בצלצל
בצלצל (שם מדעי: Allium cepa var. aggregatum, על פי האקדמיה ללשון העברית[1]: "בְּצַלְצוּל" וגם "בָּצָל הַסָּרִיס"), הידוע גם בשמות "בצל אשקלון" ו"שאלוט", הוא צמח פורח, זן של בצל הגינה.
 בצלצל
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | מכוסי הזרע |
| מחלקה: | חד-פסיגיים |
| סדרה: | אספרגאים |
| משפחה: | נרקיסיים |
| סוג: | שום |
| מין: | בצל הגינה |
| תת־מין: | בצלצל |
| שם מדעי | |
 Allium cepa var. aggregatumלינאוס, 1756 | |
אטימולוגיה
עריכהמקור הבצלצל באזור הסהר הפורה, ומשם הוא נדד למדינות הים התיכון מחד ומרכז אסיה מאידך. השם הלועזי "שאלוט" (הקיים בשפות אנגלית כ-"Shallot" וצרפתית כ-"échalote") הגיע מהמילה הלטינית "אסקלוניה" (escalonia), שנבעה משם העיר העתיקה אשקלון[2]. על פי העדויות הבלשניות, השם "בצלי אשקלון" היה קיים בתקופת יוון העתיקה, וככל הנראה מרמז על כך שהיוונים ייחסו את מקור הבצל לארץ ישראל.
מאפיינים
עריכהצמח הבצלצל בעל פקעת המורכבת ממקבץ, בדומה לשום. בהכנה למסחר פקעות הבצלצל מפורקות והשיניים הבודדות, כל אחת מהן בצלצל קטן, נמכרות בשווקים בנפרד. בשל ריכוז הסוכרים (המעניקים לו את הצבע הסגול) נחשב טעמו למעט מתקתק לעומת בצל הגינה.
הבצלצל משמש כרכיב מרכזי, הן כתחליף לשום והן כתחליף לבצל, במטבחים רבים ברחבי העולם. הוא פופולרי במטבח הצרפתי, במטבח ההודי ובמטבח התאילנדי.
טקסונומיה
עריכהבעבר סווג כמין עצמאי (Allium ascalonicum), אך בעקבות מחקרים בוטניים הוא מסווג כיום כזן של בצל הגינה (Allium cepa).
