אפולו 16

אפולו 16 הייתה המשימה המאוישת ה־11 מתוך 12 בתוכנית אפולו להנחתת אדם על הירח. היא שוגרה ב־16 באפריל 1972 מכן 39A בכף קנדי, בפיקוד ג'ון יאנג, עם תומאס מטינגלי כטייס מודול הפיקוד, וצ'ארלי דיוק כטייס מודול הירח. זו הייתה המשימה השנייה מתוך שלוש "משימות J", שהגדילו את טווח הפעולה באמצעות רכב הירח, והגדילו את זמן השהיה ואת כמות הניסויים לעומת המשימות הראשונות.

אפולו 16
Apollo 16

משמאל לימין: מטינגלי, יאנג ודיוק
נתוני משימה
מטרה מרכזית	נחיתה על הירח
חללית	אפולו
שם החללית	תא הפיקוד/שירות: קספר רכב הנחיתה: אוריון
כן שיגור	LC-39A, מרכז החלל קנדי, פלורידה
שיגור	16 באפריל 1972, 17:54:00 UTC
נחיתה	27 באפריל 1972, 19:45:05 UTC דרום האוקיינוס השקט 0°43′S 156°13′W
משך המשימה	11 ימים, שעה, 51 דקות ו-5 שניות
אות קריאה	תא הפיקוד/שירות: קספר רכב הנחיתה: אוריון
נתוני חללית
תא פיקוד	CM-113 מסה: 5,840 ק"ג
תא שירות	SM-113 מסה: 24,514 ק"ג
רכב נחיתה	LM-11 מסה: 16,660 ק"ג
מסת החללית	47,000 ק"ג
משגר	סטורן V‏ SA-511
פעילות
תחילת הליכת חלל	משך: שעה, 23 דקות ו-42 שניות (תומאס מטינגלי במסע חזרה מן הירח)
נחיתה על הירח	21 באפריל 1972, 02:23:35 UTC
אתר נחיתה	8°58′22.84″S 15°30′0.68″E
משך פעילות ירחית	ראשונה: 07:11:02 שנייה: 07:23:09 שלישית: 05:40:03 סה"כ: 20:14:14
שהייה על הירח	יומיים, 23 שעות, 2 דקות ו-13 שניות
רכב נדידה ירחי	LRV-2
שהייה סביב הירח	5 ימים, 5 שעות, 49 דקות ו-32 שניות
נתוני מסלול
מספר הקפות	64
אפהליון	108.3 ק"מ (הירח)
פריהליון	20.2 ק"מ (הירח)
צוות
אנשי צוות	ג'ון יאנג, קן מטינגלי, צ'ארלס דיוק
משימות קשורות
משימה קודמת אפולו 15 משימה הבאה אפולו 17
מזהים
מספר קטלוג לוויינים	06000
מאגר המידע הלאומי	1972-031A

המשימה

מודול הירח ורכב הירח באפולו 16

לאחר שיגור תקין, נכנס רכב החלל עם השלב השלישי של טיל הסטורן 5 למסלול סביב כדור הארץ, לצורך בדיקת מערכות סופית. במהלך ההקפה השנייה יצאה החללית ממסלול ונכנסה למסלול טיסה אל הירח. לאחר 20 דקות, הופרד השלב השלישי וכוון לפגיעה בירח, באזור הנחיתה של אפולו 12, במטרה לבחון את הרכב פנים הירח באמצעות ההחזרים של הגלים הסייסמיים שייווצרו, ויקלטו בסייסמוגרפים שהונחו במשימות קודמות. למרות שתקלות ברכב השיגור מנעו תיקוני מסלול, נקודת הפגיעה הייתה קרובה מספיק למקום המתוכנן. עם זאת, אובדן טלמטריה של השלב השלישי מנע קביעה מדויקת של זמן הפגיעה, וכתוצאה מכך נפגעה היכולת לבצע פירוש מדויק של הממצאים הסייסמיים.

במהלך הטיסה לירח, חיישן לקוי גרם להתראה שגויה במחשב הטיסה, והיה צורך לבצע פעולה שתמנע מן המחשב להגיב להתראה. במהלך הטיסה בוצעו אימוני ניווט, צילומים בעל סגול, הדגמה של השפעת חוסר משקל על אלקטרופורזה, ואיסוף מידע שנועד לבדוק מדוע אסטרונאוטים רואים הבזקי אור במהלך הטיסה (כיום ידוע שהדבר נגרם מחלקיקי קרינה קוסמית הפוגעים ברשתית העין).

לאחר שנכנסו למסלול סביב הירח ומודול הירח נפרד ממודול הפיקוד, התגלו תנודות במערכת המנוע של מודול השירות. לאחר קרוב לשש שעות של בדיקות נקבע שהמערכת עדיין שמישה, מודול השירות ומודול הפיקוד התחברו שוב, ומודול הירח נכנס למסלול נחיתה.

מודול הירח "אוריון" עם יאנג ודיוק נחת על הירח ב־21 באפריל באזור הנקרא רמות דקארט, שמסביב למכתש דקארט. אזור זה נחשב לאופייני לחלק גדול מפני הירח, ומשימות קודמות לא הגיעו לאזור מסוג זה. מודול הירח נחת כ־276 מטרים מצפון לנקודת הנחיתה המתוכננת. הם ביקרו בהר הסלע מדרום לנקודת הנחיתה, ובמכתש הקרן הצפוני. דגימות שנלקחו משפת מכתש הקרן הצפוני הוכחו כחלק מן הסלע שנזרק בעת פגיעת המטאוריט שיצר את המכתש.

כ־15 שעות לאחר הנחיתה יצאו האסטרונאוטים אל פני הירח לראשונה. מכיוון שעקב תקלה לא ניתן היה לכוון את האנטנה על מודול הירח, שידור הטלוויזיה התעכב עד שהופעל רכב הירח, ונעשה שימוש באנטנה שלו. רוב הפעילות הוקדשה להנחת חבילת הניסויים, המופעלת באנרגיה גרעינית. בנוסף, צילמו מבנים גאולוגיים ואספו ממצאים בשני מכתשים סמוכים. פעילות זו נמשכה 7 שעות ו־11 דקות, ובמהלכה עברו האסטרונאוטים 4.5 ק"מ.

בפעילות השנייה, נסעו האסטרונאוטים בכיוון דרום-דרום-מזרח, למכתש סינקו שעל הר הסלע, שם אספו דגימות קרקע. הם עצרו ליד עוד שני מכתשים, ובסך הכול שהו 7 שעות ו־23 דקות על הירח, ועברו 11.1 ק"מ.

בפעילות השלישית, נסעו אל מכתש הקרן הצפוני, שם צילמו מבנים גאולוגיים. עקב מגבלות זמן, בוטלו ארבע מן המטרות שתוכננו לפעילות זו. במשך 5 שעות ו־40 דקות נסעו האסטרונאוטים מרחק של 11.4 ק"מ.

בסך הכול ביצעו האסטרונאוטים 20 שעות ו־17 דקות של פעילות חוץ רכבית, ושהו על פני הירח במשך 71 שעות. הם אספו 95 ק"ג של סלעי ירח ונסעו 26.7 ק"מ. כאשר חזרו למסלול סביב הירח, גילו שעליהם להשתמש במנוע של חלליתם, שהייתה בו תקלה. ההפעלה בוצעה בצד הרחוק של הירח, וכאשר חזרו לקשר רדיו עם מרכז הבקרה, התברר שההפעלה הייתה תקינה.

כמו במשימת אפולו 15, גם משימה זו נשאה מערך ניסויים שבוצעו כאשר תא הפיקוד והשירות הקיף את הירח - מצלמות בהפרדה גבוהה, חיישנים ואמצעים אחרים, לבחינת פני הירח ממסלול. גם במשימה זו הוכנס למסלול חלקי סביב הירח תת-לוויין, שמדד חלקיקים ושדות מגנטיים על פני הירח. תיקון במסלול החללית לפני שיגור הלוויין לא בוצע, וכתוצאה מכך הוא הוכנס למסלול לא מיטבי. לאחר 425 הקפות של הירח (29 במאי 1972) אבד הקשר עם הלוויין, ככל הנראה כאשר פגע בפני הירח.

מוט ההצבה של ספקטרומטר המסות נתקע בזמן פריסתו, ולכן הוא הושלך לפני כניסה למסלול חזרה לכדור הארץ. תמרונים נוספים ומדידות שתוכננו בוטלו, כדי לאפשר את קיצור המשימה ביממה.

במהלך הטיסה חזרה ביצע טייס תא הפיקוד פעילות חוץ רכבית במשך מעט יותר משעה, על מנת להחזיר סרטי צילום ממערך הניסויים. כמו כן בוצעו צילומים לשם מחקר אודות חלקיקים הנפלטים מן החללית, עבור תוכנית סקיילאב, ובוצעה המדידה השנייה של נושא ההבזקים הנראים בשדה הראיה של האסטרונאוטים.

החללית חזרה אל כדור הארץ ב־27 באפריל, נחתה במרכז האוקיינוס השקט, וחולצה על ידי ה-USS Ticonderoga. לראשונה, תועדה הצניחה של תא הפיקוד אל הים בשידור טלוויזיה חי.

הצוות

ג'ון יאנג

ערך מורחב – ג'ון יאנג

מפקד המשימה. הצטרף לנאס"א בשנת 1962. ב-23 במרץ 1963 טס עם גאס גריסום בג'מיני 3. ב-18 ביולי 1966 שוגר כמפקד ג'מיני 10 עם מייקל קולינס כטייס. הם שבו ב-21 ביולי. ב-18 במאי 1969 שוגר כטייס מודול הפיקוד של אפולו 10, יחד עם יוג'ין סרנן ותומאס סטאפורד. משימה זו חזרה ב-26 במאי. ב-16 באפריל 1972 שוגר כמפקד החללית אפולו 16, שנחתה על הירח. עמו היו קן מטינגלי וצ'ארלי דיוק. משימה זו חזרה ב-27 באפריל. ב-12 באפריל 1981 טס בטיסה הראשונה של מעבורת החלל, STS-1, כמפקד המעבורת. הטייס היה בוב קריפן. הם נחתו בבסיס חיל האוויר אדוארדס בקליפורניה ב-14 באפריל. טיסתו האחרונה הייתה כמפקד של STS-9, הטיסה הראשונה שהייתה מעבדת חלל. טיסה זו נחתה גם היא בבסיס אדוארדס.

תומאס מטינגלי

ערך מורחב – תומאס מטינגלי

טייס תא הפיקוד. נבחר כאחד מ-19 האסטרונאוטים שנבחרו באפריל 1966. היה בצוות התמיכה של האסטרונאוטים במשימות אפולו 8 ואפולו 11, והיה נציג האסטרונאוטים בפיתוח חליפת החלל ומנשא הגב. היה מיועד להיות טייס מודול הפיקוד של אפולו 13, אך חלה בשפעת והוחלף על ידי ג'ק סוויגרט 72 שעות לפני השיגור. ב־16 באפריל 1972 שוגר עם ג'ון יאנג וצ'ארלי דיוק למשימת אפולו 16. ב־27 ביוני 1982 שוגר כמפקד המעבורת במשימה STS-4, טיסת הניסוי הרביעית והאחרונה של מעבורת החלל קולומביה, יחד עם הטייס הנרי הרטספילד. ב־24 בינואר 1985 שוגר כמפקד המעבורת במשימה STS-51-C, שהייתה המשימה הראשונה של מחלקת ההגנה. המעבורת הניחה במסלול מטען של מחלקת ההגנה שכלל רכב שלב עליון אינרציאלי. המעבורת נחתה ב־27 בינואר. התפטר מנאס"א ב־1985.

צ'ארלס "צ'ארלי" דיוק

ערך מורחב – צ'ארלס דיוק

טייס נחתת הירח. סיים לימודים באקדמיה של הצי וקיבל דרגת סג"ם ב־1957. ב־1958 סיים לימודי טייס בחיל האוויר בהצטיינות. לאחר מכן סיים בהצטיינות לימודי טייס מתקדמים על מטוס F-86L. בתום לימודים אלה, הוצב למשך שלוש שנים כטייס יירוט בטייסת היירוט ה־526 בבסיס חיל האוויר רמשטיין בגרמניה. ב־1965 סיים לימודים בבית הספר לטייסי מחקר אירוספייס של חיל האוויר, ונשאר שם לשמש כמדריך על מטוסי F-101,‏ F-104 ו־T-33. נבחר כאסטרונאוט באפריל 1966. היה בצוות התמיכה של אפולו 10, ושימש כאיש קשר לחללית (קפקום) במהלך אפולו 11. באפולו 13 היה טייס גיבוי של מודול הירח. ב־16 באפריל 1972 שוגר כטייס מודול הירח למשימת אפולו 16. הוא היה גם טייס גיבוי של מודול הירח באפולו 17. ב־1975 התפטר מנאס"א ועבר לסקטור הפרטי.

צוות גיבוי

• פרד הייז - מפקד
• סטיוארט רוזה - טייס
• אדגר מיטשל - טייס יחידת נחיתה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אפולו 16 בוויקישיתוף

• אפולו 16 באתר המכון הסמיתסוני
• חיים מזר, ‏אפולו 16 – נסיעה עם רכב שטח בין תצורות גיאולוגיות, באתר "הידען", 21 ביוני 2013
• תיאור באתר נאס"א
• תיאור המשימה