אייל קורא
אייל קורא (שם מדעי: Alces alces) הוא מין יונק מכפיל פרסה יחיד בסוגו (Alces) במשפחת האיילים. אייל זה חי באקלים ממוזג וקר לאורך צפון אמריקה הצפונית, צפון אירופה ורוסיה, בעיקר סביב יער הטייגה הצפוני. שם עממי: Moose או Elk.
אייל קורא | |
---|---|
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מכפילי פרסה |
משפחה: | אייליים |
סוג: | אייל קורא |
מין: | אייל קורא |
שם מדעי | |
Alces alces לינאוס, 1758 | |
תחום תפוצה | |
זהו הגדול שבאיילים החיים, כשהוא מגיע לגובה של מעל 2.1 מטרים בכתפיים ולמשקל של מעל 820 ק"ג ואף מעל ל-1 טון מטרי והוא מהחיות הכבדות ביותר בארצות מגוריו לאחר שני מיני הביזונים. הוא גם בעל קרניים ארוכות ורחבות מאוד אצל הזכרים שמגיעות לרוחב 210 ס"מ ולמשקל של 36 ק"ג, אשר מעידות על חוזקם של בעליהם.
אטימולוגיה
עריכהבאנגלית האייל הקורא מכונה "מוּס" (moose) – שם שחילחל גם לעברית כשבשנות התשעים ההגייה הנפוצה יותר בעברית הייתה "מוּז". פירוש המילה הוא מהשבט האינדיאני האתבסקה ומשמעותו: "אוכל ענפים", עקב תזונתו של האייל מענפים. שמו העברי ניתן עקב קולות הגעייה החזקים של הזכרים לנקבות בעונת הרבייה.
תת-מינים
עריכה- Alces alces alces
- Alces alces pfizenmayeri
- Alces alces buturlini
- Alces alces cameloides
- Alces alces shirasi
- Alces alces americanus
- Alces alces andersoni
- Alces alces gigas
- Alces alces caucasicus – נכחד
מאפיינים
עריכהמסת גופו של אייל בוגר יכולה לעלות על 550 קילוגרם (1,210 ליברות). הזכרים על פי רוב כבדים יותר מהנקבות, שמשקלן מתקרב ל-400 קילוגרם והן גם חסרות קרניים. הכבד שבאיילים הקוראים הגיע למשקל 1,180 ק"ג, אך מרבית האיילים קטנים יותר. העגל הנולד לאם שוקל עם לידתו רק כ-15 קילוגרם, אולם הוא עולה במשקלו במהירות בשל יניקת החלב המזין מאימו.
פרוותו של הזכר כהה במעט מזו של הנקבה, אולם הדרך הטובה ביותר להבדיל בין המינים היא באמצעות קרני הזכר, שהן גרמיות ובנויות מעצם ולא מחומר קרני. בכל שנה באביב מצמיח הזכר קרניים, והן נושרות בחורף, לאחר עונת הרבייה. בכל שנה הקרניים החדשות גדולות ומסועפות יותר מקרני השנה הקודמת, ועשויות להגיע לרוחב של כשני מטרים ולמשקל עשרות קילוגרמים. הנקבות מתחילות במחזורי ההריון וההמלטה בגיל שנתיים וחצי, ואילו הזכרים רק בגיל חמש שנים. הריונה של הנקבה נמשך 240–250 יום. אייל קורא בריא יכול להגיע לגיל עשרים שנה ויותר.
לאייל רגליים ארוכות בעלות פרסות הארוכות יותר ברגליים האחוריות מהקדמיות. מבנה הגפיים הארוכות והשריריות עוזרות לאייל לרוץ למרחקים קצרים במהירות של עד 55 קילומטרים בשעה, אך הוא חסר סיבולת עקב מבנה קרניו המכבידות.
תפוצה
עריכההאייל הקורא נפוץ ברוב חלקי קנדה ואלסקה, בצפון ארצות הברית, וכן בסקנדינביה וצפון רוסיה. בית הגידול הטבעי שלו הוא יערות (לרוב יערות מחטניים וביניהם הטייגה) ובקרבת אגמים או מקווי מים מתוקים כמו ביצות ופלגי מים. הוא מסוגל לחיים בתנאי שטח קשים ובחורף הקר והמושלג האופייני לחלקים רבים בצפון אמריקה. בנוסף, האייל הקורא הופץ בידי האדם לניו זילנד אך נכחד משם בהמשך.
התנהגות
עריכההאייל ניזון מצמחייה נמוכה והוא מלחך עלים וצמחייה רכה נמוכה נוספת (לא מעשבים). מזונו בקיץ מורכב מצמחי מים, טחבים ושרכים שונים ואף מאצות. בחורף הוא ניזון מענפים, גבעולים רכים, ניצנים וקליפות עצים.
אייל קורא חי בגפו ברוב השנה למעט נקבות עם עופרים. בסוף הקיץ מתייחמים הזכרים ומשמיעים קולות געייה חזקים, מהם מקור שמם העברי. איילים זכרים שווי-גודל הנתקלים זה בזה פורצים בקרבות תחרות ניגוח קרניים אחד בשני. קרבות אלה לעיתים מסתיימים בפציעת היריבים, מה שגורם לא פעם לטריפתם. לאייל הקורא המנצח מצטרפת נקבה המטופלת בעופר מן השנה הקודמת שגילו 3–4 חודשים, אותו הזכר מאמץ. בניגוד לאיילים אחרים, האייל הקורא לא מכנס עדר-הרמון אך נצפו זכרים בחברת 2–3 נקבות שעמן הזדווגו.
האייל חי לבדו בתנאי קור והוא פעיל במשך כל השנה ללא נדידה ממושכת דרומה. לאייל טורפים מעטים הכוללים בעיקר את הזאב וכן דובים חומים ובסיביר גם בידי טיגריס סיבירי. הצעירים נטרפים גם בידי דובים שחורים או פומות וגרגרנים. איילי קורא החוצים ימים יכולים להיטרף גם בידי קטלנים וישננים אך מדובר בתופעה נדירה ביותר. האייל גם מוטרד בידי טפילים כמו האסטריתיים, קרציות ותולעים שונות.
בשל גודלו האייל הקורא עשוי להיות מסוכן לאדם, שכן הוא יכול לנגוח בקרניו או לבעוט כאשר מופרעת מנוחתו; על כן בשמורות טבע ובאזורים בהם חיים בני האדם לצד האייל הקורא ננקטים צעדי זהירות, ביניהם צפייה מרחוק בלבד ושלטי אזהרה מנוכחות האייל באזור. אף על פי כן, בדרך כלל האייל הקורא הוא בעל חיים בעל מזג רגוע, ולא יתקוף שלא לצורך.
גלריה
עריכה-
זכר אייל קורא
-
נקבת אייל הקורא
-
אייל קורא אלסקי
-
נקבה מניקה עופר
קישורים חיצוניים
עריכה- אייל קורא, באתר ITIS (באנגלית)
- אייל קורא, באתר NCBI (באנגלית)
- אייל קורא, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אייל קורא, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אייל קורא, באתר GBIF (באנגלית)
- אייל קורא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אייל קורא באתר הרשימה האדומה של IUCN
הערות שוליים
עריכה