ויקיפדיה

בדידות

חוויה חברתית-רגשית

בדידות מוגדרת כהרגשה סובייקטיבית של בידוד, חוסר שייכות או חוסר חברות,[1] ריחוק מאנשים או סביבת אנוש ולרוב כמיהה עזה להתחברויות עם אחרים, עקב מחסור בתקשורת או במגע גופני. תחושת בדידות היא סובייקטיבית ואינה מחייבת הימצאות לבד, אלא חיים ללא קשרים חברתיים משמעותיים מספקים או הימצאות בחברה שבה על אף היחסים החברתיים חשים בודדים.[2][3]

"בדידות", ציור מעשה ידי פרדריק לייטון
בדידות, ציור מעשה ידי האנס תומה

אוכלוסיית האזרחים הוותיקים מושפעת באופן ייחודי לבדידות מכיוון שהזדקנות קשורה לאובדן אנשים קרובים ולצמצום רשתות חברתיות.[1] ממחקרים עולה כי הבדידות מחלישה את מערכת החיסון, ובעלת השפעה מזיקה על הבריאות הנפשית,[2] לרבות עלייה בשיעור הדיכאון, מאיצה את הזדקנות המוח ומקצרת את תוחלת החיים.[4] הבדידות היא מגפה מידבקת המסכנת את בריאות הפרט והציבור.[2] נמצא כי לבדידות אין שום קשר למספר האנשים שסובבים את הפרט,[5] וכן שניתוק חברתי המוביל לבדידות והסתגרות נוגע גם לצעירים.[6][7][6][8]

ממדי התופעה

עריכה

ארגון הבריאות העולמי בדו"ח לשנת 2023, טוען שאנשים מכל קבוצות הגיל ברחבי העולם, מושפעים מבדידות וניתוק חברתי. הערכות עדכניות (נכון לעשור השלישי של המאה ה-21) טוענות שאחד מכל 4 אנשים מבוגרים חווה בדידות וניתוק חברתי, ובין 5% ל־15% מהמתבגרים חשים בדידות,[4] ולכן הארגון כינה זאת כ"איום בריאות דחוף" והקים ועדה לקשר חברתי,[9] השואפת לקדם את המודעות לנושא ולעודד הפניית משאבים ובכך להכיר בו כעדיפות עולמית לבריאות הציבור.[10]

אף שהבעיה הייתה מוכרת בעבר, נראה שמגפת הקורונה הפנתה את תשומת הלב אל נושא שבדרך כלל נטו להתעלם ממנו.[11] מגפת הקורונה הפרה את הסדר החברתי ושיבשה את מעגלי השייכות העולמי, החברתי, המשפחתי והאישי[12].

מיתות בדד (lonely deaths)[3]

עריכה

זוהי תופעה שבה אנשים שנמצאו בביתם ללא רוח חיים, שחיו בבידוד חברתי, מנותקים ממשפחה או קרובים, וגופתם מתגלה רק כעבור זמן. בקוריאה הדרומית, המספרים מעידים על כי התופעה קיימת בעיקר בקרב גברים מבוגרים ומזדקנים. יותר מ-84% ממיתות הבדד שנרשמו בשנת 2023, היו של גברים. יותר מפי 5 ממספר מיתות הנשים. יותר ממחצית מסך כל הקבוצה היא גברים בשנות ה-50–60 לחייהם, מה שמגדיר אותם כקבוצת סיכון.[13]

גם ביפן קיימת התופעה של מיתות בדד. התופעה זוהתה ונחקרה.[11]

בישראל, בשנת 2020 מתנדבי זק"א טיפלו בכ- 140 גופות של גלמודים ועריריים שנמצאו מתים בביתם, ימים רבים לאחר שהלכו לעולמם. בשנת 2021 אותרו 171 גופות ובשנת 2022 אותרו 163 גופות. לפי זק"א, המספר הרב ביותר של גופות נמצאו בחיפה, ירושלים ותל אביב. גורמי זק"א ונציגי הרווחה ברשויות העירוניות קוראים לעורר את מודעות הציבור הרחב אליה.[14][15][16][17]

השפעה

עריכה

ניתוק חברתי ובדידות הם בעלי השפעה מכרעת, ועדיין נמצאים בהערכת חסר, על הבריאות ואורך החיים. אנשים הסובלים מחוסר קשרים חברתיים עומדים בפני סיכון מוגבר למוות מוקדם. ניתוק חברתי ובדידות הקשורים גם לחרדות, דיכאון, התמכרויות, התאבדויות[18] ודמנציה ועלולים להגביר את הסיכון למחלות כלי דם ולב ולשבץ.[19]ניתוק חברתי ובדידות אינם פוגעים רק בפרט, אלא יש להם השפעה שלילית על כל הקהילה והחברה. מחקרים הראו שתחושת הביטחון, הרווחה ומשילות יעילה תלויים מאוד באיכות הקשרים החברתיים בתוך תחומי השכונות, מקומות העבודה ובתי הספר.

דרכי התמודדות אפשריות

עריכה

במרוצת השנים, הוצעו מספר דרכי התמודדות להפחתת הניתוק החברתי והבדידות, החל ממדיניות ממשלתית ועד להתערבות פסיכולוגית ביחידים.

לפי פרופ' ג'ון קאסיופו, פסיכולוג וחוקר בדידות מאוניברסיטת שיקגו,[20] מטפל מקצועי (פסיכולוג, עובד סוציאלי או פסיכיאטר) לא יכול להפוך ל"מקורב משמעותי". זאת מכיוון שלטענתו, רק קשר הדדי משמעותי יכול להפיג את הבדידות. אינטראקציה חברתית משמעותית עם שניים-שלושה אנשים מספיקה כדי לשנות לטובה את הביוכימיה של המוח. לטענתו, תוכניות תמיכה והתערבות קלאסיות שמבוססות על מפגשים חברתיים לאנשים בודדים (חוגים, הרצאות, קונצרטים) או עזרה (חלוקת מזון לקשישים) הוכחו כלא יעילות.[2]

ארצות הברית[2]

עריכה
  • בארצות הברית, הכריז ראש שירותי הבריאות, ד"ר ויווק מרתי, על הבדידות כמגפת מדינה.[21] הקונגרס קידם חקיקה להגדרת תפקיד יועץ לנשיא לענייני מדיניות קשר חברתי. ראשי ערים ברחבי ארצות הברית מבקשים להתמודד עם הבעיה ברמה העירונית ולשם כך הם מבקשים תקצוב לתמיכה בתוכניות רבות יותר של בריאות הנפש ושל סגל העובדים הדרוש להפעלתן.[5]
  • ד"ר ויווק מרתי קרא בדו"ח שפרסם[19] למקומות עבודה, בתי ספר, חברות טכנולוגיה ארגונים קהילתיים, הורים ואחרים, לבצע שינויים שיעצימו את המפגשים החברתיים והמליץ לאנשים להצטרף לקבוצות קהילתיות, ולהניח את הטלפונים הניידים שלהם בעת המפגשים. לדבריו, מעסיקים צריכים לחשוב מחדש על מדיניות העבודה מרחוק שהלכה והתגברה בתקופת הקורונה ובחלק מהמקומות נותרה רכיב משמעותי מהיקף העבודה. כמו כן, מערכות הבריאות נקראות לספק הכשרה לרופאים שיזהו את הסיכונים הבריאותיים של הבדידות[19].
  • מושלת ניו יורק, קת'י הוקול, מינתה את ד"ר רות וסטהיימר כשגרירה למיגור הבדידות. וסטהיימר טענה, ששינוי דפוסי התנהגות יכול להיות המפתח להתמודדות בהצלחה עם הבדידות. לטענתה, מודעות עצמית מובילה לאסטרטגיות התמודדות ולפתרונות, בונה תחושת ערך עצמי וביטחון ומקלה על התקשורת עם אחרים. המלצתה לצרוך פחות אמצעי בידור בטלוויזיה, בידור פאסיבי כלשונה, ולפתח אסטרטגיות להיכרות עם אנשים ורכישת חברים.[5]

דרום קוריאה[3][13]

עריכה
  • בשנת 2023 הממשל בדרום קוריאה קידם תיקוני חקיקה המזכים צעירים בתמיכה כלכלית עד 475 דולר לחודש להוצאות קיום כדי לעזור לסובלים מניתוק חברתי "לחזור מחדש לחברה" מתוך ההבנה שהבעיה נוגעת גם לצעירים, דור המילניום ודור ה-Z הנמצאים שעות רבות מול מסכים.[3][22] המומחים חלוקים בדעתם אם האינטרנט והרשתות החברתיות הם סיבה או תוצאה של העלייה במספר האנשים הבודדים.[2]
  • כמו כן, הרשויות המקומיות חויבו ליצור תוכניות חומש מקיפות להתמודדות ולמניעת התופעה. בין היתר, חויבו הרשויות ניהול מניעת "מיתות בדד". תופעה זו, שהיא חלק מבעיה גדולה יותר של בדידות והתבודדת, הוכרה כתופעה כל כך דחופה עד שהממשל הפעיל אמצעים להלחם בה.
  • הרשות העירונית של סיאול הודיעה על תקציב של 327 מיליון דולר למשך 5 השנים הבאות כדי ליצור "עיר שבה אף אחד אינו לבד".[23] תוכנית החומש כוללת קו חם ליועצי בדידות שניתן לפנות אליהם 24/7, יצירת פלטפורמת התייעצות באון-ליין וכן תוכנית מעקב הכוללת ביקורי בית והתייעצות.
  • עיריית סיאול מתכננת גם להציג תוספת שטחים ירוקים, תכנון ארוחות מזינות למבוגרים ולתושבים ותיקים, וכן יצירת מערכת חיפוש, זיהוי ומעקב כדי לאתר תושבים מבודדים הנזקקים לעזרה. מתוכננות גם פעילויות לעידוד אנשים לצאת אל החוץ ולתקשר עם אחרים כמו: גינון, התעמלות, מועדוני קריאה ועוד.[22]
  • בשנת 2021 מונה "שר הבדידות". בשנת 2022 הממשלה הפעילה תוכנית מניעתית מוגברת הכוללת שירותי ייעוץ בקו חירום הפעיל 24/7 וכן הרחבה של הייעוץ בשירותי הרווחה.

בריטניה[2][24][3][25]

עריכה
  • בשנת 2018 מינתה ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, שרה לענייני בדידות, טרייסי קראוץ', והקצתה לה תקציב של 20 מיליון לירות שטרלינג. האסטרטגיה של השרה הייתה לעורר מודעות לנושא וליצור תשתית קהילתית שתכלול כ-2,500 מוסדות בריאות ורווחה, עסקים פרטיים וארגוני צדקה, שיעזרו לאנשים בודדים ליצור קשרים חברתיים. הפעילויות המומלצות, לדבריה, הן מגוון פעילויות כגון מועדוני הליכה ושיעורי אמנות ובישול. במסגרת התוכנית הלאומית, יבדקו הדוורים הבריטיים מה שלום הדיירים הבודדים שגרים במסלול חלוקת הדואר היומי שלהם.

יפן[11]

עריכה
  • אף שהבעיה הייתה ידועה עוד בשנות ה-80 של המאה ה-20, מגפת הקורונה החמירה מאוד את המצב. ההגבלות החמורות ליצירת בידוד חברתי לשם מניעת התפשטות המגפה, וכן היציאה המאוחרת יחסית מהבידוד החברתי, יחסית למדינות אחרות, גרמו להחמרה של בעיות חברתיות כמו בדידות, ניתוק חברתי וקשיים כלכליים בד בבד עם עליה בדיווחים על מקרי התאבדות, התעללות בילדים ואלימות במשפחה, מה שגרם לממשלה לבצע סקרים ארציים על בדידות החל משנת 2021, ולפרסם תוכנית אינטנסיבית יותר של צעדי מניעה בדצמבר 2022.
  • ננקטו מספר צעדים להגברת מודעות הציבור ולמסעות פרסום למניעת התאבדויות, תוספת תקנים של יועצים בבתי ספר ועובדים סוציאליים, והמשך קיום קו חירום הפועל 24/7 לשירות ייעוץ טלפוני.
  • עזרה למשקי בית חד-הוריים כמו תכנון ארוחות לילדיהם, הלוואות לדיור ושירותי תכנון למי שעובר גירושין.
  • יש הבנה מטעם גורמים בממשל שהבעיה תלך ותחמיר עקב המשבר הדמוגרפי שבו נמצאת יפן וכן דעיכה במספר הנישואים, אשר יביא לעלייה במספר משקי בית של יחידים.

ארגון הבריאות העולמי[4]

עריכה

ברמה הגלובלית, ההמלצה היא על יצירת קואליציות בעלות מחויבות פוליטית לנושא, שיפור והרחבת מחקרים ופתרונות יעילים ותגבור התערבויות שהוכחו כיעילות.[26]

ברמת החברה, ההמלצה היא על יצירת קשר דרך המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות, קידום סביבת חיים ידידותית מותאמת גיל, וקידום מדיניות וחוקים המעודדים קשרים חברתיים.[27]

ברמת הפרט, ההמלצה היא על יצירה ושמירת קשר עם חברים על ידי פגישות טלפוניות או רשתות חברתיות, התמסרות לתחביבים, שהייה בטבע ויצירת קשר עם שירותים קהילתיים ו/או קבלת עזרה מקצועית.[28]

בדידות לעומת התבודדות

עריכה

הבדידות חופפת לההתבודדות ובכל זאת נבדלת ממנה. התבודדות היא בפשטות, המצב של להיות בנפרד מאחרים, ולא כל מי שחווה התבודדות מרגיש בודד. כרגש סובייקטיבי, בדידות יכולה להיות מורגשת גם כאשר אדם מוקף באנשים אחרים – מי שמרגיש בודד, הוא בודד. אנשים שונים זה מזה משמעותית במידת הצורך שלהם להיות בחברתם של אחרים. יש גם הבדל בין "בדידות" לבין "בידוד". בידוד הוא מצב בו אדם מנותק מהכלל בין אם מכפייה (כמו צינוק בבית סוהר) או מבחירה, למשל במטרה לסיים מטלה ללא הסחות.

ישנם מספר מיני חיות החיים בבדידות בטבעם והם נפגשים עם פרטים אחרים לעיתים רחוקות.

סוגים שונים

עריכה

בערים גדולות והומות אדם, יש אנשים שחשים לעיתים בדידות קיצונית, על אף שהם מוקפים בכל רגע באלפי אנשים. תחושה זו ניתן לייחס להרגשת האנונימיות שאנשים חווים באזורים עירוניים. בדידות, אם כן, היא לאו דווקא תוצר של בידוד. למשל, היא יכולה להתקיים גם בתוך מערכות יחסים כמו בנישואין או בקשרים קרובים דומים, בהם קיימים טינה, כעס או מחסור באהבה, וכך גם במשפחה בה מערכות היחסים נעדרות תקשורת בריאה.

בנוסף, יש להפריד בין תחושת הבדידות הנפוצה בקרב בני נוער (לדוגמה, כתוצאה של חרם חברתי), לבין תחושת הבדידות של אנשים החיים לבד או שאיבדו את קרוביהם. ביפן לדוגמה ישנו שיעור הקשישים הגבוה בעולם ורבים מהם קשישים עריריים, בעיה שמנסים לפתור למשל באמצעות טכנולוגיה. דוגמה נוספת היא של מהגרים בארץ זרה, לדוגמה חיילים בודדים.

השפעות בריאותיות

עריכה

מחקרים מצביעים על כך שבדידות אינה מהווה רק רגש מכאיב אלא גורם המשפיע על היבטים פיזיולוגיים.[29]

כיום, ידוע כי אנשים בודדים סובלים יותר מעייפות, איכות שינה ירודה וכאבים כרוניים. מגוון מחקרים שנערכו בתחום והצביעו על קשר בין חוויה של בדידות לבין עלייה בלחץ הדם הסיסטולי, פגיעה באיכות השינה, פגיעה באיזון ההורמונלי, ירידה ביעילות המערכת החיסונית ועוד. כמו כן, נמצא כי בוגרים אשר חוו בידוד חברתי בילדותם היו פגיעים יותר למחלות לב, השמנת יתר, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה ועוד, וכי אנשים בודדים היו בסיכון גבוה יותר להתדרדרות קוגניטיבית, דמנציה ואלצהיימר בגילאים המבוגרים. על רקע הקשר בין בדידות לבין בעיות בריאותיות אלו ואחרות, לא מפתיע כי מחקרים רבים מצאו כי בדידות מהווה גורם סיכון לתמותה.

בדידות נמצאה קשורה גם לפגיעה בתפקודים קוגניטיביים והתנהגותיים יומיומיים אשר קשורים בהיבטים פיזיולוגיים. כך, לדוגמה, מחקרים שנערכו בתנאי מעבדה וגרמו לחלק מהנבדקים להאמין כי יהיו בודדים בעתיד, הצביעו על פגיעה בתפקודי המוח הביצועיים הקשורים בצריכת מזון והתנהגות חברתית. הנבדקים שהאמינו כי יהיו בודדים בעתיד צרכו יותר מזונות לא בריאים והתנהגו באופן תוקפני יותר ביחס לנבדקים שלא "תוכנתו" להאמין כי יהיו בודדים בעתיד.

ד"ר עינת מדר, מומחית לפסיכיאטריה ולרפואה פנימי מהמרכז הרפואי העמק בעפולה טוענת שהבדידות היא גורם סיכון ידוע לדיכאון, התמכרויות והפרעות אכילה.[19]

השפעות פסיכולוגיות

עריכה

באופן צפוי, מחקרים מצביעים על כך שבדידות משפיעה גם על היבטים נפשיים, ולא רק על היבטים פיזיולוגיים. בין היתר בדידות נמצאה קשורה לפגיעות קוגניטיביות, תחושת מצוקה, סימפטומים דיכאוניים, מחשבות אובדניות והתנהגויות אובדניות.

הקשר בין דיכאון לבין בדידות העסיק חוקרים רבים, אשר טענו כי קיים קשר הדדי בין בדידות לבין דיכאון, אשר מזינים זה את זה. לטענתם, בדידות מתמשכת מייצרת סימפטומים דיכאוניים אשר מקשים על יצירת ושימור קשרים בין-אישיים באופן שמגביר את הבדידות, וחוזר חלילה, כאשר לא ברור האם בדידות קודמת לדיכאון או להפך. על אף ההנחה בדבר ההשפעות ההדדיות, אנליזות שנערכו בשנים האחרונות הצביעו על כך שבדידות אמנם ניבאה החמרה בסימפטומים הדיכאוניים, אך לא להפך.

כמו כן, מחקר בו יוצרו רגשות בדידות מלאכותיים באמצעות היפנוזה הצביע על כך שתחושת בדידות העלתה לא רק סימפטומים דיכאוניים אלא גם תחושות לחץ, פחד מהערכות שליליות, חרדה וכעס, ואף הביאה לירידה באופטימיות ובהערכה העצמית.

ידועים מקרים רבים של ניסיונות התאבדות בקרב בני נוער שניתן לייחס אותם לתחושות הבדידות שהם חווים במהלך גיל ההתבגרות.

יחידוּת

עריכה

הבדידות, וכן נרדפותיה הרבות (היבדלות, התנתקות, גלמודיות, הסתגרות, עריריות, ובאנגלית solitude), מלוות לרוב בקונוטציה שלילית. עם זאת, למושג זה יש לעיתים הקשר חיובי שאין לו מילה מקובלת ושגורה בעברית עד לאחרונה (אולי התבודדות). עם זאת, משנת 2019 החלו להשתמש במונח סולנות (positive solitude). המילה סולנות לא הוכרה על ידי האקדמיה ללשון העברית, אולם משמשת את חוקרי התופעה.[30] חוקרים משתמשים במושגים יחידוּת או לבדיוּת כדי לתאר תחושת היות לבד, שבניגוד לבדידות השלילית, היא מלאה ואינטנסיבית ופתוחה אל העולם. התבודדות מתוך בחירה, כלומר סולנות, יכולה למלא צורך ברווחה אישית. לסולנות, בניגוד לבדידות ולבידוד חברתי למשל, יש השפעות חיוביות על האדם.[31][32] הסופר הרמן הסה כתב: "בתוך עצמך קיימים השלווה והמקדש, לתוכם תוכל לפרוש בכל זמן ולהיות אתה עצמך".

 
אישה זקנה יושבת גלמודה (יושבת בבדידות)

שינוי מצב הבדידות

עריכה

אנשים ששואפים לשנות את מצב הבדידות שלהם, עשויים להיתרם מתמיכתם ההדדית של בודדים אחרים שמנסים להפיג את בדידותם. אנשים רבים מפיגים את בדידותם על ידי פעילות חברתית באמצעות האינטרנט, למשל בצ'אטים, כתיבה בפורומים, אתרי רשתות חברתיות או תוכנות מסרים מיידיים.

דרך אחרת להפיג את הבדידות, בהקשר של יחסים זוגיים, היא באמצעות "משרדי שידוכין", מקוונים ולא-מקוונים, שבעזרתם אנשים יכולים לחפש בני-זוג. עוד דרך היא למידת כישורי סולנות ושימוש בסולנות על מנת להפיק הנאה מהזמן בו אדם עם עצמו.[5]

ארגוני התנדבות שונים פועלים לתמוך באנשים אשר הבדידות היא חלק קבוע או זמני מחייהם. כך למשל מתנדבי עמך מבקרים ניצולי שואה בביתם על מנת להפיג את בדידותם; מתנדבות אם לאם בקהילה מבקרות אמהות בשנה הראשונה לאחר הלידה כדי לספק להן חברה ותמיכה.

בדידות בישראל

עריכה

לפי שנתון הזיקנה של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, שיעור הזקנים בישראל שמדווחים על בדידות עולה עם הגיל: 34% מבני +65 דיווחו על הרגשת בדידות מדי פעם או לעיתים קרובות; 42% מבני +75 ו-24% מבני +20. לפי סקר שנערך על ידי משרד הרווחה כ-30% מכלל האזרחים הוותיקים בישראל נמצאים בסיכון לניתוק חברתי, ו-27% מהם אינם נוטלים חלק בפעילויות חברתיות. 16% לא נמצאים בקשר עם אף אדם "פנים מול פנים" במהלך היום.

בשנתון מספר 70 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דווח כי בשנת 2018 חמישית ממשקי הבית בישראל היו של אנשים החיים לבד, רובם צעירים בשנות העשרים והשלושים לחייהם ובני שישים ומעלה. רוב משקי הבית של אנשים המתגוררים בגפם נמצא בתל אביב- יפו (42%).[2]

בשנת 2023 20.8% ממשקי הבית היו של נפש אחת.

לפי הסקר החברתי של מכון ברוקדייל, שנתון 2022 פרק 3, (ממוצע לשנים 2018-2020) עולה כי ל־27.9% מבני 65+ מרגישים בדידות מדי פעם או לעיתים קרובות: 20.8% מהגברים ו-33.8% מהנשים. עם העלייה בגיל עולה תחושת הבדידות. 23.3% מבני 65–74 מרגישים בדידות מדי פעם או לעיתים קרובות לעומת 36.1% מבני 75+ (לוח 3.39).

מלחמת חרבות ברזל, שפרצה בשבעה באוקטובר 2023, חידדה את האתגרים והקשיים הרגשיים והחברתיים שעימם מתמודדת אוכלוסייה מבוגרת בתנאים של אי-ודאות[1].

מדיניות ותוכניות ממשלתיות

עריכה

אגף בכיר לאזרחים ותיקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי השיק במרץ 2022,[33] תוכניות סדורות להפגת בדידות המיועדות לאזרחים ותיקים הרשויות המקומיות היו אמונות להפעיל את התוכניות שלהערכתן התאימו לתושביהם המבוגרים. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ערך מחקר,[34] מוזמן על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי, שמטרתו הייתה לבדוק את המועילות של התוכניות שהופעלות ברשויות המקומיות ולסייע לקובעי המדיניות לגבש המלצות על המשכיות הפרויקט. בשבעה באוקטובר 2023 פרצה מלחמת חרבות ברזל והיא חידדה את האתגרים והקשיים הרגשיים והחברתיים שעימם מתמודדת אוכלוסייה מבוגרת. המחקר והמלצותיו התפרסמו בדצמבר 2023[12]. לפי מסקנות המחקר, לרשויות המקומיות יש תפקיד מרכזי בזיהוי אתגרים וקשיים שעימם מתמודדים אזרחים ותיקים ובהצעת סיור בהתאם, ובליווי ותמיכה של משרד הרווחה.[1][34][12]

המלצות המחקר נוגעות במישור המנהלי הקשור לניהול התוכניות ובמישור התוכן המתמקד באופי והתכנים המועברים. במישור המנהלי ממליץ המחקר לגבש מנגנון אחיד לזיהוי מאפייני האזרחים ותיעוד התוכניות המתקיימות על ידי מערכת אחידה. במישור התוכן, ממליץ המחקר לעודד הפעלת תוכניות מתמשכות אשר נמצאו במחקר זה כמועילות יותר.[1][34][12]

עמותות בישראל הפועלות בתחום מצוקה נפשית

עריכה
  • עמותת רקפת – בדידות בקרב ילדים ונוער פועלת לחיזוק היכולות החברתיות[35][36]
  • עמותת סה"ר – מסייעת לכל המגזרים וקבוצות האוכלוסייה[37]
  • ער"ן
  • מרכזי חוסן
  • ארגון "מקשיבים"[38]
  • מרכזי תמיכה רגשית ונפשית כמפורט באתר משרד הבריאות[39]

בדידות בספרות

עריכה

פילוסופים וסופרים רבים עסקו ביצירותיהם בבדידות ובהשפעותיה על האדם. חלקם אף בחרו לחיות בבידוד, כדי להשלים את עבודתם או מסיבות אחרות. ויקטור פראנקל, אבי הלוגותרפיה, בספרו "האדם מחפש משמעות", מתאר התמודדות במחנות כפייה של הנאצים. רות וסטהיימר חיברה את "האושר שביחד", מדריך שיעזור לאנשים בודדים לחבור לאחרים.[5] כריסטין האנה, בספרה "הלבד הגדול" מתארת חיים בבדידות וההתמודדות איתה באלסקה.

ההוגים האקזיסטנציאליסטים, המעמידים את הבדידות במרכז עולמו של האדם המודרני, כגון פרידריך ניטשה ואלבר קאמי, ידועים בתכנים הרבים של יצירותיהם אודות הבדידות

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ערך מילוני בוויקימילון: בדידות
  ציטוטים בוויקיציטוט: בדידות
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בדידות

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 ד"ר אלה אוסטרובסקי-ברמן, ד"ר שירלי רזניצקי, שי שדה, תכניות להפגת בדידות המופעלות ברשויות המקומיות: המלצות לפעולה בעת מלחמת "חרבות ברזל", ירושלים: מכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל, 2023
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8   אלומית ישי, על מגפת הבדידות, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2020
  3. ^ 1 2 3 4 5 Jessie Yeung, A loneliness epidemic is spreading worldwide. Seoul is spending $327 million to stop it, CNN, ‏October 24, 2024 (באנגלית)
  4. ^ 1 2 3 Carla M. Perissinotto, Irena Stijacic Cenzer, Kenneth E. Covinsky, Loneliness in Older Persons: A Predictor of Functional Decline and Death, Archives of Internal Medicine 172, 2012-07-23 doi: 10.1001/archinternmed.2012.1993
  5. ^ 1 2 3 4 5 רות וסטהיימר, תסגרו את נטפליקס: המדריך של ד"ר רות להפסקת בדידות, באתר ynet, 7 בנובמבר 2024
  6. ^ 1 2 Brian A. Primack, Ariel Shensa, Jaime E. Sidani, Erin O. Whaite, Liu yi Lin, Daniel Rosen, Jason B. Colditz, Ana Radovic, Elizabeth Miller, Social Media Use and Perceived Social Isolation Among Young Adults in the U.S., American Journal of Preventive Medicine 53, 2017-07, עמ' 1–8 doi: 10.1016/j.amepre.2017.01.010
  7. ^ AJ Willingham, Study links social media use to isolation in young adults, CNN, ‏March 6, 2017 (באנגלית)
  8. ^ Jessie Yeung, Sophie Jeong, Carlotta Dotto, Woojin Lee, Kenneth Uzquiano and Saki Toi, A shrinking life: Why some Asian youth withdraw from the world, CNN, ‏2024-05-22
  9. ^ WHO Commission on Social Connection, WHO, ‏2023 (באנגלית)
  10. ^ Social Isolation and Loneliness, WHO, ‏2023 (באנגלית)
  11. ^ 1 2 3 Jessie Yeung, Japan was already grappling with isolation and loneliness. The pandemic made it worse, CNN, ‏April 7, 2023 (באנגלית)
  12. ^ 1 2 3 4 ד"ר אלה אוסטרובסקי - ברמן et al, השפעות ארוכות טווח של תוכניות להפגת בדידות לאזרחים ותיקים המופעלות על ידי רשויות מקומיות. מקרה בוחן: תוכניות שהחלו לפעול בתקופת הקורונה, אליעזר קפלן 9, גבעת רם, ירושלים גבעת הג'וינט ת"ד 3886 ירושלים 9103702 http://brookdale.jdc.org.il: מכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל, 2023
  13. ^ 1 2 Soo-Jung An, Young-Seok Seo, Exploring Loneliness among Korean Adults: A Concept Mapping Approach, Behavioral Sciences 14, 2024-06-11, עמ' 492 doi: 10.3390/bs14060492
  14. ^ סמר עודה - כרנתינג'י, "הם מתים עם מבט עצוב" • 12 גופות במצב ריקבון מתחילת 2023, באתר חי פה, ‏05/02/2023
  15. ^ דורון סולומון, בשנת 2022: נמצאו 13 עריריים ללא רוח חיים בחיפה לפעמים שבועות אחרי שנפטרו, באתר mynet חיפה, ‏28.12.22
  16. ^ נתון מצמרר: 163 עריריים נמצאו מתים בדירותיהם בשנת 2022, באתר מעריב אונליין, 28 בדצמבר 2022
  17. ^ יהל פרג', ‏צפו: איבוד צלם אנוש: 130 קשישים נפטרו לבדם בביתם השנה, ואיש לא ידע, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 5 בדצמבר 2019
  18. ^ Meytal Grimland, Joy Benatov, Hadas Yeshayahu, Daniel Izmaylov, Avi Segal, Kobi Gal, Yossi Levi-Belz, Predicting suicide risk in real-time crisis hotline chats integrating machine learning with psychological factors: Exploring the black box, Suicide and Life-Threatening Behavior 54, 2024, עמ' 416–424 doi: 10.1111/sltb.13056
  19. ^ 1 2 3 4 איתי גל, ראש שירותי הבריאות בארה"ב: "בדידות מסוכנת לגוף – כמו עישון", באתר ynet, 4 במאי 2023
  20. ^ John T. Cacioppo, pioneer and founder of the field of social neuroscience, 1951-2018, uchicago news
  21. ^ US Surgeon General Vivek Murthy, The Surgeon General’s prescription of happiness, youtube, ‏Oct 4, 2016 (באנגלית)
  22. ^ 1 2 The hikikomori in Asia who withdraw from society: A life within four walls., www.cnn.com (באנגלית)
  23. ^ 외로울 땐 `똑똑` 두드리세요… 서울시, 누구도 외롭지 않은 도시 만든다, news.seoul.go.kr, ‏2024-10-24 (בקוריאנית)
  24. ^ Home, Campaign to End Loneliness (באנגלית אמריקאית)
  25. ^ Zahid Mahmood, UK tackles social isolation with minister for loneliness, CNN, ‏2018-01-17 (באנגלית)
  26. ^ 3 things to do globally to reduce social isolation and loneliness, www.who.int (באנגלית)
  27. ^ Social isolation and loneliness can be reduced, www.who.int (באנגלית)
  28. ^ What can you do if you feel socially isolated or lonely?, www.who.int (באנגלית)
  29. ^ על הבדידות: סקירת ממצאים מחקריים, באתר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, ‏ינואר 2014
  30. ^ סולנות פירוש: מילים נרדפות, ביטויים ועוד | מילון אבניאון, באתר www.milononline.net
  31. ^ The Rise of One-Person Households, journals.sagepub.com (באנגלית)
  32. ^ Virginia Thomas, Margarita Azmitia, Motivation matters: Development and validation of the Motivation for Solitude Scale – Short Form (MSS‐SF), Journal of Adolescence 70, 2019-01, עמ' 33–42 doi: 10.1016/j.adolescence.2018.11.004
  33. ^ תוכניות המשרד להפגת בדידות, באתר המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, אגף בכיר אזרחים ותיקים, ‏21.03.2022
  34. ^ 1 2 3 אלה אוסטרובסקי - ברמן et al, [PDF (brookdale-web.s3.amazonaws.com) השפעות ארוכות טווח של תוכניות להפגת בדידות לאזרחים ותיקים המופעלות על ידי רשויות מקומיות], http://brookdale.jdc.org.il ת"ד 3886 ירושלים 9103702: מכון מאיירס- ג'וינט- ברוקדייל, דצמבר 2023
  35. ^ עמותת רקפת - חרדה חברתית | קבוצות חברתיות רגשיות לילדים, נוער ובוגרים, באתר עמותת רקפת
  36. ^ מילה עלינו, באתר עמותת רקפת
  37. ^ sahar – סהר- סיוע והקשבה ברשת
  38. ^ דף הבית, באתר מקשיבים
  39. ^ מרכזי תמיכה רגשית ונפשית, באתר חרבות ברזל - מרכז המידע של משרד הבריאות לזמן מלחמה


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בדידות&oldid=40208192"
  NODES
chat 1
INTERN 3