ארמון טה

ארמון טה (באיטלקית: Palazzo Te) הוא ארמון בפרברי מנטובה, איטליה. המבנה וסביבתו שתוכננו על ידי האדריכל והצייר ג'וליו רומאנו שהיה תלמידו של רפאל, נחשבים ליצירת מופת ודוגמה מובהקת לסגנון האדריכלות המנייריסטית.

ארמון טה
Palazzo Te

מידע כללי
סוג	ארמון העיר, וילה, מכלול מבנים
כתובת	viale Te, 13, Viale Te
מיקום	מנטובה
מדינה	איטליה
בעלים	Federico II Gonzaga, Duke of Mantua
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1536
תאריך פתיחה רשמי	1536
אדריכל	ג'וליו רומאנו
סגנון אדריכלי	אדריכלות הרנסאנס
קואורדינטות	45°08′53″N 10°47′11″E
www.palazzote.it

היסטוריה

הארמון נבנה בשנים 1524–1534 עבור פדריקו השני, המרקיז של מנטובה כארמון לשימושי פנאי. האתר שנבחר שימש את האורוות של המשפחה באיזולה דל טה, על שפת הביצות שמחוץ לחומות העיר. מקור השם "טה" נובע ככל הנראה משמה של החורשה (tejeto) שהתקיימה באזור הביצות שהקיפו את העיר.

מבנה המעטפת של הארמון הוקם בתוך שמונה עשר חודשים, והוא בצורה של בית מרובע המכיל חצר קלויסטר מסורתית. גן מעוצב השלים את הבית, שהוקף בבנייני חוץ הנפתחים לחצר התחומה במבנה בצורת חצי מעגל של אכסדרת עמודים.

לאחר השלמת מעטפת הבניין עבד במשך עשר שנים צוות טייחים, חצבים וציירי פרסקו על קישוט ועיטור משטחי הפנים של הקירות והתקרות בניהולו של רומאנו, עד כי לא נותר כמעט אף משטח שלא טופל. צוות נוסף של ציירים ואמנים בני העיר עבדו באינטנסיביות על ציורי הקיר.

תקופת תהילתו של הארמון נמשכה כ-100 שנה עד שביולי 1630, במהלך מלחמת הירושה המנטובנית (1628–1631), הוטל מצור במשך שלושה ימים על העיר מנטובה והארמון על ידי צבא של 36,000 מחיילי האימפריה הרומית הקדושה. האוכלוסייה המקומית הוכתה קשות במחלת דבר הבלוטות שהפולשים הביאו איתם, והארמון נבזז על כל תכולתו.

כיום ממוקם בחלק מן הארמון מוזיאון המציג אוסף של אמנות מסופוטמית, והוא משמש כאתר לתערוכות ואירועי תרבות מזדמנים.

המבנה

בדומה לווילה פארנזינה ברומא, גם האדריכלות של ארמון טה משלבת סגנון של וילה עם ארמון. בארבע החזיתות החיצוניות בנויים פילסטרים הנשענים על קירות אבן מאסיבית ובלתי מסותתת בסגנון רוסטיקו. סידור החלונות והדלתות מעיד על קביעתה של הפיאנו נובילה בקומת הקרקע, עם גישה לקומה הנוספת הבנויה מעליה.

החזית המזרחית נבדלת משלוש החזיתות האחרות ומאופיינת במוטיבים של אדריכלות פלדיאנית על הפילסטר שלה, ועל לוג'יה פתוחה במרכזה ולא בדומה לשער המקושת הפונה לחצר הפנימית. החזיתות אינן סימטריות כפי שהן נראות, והמרחקים שבין העמודים אינם קבועים. מרכז החזיתות הצפונית והדרומית מנוקב בקשתות דו-קומתיות ללא פורטיקו או פדימנט (עיטור משולש של מבנה הכניסה), אלא פשוט דרך מקורה המובילה לחצר הפנימית.

על החצר הפנימית משקיפים מעט חלונות. הקירות ושדרת העמודים מעוטרים מכל צדדיהם בגומחות עמוקות וחלונות עיוורים, ואילו המשטחים משובצים בעבודת טיח שבור ופגום המעניק להם עומק וחיות.

אחד החלקים המרשימים ביותר בארמון מכונה Casino della Grotta. זהו מתחם חדרים קטן, המסודר סביב מערה ומרפסת מקורה, המחוברים למתחם רחצה הכולל מספר מפלים קטנים הגולשים על קירות משובצי חלוקי נחל וקונכיות. המתחם נבנה ועוטר במטרה להעניק לשוהים בו חוויה של השתלבות במרחב טבעי של שלווה ורוגע. ציורי הקיר הם המאפיין המרשים ביותר של ארמון טה. נושאי הציורים כוללים אלים אולימפיים במהלך משתה, סוסים, והמדהים מכולם-ציור תקרה בפינה הדרומית של הארמון הגולש ומתפוגג לאורך הקירות, שהעבודה עליו נמשכה כשנתיים, ומתאר את החורבן וההרס של הגיגאנטים והגרוטסקות המכונה "נפילת הגיגאנטים". הציור מתאר סצנה מתוך הקרב בין האלים האולימפיים בהנהגת יופיטר לבין הגיגאנטים כפי שהיא מתוארת במטמורפוזות של אובידיוס.

בחדרים מפוארים אלה, שהיו מרוהטים בעבר, התארחו רבות מן הדמויות החשובות ביותר של תקופתן, ובהן קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, שבביקורו בארמון בשנת 1530 העלה את מארחו פדריקו השני גונזגה מתואר מרקיז לתואר דוכס מנטובה.

הרב יצחק למפרונטי מתאר את אחד החדרים בארמון, שנבנה בצורה בה יוכלו להאזין למדובר בו מבחוץ.

גלריה

• 
  החזית הפנימית
• 
  החזית הראשית

הפרסקו המונומנטלי של "נפילת הגיגאנטים"

לקריאה נוספת

• Summerson, John (1980). The Classical Language of Architecture. World of Art. Thames and Hudson. ISBN 0500201773.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארמון טה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ארמון טה
• ארמון טה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ארמון טה, באתר Centro Guide Mantova – I Gonzaga