אוקיינוס
אוֹקְיָנוֹס הוא מקווה מים מלוחים גדול מאוד המפריד בין יבשות. האוקיינוסים מהווים חלק גדול מההידרוספירה של כוכב לכת, ומתוך פני השטח של כדור הארץ, 70.8% הם אוקיינוסים – 361,126,444 קמ"ר. בכדור הארץ מוגדרים, לפי ארגון ההידרוגרפיה הבין-לאומי, חמישה אוקיינוסים: האוקיינוס השקט, האוקיינוס האטלנטי, האוקיינוס ההודי, אוקיינוס הקרח הצפוני והאוקיינוס הדרומי. האוקיינוסים מורכבים בחלקם מגופי מים קטנים יותר, למשל ימים ומפרצים, אשר נחשבים לגופי מים שוליים.
מקור השם
עריכהבמיתולוגיה היוונית, אוקיינוס הוא אל הנהר הגדול המקיף את כדור הארץ ומעניק חיים לכל דבר הקשור במים.[1] מאחר שאוקיינוס הוא אל הנהר המקיף את כל הארץ, מתייחס המונח אוקיינוס גם לכלל גופי המים המקיפים את יבשות כדור הארץ. התיבה "אוֹקְיָנוֹס" מופיעה בעברית המשנאית בברייתא במסכת תענית "ר' אליעזר אומר כל העולם כולו ממימי אוקיינוס הוא,[2] וכן בתלמוד הירושלמי: "כאלו חוט מתוח מקפלריא ועד אוקיינוס".[3]
נתונים
עריכה| # | שם מלא | שם מלא באנגלית | מיקום | משטח כדור הארץ | שטח (קמ"ר) | נפח (קמ"ק) (הערכה) |
עומק מרבי (מטר) | עומק ממוצע (מטר) | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | האוקיינוס השקט | Pacific Ocean | מאוקיינוס הקרח הצפוני בצפון ועד האוקיינוס הדרומי בדרום, מוקף מאסיה ואוסטרליה במערב, ומאמריקה במזרח | 32.4% | 168,723,000[4] | 622,000,000 | 11,022 תהום צ'לנג'ר שבשקע מריאנה |
4,270 | |
| 2 | האוקיינוס האטלנטי | Atlantic Ocean | אירופה ואפריקה ממזרח, ואמריקה ממערב. הוא מחובר לאוקיינוס הארקטי בצפון, לאוקיינוס השקט בדרום מערב, לאוקיינוס ההודי בדרום מזרח, ולאנטארקטיקה או לאוקיינוס הדרומי בדרום | 20.9% | 85,133,000 | 354,700,000 | 8,380 | 3,339 | |
| 3 | האוקיינוס ההודי | Indian Ocean | מתוחם מצפון על ידי תת-היבשת ההודית וחצי האי ערב (או, באופן כללי יותר, על ידי דרום ומערב אסיה), ממערב על ידי מזרח אפריקה. ממזרח – סין, איי סונדה באוסטרליה, ומדרום – אנטארקטיקה או האוקיינוס הדרומי. | 14.4% | 70,560,000 | 292,131,000 | 8,047 | 3,890 | |
| 4 | האוקיינוס הדרומי | Southern Ocean | לפי ההצעות השונות הוא מקיף את יבשת אנטארקטיקה, מצפון לו האוקיינוס השקט, האטלנטי, ההודי, אולם אין הסכמה כללית על גבולותיו | 4% | 21,960,000 | 71,800,000 | 7,235 | 4,500 | |
| 5 | אוקיינוס הקרח הצפוני | Arctic Ocean | בין היבשות צפון אמריקה, אירופה, אסיה, האי גרינלנד ואיים נוספים | 2.8% | 15,558,000 | 18,750,000 | 5,450 | 1,038 | |
| סך הכל | 70.9% | 361,934,000 | 1,359,381,000 | 8026.8 (ממוצע) | 3407 | ||||
היווצרות האוקיינוסים וגבולותיהם
עריכה
לא ידוע כיצד נוצרו לראשונה גופי המים הגדולים על פני כדור הארץ, אולם ישנן מספר תאוריות באשר למקור המים על פניו. התקררותו של כדור הארץ בהאדן שחררה רכיבים גזיים נדיפים שהוחזקו באטמוספירת כדור הארץ בלחץ שהספיק לייצוב המים בצורה נוזלית. לחלופין, כוכבי שביט, גופים טרנס-נפטוניים ומטאוריטים עשירים במים התנגשו בכדור הארץ והביאו מים שמילאו את האוקיינוסים שבכדור הארץ. תאוריות נוספות כוללות דליפת מים מתוך סלעים הידראטיים וקרינה ששברה קשרים כימיים על פני שטח כדור הארץ ויצרה כך מים.
למעשה, האוקיינוסים הם החלקים של קרום כדור הארץ המכוסים מים, וצורתם של אלה התעצבה לפי תזוזת טקטוניקת הלוחות ונדידת היבשות. מכאן שהאוקיינוסים שינו ומשנים את צורתם בצורה מתמדת. אחד האוקיינוסים העתיקים המשוערים הוא פנתלסה שהקיף את יבשת העל פנגיאה. ים טתיס אף הוא היה אוקיינוס עתיק בעידן המזוזואיקון.
כיום ישנן מספר שיטות חלוקה לאוקיינוסים, מאחר שכולם מחוברים יחד לגוף מים אחד גדול, אולם החלוקה התקפה היא זו של הארגון ההידרוגרפי הבין-לאומי, שלפיה האוקיינוסים מחולקים לחמישה. האוקיינוס הגדול ביותר הוא האוקיינוס השקט המפריד בין אסיה ואוקיאניה לאמריקה. השני בגודלו הוא האוקיינוס האטלנטי המפריד בין אירופה ואפריקה לאמריקה. יש המחלקים שני אוקיינוסים אלה לצפוני ולדרומי ביחס לקו המשווה. האוקיינוס השלישי הוא האוקיינוס ההודי, דרומית לאסיה ובין אפריקה לאוקיאניה. אוקיינוס הקרח הצפוני סובב את הקוטב הצפוני. האוקיינוס הדרומי, לפי ההצעות השונות, מקיף את יבשת אנטארקטיקה, מצפון לו האוקיינוס השקט, האטלנטי, ההודי, אולם אין הסכמה כללית על גבולותיו.
אזורים
עריכה
אוקיינוגרפים מחלקים את האוקיינוס לאזורים כתלות במרחק מן היבשת ובעומק, כאשר לכל אזור מאפיינים פיזיקליים וביולוגיים שונים. האזור הקרוב ביותר ליבשת הוא האזור החופי, נקודת המעבר בין היבשת לאוקיינוס הכוללת את תחומי הגאות והשפל. אזור הים הפתוח, האזור הפלָגי, נחלק לאזור נריטי, שהוא האזור שמעל המדף היבשתי, ולאזור אוקייני. מבחינת שכבות עומק, השכבה העליונה באזור הפלגי היא השכבה המוארת, המגיעה לעומק של 200 מטרים. שכבה זו היא השכבה בעלת המגוון הביולוגי הרחב ביותר מבין שכבות העומק באוקיינוס, בשל האפשרות לקיים בה פוטוסינתזה. שכבה בעומק 100–700 מ' נקראת פסיכרוספירה. בשכבות עמוקות יותר היצורים ניזונים מחומר אורגני השוקע מן השכבה המוארת או שהם מוצאים לעצמם מקור אנרגיה חלופי. מתחת לשכבה המוארת מופיעה השכבה המזופלגית, המובחנת מהשכבה שמתחתיה על ידי תרמוקלינה של 12 מעלות צלזיוס, שבאזורים הטרופיים ממוקמת בעומקים של 700–1,000 מטרים. השכבה הבאה בעומק היא השכבה הבתיפלגית שבה הטמפרטורה נעה בין 4 ל-10 מעלות צלזיוס. שכבה זו מגיעה לעומק של 2,000–4,000 מטרים. מעל המישור המצולי שוכנת השכבה האביסלפלגית שמגיעה לעומק של 6,000 מטרים, ובשקעים האוקייניים מופיעה שכבה נוספת, העמוקה ביותר מבין שכבות האוקיינוס, והיא השכבה ההדלפלגית. בנוסף לשכבות עומק אלה, שכבת האוקיינוס הממוקמת ממש מעל קרקעית הים נקראת אזור בֶּנְתִי (אנ'), והיצורים החיים בה נקראים בשם כולל – בנתוס.
אקלים
עריכההסערות הגדולות ביותר מתרחשות באוקיינוס בדרך כלל, ונראים בו תנאי מזג אוויר קיצוניים ביותר. באזורים המשווניים מתרחשות סופות טרופיות – הוריקן וטייפון, שהן סופות חמות, בעוד שבאזורים הצפוניים מתרחשות סופות קרות, כמו השקע האטלנטי. זרמי ים משפיעים רבות על האקלים בכדור הארץ.[5] לעליית טמפרטורת פני השטח של האוקיינוסים יש השפעה רבה על אירועי אקלים קיצוניים.[6][7]
טמפרטורה
עריכהטמפרטורת האוקיינוסים קובעת את האקלים ותבניות הרוח באזורים הסמוכים להם, היא נחשבת ליציבה ביחס לתופעות טבע ואקלים ולכן מהווה מדד לאקלים כדור הארץ. יציבות זו מסבירה מדוע אוקיינוסים אינם קופאים, גם באזורים בהם הטמפרטורה נמוכה דיה כדי לגרום למי ים לקפוא. מאז 1880 טמפרטורת פני האוקיינוסים הממוצעת נמדדת באופן קבוע על ידי מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA). ממוצע טמפרטורת פני האוקיינוסים של המאה ה-20 עומד על 16.4 מעלות צלזיוס אך בעקבות ההתחממות הגלובלית הממוצע עולה באופן מתמיד[8]. לעומתה, טמפרטורת מי האוקיינוסים נמוכה ויציבה יותר מזו של פני האוקיינוסים, כאשר הממוצע עומד על 3.9 מעלות צלזיוס.[9] עם זאת, אפשר שגם בתחום זה ניתן לראות את השפעותיה של ההתחממות הגלובלית. כך למשל, טמפרטורת מי האוקיינוסים שנמדדה ביוני 2009 למשל הייתה גבוהה ב-1.06 מעלות צלזיוס מעל הממוצע של המאה ה-20 – הסטייה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם.[10]
גורמים משפיעים
עריכה- זרמים – מאחר שהאוקיינוס הוא מאגר מים אדיר, שתָחום פיזית בין מספר יבשות וימות, הוא נתון להשפעותיהם של זרמים חמים יותר המגיעים מאוקיינוסים שכנים ומפעילות וולקנית בקרקעיתו. עובדה זו משפיעה במידה רבה על גבולותיה המשתנים של אנטארקטיקה, כמעט כפליים, בין עונת הקיץ לחורף (Atlantic Convergence).[11]
- מליחות מי הים – מעבר פאזה מנוזל למוצק (או נקודת הקיפאון), יורדת משמעותית כתלות בשבר המסי של המלח במים. נוכחות המלח יוצרת קשרים יוניים איתנים המקשים על היפרדות האטומים בעת חימומם, וגורמת לעלייה בצמיגות הנוזל ובחסינותו לקיפאון. בנוסף, היווצרות של מדפי הקרח באוקיינוס הקרח הצפוני ובאנטארקטיקה, משנה את מאזן המלח בחלקים שאינם קופאים, בהותירם מלוחים יותר וצמיגיים יותר.
- קרינה ובידוד – מים צמיגיים הם דחוסים יותר ולפיכך כבדים יותר. בשל כך הם שוקעים לקרקעית ובמקומם עולים מים חמים יותר שנכלאים בשכבה בין מעטה הקרח העליון למעטה הצמיגי התחתון, שנדחס אף יותר בשל עומקו ובשל "עמוד" המים שמעליו. אזור הכליאה משמש כרצועת בידוד שמשמרת את הטמפרטורה בצורה מיטבית, ומאפשרת לקרינת השמש לחמם את חלקה העליון ולמנוע מהקרח להוסיף להתעבות.[12]
- לפי הדוח השישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, האדם גרם להתחממות האטמוספירה, היבשה והאוקיינוסים[13]. קיים סיכון גבוה שהתחממות זו תמשיך.[14]
אקולוגיה
עריכהרוב יצורי האוקיינוסים חיים בשכבה האפיפלגית, שעומקה הוא עד 200 מטרים מתחת לגלים. בעומק זה ישנם צורות חיים רבות השוחות ללא הרף או נעות כפלנקטון על זרמי הים. הם עושים זאת הן כדי לחפש מזון בעולם רחב מאוד וחסר חיים ברובו והן כדי לא לשקוע לעומקים חשוכים, קרים ולוחצים בהם קשה לשרוד.
מעבר לעומק 200 מטרים ישנו עולם שונה מאוד ובו חיים יצורים המותאמים לחיים במעמקי הים, המשתמשים בנהורנות ביולוגית כדי למצוא מזון ולמטרות רבייה.
האוקיינוסים הם ביתם של צורות חיים רבות, כמו:
- פלנקטון ואצות שונים
- צורבים ומסרקניות
- רכיכות ימיות – דיונונים, תמנונים וחלזונות ימיים
- סרטנים שונים ועכבישנים ימיים
- זוחלים ימיים
- דגים שונים – דגי סחוס, מקריני סנפיר ומצויצי סנפיר
- יונקים ימיים שונים: סדרת הלווייתנאים, טורפים ותחשאים.
- עופות ימיים, שוכני מים או דואים.
כמו כן יצורי יבשה שונים מצליחים להגיע לאיים נידחים ברחבי האוקיינוסים ולרבים מאפיינים ייחודיים.
בשנת 2019 פרסם האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN) דוח שלפיו כמויות החמצן המומס במי האוקיינוס ירד בצורה דרסטית בשנים האחרונות, ככל הנראה בעקבות פעילות האדם המזהמת. בדוח הובהר כי ירידה מתמשכת כזו עלולה לפגוע אנושות במערכת האקולוגית וביצורים הימיים שמתקיימים באוקיינוס.[15]
גלריה
עריכה
כלכלה
עריכההאוקיינוסים הם הכרחיים לתחבורה: רוב הסחורה בעולם מועברת באמצעות ספינות בין נמלים. בני האדם חיברו אוקיינוסים מסוימים במקומות שלא היה חיבור ביניהם על מנת ליצור מעבר נוח לספינות, כגון תעלת סואץ ותעלת פנמה.
אוקיינוגרפיה
עריכה
המדע החוקר את האוקיינוסים נקרא אוקיינוגרפיה. שיט במימי האוקיינוס (בין השאר למטרות חקר) בעזרת סירות החל כבר בזמנים פרה-היסטוריים, אך רק מהמאות האחרונות התאפשר שיט מתחת למים בעזרת צוללות.
הנקודה העמוקה ביותר באוקיינוס (ובעולם בכלל) נמצאת באוקיינוס השקט ליד איי מריאנה הצפוניים, זוהי תהום צ'לנג'ר. בנקודה זו עומק המים הוא כ-11,034 מטרים (לשם השוואה העומק המרבי של הים התיכון הוא 5,267 מטרים). המקום נחקר ונרשם באופן מלא רק ב-1951 על ידי חיל הים הבריטי.
אוקיינוס בכוכבי לכת או ירחים
עריכהאין הוכחות על קיומם של אוקיינוסים בעלי מים בכוכבי לכת או ירחים. בירחו הגדול ביותר של שבתאי, טיטאן, קיים אוקיינוס של מתאן. כיום מאמינים כי קיים בירחו של צדק, אירופה, אוקיינוס מתחת למעטה הקרח שעוביו כמה עשרות ק"מ.
עוד לא נמצא כוכב לכת חוץ-שמשי עליו ניתן לזהות קיומם של אוקיינוסים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- Coreocean – אגודה לחקר האוקיינוסים בארצות הברית (אורכב 31.12.2007 בארכיון Wayback Machine)
- NOPP – The National Oceanographic Partnership Program – ארצות הברית
- חידון האוקיינוסים, באתר לרגו
- אוקיינוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אוקיינוס, דף שער בספרייה הלאומית- אוקיינוס, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אוקיינוס היה בנם הבכור של אורנוס וגאיה, ומשום כך הוא נקרא גם בכור הטיטנים. מאחותו נולדו לו כ-3,000 בנים – אלי הנהרות – וכ-3,000 בנות – הנימפות האוקיינידות. אף שפוסידון נטל את תפקיד אל הים, אוקיינוס המשיך למשול על הנהר הגדול. אוקיינוס לא עמד לצד אֶחיו, שיצאו למלחמה כנגד זאוס לאחר שתפס את שלטונו של קרונוס, ולפיכך לא גורש עמם לטרטרוס.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט', עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חלה, פרק ד', הלכה ד'; וכן תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ח', עמוד א'
- ^ Ocean - Atlantic, Pacific, Indian | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
- ^
אבנר גרוס, החשש: לונדון תהפוך לסיביר. מסע לגן עדן בעקבות שינויי הזרמים באוקיינוסים, באתר הארץ, 1 במאי 2024
- ^ אבנר גרוס, המדענים עוקבים בתדהמה: החום באוקיינוסים שובר שיאים, וזה יעלה לכולנו ביוקר, באתר הארץ, 15 ביוני 2023
- ^ ניר חסון, הגשם ביוני בישראל חריג, אך התחממות האוקיינוסים היא הסיבה האמיתית לדאגה, באתר הארץ, 14 ביוני 2023
- ^ אבנר גרוס, המדענים עוקבים בתדהמה: החום באוקיינוסים שובר שיאים, וזה יעלה לכולנו ביוקר, באתר הארץ, 15 ביוני 2023
- ^ הערך אוקיינוס, באתר The Free Dictionary
- ^ NOAA: Global Ocean Surface Temperature Warmest on Record for June, NOAA, (באנגלית)
- ^ מדוע אוקיינוסים אינם קופאים?, באתר Fact monster
- ^ נוכחות קרח במי ים, באתר נאס"א
- ^ אבנר גרוס, החשש: לונדון תהפוך לסיביר. מסע לגן עדן בעקבות שינויי הזרמים באוקיינוסים, באתר הארץ, 1 במאי 2024
- ^ AR6 Climate Change 2021: The Physical Science Basis – IPCC
- ^ Laffoley, D., Baxter, J. M, Ocean Deoxygenation : Everyone’s Problem, IUCN Publication, 2019