בחירות בזק
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
בחירות בזק (באנגלית: Snap election) הן מהלך של הקדמת הבחירות, שבו מוכרזת עריכת בחירות (לפרלמנט, לנשיאות, לראשות הממשלה וכדומה) מוקדם מהמועד הרגיל שנקבע בחוק המסדיר את הבחירות, על פי החלטה של גוף נבחר (הפרלמנט, ראש הממשלה וכדומה), שלו נתונה סמכות לעשות זאת.
בחירות בזק מוכרזות כאשר בעל הסמכות להכריז עליהן סבור שתוצאותיהן ייטיבו איתו בהשוואה למצבו הנוכחי. דוגמה: בממשלה המבוססת על קואליציה יכריזו ראש הממשלה או הפרלמנט על בחירות בזק כאשר הם סבורים שהבחירות יביאו לקואליציה יציבה יותר. מניע נוסף לבחירות בזק הוא קבלת הכרעת הבוחרים בסוגיה חשובה העומדת על הפרק (במקומות שבהם לא קיים למטרה זו המנגנון של משאל עם).
היוזמה לבחירות בזק היא של הפוליטיקאים, בשונה מבחירות הדחה, שאותן יוזם ציבור הבוחרים, הנבחרים בבחירות בזק יכהנו במשך קדנציה שלמה, בשונה מבחירות ביניים, שבהן הכהונה היא עד סוף הקדנציה שנותרה.[1][2]
מאחר שהסמכות להכריז על בחירות בזק היא בדרך כלל בידי נבחר הציבור המכהן (או נבחרי הציבור המכהנים), יש בהכרזתן יתרון למפלגות השלטון המכריזות עליהן.[3] עם זאת, בחירות בזק יכולות גם לחזור כבומרנג על ראשו של נציג הציבור המכהן וכתוצאה מכך יהיה צמצום ברוב שבידיו או אפילו האופוזיציה יכולה לזכות ברוב או לצבור כוח משמעותי.
בחירות בזק בישראל
עריכהבישראל הסמכות להכרזה על בחירות בזק לכנסת נתונה לכנסת, היכולה לחוקק חוק המורה על פיזורה ועל הקדמת הבחירות, וכן לראש הממשלה, שבהסכמת נשיא המדינה רשאי להוציא צו לפיזור הכנסת.
אחרי הבחירות לכנסת העשרים ואחת נתן נשיא מדינת ישראל את המנדט להקמת קואליציה ליו"ר הליכוד בנימין נתניהו, ואחרי שכשל בהקמת ממשלה הכנסת חוקקה את חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת, והבחירות לכנסת העשרים ושתיים נקבעו ל־17 בספטמבר 2019. גם בכנסת זו נתניהו ובני גנץ יושב ראש מפלגת כחול לבן לא הצליחו להקים ממשלה והכנסת, פיזרה את עצמה, הבחירות לכנסת העשרים ושלוש נקבעו ל-2 במרץ 2020, ו' באדר ה'תש"ף בזמן שבו התפרצה מגפת הקורונה בישראל, גם בכנסת הזו בנימין נתניהו קיבל ראשון את המנדט להקמת הממשלה, ממשלת ישראל נכנסה למצב חירום, ב־17 במאי 2020 הוקמה ממשלת אחדות לאומית וממשלת חילופים בעלת שני ראשי ממשלת ישראל בנימין נתניהו ראש ממשלת ישראל בנימין גנץ ראש ממשלת ישראל החלופי, והוקם קבינט הקורונה, בכך הסתיימה תקופה המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022).
הערות שוליים
עריכה- ^ By Will Ripley, Euan McKirdy, Yoko Wakatsuki and Holly Yan CNN, In Japan elections, Abe's coalition wins in landslide, CNN
- ^ Japanese voters re-elect Abe in low poll turnout - Taipei Times, www.taipeitimes.com
- ^ Times of Malta ‒ Our Labour landslide victory/mid-summer election story is just an April Fools' prank, web.archive.org, 2017-05-10
