בריטיש טלקום

תאגיד טלקומוניקציה בריטי
המונח "BT" מפנה לכאן. לערך העוסק בתקן תשורת רדיו (BlueTooth, המכונה בקיצור לעיתים BT), ראו בלוטות'.

קבוצת בריטיש טלקוםאנגליתBT Group plc, שם מסחרי: BT) היא חברת החזקות אשר בבעלותה חברת בריטיש טלקומיוניקיישן (British Telecommunications), תאגיד רב-לאומי בריטי המספק שירותי טלקומוניקציה ואשר משרדיו הראשיים נמצאים בלונדון. החברה פעילה בכ-170 מדינות.

קבוצת בריטיש טלקום
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בלונדון (13 בינואר 2006BT.A) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים ויליאם פות'רגיל קוק, ג'ון לואיס ריקרדו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1969–הווה (כ־55 שנים)
חברות בנות
  • EE
  • BT Italia
  • Plusnet
  • BT Research
  • Openreach עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה לונדון, בריטניה
ענפי תעשייה טלקומוניקציה
מוצרים עיקריים טלפוניה נייחת
סלולר
אינטרנט בפס רחב
תקשורת באמצעות סיב אופטי
שידורי טלוויזיה
שירותי IT
הכנסות 17.85 ליש"ט
רווח תפעולי 3.73 ליש"ט
רווח 2.13 ליש"ט (2015)
יו"ר מייקל רייק עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל Allison Kirkby עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 88,500 (2015)
 
דף הבית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשנת 1846 הוקמה חברת אלקטריק טלגרף, שהחלה לפרוש תשתיות תקשורת ברחבי בריטניה, ובעצם מהווה את המקור לבריטיש טלקום. ב-1912 הפך משרד הדואר הכללי למונופול בתחומי הטלקומוניקציה בבריטניה. חוק רשות הדואר מ-1969 הפך את משרד הדואר הכללי ממחלקה ממשלתית לתאגיד ציבורי. ב-1980 נוסדה בריטיש טלקומיוניקיישן, ונסחרה בשם בריטיש טלקום. בשנת 1981 הופרדה מרשות הדואר והפכה לישות עצמאית. ב-1984 הופרטה בריטיש טלקומיוניקיישן ו-50% ממניותיה נמכרו למשקיעים. המדינה מכרה את שארית החזקותיה ב-1991 ו-1993. בריטיש טלקום רשומה למסחר בבורסה לניירות ערך בלונדון ובבורסה לניירות ערך בניו יורק.

קבוצת בריטיש טלקום שולטת על קבוצה של חברות בנות. חטיבת BT Global Services מספקת שירותי תקשורת לתאגידים וממשלות בכל העולם, וחטיבת BT Consumer מספקת טלפוניה, שירותי גישה לאינטרנט וטלוויזיה בתשלום ל-18 מיליון לקוחות בבריטניה. בפברואר 2015 הכריזו בבריטיש טלקום על רכישת חברת הסלולר EE תמורת 12.5 מיליארד ליש"ט, והאישור הסופי לעסקה מרשויות המדינה התקבל ב-15 בינואר 2016, ב-29 בינואר אותה שנה הושלמה העסקה.

מרבית רווחי קבוצת בריטיש טלקום מגיעים מפעילות חברת הבת Openreach אשר אחראית בבריטניה על תשתית הנחושת הפיזית מחוץ לבית הלקוח. מאז 2005 מואשמת קבוצת בריטיש טלקום בכך שהיא מנצלת לרעה את שליטתה בחברת Openreach, בעיקר בחוסר השקעה בתשתיות פס רחב בבריטניה, גביית מחירים גבוהים ושירות לקוחות לקוי. בחודש ינואר 2016 פורסם דוח הקובע כי על רשות התקשורת הבריטית לחייב את קבוצת בריטיש טלקום למכור את חברת Openreach על מנת להגביר את התחרות.

היסטוריה

עריכה

ההיסטוריה של בריטיש טלקום מתחילה עם הקמת חברות טלקומוניקציה הראשון בבריטניה. בין החברות האלה הייתה החברה המסחרית הראשונה בעולם שסיפקה שירותי טלגרף, שמה היה חברת אלקטריק טלגרף והיא הוקמה ב-1846. במהלך השנים חלק מהחברות התאחדו, נקנו או התמוטטו, החברות הנותרות הועברו ב-1912 לשליטת המדינה תחת אחריות רשות הדואר. החברות האלה מוזגו ומותגו מחדש כבריטיש טלקום.

1878-1969

עריכה
 
מגדל בריטיש טלקום, במקור מגדל רשות הדואר, נבנה בין 1961–1964

בינואר 1878 הדגים אלכסנדר גרהם בל את הפיתוח האחרון שלו באותה תקופה - הטלפון, למלכה ויקטוריה בבית אוסבורן שבאי וייט. כמה ימים לאחר מכן הותקן הטלפון הראשון בבריטניה תחת רישיון משרד הדואר הכללי, וחיבר בין מספר מבנים במנצ'סטר. כאשר מספר התקנות הטלפונים גדל ברחבי המדינה, היה זה חיוני לבנות מרכזייה על מנת לחבר בין כל הטלפונים. המרכזייה הראשונה נפתחה בלונדון באוגוסט 1879. מ-1878 סופק השירות בבריטניה על ידי חברות פרטיות כגון חברת הטלפון הלאומית (National Telephone Company), ובהמשך על ידי משרד הדואר הכללי. ב-1896 בוצעה השתלטות על חברת הטלפון הלאומית והיא עברה לבעלות משרד הדואר הכללי. ב-1912,לאחר שהשתלט על כל החברות הפרטיות (למעט מספר ספקים מקומיים), הפך המשרד לספק הטלקומוניקציה הגדול ביותר בבריטניה. עם השנים קרסו הספקים שלא היו תחת משרד הדואר הכללי, למעט הספק בעיר האל, שמוכר כיום כקבוצת KCOM. שירותי טלפוניה וטלגרף הפכו להיות באחריות הבלעדית של מחלקת ההנדסה ברשות הדואר.

תאגיד ציבורי

עריכה

הדיון הראשון על הפיכת רשות הדואר ממחלקה ממשלתית לתעשייה מולאמת עלה לראשונה ב-1932, ההצעה נדחתה. ב-1961 נדחו הצעות דומות נוספות. רשות הדואר המשיכה להיות מחלקה ממשלתית ושר הדואר ישב בקבינט ממשלת בריטניה.

במרץ 1965 כתב שר הדואר טוני בן, לראש הממשלה הרולד וילסון והציע לבצע בדיקות לגבי הפיכת רשות הדואר לתעשייה מולאמת. הוקמה וועדה לבחינת היתרונות והחסרונות של מהלך שכזה, וממצאי הוועדה היו חיוביים כך שהממשלה הקימה מחדש וועדת היגוי על ארגון מחדש של רשות הדואר. לאחר כמה דיונים ראשוניים הוחלט על חלוקה ל-5 חטיבות על פי תחומי עיסוק: דואר, טלקומוניקציה, חסכונות והשקעות, בנק, שירותי עיבוד המידע הלאומיים. בהמשך הוחלט כי תבוצע חלוקה ל-2 חטיבות: דואר וטלקומוניקציה. אירועים אלה עיצבו את חוק רשות הדואר של 1969.

ב-1 באוקטובר 1969, חדלה רשות הדואר להיות מחלקה ממשלתית והפכה לחברה ציבורית, וזאת מתוקף חוק רשות הדואר. החוק נתן לרשות הדואר סמכויות בלעדיות בהפעלת מערכות טלקומוניקציה עם סמכויות להעניק אישורים לאחרים להפעיל מערכות דומות. בפועל, שמרה רשות הדואר על מעמדה כמונופול בתחומי הטלקומוניקציה.

1969-1982

עריכה

ב-1977 המליצה וועדת קרטר על הפרדת שני השירותים העיקריים, וחלוקתם מחדש תחת שני תאגידים נפרדים. המלצות דוח הוועדה הובילו לשינוי שמה של רשות הדואר לטלקומוניקציה ב-1980 לבריטיש טלקומיוניקיישן (בשמה המסחרי בריטיש טלקום), על אף שנשארה חלק מרשות הדואר.

חוק הטלקומוניקציה הבריטי משנת 1981 העביר את האחריות על שירותי טלקומוניקציה מידי רשות הדואר, ויצר שני תאגידים נפרדים: פוסט אופיס ובריטיש טלקומיוניקיישן. באותו זמן בוצעו הצעדים הראשונים ליצירת תחרות בתעשיית הטלקומוניקציה הבריטית. החוק העניק סמכויות לשר המסחר והתעשייה וכן לבריטיש טלקומיוניקיישן, להעניק רישיונות למפעילים אחרים להפעלת רשתות טלקומוניקציה ציבוריות. בנוסף התאפשר לשר להגיד לסטנדרטים לאספקת מכשירים לציבור על ידי חברות צד שלישי. השר עשה שימוש בסמכויות החדשות לפתוח את השוק לתחרות. ב-1982 הוענק רישיון מפעיל ציבורי לחברת Cable & Wireless.

1982-1991

עריכה

ב-19 ביולי 1982 הכריזה הממשלה על כוונתה להפריט את בריטיש טלקומיוניקיישן על ידי מכירה של עד 51% ממניות החברה למשקיעים פרטיים. הדרך להפרטה נסללה עם מעבר חוק הטלקומוניקציה ב-1984. ב-20 בנובמבר אותה שנה, נמכרו יותר מ-50% מבריטיש טלקומיוניקיישן לציבור. באותו זמן היה מדובר בהנפקת המניות הגדולה ביותר בעולם.

מטרת המהלך והחוק החדש היו לאפשר לבריטיש טלקומיוניקיישן להגיב טוב יותר לתחרות בבריטניה ולהרחיב את הפעילות גם מחוץ לבריטניה. החופש המסחרי שהוענק לחברה אפשר לה להיכנס לשיתופי פעולה, ולייצר בעצמה ציוד ומכשירים, אם תחליט לעשות זאת. מעבר החברה למגזר הפרטי המשיך בדצמבר 1991 כאשר הממשלה מכרה עוד כחצי מהמניות שהיו ברשותה, כך שהמדינה החזיקה כעת 21.8% ממניות החברה. ביולי 1993 נמכרו כל מניות המדינה בסך של 5 מיליארד ליש"ט.

החוק של 1984 ביטל גם את הסמכות הבלעדית שהייתה לבריטיש טלקומיוניקיישן בהפעלת מערכות טלקומוניקציה והגדיר מגבלות במטרה לשמור על תחרות. הדבר אומר שהחברה איבדה את המונופול שהיה לה בהפעלת מערכות טלקומוניקציה, בניגוד לחוק של 1981. הרישיון שהעונק לחברה, מטיל עליה הגבלות המשפיעות על מגוון תחומי הפעילות שלה, כולל בייצור ואספקת מכשירים וציוד.

ב-1985 הושקה חברה סלנט (Cellnet), חברה בבעלות משותפת של בריטיש טלקומיוניקיישן (60%) ו-Securicor שהחזיקה בשאר המניות. במקור השקיעה Securicor ‏ 4 מיליון ליש"ט בסלנט. ב-1999 בריטיש טלקומיוניקיישן רכשה את חלקה של Securicor תמורת 3.15 מיליארד ליש"ט. החברה מותגה מחדש כ-BT סלנט.

המהלך המשמעותי הבא של בריטיש טלקומיוניקיישן התרחש ב-1991. ב-5 במרץ 1991 פרסמה הממשלה ספר לבן "תחרות ובחירה: מדיניות טלקומוניקציה" לשנות ה-90. למעשה הדבר הביא לסיום הדואופול של בריטיש טלקומיוניקיישן ושל מרקורי קומיוניקיישן שהיה קיים בבריטניה מאז 1983. המדיניות החדשה אפשרה ללקוחות לרכוש שירותי תקשורת ממגוון ספקים תוך שימוש בטכנולוגיות שונות. חברות "קמעונאיות" הורשו לקנות דקות שיחה וקיבולת מידע ולמכור אותן כחבילות לעסקים ומשתמשים פרטיים.

1991-2001

עריכה

ב-2 באפריל 1991, החלה החברה להשתמש בשם המסחר והמותג החדש שלה BT.

ביוני 1994, הקים תאגיד MCI תקשורת, מפעיל השיחות הבינלאומיות השני בגודלו בארצות הברית, ביחד עם BT את Concert Communications Services, חברה משותפת בשווי מיליארד דולר. שותפות זו העניקה ל-BT ו-MCI רשת עולמית המספקת שירותי קצה לקצה לעסקים. Concert הייתה לחברה הראשונה בעולם שסיפקה מגוון רחב של שירותי תקשורת בינלאומיים, ללקוחות רב לאומיים. ב-3 בנובמבר 1996, BT ו-MCI הודיע כי הם נכנסים לתהליך מיזוג, במטרה ליצור חברת תקשורת עולמית בשם Concert plc, עם מטה בלונדון ובוושינגטון די. סי.. כחלק מהברית החדשה, רכשה BT כ-20% מההחזקות ב-IMC. עם זאת, בעקבות הצעת החברה המתחרה ב-IMC בארצות הברית, וורלדקום, מכרה BT את החזקותיה ב-IMC לוורדקום בנובמבר 1997, תמורת 7 מיליארד דולר.

בעקבות שינויים שנעשו ברישיון BT באפריל 2000, החלה החברה בנובמבר 2000 לספק גישה לחברות טלקומוניקציה לכבלי הנחושת שלה המחברים את הלקוחות (המקטע שבין בית הלקוח למרכזיה), כך שהחברות המתחרות יוכלו להתחבר ישירות ללקוחות.

2001-2006

עריכה
 
משרדי BT במדרידספרד

בעקבות התפוצצות בועת הדוט-קום, הקבוצה ביצעה ארגון מחדש ומכרה חלקה מנכסיה במטרה לכסות על החובות הגדולים. 

BT שינתה את שאת שמה של חטיבת BT ווירלס, ל-O2 החל מספטמבר 2001. בשנת 2007 נרכשה O2 על ידי טלפוניקה.

חוק התקשרות 2003, שנכנס לתוקף ב-25 ביולי 2003, הגדיר רגולטור חדש לתעשייה, רשות התקשורת הבריטית החליפה את רשות הטלקומוניקציה. החוק הגדיר גם תוכנית רגולציה חדשה. הרישיונות הוחלפו באישורים כלליים לחברות לספק שירותי טלקומוניקציה בהתאם למספר כללים, וגם בחלק מהמקרים תנאים מיוחדים. תחת התנאים המיוחדים BT המשיכה לשמור על חובת שירות אוניברסלי בבריטניה, למעט באזור העיר האל. חובת השירות כולל חיבור לקוחות לקווי טלפון נייחים, תוכניות לבעלי צרכים מיוחדים והתקנת טלפונים ציבוריים.

ב-2004 השיקה BT את 21CN (רשת המאה ה-21), רשת הדור הבא המבוססת על פרוטוקול אינטרנט, ותחליף את הרשתות הקיימות.

בין השנים 2004–2006 ביצעה החברה רכישות של חברות שונות כגון: Infonet, Dabs.com ועוד. ב-2005 רכשה את אלבאקום, מפעיל הטלקום השני בגודלו בשוק העסקי באיטליה.

באוקטובר 2006 הודיעה BT כי תשקיע 10 מיליארד ליש"ט ב-5 שנים ברשת 21CN.

2007-2012

עריכה

בינואר 2007 רכשה BT את ספק האינטרנט PlusNet ובכך הגדילה את כמות הלקוחות שלה ב-200,000. BT הודיעה כי הספק ימשיך לפעול בצורה עצמאית. בפברואר 2007 הכריזה BT על רכישת International Network Services, ספק IT בינלאומי המספק שירותי ייעוץ IT ותוכנה.

באפריל 2007 רכשה החברה את קומסט אינטרנשיונל המספקת שירותי רשת לתאגידים בדרום אמריקה. באוקטובר 2007 רכשה BT את חברת Lynx Technology.

ביולי 2008 רכשה את מדריך העסקים האינטרנט Ufindus תמורת 20 מיליון ליש"ט, במטרה להרחיב את אחיזתה בשוק המידע המקומי בבריטניה. באותו חדש היא רכשה גם את חברת Ribbit ממאונטיין ויו, "חברת הטלפון הראשונה של עמק הסיליקון". Ribbit מספקים API לאדובי פלאש/אדובי פלקס, ומאפשרים למפתחי web לשלב מאפייני טלפוניה ביישום תוכנה כשירות שלהם.

בימים הראשונים של פס רחב המבוסס סיבים אופטיים, BT הודיעה כי תספק שירותי סיב עד הבניין (FTTP) לכ-25% מהמדינה, כאשר בשאר האזורים תספק שירותי סיב עד ארון הסעף (FTTC), אשר בהם נעשה שימוש בכבלי נחושת במקטע החיבור האחרון. בשנת 2014, כאשר פריסת ה-FTTP של החברה עומדת רק על 0.7%, זנחה BT את היעד של 25%, באומרה שהדבר פחות רלוונטי כיום בגלל שיפורים שנעשו ב-FTTC, ואשר הכפילו את המהירות ל-80Mbit לשנייה. כהשלמה ל-FTTC, הציעה החברה מוצר "שירותי FTTP לפי דרישה". בינואר 2015 הפסיקה החברה לספק את השירות לפי דרישה.

במאי 2009 הודיעה BT על קיצוץ של עד 15,000 משרות בשנה הקרובה, בעקבות פרסום התוצאות הכספיות של שנת 2008. ביולי 2009 הציעה החברה לעובדים חופשת חג ארוכה או הורדה של 1000 ליש"ט בשכרם באופן חד פעמי, אם יסכימו לעבור למשרה חלקית.

2013-היום

עריכה

במרץ 2013 הוקצו ל-BT תדרי 4G בבריטניה, בתמורה לתשלום של 201.5 מיליון ליש"ט.

באוגוסט 2013 השיקה החברה את ערוצי הטלוויזיה הראשונים שלה, תחת השם BT ספורט, במטרה להתחרות ב-Sky ספורט. החברה רכשה זכויות שידור לפרמייר ליג לעונות 14–2013 ו-16–2015, ושידרה 36 משחקים מכל עונה. בפברואר 2013 רכשה BT את ESPN בריטניה ואירלנד, במטרה להרחיב את שליטתה בשידורי ספורט. בנובמבר 2013 הודיעה BT כי רכשה זכויות בלעדיות מעונת 2015 לליגת האלופות ולליגה האירופית תמורת 897 מיליון ליש"ט.

במרץ 2015 הושקו שירותי 4G כ-BT מובייל. מנכ"ל קבוצת BT הכריז כי החברה מתכננת להעביר את כל לקוחותיה לרשת מבוססת IP עד 2025, ולסגור את רשת ה-ISDN של החברה.

בינואר 2016 רכשה BT את חברת הסלולר EE תמורת 12.5 מיליארד ליש"ט. העסקה כוללת 24.5 מיליון לקוחות של חברת EE ו-10 מיליון לקוחות ריטייל של BT.דויטשה טלקום רכשה 12% מ-BT ואורנג' רכשה 4%.

בפברואר 2016, הכריזה BT על שינוי ארגוני שיכנס לתוקף החל מאפריל אותה שנה, וזאת בעקבות רכישת EE. המותג EE, הרשת והחנויות ישמרו ויהוו חטיבת שירות לקוחות שנייה, שתפעל לצד חטיבת לקוחות BT. תוקם חטיבת עסקים ומגזר ציבורי חדשה שתהיה אחראית על הכנסות בשווי של כ-5 מיליארד ליש"ט ותשרת עסקים קטנים וגדולים וכן את המגזר הציבורי בבריטניה ואירלנד. החטיבה תכלול חלקים מחטיבת העסקים הקיימת של BT וכן מחטיבת העסקים של EE.

פעילות

עריכה

קבוצת BT היא חברת החזקות, ומרבית העסקים והנכסים שלה מוחזקים תחת בריטיש טלקומיוניקיישן. BT פועלת תחת רגולציה מיוחדת של רשות התקשורת הבריטית. ל-BT יש כוח שוק משמעותי בחלק מהשווקים. באותם שווקים נדרשת BT לציית לתקנות מיוחדות מתן מענה לאספקת שירותים ואיסור הפליה.

BT מפעילה מרכזיות, רשתות תקשורת וחיבורים עד לבתי הלקוח למרבית הקווים הנייחים בבריטניה. כיום BT אחראית לכ-28 מיליון קווי טלפון בבריטניה. למעט קבוצת KCOM המספקת שירות בהאל, BT היא החברה היחידה בבריטניה המחויבת בשירות אוניברסלי, כלומר היא חייבת לספק שירותי טלפוניה נייחים לכל מקום בבריטניה. היא מחויבת גם בהתקנת טלפונים ציבוריים.

בנוסף לשירותים המסורתיים, BT נכנסה לתחומים חדשים בהם יש פחות רגולציה.

מבנה התאגיד

עריכה
 
משרדי BT

מטה קבוצת BT הנקרא BT Centre ממוקם בסיטי של לונדון.

חטיבות

עריכה

קבוצת BT מאורגנת על פי החטיבות הבאות:

  • BT שירותים עולמיים (BT Global Services) - מספקת שירותי טלקום ו-IT בינלאומיים
  • BT עסקים - מספקת שירותי טלקום ו-IT לעסקים קטנים ובינוניים בבריטניה
  • BT לקוחות - מספקת שירותי טלקום ללקוחות כולל: BT Total Broadband, BT Infinity, BT TV, BT Sport, BT Mobile, BT Wi-fi, BT Wholesale 
  • Openreach - חטיבת המכירות הקמעונאיות לחברות אחרות, אחראית על "המייל האחרון" ברשת הגישה של BT בבריטניה ואחראית על כך שלמפעילים המתחרים תהיה גישה שיווניות לתשתיות המקומיות של BT.
  • BT טכנולוגיות, שירות ותפעול - החטיבה אחראית על חדשנות, עיצוב, בחינה, בניה והפעלה של מערכות BT העולמיות.
  • BT מחקר - חלק מ-BT טכנולוגיות, שירות ותפעול

נושאים שנויים במחלוקת

עריכה

ניצול לרעה של כוחה המונופוליסטי וחוסר השקעה בתשתיות

עריכה

BT הואשמה בניצול כוחה לרעה באמצעות חברת הבת Openreach, חוסר השקעה בפיתוח תשתיות הפס הרחב בבריטניה, תעריפים גבוהים ושירות לקוחות לקוי. שירותי Openreach קיבלו מאות אלפי תלונות על בסיס שנתי. על רקע הדברים קראו עשרות חברי פרלמנט בריטיים בתחילת 2016, לנתק לחלוטין את הקשר בין החברות, כך שחברת Openreach תהיה נפרדת ועצמאית מ-BT.

נטישת חיבורי FTTH

עריכה

ב-2009 הכריזה BT כי היא תחבר 2.5 מיליון בתי אב בחיבורי FTTH עד 2012 וכ-25% מבריטניה. יחד עם זאת, עד סוף ספטמבר 2015, רק 250,000 בתים היו מחוברים. BT גם הפסיקה לקבל הזמנות לחיבורי FTTH על פי דרישה.

ערעור הביטחון הלאומי

עריכה

בין 2010–2012 ניהלו גופי המודיעין של בריטניה חקירה כנגד וואווי, הספק של BT עבור תשתית הסיבים האופטיים החדשה שלהם, וזאת בעקבות מניעת פעילות Huawei במדינות ארצות הברית וקנדה. על אף ש-BT הודיעו לממשלת בריטניה עוד בשנת 2003 כי Huawei מעוניינת בחוזה בשווי 10 מיליארד ליש"ט לשדרוג הרשת, BT לא העלו את ההשלכות הביטחון בחברה סינית בעלת גישה בלתי מוגבלת לתשתית קריטית. בדצמבר 2012 הוצג לדייוויד קמרון דו"ח מעמיק המציין כי לשירותי המודיעין חששות כבדים לגבי Huawei, וכי ממשלת בריטניה, הצבא, עסקים ואזרחים פרטיים עלולים להיות בסיכון לפגיעה בפרטיות. תוכניות אחרות של BT נמצאות בבדיקה.

ביוני 2013 אמרו מחוקקים בריטים כי BT, מעולם לא הייתה צריכה לאפשר לחברה סינית לקבל גישה למערכות תקשורת קריטיות בבריטניה, ללא פיקוח השר הממונה. הם היו "המומים" מכך ש-BT לא ידעה את הממשלה שהיא מאפשרת לחברות Huawei ו-ZTE, שתיהן חברות זרות עם קשרים לצבא הסיני, גישה חופשית למערכות לאומיות קריטיות. כמו כן השרים גילו כי הסוכנות האחראית לבדוק כי הציוד וקוד התוכנה הסיני נקיים מאיומים, הייתה מלאה בעובדי Huawei. בהתאם לכך, גורמים פרלמנטריים אישרו כי במקרה של מתקפה על בריטניה, הם לא יוכלו לעשות דבר על מנת לעצור את הסינים מלתקוף תשתיות קריטיות במדינה.

חברה סינית נוספת המספקת ציוד רשת וחומרה ל-BT היא חברת ZTE. גם נגדה עלו טענות לאחר שארצות הברית, קנדה, אוסטרליה והאיחוד אירופי הכריזו כי החברה מהווה סיכון ביטחוני לאזרחים.

מעורבות לכאורה בתקיפות מל"טים בתימן וסומליה

עריכה

בספטמבר 2012 חתמה BT על עסקה בשווי 23 מיליון דולר עם צבא ארצות הברית, במטרה לספק קווי תקשורת מרכזיים המחברים בין בסיס צבאי של ארצות הברית הנמצא על אדמת בריטניה, לבין בסיס צבא ארצות הברית בג'יבוטי. הבסיס בג'יבוטי משמש למל"טי תקיפה אמריקאיים היוצאים למשימות בסומליה ותימן.

ארגוני זכויות אדם וביניהם אמנסטי אינטרנשיונל מתחו ביקורת על שימוש בכלי תקיפה בלתי מאוישים מחוץ לאזורי מלחמה רשמיים, וזאת בשל מספר האזרחים ההרוגים כתוצאה מתקופה אלה.

ב-2013 BT סירבה להסביר האם התשתית שלה סייעה לתקיפות או לא.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא בריטיש טלקום בוויקישיתוף
  NODES
Done 1