אנה סמשנובה

אנה סמשנובה (ברוסית: Анна Смашнова; נולדה ב-16 ביולי 1976) היא טניסאית עבר ישראלית, הנחשבת לאחת הטניסאיות הישראליות הטובות ביותר בכל הזמנים. בשיאה דורגה במקום ה-15 בסבב העולמי לנשים (ב-3 בפברואר 2003) שהיה אז הישג שיא של שחקנית טניס ישראלית בדירוג הנשים העולמי. גובהה 1.59 מטר, הנמוך משמעותית מהגובה הממוצע בסבב הנשים העולמי.

אנה סמשנובה
Анна Смашнова

לידה	16 ביולי 1976 (בת 48) מינסק, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית, ברית המועצות (כיום בבלארוס)
מדינה
מקום מגורים	הרצליה, ישראל
צאצאים	יונתן אילן
גובה	1.59 מטר
יד חובטת	ימין
פעילות כמקצוענית	1991 – יולי 2007 (כ־16 שנים)
סה"כ פרסים שצברה	2,274,431 דולר אמריקאי
יחידים
מאזן קריירה	401–304
דירוג שיא	15 (3 בפברואר 2003)
זכיות בטורנירים	19 (12 WTA ו-7 ITF)
זוגות
מאזן קריירה	31–45
דירוג שיא	275 (10 ביולי 2006)
שיאי גראנד סלאם
זכיות 0
אליפות אוסטרליה הפתוחה	סיבוב שלישי (1995, 2005)
אליפות צרפת הפתוחה	סיבוב רביעי (1995, 1998)
וימבלדון	סיבוב שלישי (2000)
אליפות ארצות הברית הפתוחה	סיבוב שלישי (1994)

סמשנובה שיחקה בנבחרת טניס הנשים של ישראל במשך 15 שנים, שיא משותף עם ציפי אובזילר. היא בעלת מספר הניצחונות ביחידות הגבוה ביותר בנבחרת (38), ובעבר החזיקה בשיא העולמי של מספר ההתמודדויות בהן שיחקה (61), בצוותא עם אובזילר. סמשנובה פרשה מטניס מקצועני בשנת 2007, בתום 16 שנות פעילות כטניסאית מקצוענית.

ביוגרפיה

סמשנובה נולדה במינסק שבבלארוס הסובייטית. היא החלה לשחק טניס בגיל צעיר, ובגיל 14 זכתה בתואר אלופת ברית המועצות לנערות. ב-1991, כשהגיעה לגיל 15 הזמין אחד מהספונסרים של הטניס הישראלי, פרדי קרבין, את אנה ומשפחתה לעלות ארצה - ובכך הצליח לשים את הטניס הנשי בישראל על המפה העולמית.

הקריירה המקצוענית

סמשנובה היא הישראלית הראשונה שהופיעה בטורנירי גראנד סלאם ואף דורגה במקום ה-15 בעולם.

ב-1990 כשהייתה רק בת 14, זכתה ברולאן גארוס לנערות ובמקביל באליפות ברית המועצות לנערות. באותה שנה גם הגיעה לחצי גמר וימבלדון לנערות. ב-1 בינואר 1991, החלה סמשנובה בקריירת הבוגרות המקצוענית שלה.

הישגה המשמעותי הראשון כבוגרת היה בגיל 18, כשהביסה בסיבוב הראשון ברולאן גארוס את המדורגת במקום ה-5 בעולם יאנה נובוטנה. באותה שנה נכנסה סמשנובה לראשונה לרשימת 100 הטניסאיות הטובות בעולם, ואף ניצחה את לורי מקניל המדורגת במקום ה-15 בסיבוב הראשון של אליפות ארצות הברית הפתוחה. בשנת הפתיחה של סמשנובה כבוגרת השיגה את אחד ממקבציה הגבוהים בתחרויות גראנד סלאם, אשר הפכו מאוחר יותר לעקב אכילס של הקריירה שלה.

אחרי שבשנת 1995 הצליחה להגיע לשמינית גמר הרולאן גארוס (שם הודחה רק על ידי המדורגת מספר 1 דאז, ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו), והתקדמה אל 50 הראשונות בעולם, התגייסה סמשנובה לצה"ל והחלה נסיגה משמעותית בקריירה שלה. היא נסוגה עד לסביבות המקום ה-220 בעולם ואף החמיצה את האולימפיאדה, למרות שעמדה בקריטריון העולמי.

למרות הנסיגה הזו, השכילה סמשנובה לעבור את תקופת המשבר וחזרה למאה המקומות הראשונים בשנת 1998, אז הגיעה שוב לשמינית גמר הרולאן גארוס ואף לחצי גמר מקצועני ראשון בפולין.

בשנת 1999 זכתה סמשנובה בתואר המקצועני הראשון שלה בסבב העולמי לנשים (WTA) בטשקנט. התואר ביסס אותה היטב ב-50 המקומות הראשונים. בשנת 2000 קטפה את התואר השני בטורניר קנוקה-הייסט בבלגיה, שם הביסה בגמר את הטניסאית הטובה בבלגיה, דומיניק ואן רוסט, שדורגה במקום ה-11 בעולם. הישג זה הקפיץ אותה לדירוג שיא - למקום ה-36, אך הוא לא הספיק לוועד האולימפי הישראלי, ששוב השאיר אותה מחוץ לאולימפיאדה.

לאחר ששוב לא נכנסה לאולימפיאדה, התדרדרה סמשנובה בדירוג, כמעט עד למקום ה-90 בעולם. אולם בקיץ 2001 הכירה את קלאודיו פיסטולסי, מאמן טניס איטלקי שהפך למאמנה ואחר כך לבעלה (ומאוחר יותר הם התגרשו). השידוך בין הטניס והאהבה התגלה כמוצלח בשנת 2002, כאשר סמשנובה פתחה את העונה בזכיות רצופות בשני טורנירים באוקלנד ובקנברה. ההצלחה המשיכה, וסמשנובה הגיעה לרבע גמר הטורניר באינדיאן ולס. שבוע אחר כך היא גברה על ז'סטין הנין, המקום ה-7 בעולם דאז, בטורניר מיאמי.

בעונת החימר השיגה ניצחון על קים קלייסטרס, בעלת המקום ה-3 בעולם, ואף הגיעה עד חצי גמר טורניר ברלין, אחד הגדולים בסבב העולמי.

סמשנובה המשיכה להלהיב, כשזכתה בטורניר וינה ובטורניר שאנגחאי כשהיא מנצחת בגמר את אנה קורניקובה. כל ההישגים הללו, במקביל לאי ההצלחה בטורנירי הגראנד סלאם, הביאו אותה למקום ה-15 בעולם בדירוג השנתי, ואף זיכו אותה בכניסה לאליפות סבב ה-WTA בסוף השנה, שם הודחה בסיבוב הראשון על ידי סרינה ויליאמס.

את שנת 2003 החלה סמשנובה עם קשיים, אף על פי שכבר הייתה במקום ה-15 בעולם. אולם היא התאוששה במהירות והגיעה שוב לשיא בסדרה מלהיבה של 14 ניצחונות רצופים, הכוללים שוב זכייה בשני טורנירים רצופים, הלסינקי וסופוט בפולין, וכמו כן ניצחונות על הרוסיות ורה זבונרבה ואנסטסיה מיסקינה. היא נעצרה רק ברבע גמר ניו הייבן על ידי ג'ניפר קפריאטי. אולם כל רצף הניצחונות הזה לא מנע ממנה הפסד בסיבוב הראשון של אליפות ארצות הברית הפתוחה לקלודין שול. את שנת 2003 היא סיימה כשהיא שוב במקום ה-16 בעולם, אלא שאליפות סבב ה-WTA צומצמה ל-8 טניסאיות בלבד.

לאורך השנים, לא זכתה סמשנובה לפופולריות בישראל, למרות הישגיה המרשימים. בשנת 2004 הגיעה סוף סוף לאולימפיאדת אתונה, אך נוצחה בסיבוב הראשון. סמוך לתאריך זה עברה משבר גדול ונפרדה מבעלה-מאמנה.

בשנים 2004–2005, לא הצליחה סמשנובה להישאר בפסגת הדירוג, וירדה למקומות 30-40. בשנת 2006 איבדה את מקומה כטניסאית הבכירה בישראל לשחר פאר, ודורגה בסביבות המקום ה-60 בעולם. למרות הירידה בדירוג, זכתה בשנים אלו ב-4 טורנירים נוספים מהסבב העולמי לנשים (WTA), מה שהביא אותה להישג שיא נדיר של 12 ניצחונות מתוך 12 הופעות במשחקי הגמר. רצף זה נקטע כאשר נוצחה בגמר ה-13 במספר שהשתתפה בו, על ידי מגאן שונסי בטורניר "פורסט הילס" (ניו יורק, 2006).

ביוני 2007, כשהייתה בת 31, הכריזה על פרישה מטניס מקצועני לאחר שהובסה בטורניר וימבלדון.

לאחר פרישתה שימשה מאמנת בכירה במרכז לטניס בישראל, ואימנה בין היתר את חן אסטרוגו.

ב-15 בספטמבר 2017 קיבלה את הפרס "Fed Cup Commitment Award" מטעם איגוד הטניס הבינלאומי (ITF).

הישגים בולטים

אנה סמשנובה מקבלת עם אילנה ברגר וציפי אובזילר את פרס ה-Commitment Award מטעם איגוד הטניס הבינלאומי, 2017

יחידות

זכיות (19)

מקרא

גראנד סלאם (0)

אליפות סבב ה-WTA‏ (0)

דרג 1 (0)

דרג 2 (0)

דרג 3 (3)

דרג 4 (9)

סבב ה-ITF‏ (7)

מס'	תאריך	טורניר	משטח	יריבה בגמר	תוצאה
1.	11 ביולי 1993	ארלנגן, גרמניה	חימר	איזבל קואטו	3-6, 1-6
2.	23 בנובמבר 1997	יפו, ישראל	קשה	ציפי אובזילר	3-6, 2-6
3.	12 באפריל 1998	אתונה, יוון	חימר	רותי קוטי קיס	6-1, 2-6, 2-6
4.	17 במאי 1998	פורטו, פורטוגל	חימר	אלקסיה דשום-בלרה	2-6, 2-6
5.	4 באוקטובר 1998	סנטה קלרה, ארצות הברית	קשה	איימי פרייז'ר	6-2, 4-6, 2-6
6.	13 ביוני 1999	טשקנט, אוזבקיסטן	קשה	לורנס קורטווה	3-6, 3-6
7.	17 באוקטובר 1999	לארגו, ארצות הברית	קשה	מריסה אירווין	6-7, 1-6
8.	23 ביולי 2000	קנוקה - היסט, בלגיה	חימר	דומיניק ואן רוסט	2-6, 5-7
9.	6 בינואר 2002	אוקלנד, ניו זילנד	קשה	טטיאנה פאנובה	2-6, 2-6
10.	13 בינואר 2002	קנברה, אוסטרליה	קשה	טמארינה טנאסוגארן	5-7, 6-7(2)
11.	16 ביוני 2002	וינה, אוסטריה	חימר	אירודה טוליאגנובה	4-6, 1-6
12.	15 בספטמבר 2002	שאנגחאי, הרפובליקה העממית של סין	קשה	אנה קורניקובה	2-6, 3-6
13.	2 באוגוסט 2003	סופוט, פולין	חימר	קלרה זקופלובה	2-6, 0-6
14.	10 באוגוסט 2003	אספו, פינלנד	חימר	ילנה קוסטניץ'	6-4, 4-6, 0-6
15.	22 במאי 2004	וינה, אוסטריה	חימר	אלישיה מוליק	2-6, 6-3, 2-6
16.	17 ביולי 2005	מודנה, איטליה	חימר	טטיאנה גראבין	6-6, היריבה פרשה
17.	31 באוגוסט 2005	בודפשט, הונגריה	חימר	קטלינה קסטנו	2-6, 2-6
18.	11 ביוני 2006	פרוסקיוף, צ'כיה	חימר	רומינה אופרנדי	ללא משחק
19.	30 ביולי 2006	בודפשט, הונגריה	חימר	לורד דומינגז לינו	1-6,3-6

פיינליסטית (1)

מס'	תאריך	טורניר	משטח	יריבה בגמר	תוצאה
1.	26 באוגוסט 2006	פורסט היל קלאסיק, ניו יורק, ארצות הברית	קשה	מגאן שונסי	1-6, 6-0, 6-4

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנה סמשנובה בוויקישיתוף

• אנה סמשנובה, באתר olympedia.org
• אנה סמשנובה, באתר ה-WTA
• אנה סמשנובה, באתר ה-ITF
• אנה סמשנובה, באתר גביע הפדרציה
• מיקי שגיא, אנה סמאשנובה חוזרת: "שמחה לגור שוב בארץ", באתר ynet, 19 באוקטובר 2009