אוליגוקן

אוליגוקן היא התקופה הגאולוגית האחרונה בפלאוגן שבעידן הקנוזואיקון. משך תקופתה 12 מיליוני שנים, מלפני 33.9 מיליוני שנים עד לפני 23.03 מיליוני שנים.

היונק דמוי-הקרנף הנכחד מטמינודון (Metamynodon)

השם הוטבע על ידי היינריך ארנסט בייריך, ד"ר לפלאונטולוגיה באוניברסיטת ברלין, בשנת 1854. מקור השם מיוונית עתיקה: ὀλίγος - מעט, καινός - חדש.^[1]

האוליגוקן נחשבת תקופת זמן חשובה בקשר בין העולם הקדום והטרופי של תקופת אאוקן לבין המערכת האקולוגית המודרנית יותר של המיוקן. בתקופה זו גדל שטח העשב על חשבון היערות הטרופיים, שמעתה שטחם הצטמצם לאזור קו המשווה.

תחילת האוליגוקן מסומן באירוע הכחדה המונית, המכונה Grande Coupure (מצרפתית: "השבר הגדול"), אם כי הכחדה זו קטנה משמעותית מאירועי הכחדה גדולים בהרבה (כמו הכחדת פרם-טריאס ואחרות). בהכחדה זו נפגעו בעיקר בעלי-חיים ימיים (כמו משפחת הלווייתנים הקדומים). סיום האוליגוקן והמעבר למיוקן אינו מוגדר בצורה חד-משמעית, אך בכללות הוא מעבר מתקופת האוליגוקן החמה למיוקן הקרה יותר.

האוליגוקן עצמו מחולק לשני גילים: צ'אטיאן ורופליאן.

בישראל קיימים מספר אתרים ובהם סלעים מתקופת האוליגוקן: שמורת מצליח ליד מושב מצליח, נחל שחם מערבית לצומת חולדה (מדרום לכביש 411), ובאזור מושב לכיש^[2].