אינדיום
אִינְדִּיּוּם (Indium) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי In ומספרו האטומי 49.
בדיל - אינדיום - קדמיום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתונים בסיסיים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מספר אטומי | 49 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סמל כימי | In | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סדרה כימית | מתכות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מראה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אפור כסוף ומבריק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תכונות אטומיות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משקל אטומי | 114.818 u | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רדיוס ואן דר ואלס | 193 pm | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה | 2, 8, 18, 18, 3 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תכונות פיזיקליות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צפיפות | 7,310 kg/m3 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מצב צבירה בטמפ' החדר | מוצק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נקודת רתיחה | 2,345K (2,071.85°C) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נקודת התכה | 429.75K (156.6°C) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לחץ אדים | 1.42Pa ב-429K | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מהירות הקול | 1,215 מטר לשנייה ב-293.15K | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שונות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אלקטרושליליות | 1.78 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קיבול חום סגולי | 233 J/(kg·K) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מוליכות חשמלית | 11.6 106/m·Ω | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מוליכות חום | 81.6 W/(m·K) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אנרגיית יינון ראשונה | 558.3 kJ/mol | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
היסטוריה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מגלה | פרדיננד רייך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך גילוי | 1863 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נקרא על שם | אינדיגו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תכונות
עריכההאינדיום הוא יסוד רך, כסוף-לבן שניתן להתיכו בקלות. מבחינה כימית הוא דומה לגליום ולאלומיניום ומבחינת מראהו לאבץ. תכונה יוצאת דופן של אינדיום היא הרדיואקטיביות של האיזוטופ השכיח ביותר שלו. איזוטופ זה מתפרק התפרקות בטא ודועך לבדיל עם הזמן.
תחמוצת אינדיום ובדיל (Indium Tin Oxide - ITO) היא שקופה ומוליכה חשמל. בזכות תכונה נדירה זו היא נמצאת במסכי מגע ובמסך של כל סמרטפון. אינדיום נמנה בין היסודות הקריטיים לטכנולוגיה משום שהביקוש לו זינק ויש חשש שהביקוש יעלה על היכולת לספק אותו.
שימושים
עריכההשימוש הנרחב הראשון באינדיום היה במיסבי מנועי מטוסים בזמן מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן, גברה הדרישה לאינדיום בעקבות יישומים חדשים שלו, בהם:
- יישומים בתעשיית המוליכים למחצה, למשל שינוי תכונות הגרמניום בתהליך ייצור טרנזיסטורים.
- ציפוי מסכי LCD.
- שימוש בסגסוגות בעלות נקודת היתוך נמוכה. סגסוגת שמכילה 24% אינדיום ו-76% גליום נוזלית בטמפרטורת החדר.
- בציפוי מראות יש לאינדיום יתרון על כסף, כיוון שהוא עמיד יותר בפני קורוזיה, ובכך נמנעת תופעת ההשחרה.
- תחמוצת אינדיום ובדיל משמשת לסינון אור אינפרה אדום במנורות נתרן. הקרינה האינפרה אדומה מוחזרת לנורה ובכך הנצילות האורית שלה משופרת.
- אינדיום-יוד משמש בנורות מתכת הליד לתאורה אדריכלית ודקורטיבית, בהן הוא פולט אור כחול עז.
- מוליך למחצה אינדיום גליום נטריד משמש ליצור דיודות פולטות אור (LED) כחולות, ירוקות ולבנות בבהירות גבוהה וכן לייזרים כחולים.
היסטוריה
עריכהאת האינדיום זיהו פרדיננד רייך (Ferdinand Reich) ועוזרו תיאודור ריכטר (Theodor Richter) ב-1863, כשבחנו מחצבי אבץ עם ספקטרוגרף בחיפוש אחר היסוד תליום. מקור השם במילה האנגלית "Indigo", שמשמעותה כחול כהה. אינדיום בודד על ידי תיאודור ריכטר בשנת 1867.
צורה בטבע
עריכהאינדיום מופק בעיקר משאריות מחצבי אבץ, אך ניתן להפיקו גם ממחצבי מתכות כמו ברזל, עופרת ונחושת. הדרישה לאינדיום בעקבות יישומיו במסכי LCD גברה וכך עולה גם מחירו (בשנת 2005 עלה קילוגרם אינדיום 900 דולר, לעומת שנת 2002, שמחירו עמד על 94 דולר לקילוגרם).
עד שנת 1924 הופקו גרמים בודדים של אינדיום טהור. אינדיום נמצא בכדור הארץ בריכוז של 0.1 חלקים למיליון (ppm), כמעט כמו כסף.
קנדה היא מפיקת האינדיום המובילה בעולם ובשנת 1997 הפיקה יותר מ-31.1 טון.
אמצעי זהירות
עריכהאינדיום מתכתי טהור אינו נחשב רעיל. לעומת זאת, תרכובות אינדיום עלולות להיות רעילות ובחשיפה ממושכת עלולות לגרום לתופעות לוואי שונות. דוגמה לתרכובות רעילות: InCl3 והתרכובת InP שנחשבת רעילה ומסרטנת.
קישורים חיצוניים
עריכה- אינדיום ב-Webelements (אנגלית)
- אינדיום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)