אויסטרהאם
אויסטרהאם (בצרפתית: Ouistreham וכיום Ouistreham Riva-Bella) היא עיר נמל לחוף תעלת למאנש, במזרח צרפת הנמצאת במחוז קלבדוס בנורמנדי.
סמל אויסטרהאם | |
מפת אויסטרהאם בחלוקה לפי סוגי השטחים | |
מדינה | צרפת |
---|---|
מחוז | קלבדוס |
חבל | נורמנדי |
עיר אם | קן |
שפה רשמית | צרפתית |
שטח | 9.95 קמ"ר |
גובה | 12 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 9,330 (2021) |
קואורדינטות | 49°17′N 0°16′W / 49.28°N 0.26°W |
אזור זמן | UTC+1 |
https://ouistreham-rivabella.fr/ | |
נמל אויסטרהאם (צר') נמצא בשפך נהר אורן ותעלת קן ומהווה את השער הכניסה הימית לעיר קן הנמצאת כ-14 ק"מ מדרום מערב לעיר.
העיר הייתה חלק מהחומה האטלנטית שבנו הגרמנים, לפני מלחמת העולם השנייה, ונכבשה ביום הראשון לפלישה לנורמנדי על ידי כוחות בריטים שנחתו בחוף סורד.
שם העיר
עריכהשם העיר מקורו בשפה הסקסונית והוא מורכב משני חלקים. מוסכם על החוקרים שהחלק השני ham פירושו עיר. לגבי החלק הראשון Ouistre קיימות שתי גרסאות: גרסה אחת מקשרת מילה זו למילה צדפה (Oyster) וגרסה שנייה מייחסת מילה זו משמעות של "מערב" (West) כפי שהיא נכתבת בסקסונית.
העדויות הראשונות לשם העיר הנוכחי מתייחסות למאה ה-11 ובמהלך השנים נקראה במספר ואריאנטים לשם הנוכחי כמוOistreham, Oystreham, Hoistreham, Oistrehannum, Ouistrehannum, Oestream, Hoistrehan ועוד.
ב-2014 שונה שם היישוב מ"אויסטרהאם" ל"אויסטרהאם ריבה-בלה"[א]
היסטוריה
עריכהבקרבת אויסטרהאם נמצאו שרידים של חומה שמתוארכים לתקופת הברזל. שרידים אלו מכונים "המחנה הרומי" אך לפי הארכאולוגים אין להם קשר לרומאים[1][2].
העיר החלה את דרכה ככפר שהתבסס על חקלאות ודיג וכן על מחצבות אבן. פעילות הדיג הביאה לפיתוח נמל וקיימים בעיר מספר מבנים היסטוריים של דייגים.
ב-1770 נבנה ביישוב מבצר, במודל המבצרים שהתווה סבסטיאן דה וובאן, כדי להתמודד מול פלישה של האנגלים. ב-1816 עזב הצבא את המבצר והוא נמכר לאדם פרטי שהפך אותו לחלק מאחוזתו. שרידים של המבצר קיימים בעיר גם כיום.
ב-1866 החלה הבנייה העירונית בעיר כשבעל הבניין הראשון קרא לו "בלה ריבה"[ב] כשבהמשך יהפוך שם זה לשמה השני של העיר. עיקר הבנייה הייתה בחולות ובביצות שהקיפו את הנמל.
בשלהי המאה ה-19 החל היישוב להיות פופולרי בקרב נופשים והוקמו בו בתי נופש רבים. לשירות התושבים והתיירים נבנתה מסילת רכבת צרה מקן לאויסטרהאם ועיירות חוף נוספות[ג] וכן נבנה ביישוב קזינו.
ב-1940, במסגרת כיבוש צרפת, הפכה אויסטרהאם לשטח כבוש תחת שליטת גרמניה.
ב-1942, בעקבות ההחלטה על הקמת החומה האטלנטית, הכריזו הגרמנים על חלקים מהעיירה, הקרובים לחוף, כשטח צבאי. בשטח זה הרסו הגרמנים כ-123 בתים והקימו מערכת ביצורים ועמדות ארטילריה שכללה כ-80 עמדות ובונקר פיקוד מרכזי שחלש על המערך המבוצר. בין הביצורים בנו הגרמנים תעלות קשר ובחזית המערך הניחו גדרות תיל[ד].
בפלישה לנורמנדי, ב-6 ביוני 1944, הייתה העיר בגזרת חוף סורד ונכבשה באותו יום על ידי כוחות בריטים למעט הבונקר הגדול עליו הוטל מצור. רק ב-9 ביוני נכנעו הכוחות הגרמניים בבונקר לאחר שחיילי הנדסה בריטים פוצצו את דלת הכניסה[ה].
הכוחות שכבשו את העיר התקדמו במעלה תעלת קן כדי לחבור לכוחות של הדיוויזיה המוטסת השישית שהתבצרו בגשר פגסוס אליו הגיעו בדאונים במסגרת מבצע דדסטיק.
לאחר סיום המלחמה הוחזרו השטחים הצבאיים לרשות תושבי העיר והעיר שוקמה מנזקי המלחמה.
אוכלוסייה
עריכהשנה | אוכלוסייה |
---|---|
1793 | 854 |
1831 | 1,162 |
1856 | 1,221 |
1881 | 1,221 |
1906 | 1,523 |
1936 | 2,790 |
1975 | 6,140 |
1999 | 8,679 |
2021 | 9,330 |
נכון ל-2018 ניתוח גיל האוכלוסייה הראה על אחוז גבוה של אוכלוסייה מבוגרת מעל גיל 60 (43% ביחס ל-28% בכל המחוז) ואחוז נמוך של אוכלוסייה צעירה מתחת לגיל 30 (25% ביחס ל-35% בכל המחוז)[3][4]
אקלים
עריכהמזג האוויר באויסטרהאם דומה לזה שברוב היישובים בנורמנדי. לפי מחקר, מ-2010, של המרכז הלאומי למחקר מדעי מזג אוויר זה מושפע משמעותית מהאוקיינוס האטלנטי ומתאפיין בגשמים מרובים (כ-850 מ"מ) בעונת החורף וממוצע של 15.5 מעלות ורוחות רבות בקיץ. ממוצע ימי הגשם בשיא החורף (ינואר) כ-11 ימים ובשיא הקיץ (יולי) כ-7 ימים[5].
עיור
עריכהנכון ל-2018[6], שטחי הרשות המוניציפלית אויסטרהאם מחולקים כדלקמן:
- 28.5% שטחים עירוניים למגורים
- 20% שטחי ביצות ימיות
- 17.5% שטחים חקלאיים
- 15.5% יערות, שטחים פתוחים ופארקים
- 11% שטחי תעשייה ומסחר
- 7.5% אגני מים מתוקים
כ-42% מאדמות העיר הם שטחי מים שיובשו.
תחבורה
עריכה- כביש הגישה הראשי לעיר מגיע מהעיר קן שמדרום. כמו כן קיים כביש כפרי המגיע לעיר ממערב ועובר לאורך החוף של נורמנדי[ו].
- שירות האוטובוסים שמשרת את העיר משותף לקן ולשאר העיירות לאורך הנהר והחוף.
- שירות מעבורות פועל מנמל אויסטרהאם ומחבר את העיר לקן (דרך תעלת קן) כן לעיר הנמל פורטסמות' בבריטניה שמעבר לתעלת למאנש. כמיליון נוסעים משתמשים בשירות מעבורות זה מדי שנה.
- 2 מסלולי אופניים יוצאים מהעיר: אחד לקן והשני לעיר הנמל לה רושל, מסלול שאורכו כ-400 ק"מ.
חינוך
עריכהבאויסטרהאם קיימים שלושה בתי ספר ציבוריים, בית ספר פרטי (של הכנסייה) וקולג'.
קהילה
עריכהבעיר מתקיימים כ-120 מועדונים קהילתיים בתחומים שונים כמו כדורסל, כדורגל, חץ וקשת, שייט, צ'י קונג, ריקוד, טניס, יוגה, תיאטרון, קולנוע, מוזיקה, מקהלה ועוד. עבור הפעילות הספורטיבית נבנו בעיר מספר אצטדיונים, אולמות ספורט וחדרי כושר. חיי התרבות העיר פועלים משני תיאטראות, מרכזי תרבות, בית ספר למוזיקה, שתי תזמורות, גלריית ציורים, מקהלה וספריה עירונית.
כלכלה ופיננסים
עריכהדו"ח מ-2014, של מכון INSEE, מציג את הנתונים הכלכליים הבאים על אויסטרהאם:
- רמת האבטלה כ-14%
- ההכנסה השנתית הממוצעת למשק בית עומדת על 21,212 יורו
- היקף הבעלות על בתים עומד על 57.4%
- המחיר הממוצע לרכישת בתים עומד על 2,000 יורו/מ"ר בעוד ששכר הדירה עומד על 10 יורו/מ"ר/חודש
חלק מהכנסות המועצה המקומית מגיעות מהבעלות על הנמל[7].
אתרים
עריכהביתו ופסלו של אריסטיד בריאן
עריכהעל גדת תעלת קן נמצא בית הקיץ המשומר של אריסטיד בריאן שכיהן כראש ממשלת צרפת וזכה בפרס נובל לשלום. בכיכר שארל דה גול, שבעיר, מוצב פסל ברונזה מ-1937 של בריאן, מעשה ידיו של הפסל הצרפתי אמיל גיום (צר').
יער קפריס
עריכהשמורת טבע ממערב לאויסטרהאם המשמשת בית גידול לחיות וצמחים נדירים. ביער עובר שביל מטיילים הקרוי "שביל הצליינים" לגביו נטען שהתקיים עוד מהתקופה הרומית.
"קצה הישוב"
עריכהממזרח ליישוב נמצאת לשון חוף חולית, בשם Pointe du Siège, הפולשת לתוך השפך של נהר אורן ומחלקת אותו לשניים. לשון זו מהווה מקום קינון למיני ציפורים רבים ומוגדרת כשמורת טבע. בצידה המזרחי הוקם מגדל תצפית המשמש צפרים.
מוזיאון הבונקר הגדול
עריכהבעורף קו ביצורי החוף, שנבנו באויסטרהאם כחלק מהחומה האטלנטית, הקימו הגרמנים בונקר גדול בן שש קומות ששימש כמרכז פיקוד ותצפיות. ב-1994 נפתח במקום מוזיאון המנציח את פרויקט בניית החומה האטלנטית.
-
הבונקר הגדול
-
מד טווח שהותקן בקומה העליונה של הבונקר
-
התצוגה של חדר התקשורת בבונקר
-
תצוגה של הנשקייה בבונקר
-
נחתת ששימשה את הכוחות הבריטים בנחיתה בחוף "סורד" בתחילת הפלישה לנורמנדי. מוצגת בחצר המוזיאון
הנצחת הפלישה לנורמנדי
עריכהבאויסטרהאם עצמה ולאורך לאורך חופי הים שלה, שהיו חלק מחוף סורד במהלך הפלישה לנורמנדי, הוקמו מספר אנדרטאות המנציחות את הפלישה.
-
אנדרטה להנצחת חללי רגימנט ההוסארים ה-13/18 (אנ') מבריטניה
-
לוח הנצחת מבצע גמביט (אנ') שיצא לפועל בחופי סורד וג'ונו
-
אנדרטה להנצחת פעולות חיל הים הבריטי בפלישה לנורמנדי
-
אנדרטה בשם "הסימן" (Signal) להנצחת שחרור העיר ב-6 ביוני 1944[ז]
-
אנדרטה להנצחת פיליפ קיפר ויחידת הקומנדו בראשה עמד במהלך הפלישה לנורמנדי.
-
פסלו של פיליפ קיפר שהיה אחד ממפקדי הנחיתה בחוף סורד
כנסיית סנט-סמסון והאסם
עריכהכנסיית סנט-סמסון (Église Saint-Samson d'Ouistreham) היא מבנה היסטורי מפואר במרכז העיר שנבנה בסגנון רומנסק במאה ה-12 וה13 ומציג את עושרה של העיר[9]. הכנסייה רשומה כ"אתר היסטורי" של צרפת (צר').
מצפון לכנסייה נמצא מבנה גדול, שנבנה באותה תקופה בה נבנתה הכנסייה, ושימש עם בנייתו כאסם (צר') כשבמאה ה-20 הוגדר כאתר מורשת (צר'), שוחזר ומשמש את קהילת אויסטרהאם.
-
כנסיית סנט-סמסון
-
כנסיית סנט-סמסון
-
האסם
-
האסם
מוזיאון קומנדו קיפר
עריכהמוזיאון המנציח את יחידת הקומנדו הרביעית (צר') בפיקודו של פיליפ קיפר שעמד בראשה במהלך הפלישה לנורמנדי[8].
הנמל והמגדלור
עריכההמגדלור הנוכחי של אויסטרהאם (צר') נבנה ב-1905 בכניסה לנמל (במקום מגדלור ישן) וגובהו 38 מטר. המגדלור נועד לסמן לספינות להיזהר מסלעים ימיים בקרבתו.
אירועים
עריכה- החל מ-2007 מתקיים בעיר, פעם בשנתיים (בסוף ינואר או תחילת פברואר), פסטיבל ג'אז.
- החל מ-2019 מתקיים בספטמבר כל שנה, בחוף העיר, מרוץ מוטורי בשם "מרוץ החוף של נורמנדי" (צר'). המירוץ מתקיים על מסלול שהוקם לפני 1947.
- ב-6 ביוני 2014 אירחה אויסטרהאם את הטקס לציון 70 לנחיתה בנורמנדי. בטקס נכחו כ-800 חיילים משוחררים, 19 ראשי מדינות וכ-8,000 אורחי כבוד ותושבים מאויסטרהם והוא נצפה על ידי כ-5 מיליון צופים בצרפת וכ-1.2 מיליארד אנשים ברחבי העולם.
ערים תאומות
עריכהסמל העיר
עריכהסמל העיר אוסטרהאם כולל את האלמנטים הבאים:
- בחלקו השמאלי תחתון של הסמל מופיעים שלושה חצאי אריות (בצבע זהב על רקע אדום) המסמלים את ממלכת אנגליה ולידם שני חצאי אריות המסמלים את נורמנדי. סמלים אלו מסמלים את הקשרים ההדוקים שהתקיימו בין העיר לבין אנגליה
- בחלק הימני התחתון מופיע אריה זהב על רקע שחור ומטה מלכות. שני הסמלים מקושרים למתילדה מפלנדריה (אשתו של ויליאם הראשון, מלך אנגליה) שהייתה קשורה לכנסייה בקן.
- הרקע הכחול של ראש הסמל והציורים המופיעים עליו מסמלים את הקשר של העיר לים.
מחוות אומנותיות
עריכה- עלילת ספרו של ז'ורז' סימנון מ-1932, "הנמל הערפילי" (צר'), מתחוללת בנמל אויסטרהאם.
- ב-2010 פרסמה העיתונאית פלורנס אובנה את ספרה האוטוביוגרפי "המזח של אויסטרהאם" (צר'). ספר זה עובד ב-2021 לסרט בשם "אויסטרהאם" (צר')
- סצנת פיצוץ הקזינו של אוסטרהאם, בפלישה לנורמנדי, מופיעה בסרט מ-1962, היום הארוך ביותר[ח].
- אסדת נחיתה, ששימשה את סטיבן שפילברג בסרטו להציל את טוראי ריאן, מוצבת בחצר מוזיאון הבונקר הגדול.
ביאורים
עריכה- ^ ריבה בלה היה שמה של החווה הראשונה שהוקמה במקום ב-1866
- ^ תרגום של הביטוי האיטלקי "de Belle Rive"
- ^ הרכבת פעלה עד 1944, אז ניזוקה במהלך הפלישה לנורמנדי ולא תוקנה
- ^ בין השאר תכננו הגרמנים גם בניית עמדות מבוצרות להגנה על שישה תותחי 155 מ"מ אך בניית ביצורים אלו לא הסתיימה והתותחים הועברו לקו אחורי ולא סייעו לגרמנים בהגנת העיר במהלך הפלישה לנורמנדי
- ^ בית הקברות האזרחי של אויסטרהאם כולל חלקה של חללי צבא בריטניה שנהרגו במהלך שחרור העיר. החלקה מנוהלת על ידי ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
- ^ לא קיים בעיר גשר מעל שפך נהר אורן כך שאין גישה יבשתית לעיר ממזרח
- ^ דגם זהה של האנדרטה הוצב במספר אתרים בהם נחתו בעלות הברית בנורמנדי
- ^ בפועל הקזינו נהרס על ידי הגרמנים כבר ב-1942 כדי לפנות מקום לביצורים
לקריאה נוספת
עריכה- Fabrice Corbin, Ouistreham at war, Sword Beach June 1944, Heimdal, 2001 (ISBN 978-2840480112).
- Rémy Desquesnes, June 6, 1944, Sword beach Ouistreham, Ouest France, 1989, (ISBN 978-2737304163)
- Mr. Giard, Ouistreham, Charles Corlet, Condé-sur-Noireau, 1994, (ISBN 2854804775)
- Yves Lecouturier, City of Ouistreham, Orep, 2004 (ISBN 2912925657)
- Karine Le Petit, Caen-Ouistreham logbooks, A commercial port, Crecet Basse Normandie, 2005 (ISBN 2950860192)
- Claude Le Roy, Jean Lesage, Ouistreham - Riva-Bella at the time of the landing, Charles Corlet, Condé-sur-Noireau, 1982
- Eugène Liot, Ouistreham, Lion and Luc-sur-Mer, G. Monfort, Paris, 1980 ( BNF 34751080 )
- Jean Provot, History of Ouistreham: from the origins to 1939, Imprimerie Lafond, Caen, 1976 (BNF Notice n° FRBNF34691593)
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של אויסטרהאם (בצרפתית)
- מפה היסטורית של אויסטרהאם מהמאה ה-19, באתר remonterletemps.ign.fr
- ארכיון רישומי מפקדי אויסטרהאם, באתר archives.calvados.fr
- אויסטרהאם, באתר בריטניקה
- נתונים על אויסטרהאם, באתר insee.fr
- מה לראות באויסטרהאם, באתר thegoodlifefrance.com
- אתרים עיקריים באויסטרהאם, באתר caenlamer-tourisme.com
- אתרים באויסטרהאם הקשורים לנחיתה בנורמנדי, באתר dday-overlord.com
- מדריך לאויסטרהאם, באתר netferry.com
- אויסטרהאם, באתר francethisway.com
הערות שוליים
עריכה- ^ מחנות ניאוליתיים ורומיים בצרפת, באתר persee.fr
- ^ « Les camps du Haut Empire en Gaule intérieure » in L'armée romane en Gaule, sous la direction de Michel Reddé, éditions Errance, Paris, 1996, p. 177 – 182
- ^ מידע תושבים, באתר cassini.ehess.fr
- ^ מפקד אוכלוסין, באתר insee.fr
- ^ מזג האוויר באויסטרהאם, באתר journals.openedition.org/cybergeo
- ^ סקר קרקעות, באתר statistiques.developpement-durable.gouv.fr, 27 בדצמבר 2018
- ^ נמל אויסטרהאם, באתר portsdenormandie.fr
- ^ 1 2 אנדרטת הלהבה, באתר liberationroute.com
- ^ כנסיית סנט-סמסון, באתר abbayes-normandie.com