אנדראס קלודן

אנדראס קלודן
	אנדראס קלודן
לידה	22 ביוני 1975 (בן 49); גרמניה
כינוי	קלודי
גובה	183 ס״מ
משקל	63 ק"ג
תחום	כביש
התמחות	רב-גוני
קבוצות עבר	טלקום (1998-2006); אסטנה (2007-2009) ; קבוצת רדיושק (2011); קבוצת רדיושק-ניסאן-טרק (2013-2012)
הישגי שיא	אליפות גרמניה במרוצי כביש (2004) ; פריז - ניס (2000) ; הטור של חבל הבסקים (2000), (2011) ; טירני - אדריאטי (2007) ; טור דה רומאנדי (2008)
	www.andreas-kloeden.com
	מאזן מדליות
מתחרה עבור גרמניה
המשחקים האולימפיים

אנדראס קלודן (בגרמנית: Andreas Klöden, נולד ב-22 ביוני 1975 במיטווידה שבסקסוניה), הוא רוכב אופניים גרמני שפרש מרכיבה מקצועית. בין הישגיו הבולטים הם מדליית ארד באולימפיאדת סידני (2000), והמקום השני בטור דה פראנס ב-2004 ו-2006. בחלק משנותיו בדבוקה המקצוענית נחשב קלודן לאחד מהרוכבים הטובים בעולם במרוצי קטעים, אך הקריירה שלו ידעה עליות ומורדות בשל פציעות.

קריירה

לפני שהפך למקצוען, קלודן זכה במדליית ארד באליפות העולם נגד השעון עד גיל 23 בשנת 1996, וכמו כן ניצח שני קטעים בטור של ארמון רינהלד בשנת 1997. ב-1998 הוא החל את הקריירה המקצוענית שלו בקבוצת דויטשה טלקום, ובשנה הראשונה שלו כמקצוען הוא זכה בטור של סקסוניה התחתונה וניצח בפרולוג של הטור של נורמנדי. ב-1999 הוא ניצח קטע בטור של אלגרבה בפורטוגל.

שנת 2000 הייתה מוצלחת עבור קלודן. הוא זכה בשנה זו בדירוג הכללי של מרוץ הקטעים החשוב, פריז - ניס, וכמו כן זכה בטור של חבל הבסקים. באולימפיאדת סידני הוא זכה במדליית הארד במרוץ הכביש, לאחר שסיים במקום השלישי אחרי יאן אולריך ואלכסנדר וינוקורוב, שרכבו איתו מספר שנים בקבוצת טלקום. למרות הצלחתו המוקדמת, הוא סבל מפציעה בשלוש השנים הבאות, ולא זכה בהן באף מרוץ. הוא לא היה יכול להשתתף בטור דה פראנס של 2003 כפי שתכנן, עקב שבר בעצם העוקץ.^[1]

ב-2004 קלודן חזר להתחרות וניצח באליפות גרמניה במרוצי כביש, ובכך המשיך את רצף הזכיות של קבוצת טי-מובייל (השם החדש של קבוצתו) באליפות זו, רצף שהחל בזכייתו של ברנד גרון בשנת 1993. את הטור דה פראנס של אותה שנה הוא החל כפועל של יאן אולריך; הוא לא ניצח באף קטע בטור, אך סיים במקום השני הכללי לאחר שלקח את המקום השני מאיוואן באסו בקטע האחרון נגד השעון.^[2] בעקבות ההישג, עלה קלודן לתודעה העולמית של ענף האופניים. אף על פי שקיבל הצעות לעבור לקבוצות אחרות ולשמש כמוביל שלהן, הוא החליט להישאר בקבוצת טי-מובייל עם אולריך.

בטור דה פראנס של 2005, קלודן נחשב יחד עם חבריו לקבוצה, יאן אולריך ואלכסנדר וינוקורוב, כמועמד מוביל לזכייה. הוא תרם להצלחה הקבוצתית של טי-מובייל במרוץ זה, שבו אולריך סיים שלישי ווינוקורוב סיים חמישי. בקטע מספר 8 הוא סיים במקום השני, לאחר שהפסיד במיאוץ מותח בקו הסיום לפיטר וינינג. מאוחר יותר, הוא נאלץ לפרוש מהטור בקטע מספר 17, לאחר שנפל במהלך הקטע הקודם ושבר עצם בשורש כף ידו.

בשנת 2006 קלודן זכה במרוץ הקטעים רג'יו-טור. קלודן היה אחד מהמועמדים הגדולים ביותר לניצחון בטור דה פראנס באותה שנה, מאחר שיאן אולריך, אלכסנדר וינוקורוב ואיוואן באסו לא פתחו את המרוץ בשל פרשת מבצע פוארטו.^[3] בקטע השני בהרים של הטור, הוא נישל מהקבוצה המובילה, ובעקבות כך איבד כדקה וחצי. אף על פי כן, הוא רכב היטב בקטעי ההרים הבאים והתקדם בדירוג הכללי. בקטע 17, הוא היה חלש בטיפוס בז'ו פלאן, אך חזר לקבוצה המובילה בעת הירידה, בזכות עזרת חברו לקבוצה, פטריק שינקוויץ.^[4] הוא סיים במקום השני בקטע נגד השעון, ובעקבות כך עלה מהמקום הרביעי לשלישי בדירוג הכללי. הוא סיים לבסוף במקום השני הכללי במרוץ, לאחר הדחת המנצח, פלויד לאנדיס שהתגלה כמשתמש בחומרים אסורים.

בעונת המרוצים של 2007 עבר קלודן לקבוצת אסטנה הקזחית, אף על פי שהרוכב המוביל בקבוצה היה אלכסנדר וינוקורוב.^[5] מעברו של קלודן לקבוצה היה מפתיע, בשל העובדה שבחר שלא להיות המוביל של קבוצתו, ועבר לקבוצה שנבנתה בעיקר סביב וינוקורוב. בחודש מרץ קלודן זכה במרוץ הקטעים טירנו - אדריאטיקו, והציג בו יכולת טובה בטיפוסים ונגד השעון. במהלך הטור דה פראנס באותה שנה, הוא רכב היטב וסיים בין המקומות הראשונים במספר קטעים, אך איבד מספר דקות מאחר שהיה צריך לעזור למוביל הקבוצה וינוקורוב. כאשר היה במקום החמישי בדירוג הכללי, הוא נאלץ לפרוש מהטור דה פראנס יחד עם כל קבוצת אסטנה, לאחר שווינקורוב התגלה כמשתמש בחומרים אסורים.

ב-2008 ניצח קלודן בטור דה רומאנדי. הוא נטל את ההובלה במרוץ לאחר הקטע השלישי שבו ניצח, ונשאר במקום הראשון עד לסוף במרוץ. בחודש יוני הוא סיים במקום השני הכללי בטור של שווייץ, מרוץ הכנה לטור דה פראנס, ובנוסף סיים עם כל קבוצת אסטנה במקום הראשון בדירוג הקבוצתי. הוא לא היה יכול לקחת חלק בטור דה פראנס, בעקבות השעייתה של אסטנה מהטור באותה שנה, שנגרמה כתוצאה מפרשיית הסמים של וינוקורוב בטור של 2007. ב-2009 סיים במקום השישי בדרוג הכללי בטור דה פראנס ובסוף אותה עונה עבר לקבוצת רדיושק.^[6]

בעונת 2010 לא זכה קלודן בהישגים משמעותיים; הוא סיים את הטור דה סוויס במקום ה-8 ואת הטור דה פראנס במקום ה-14. ב-2011 פתח קלודן את העונה בצורה טובה; הוא סיים שני במרוץ פריז - ניס, ניצח במרוץ הקטעים הספרדי הטור של חבל הבסקים וניצח בשני קטעים נגד השעון במרוצים קריטריום אינטרנשיונל וג'ירו דל טרנטינו. בשבוע הראשון של הטור דה פראנס הוא רכב היטב והיה מדורג במקום החמישי בדרוג הכללי. אולם, נפילה בה היה מעורב בקטע ה-9 גרמה לפציעתו ובעקבותיה פרש מהמרוץ במהלך הקטע ה-13. באוקטובר 2013, לאחר 16 שנים בדבוקה המקצוענית, הודיע קלודן על פרישה.

תארים

גרמניה אליפות גרמניה במרוצי כביש: 2004
מדליית ארד אולימפית במרוץ הכביש: 2000
טור דה פראנס: מקום שני ב-2004 ו-2006
הטור של סקסוניה התחתונה: 1998
הטור של חבל הבסקים: 2000, 2011
פריז - ניס: 2000
טירני - אדריאטי: 2007
הטור של סארת': 2007
טור דה רומאנדי: 2008

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של אנדראס קלודן (בגרמנית)

אנדראס קלודן, ברשת החברתית פייסבוק
אנדראס קלודן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אנדראס קלודן, באתר olympedia.org
אנדראס קלודן, באתר Cycling Archives
אנדראס קלודן באתר אסטנה
אנדראס קלודן(הקישור אינו פעיל) באתר Cycling Website

הערות שוליים

[1] "Vinokourov soldiers on"

[2] "Armstrong makes history"

[3] "TOUR DE FRANCE - RIDERS TO WATCH"

[4] "Landis Remarkable Maiden Stage Victory...!"

[5] "Klöden to Astana"

[6] Armstrong Looks To A Strong Tour De France Team | Cyclingnews.com

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]