אינדיום

יסוד כימי בעל המספר האטומי 49

אִינְדִּיּוּם (Indium) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי In ומספרו האטומי 49.

אינדיום
בדיל - אינדיום - קדמיום
Ga
In
Tl
   
 
49
In
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
     
                                         
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 49
סמל כימי In
סדרה כימית מתכות
מראה
אפור כסוף ומבריק
תכונות אטומיות
משקל אטומי 114.818 u
רדיוס ואן דר ואלס 193 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 18, 3
תכונות פיזיקליות
צפיפות 7,310 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת רתיחה 2,345K (2,071.85°C)
נקודת התכה 429.75K (156.6°C)
לחץ אדים 1.42Pa ב-429K
מהירות הקול 1,215 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות 1.78
קיבול חום סגולי 233 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 11.6 106/m·Ω
מוליכות חום 81.6 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 558.3 kJ/mol
היסטוריה
מגלה פרדיננד רייך עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 1863 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם אינדיגו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תכונות

עריכה

האינדיום הוא יסוד רך, כסוף-לבן שניתן להתיכו בקלות. מבחינה כימית הוא דומה לגליום ולאלומיניום ומבחינת מראהו לאבץ. תכונה יוצאת דופן של אינדיום היא הרדיואקטיביות של האיזוטופ השכיח ביותר שלו. איזוטופ זה מתפרק התפרקות בטא ודועך לבדיל עם הזמן.

תחמוצת אינדיום ובדיל (Indium Tin Oxide - ITO) היא שקופה ומוליכה חשמל. בזכות תכונה נדירה זו היא נמצאת במסכי מגע ובמסך של כל סמרטפון. אינדיום נמנה בין היסודות הקריטיים לטכנולוגיה משום שהביקוש לו זינק ויש חשש שהביקוש יעלה על היכולת לספק אותו.

שימושים

עריכה

השימוש הנרחב הראשון באינדיום היה במיסבי מנועי מטוסים בזמן מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן, גברה הדרישה לאינדיום בעקבות יישומים חדשים שלו, בהם:

היסטוריה

עריכה

את האינדיום זיהו פרדיננד רייך (Ferdinand Reich) ועוזרו תיאודור ריכטר (Theodor Richter) ב-1863, כשבחנו מחצבי אבץ עם ספקטרוגרף בחיפוש אחר היסוד תליום. מקור השם במילה האנגלית "Indigo", שמשמעותה כחול כהה. אינדיום בודד על ידי תיאודור ריכטר בשנת 1867.

צורה בטבע

עריכה

אינדיום מופק בעיקר משאריות מחצבי אבץ, אך ניתן להפיקו גם ממחצבי מתכות כמו ברזל, עופרת ונחושת. הדרישה לאינדיום בעקבות יישומיו במסכי LCD גברה וכך עולה גם מחירו (בשנת 2005 עלה קילוגרם אינדיום 900 דולר, לעומת שנת 2002, שמחירו עמד על 94 דולר לקילוגרם).

עד שנת 1924 הופקו גרמים בודדים של אינדיום טהור. אינדיום נמצא בכדור הארץ בריכוז של 0.1 חלקים למיליון (ppm), כמעט כמו כסף.

קנדה היא מפיקת האינדיום המובילה בעולם ובשנת 1997 הפיקה יותר מ-31.1 טון.

אמצעי זהירות

עריכה

אינדיום מתכתי טהור אינו נחשב רעיל. לעומת זאת, תרכובות אינדיום עלולות להיות רעילות ובחשיפה ממושכת עלולות לגרום לתופעות לוואי שונות. דוגמה לתרכובות רעילות: InCl3 והתרכובת InP שנחשבת רעילה ומסרטנת.

קישורים חיצוניים

עריכה
  NODES
Done 1
see 1