ארמניה (ספינה)
ספינת "ארמניה" (ברוסית: Армения) הייתה ספינת תובלה שהופעלה על ידי ברית המועצות במלחמת העולם השנייה לשאת חיילים פצועים וגם מטען צבאי. היא נבנתה במקור כספינת נוסעים לים השחור.
 | |
| הארמניה, לפני 1941. | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | אוניית נוסעים |
| דגל הצי |
 ברית המועצות |
| סדרה | אדז'ריה |
| אוניות בסדרה | אדז'ריה, אבחזיה, אוקראינה |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | המספנות הבלטיות, לנינגרד שברוסיה הסובייטית. |
| תחילת הבנייה | 1928 |
| אחריתה | הוטבעה על ידי הלופטוואפה ב-7 בנובמבר 1941 |
| מיקום | צפון הים השחור |
| מלחמות וקרבות |
מלחמת העולם השנייה  |
| מידות | |
| אורך |
112.15 מ' |
| רוחב |
15.54 מ' |
| שוקע |
7.6 מ' |
| נתונים טכניים | |
| מספר נוסעים | 5,000-7,000 |
| צורת הנעה | 2 מדחפים תלת־להביים בצדדים, מדחף ארבעה־להבים במרכז |
| אמצעי לחימה | |
| אמצעי גילוי ול"א | צוללת מחקר |
  | |
הארמניה הוטבעה ב-7 בנובמבר 1941 על ידי מטוסים גרמנים תוך פינוי אזרחים וחיילים פצועים מקרים. ההערכה היא שכ-5,000 עד 7,000 בני אדם נהרגו במהלך הטביעה, מה שהפך אותו לאחד האסונות הימיים הקטלניים בהיסטוריה. רק 8 איש ניצלו.
שנות שירותה
עריכההארמניה, שנבנתה בשנת 1928 במספנות הבלטיות בלנינגרד (כיום סנט פטרבורג), הייתה אחת מארבע ספינות נוסעים מדגם אדז'ריה שתוכננו במיוחד לשימוש בים השחור. אלה היו אוניות הנוסעים הראשונות שנבנו בברית המועצות החדשה. הארמניה הייתה ספינה בינונית המסוגלת לשאת 1,000 טון מטען וכן כ-550 נוסעים במגורים מהשורה הראשונה, השנייה והשלישית. בנסיעות קצרות היא הייתה מסוגלת לשאת 400–500 נוספים על הסיפון והייתה יכולה להיצמד לנמלי המים הרדודים של חצי האי קרים. במהלך 1930 היא וספינות אחות - אדז'ריה, אבחזיה ואוקראינה - שימשו להסעת נוסעים, ציוד אלקטרוני, ומטען בין נמלי הים השחור כגון אודסה, מריאופול, סבסטופול, יאלטה, ובאטומי.
לאחר פלישת הנאצים לברית המועצות ב-22 ביוני 1941[1], ארמניה הוחזרה על ידי הצי הסובייטי לשימוש כספינת תובלה ובית חולים נייד. בסוף אוקטובר 1941 ניתקה הארמייה ה-11 של ורמאכט, תחת פיקודו של הגנרל אריך פון מנשטיין, את חצי האי קרים והטילה מצור על סבסטופול. עבור הסובייטים, הדרך היחידה אל העיר או החוצה הייתה דרך הים[2]. בתחילת נובמבר הארמניה, שצוירה בצלבים אדומים גדולים כאוניית בית חולים, הוטלה לפנות ולהוצי חיילים רוסים, אנשי רפואה ואזרחים פצועים מסבסטופול[3].
הטבעתה
עריכה
בלילה שבין ה-6 ל-7 בנובמבר 1941 ארמניה נשאה אלפי נוסעים מסבסטופול, בין מראות של כאוס. העיר אמנם עמדה במצור הגרמני במשך תשעה חודשים לפני שנפלה, אך נראה כי כיבוש האויב היה קרובה. צוותי בית חולים סובייטיים שלמים ובכירים אזרחיים ומשפחותיהם הועלו על סיפונה לצד אלפי הפצועים, לעיירה טואפסה, 250 מיל (400 קילומטרים) משם לחוף הצפון-מזרחי של הים השחור. לאחר שעזבה את הנמל בשעות הבוקר המוקדמות של ה-7 בנובמבר, קפטן הארמניה ולדימיר פלאושבסקי, קיבל הוראה לעצור ביאלטה, כמה קילומטרים מזרחית לסבסטופול, שבו הספינה העמוסה ממילא נדרשה להעלות עוד נוסעים. כאן לא נעשה שום ניסיון לרשום את הנובעים; חיילים ואזרחים פצועים פשוט נדחסו לסיפון. פלאושבסקי היה להוט לצאת לדרך כשחושך עוד מספק הגנה מסוימת, אך הצטווה לחכות למלווים שיגיעו. בשעה 07:00 עזבה ארמניה סוף סוף את יאלטה, מלווה בשתי סירות מזוינות ושני מטוסי קרב.[4]
לגרמנים ובני בריתם הרומנים והאיטלקים היו רק ספינות מעטות על הים השחור; לכן, הים השחור נותר למעשה בשליטה סובייטית לאורך כל מלחמת העולם השנייה. עם זאת, בשנים הראשונות של המלחמה היו לנאצים ובעלי בריתם עליונות אווירית מלאה. למעלה ממאה אוניות סוחר סובייטיות הוטבעו וכך גם עשרות ספינות ימיות. רק הספינות החמושות והכבדות ביותר יכלו לנסוע לאור יום בתקווה סבירה לבטיחות; ספינות שנתפסו לבדן או בנמל במערב הים השחור היו ככל הנראה מותקפות[5].
המעמד של הארמניה כספינת בית חולים היה ברור. אף על פי שצדדיה וחלקה העליון היו צבועים בסמלי צלב אדומים גדולים, היה לה חימוש קל נגד מטוסים, היא העבירה בעבר חיילים ותחמושת צבאית ובבוקר ה-7 בנובמבר נסעה עם ליווי צבאי, אך לא היה זה מספיק.[4]
בשעה 11:30, במרחק של בערך 25 מיל (40 קילומטרים) מיאלטה, הארמניה הותקפה על ידי היינקל He 111, מפציץ בינוני של הלופטוואפה[6] שהפיל שני טילי טורפדו. טורפדו אחד החמיץ; השני פגע פגיעה ישירה. הספינה נשברה לשניים ושקעה תוך ארבע דקות. רק שמונה אנשים חולצו[7].
אפילו לפי ההערכה הנמוכה ביותר של כ-5,000 הרוגים, שקיעת הארמניה נותרה האסון הימי הקטלני ביותר בתולדות רוסיה וברית המועצות. מבחינת אובדן חיים בטביעה של ספינה יחידה, היא לרוב מופיעה כשלישית בהיסטוריה העולמית, לאחר שקיעתם של וילהלם גוסטלוף וטביעת הגויה, אוניות חיל הים הגרמניות שהובילו אנשי צבא ופליטים אזרחיים, שהוטבעו על ידי צוללות סובייטיות בים הבלטי בשנת 1945[8].
חיפוש האונייה
עריכהבתחילת שנות האלפיים המחלקה למורשת ימית של אוקראינה החלה במבצעי איתור וחיפוש שרידי האונייה אך לא הצליחו לאתרה. בשנת 2006 מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA) נרתמה לסייע לממשלת אוקראינה, האמריקאים הצליחו למצוא את מיקום הטביעה האפשרי, אך לא הצליחו לאתרה בפועל[9][10].
בשנת 2014, חברת GeoResonance האוסטרלית טענה כי מצאה את הארמניה בשנת 2005 בעומק של 520 מטר[11], בטכניקת חישה מרחוק שלא נחשפה. אולם טענה זו לא אוששה.
בשנת 2020, החברה הגאוגרפית הרוסית באמצעות המרכז למחקרים תת-ימיים איתרה את שרידי הארמניה[12].
הנצחה
עריכהבשנת 2007 נחנכה כנסייה של הכנסייה האורתודוקסית האוקראינית לזכר קורבנות הספינה, בעיירה מאלורצ'נסקויה בחצי האי קרים[13]. בשנת 2009 בקומה התחתונה נפתח מוזיאון לקורבנות אסונות ימיים שהוקדש לאסון הארמניה[14].
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ World War II, C.L. Sulzberger, p. 249, American Heritage Pub. Co., 1966
- ^ C. Peter Chen. "Battle of Sevastopol | World War II Database". Ww2db.com. נבדק ב-2016-02-18.
- ^ by admin (2011-11-07). "Hospital ship torpedoed by the Nazis – the Sinking of the ArmeniaHistory in an Hour". Historyinanhour.com. אורכב מ-המקור ב-2018-08-01. נבדק ב-2016-02-18.
- ^ 1 2 by admin (2011-11-07). "Hospital ship torpedoed by the Nazis – the Sinking of the ArmeniaHistory in an Hour". Historyinanhour.com. אורכב מ-המקור ב-2018-08-01. נבדק ב-2016-02-18.
- ^ Soviet Storm: World War II – In The East. ep.3. The Defence of Sevastopol. https://www.youtube.com/watch?v=p_OuKwwzTvs retvd 5 7 16
- ^ de Zeng, H.L.; Creek, Eddie J. (2007). Bomber Units of the Luftwaffe 1933–1945; A Reference Source, Volume 1. Ian Allan Publishing. p. 86. ISBN 978-1-85780-279-5.
- ^ "WRECKSITE – ARMENIA PASSENGER SHIP 1928–1941". Wrecksite.eu. 2014-10-27. נבדק ב-2016-02-18.
- ^ "Wreck Wrak Epave Wrack Pecio". Wrecksite.eu. נבדק ב-2016-02-18.
- ^ Black Sea 2006 Expedition Summary
- ^ ЧФ зачищает «следы» американского «Следопыта» // Свободная пресса. — 2016. — 1 августа.
- ^ "GeoResonance Survey Projects". Georesonance.com. נבדק ב-2016-02-18.
- ^ https://tass.ru/obschestvo/8344977
- ^ "Список приходов". Алуштинское благочиние. Симферопольская и Крымская епархия. אורכב מ-המקור ב-2014-10-11.
- ^ "Храм-маяк Святого Николая Чудотворца". Журнал «Крым-путеводитель».
- ^ "Часовня Собора новомучеников и исповедников российских в Ялте". turizm.sputnik.ru. אורכב מ-המקור ב-2019-04-12. נבדק ב-2020-05-16.