורונדום (תחמוצת אלומיניום Al₂O₃), שבעולם המינרלים הוא שני ליהלום בקשיותו. הצבע האדום מקורו ביונים של כרום תלת ערכי Cr⁺³ המפוזרים בגביש. הנוסחה הכימית נרשמת, בהתאם Al₂O₃::Cr. הספיר שייך אף הוא לקבוצה זו, וצבעיו נעים לאורך כל הקשת, פרט לאדום. ההבדל היחיד בין אודם לספיר הוא בצבע. למינרל אודם גוונים שונים. הסוג היקר ביותר הוא זה שצבעו כעין "דם-יונה". הגוונים הבהירים שכיחים יותר.

תכונות

תכונות פיזיקליות

• קשיות – 9 בסולם מוס
• נקודת ההתכה - 2,050 מעלות צלזיוס
• צפיפות - כ-4 גרם לסמ"ק
• מקדם השבירה - כ-1.77
• ספקטרום בליעה: 2 פסי בליעה בכחול ובירוק ופס בליעה צר באורך גל 694nm שהוא גם אורך הגל של לייזר רובי (צבע אדום)

  

  ספקטרום ההעברה של רובי ב UV, בנראה ו בIR הקרוב

תכונות אופטיות

בכל אבני האודם הטבעיות קיימים פגמים, זיהומי צבע ותכלילים הנובעים מחדירת מינרלים זרים אל תוך הגביש במהלך התגבשותו:

• מחטי רוטיל הנקראים גם משי
• גבישוני ספינל הנראים כאוקטהידרות קטנות
• תכלילים מעוגלים לבנבנים של חומרים שונים, דוגמת קלציט
• תכלילי הילת זירקון – גביש רדיואקטיבי זעיר של זירקון שגרם לשברים הנראים סביבו כהילה
• טביעת אצבע (fingerprint) – טיפות של נוזל השזורות זו בזו אשר חלקן עברו תהליך של גיבוש, ויוצרות מראה של טביעת אצבע
• אִיזוּר (zoning) - אזורי צבע מקבילים להתפתחות שכבות הגביש הנובעים משינוי בתמיסה ממנה התגבשה האבן
• גבולות תאומי גביש – קווים עדינים ושקופים המייצגים גבולות בין מספר גבישים שצמחו זה על גבי זה
• תכלילי כוכב שביט – גביש קטן שאליו צמוד שובל של חומר לבנבן
• אסטריזם (כוכביות) של 3 או 6 קרניים - נובע מהחזרת אור של תכלילי הרוטיל, ואבנים שקיימת בהן תופעה זו מלוטשות לקבושון כדי להדגיש אותה
• פלאוכרואיזם – שינוי צבע לירוק המופיע באבנים מאוסטרליה – תופעה נדירה באודם

תכלילים ותופעות אלה משמשים גמולוגים על מנת לזהות אבני אודם טבעיות לעומת אבנים סינתטיות, חיקויים ותחליפים, וגם כדי להבדיל בין סוגי אודם שונים ואזור מוצאם עד לרמת המכרה ממנו באו, גורם המשפיע מאוד על ערכם.

לייזר אודם

לייזר אודם

ערך מורחב – לייזר אודם

הלייזר הראשון שנבנה ב-1960 על ידי תיאודור מיימן התבסס על אודם סינתטי כתווך מגביר. כדי ליצור מהוד, הגביש לוטש בקצותיו, צופה במראת כסף (צד אחד מראה מחזירה לחלוטין ובצד השני החזרה חלקית) ונשאב על ידי מנורת הבזק (מנורת קסנון). הלייזר הפיק פולסים שמשכם מילישניות באורך גל 694.3nm - אדום עמוק.

לייזר אודם שימש ברפואה פלסטית להסרת קעקועים. הקרינה המופקת הייתה יעילה בסילוק קעקוקעים שצבעם שחור, כחול כהה וסגול, אך אינו יעיל בהסרת קעקועים שצבעם אדום. כיום משתמשים למטרה זו בלייזרים אחרים (אלכסנדריט וניאודימיום יאג).

סוגים ומקורות

אודם ממדגסקר

אבני אודם ממקורות שונים נבדלות זו מזו בתכונותיהן, ואף ניתן להבדיל בין אבנים שמוצאן ממכרה מסוים.

• בורמה – בורמה היא הספקית הגדולה ביותר בעולם לאודם, כ-90% מן הכרייה העולמית של אבן זו. הסוג היקר ביותר של אודם נכרה בבורמה, בעיקר בעמק מוֹגוֹק, הנקרא גם עמק האודם. צבעו אדום עז עם מעט מאוד ורוד והוא נקרא אדום בורמזי או דם היונה (pigeon blood). אבנים אחרות מבורמה ניחנות בגוונים כהים יותר של אדום.
• תאילנד – גם בתאילנד נמצאו אבנים בצבעי דם יונה, אך אלה נדירות מאוד. צבעי האודם האופייניים למקור זה הם גוני אדום עם תוספות של סגול וחום המורידים מערך האבנים, אם כי אבנים אלה צלולות ומבריקות יותר מאשר אבני בורמה.
• ציילון – צבען האופייני של אבני ציילון הוא אדום-ורוד, קרוב לצבעו של הספיר הוורוד. אבנים אלה זוכות לליטוש מיוחד הנקרא ליטוש בומביי המדגיש את צבען.
• אפריקה – ביבשת זו מספר גדול של מכרות קורונדום, וחלק גדול מן האבנים נמצאו באפיקי נהרות הזורמים בשטחן של כמה מדינות.
  בנהרות הזורמים ליד הרי המוטבוטו התגלו גבישי אודם הנראים כחלוקי נחל מעוגלים, אשר לוטשו לאבני חן באיכות טובה הדומות בצבען לאבני בורמה.
  במדגסקר נמצאו גבישי אודם בצבע אדום עז הנקרא גוֹגוֹגוֹגוֹ.
  לאורך הנהר אוּמבה בטנזניה הוא מקור עשיר לאבני אודם וגם לאבני חן יקרות מסוגים אחרים.
  לאבני האודם מאפריקה צבעים אופייניים המתחלקים לשני סוגים עיקריים:
  • בורמה אפריקאי – צבע אדום מעולה הקרוב לדם היונה אך אבנים אלה אטומות ומלאות שברים.
  • צבע קוניאק – צבעי חום-אדום, חום-כתום וחום-ורדרד באבנים גדולות וצחות. מאחר שאבנים אלה אינן אדומות מספיק, הן נחשבות לסוגים של ספיר.

מקור אפריקאי חשוב נוסף קיים בקניה.

• אמריקה – קיימים מכרות אודם בקולומביה ובארצות הברית, אך אלה אינם עשירים ואינם מפיקים אבנים משובחות.

מקורות נוספים: הודו, וייטנאם, פקיסטן, קשמיר, טג'יקיסטן, לאוס, נפאל ואפגניסטן.

האודם בהיסטוריה

אודם לאחר ליטוש

ערך מורחב – אודם (אבן חן מקראית)

אבן האודם מוזכרת כבר בתנ"ך. בתורה מוזכרת לראשונה אבן האודם המשובצת כאחת מ-12 אבני החושן:

וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָֽאֶחָֽד

— ספר שמות, פרק כ"ח, פסוק י"ז

האודם המקראית היא הראשונה באבני החושן של הכהן הגדול (שמות, ל"ט, י'–י"ג). האבן נזכרת גם בספר יחזקאל:

בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹהִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ

— ספר יחזקאל, פרק כ"ח, פסוק י"ג

המסורת מייחסת אבן זו לשבט ראובן. אמנם מקורות שונים מייחסים לאודם המקראית אבני חן ומינרלים שונים, אך בעברית המודרנית נהוג להתייחס אליהן כאל אבן אחת. קיימת גם טענה כי לא ייתכן שהעברים הקדומים הכירו את ה-Ruby.

במשך שנים רבות נחשבה הודו לספקית הגדולה ביותר של אודם. השם קורונדום מקורו בסנסקריט קורובינדה (kuruvinda). השם בסנסקריט לאודם הוא רטנראי (ratnarai) ופירושו "מלך אבני החן".

במזרח הרחוק קיים תיעוד המתוארך לשנת 100 לפני הספירה המספר על מסחר באבני אודם לאורך החלק הצפוני של דרך המשי העוברת בסין.

במשך מאות שנים הורשו רק שליטי המזרח המונגוליים לענוד אבני אודם, והאמונה שהעונד אבן אודם מחוסן בפני כל סכנה מקובלת גם היום בקרב כמה מעמי המזרח. בכמה מסיפורי המזרח, כמו למשל בסיפורי אלף לילה ולילה וב"מסעות מרקו פולו", נזכרות אבני אודם לרוב.

אבנים מיוחדות

קרן אבק שרפה מהודו משובצת באבני אודם, מאוסף מוזיאון הלובר

מאחר שהאודם נחשבה יקרה ונדירה התהדרו בה שליטים כסמל לעוצמה ולעושר. אחת מאבני האודם הגדולות בעולם משובצת בכתר השאה של איראן.

טעויות בזיהוי

בכתר הקיסרי הבריטי, המשמש להכתרת מלכי אנגליה, משובצת אבן אדומה הנקראת "אודם הנסיך השחור". אבן זו - שנחשבה במשך זמן רב לאודם - אינה אלא ספינל שניתן לאדוארד "הנסיך השחור" (בנו של אדוארד השלישי) מידי פדרו האכזר מלך קסטיליה.

כוכבי הקרמלין המוצבים על חניתות מעל הקרמלין במוסקבה נחשבו לאבני אודם שנכרו בסיביר, אך למעשה הם עשויים מזכוכית צבועה.

אבני חן רבות מתהדרות בתוספת "רובי" (אודם) לשמן, אך הן בעצם מינרלים אחרים:

• קייפ רוביז (Cape rubies), רובי אוסטרלי (Australian rubies) ורובי אריזונה (Arizona rubies) הן למעשה גארנטים משובחים
• רובי סיבירי (Siberian ruby) הוא בעצם רובליט, טורמלין אדום-סגול
• רובי בלס (Balas ruby) הוא בעצם ספינל

אמונות

לאודם יוחסו במהלך ההיסטוריה תכונות מאגיות. בכמה מעמי המזרח הרחוק החדירו אודם לחתכים בעור מעל עורקים, מתוך אמונה כי היא תזרים בדמם אומץ ותושייה. בימי הביניים נכללה האודם בין חומרי המרפא. במקומות שונים נחשבת האודם אבן ההולדת של חודש יולי.

ברחבי אסיה זכתה אבן האודם להערכה רבה והן שימשו לקישוט שריון, נדנים ורתמות של אצילים בהודו ובסין. בנוסף לכך הונחו אבני אודם מתחת ליסודות בניינים מתוך אמונה שהאבן תבטיח את מזלם.

ראו גם

• לייזר אודם

קישורים חיצוניים

• אבן האודם, מתוך אתר מינדט
• אודם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)