אפיפיט
אֵפִּיפִיט ("צמח אוויר"[דרוש מקור], או "צמח על צמח"[1]) הוא צורת חיים המתקיימת בעיקר ביער הגשם הטרופי, כאשר צמח אחד גדל על צמח אחר (או על חפץ דומם כלשהו) מבלי להיות טפיל עליו ומבלי לקיים עמו יחסי הדדיות, אלא משתמש בו כמקום לאחיזה בלבד (קומנסליזם).
הצמח הנושא אותו משמש מעין מצע לאפיפיט, אשר שורשיו כלל אינם בקרקע. האפיפיטים קולטים את המים ומינרלי המזון המומסים בהם והחיוניים לגידולם מהאוויר הלח אשר בסביבתם. יש הטוענים שנוכחותם מועילה לעץ היות שהם מקטינים את הלחות סביבם ובכך פוגעים בפטריות מזיקות. האפיפיט מעדיף להתיישב בהסתעפויות של ענפים, שם מצטברים מים וחומרים אורגניים הדרושים למחייתו. השגת האור מפצה על הריחוק מן הקרקע ועל הקושי היחסי בהשגת מים. האפיפיטים קולטים מים במהירות ויש המסוגלים לאגור אותם. שורשיהם נועדו בעיקר לאחיזה בענף ולחלקם יש צורה של שושנת עלים גדולה, שבתוכה מצטברים מי גשמים, והצמח קולט את המים מבסיס העלים. ישנם אפיפיטים ממשפחת הברומליים, שקיבולת המים שלהם בשושנת העלים מגיעה לחמישה ליטרים. במים האלה מתקיימים דו-חיים או חרקים, החיים רק בגומחת שושנת העלים. הפרשותיהם של יצורים אלה ושיירי מזונם הם גם מינרלים חיוניים לאפיפיטים ואלה נקלטים על ידם באמצעות המים.
ביערות הטרופיים גדלים רוב הסחלבים כאפיפיטים. רבים מהם מציגים לראווה פרחים גדולים, עזי צבע ומוזרי צורה.
באזורי אמריקה החמים והלחים והקרובים לחוף הים מצויים מיני קקטוסים אפיפיטיים. הקקטוסים הגדלים ביערות העד כמו אלה של האמאזונאס הם אוהבי חום ולחות בניגוד לדימוי שקקטוסים צומחים רק באזורים צחיחים.
רוב המינים של סוג הצמח ביישנית גדלים כאפיפיטים ביערות דרום-מזרח אסיה. כולם בעלי ענפים משתלשלים כלפי מטה. יש שאפילו ינבטו זרעי דקלים בינות לגזעי עצים וייתקיימו זמן מה כאפיפיטים, אם כי אין הם מסוגלים להגיע לממדיהם הטבעיים ולכן אינם נחשבים ככאלה.
האפיפיטים יוצרים תנאים ייחודיים למגוון רב של בעלי חיים, ולכן השפעתם ביער הגשם הטרופי גדולה למדי.
קישורים חיצוניים
עריכה- מאמר על אופן הטיפול בצמחי אוויר, "טיפול בצמחי אוויר", צמחי אוויר
- "איך להצליח עם צמחי אוויר (חלק ב')", הראל סרוסי, כתב עת "גן ונוף", כרך ע"א, גיליון ב', (מאי-יוני 2016), עמ' 20–25. www.ganvnof.co.il
- אפיפיט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)