ויקיפדיה

ג'ורג' אלן

פוליטיקאי אמריקאי

ג'ורג' פליקס אלן (באנגלית: George Felix Allen;‏ ‏נולד ב־8 במרץ 1952) הוא פוליטיקאי אמריקאי מווירג'יניה, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של וירג'יניה בשנים 1983–1991, ולאחר מכן ועד 1993 כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית. בשנים 1994–1998 הוא כיהן כמושל וירג'יניה ה-67, ובשנים 2001–2007 כסנאטור מטעם מדינתו.

ג'ורג' אלן
George Allen
דיוקן רשמי של אלן כסנאטור
דיוקן רשמי של אלן כסנאטור
לידה 8 במרץ 1952 (בן 72)
ויטר, קליפורניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא ג'ורג' פליקס אלן
שם לידה George Felix Allen עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.georgeallen.com
סנאטור מטעם וירג'יניה
3 בינואר 2001 – 3 בינואר 2007
(6 שנים)
מושל וירג'יניה ה־67
15 בינואר 1994 – 17 בינואר 1998
(4 שנים)
סגן מושל וירג'יניה דון בייר
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השביעי לקונגרס של וירג'יניה
5 בנובמבר 1991 – 3 בינואר 1993
(שנה)
→ פרנץ' סלוטר
תומאס בלילי ←
חבר בית הנבחרים של וירג'יניה מטעם מחוז הבחירה ה-58
12 בינואר 1983 – 5 בנובמבר 1991
(8 שנים)
→ המחוז נוצר
פיטר ט. ויי ←
פרסים והוקרה
מסדר הצלב של טרה מריאנה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלן הוא בנו של המאמן הראשי ב-NFL ג'ורג' אלן. הוא התפטר מכהונתו בבית הנבחרים של וירג'יניה לאחר שניצח בבחירות מיוחדות לבית הנבחרים של ארצות הברית. לאחר שמחוז הבחירה שמטעמו הוא נבחר בוטל במסגרת חלוקת מחוזות מחדש, הוא דחה את האפשרות להתמודד על תקופת כהונה מלאה בבית הנבחרים ב-1992, ותחת זאת התמודד על משרת מושל וירג'יניה בבחירות של 1993. הוא הביס את התובעת הכללית של וירג'יניה, הדמוקרטית מרי סו טרי, ביחס קולות של 58.3 אחוזים מול 40.9 אחוזים.

בבחירות של 1997 היה אלן מנוע מלהתמודד על תקופת כהונה שנייה כמושל עקב הגבלת כהונה בחוקת וירג'יניה, והוא פרש למגזר הפרטי עד שב-2000 הוא התמודד בבחירות על מושב בסנאט של ארצות הברית והביס את הסנאטור שכיהן במשך שתי תקופות כהונה והמושל לשעבר צ'אק רוב. ב-2006 הוא התמודד על תקופת כהונה שנייה בסנאט, אך לאחר מרוץ צמוד ושנוי במחלוקת, הוא הובס על ידי מזכיר הצי לשעבר, הדמוקרט ג'ים וב. כאשר החליט וב לפרוש, התמודד אלן שוב בבחירות של 2012, אך שוב הובס, הפעם על ידי עמיתו המושל לשעבר טים קיין.

ראשית חייו

עריכה

ג'ורג' אלן נולד בעיר ויטר (Whittier) שבקליפורניה. אביו, ג'ורג' הרברט אלן (אנ'), היה מאמן ב-NFL, ליגת הפוטבול הלאומית, שב-2002 הוכנס להיכל התהילה של הפוטבול המקצועני.[1] במהלך מסע הבחירות של אלן לסנאט ב-2006, נחשף שאימו של אלן, הנרייטה לומברוזו, נולדה להורים יהודים-ספרדים בתוניסיה.[2][3] בעימות בחירות שהתקיים באותה מערכת בחירות, התייחס אלן לאמו כ"צרפתייה-איטלקייה, עם מעט דם ספרדי".[4] לאלן אחות צעירה, ג'ניפר, כתבת ברשת הטלוויזיה של NFL (NFL Network), ושני אחים, כולל ברוס אלן (אנ'), שלעבר מנהל קבוצה ב-NFL. המשפחה חיה בקליפורניה עד 1957, ואז הם עברו לאחד מפרברי שיקגו, לאחר שאביו החל לאמן את שיקגו ברס. ב-1966 שבה המשפחה לדרום קליפורניה, לחצי האי פאלוס ורדס (אנ'), לאחר שאביו מונה למאמן הראשי של לוס אנג'לס ראמס.[1]

ב-1970 סיים אלן את לימודיו בבית הספר התיכון של פאלוס ורדס, שם הוא היה חבר במועדון הבזיירות ובמועדון המכוניות. הוא גם היה קוורטרבק בנבחרת הפוטבול של המוסד. לאחר מכן הוא למד במשך שנה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. בינתיים קיבל אביו את תפקיד המאמן הראשי של וושינגטון רדסקינס, וכתוצאה מכך עבר אלן הבן ב-1971 ללמוד באוניברסיטת וירג'יניה, שם הוא קיבל ב-1974 תואר בוגר אוניברסיטה בהיסטוריה. בשנת לימודיו הרביעית שם הוא היה נשיא הכיתה, ושיחק בנבחרות הפוטבול והרוגבי של האוניברסיטה.

לאחר סיום לימודיו, השלים אלן ב-1977 תואר במשפטים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת וירג'יניה. ב-1976 הוא היה יושב הראש של "בני וירג'יניה הצעירים למען רונלד רייגן". לאחר סיום לימודי המשפטים הוא שימש כפקיד משפטי של השופט גלן מורגן ויליאמס (אנ') בבית המשפט הפדרלי של המחוז המערבי של וירג'יניה.[5]

חבר בית הנבחרים של וירג'יניה

עריכה
 
אלן עם הנשיא רונלד רייגן

התמודדותו הראשונה של אלן בבחירות לבית הנבחרים של וירג'יניה הייתה ב-1979, שנתיים לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר למשפטים. הוא התמודד מטעם מחוז הבחירה ה-26, שכולל את מחוז רוקינגהאם ואת העיר הריסונבורג ושיוצג אז בשני מושבים בבית. מבין ארבעה מתמודדים הוא הגיע למקום השלישי.[6]

ב-1982 הוא התמודד שוב, הפעם מטעם המחוז ה-58, שמייצג את מחוז גרין וחלקים ממחוזות אלבמארל, פלווואנה ורוקינגהאם, והביס את חבר הבית המכהן, הדמוקרט ג'יימס ב. מארי, שהמחוז הקודם שאותו הוא ייצג, המחוז ה-24 בוטל לאחר חלוקה מחדש של המחוזות. ניצחונו של אלן היה בהפרש של 25 קולות מתוך כמעט 14,000.[7] ב-1983 התמודד אלן שוב מול מארי, והביסו ביחס קולות של 53 אחוזים מול 47 אחוזים.[8] בשנים 1985, 1987 ו-1989 נבחר אלן מבלי שהתמודדו מולו יריבים כלשהם.[9][10][11] מושב זה בבית הנבחרים היה אותו מושב שאויש על ידי הנשיא תומאס ג'פרסון.[12]

בסך הכול היה אלן חבר בית הנבחרים של וירג'יניה בשנים 1983–1991. הוא היה תומך נלהב בעונש המוות, וקידם באופן פעיל את הרחבתו בווירג'יניה. במשך כמה שנים ברצף, הגיש אלן הצעת חוק להוסיף את העברה של רצח במהלך ניסיון שוד לרשימת הפשעים שדינם מיתה. בכל שנה נבלמה הצעת החוק בוועדת המשפט של בית הנבחרים. אלן המשיך לאסוף קטעי עיתונות לתיק שהחזיק על כל מקרה רצח שאירע במדינה.[13]

אלן תמך בקיום משאל עם מדינתי על השאלה אם ליצור מערכת לוטו מדינתית.[14] ב-1986 הוא העלה הצעה למשאל עם לאפשר את העברתם של נכסים של סוחרי סמים לידי כוחות אכיפת החוק.[15]

חבר בית הנבחרים של ארצות הברית

עריכה

ב-1991 החליט חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השביעי לקונגרס של וירג'יניה, הרפובליקני ד. פרנץ' סלוטר הבן, להתפטר עקב סידרה של מקרי שבץ מוחי שלקה בהם. בבחירות המיוחדות שהתקיימו כדי לאייש את מושבו, התמודד אלן מול דודניתו של סלוטר, קיי סלוטר, שהייתה גם חברת מועצת העיר שארלוטסוויל. אלן הביס אותה בהפרש של 64 אחוזים מול 36 אחוזים מקולות הבוחרים.[16][17]

במהלך החלוקה מחדש של מחוזות הבחירה לקונגרס של 1990, המחוז שאותו ייצג אלן, שהשתרע משולי הפרברים של וושינגטון די. סי., דרך החלקים החיצוניים של עמק שנננדואה, ועד שארלוטסוויל, בוטל, אף על פי שווירג'יניה זכתה במושב ה-11 בבית הנבחרים כתוצאה ממפקד האוכלוסין של 1990. מחלקת המשפטים אילצה את וירג'יניה ליצור מחוז חדש בעל רוב שחור בהתאם לחוק זכות ההצבעה. בית המחוקקים המדינתי, שהיה בשליטה דמוקרטית החליט לפרק את המחוז השביעי ולפצל אותו בין שלושה מחוזות שכנים.[18]

ביתו של אלן בעיירה ארליסוויל, שליד שארלוטסוויל, מוקם במחוז הבחירה החמישי, שיוצג על ידי לואיס פ. פיין הבן. על כל פנים, החלק העיקרי של המחוז הקודם שלו מוקם במחוז העשירי החדש, שיוצג על ידי עמיתו הרפובליקני פרנק וולף. אלן עבר למאונט ורנון והתכונן להתמודדות מול וולף בבחירות המקדימות. בכל אופן, מנהיגי הרפובליקנים בווירג'יניה דאגו להודיע שהוא לא יכול לצפות לשום תמיכה להתמודדותו המתוכננת למשרת המושל ב-1993 אם הוא יתמודד מול וולף. אלן החליט שלא להתמודד באף אחד משני המחוזות. לאחר שחבר בית הנבחרים הדמוקרטי, ג'ים אולין מהמחוז הבחירה השישי החליט לפרוש, עלו השערות שאלן יוכל להתמודד שם. הוא החליט שלא להעביר את מקום מגורי משפחתו, והתמודד במחוז השישי.[19]

בעת כהונתו בבית הנבחרים היה אלן חבר בוועדת העסקים הקטנים, בועדת המדע, הטכנולוגיה והחלל ובוועדת המשפט. בסך הכל הוא כיהן בבית הנבחרים מנובמבר 1991 ועד ינואר 1993.

מושל וירג'יניה

עריכה

בחירתו

עריכה
 
אלן מבקר בנושאת המטוסים ג'ורג' וושינגטון, יולי 1996.

בנובמבר 1993 נבחר אלן כמושל וירג'יניה ה-67, וכיהן בתפקיד בשנים 1994–1998. יריבתו בבחירות, התובעת הכללית של וירג'יניה, מרי סו טרי, הובילה עליו בסקרים, והיה לה יתרון של מיליון דולר בגיוסי הכספים למסע הבחירות. יריבתו הנוספת הייתה המועמדת העצמאית, ננסי ב. ספנאוס.[20] על כל פנים, סעיף מצע הבחירות של אלן לבטל את האפשרות של שחרור על-תנאי הדהד על רקע העלייה בפשיעה במדינה. יותר מכך, אלן התמודד כחלק ממה שיהפוך ל"מהפכה הרפובליקנית" (Republican Revolution) של 1994. הוא התגבר על הפער מול טרי, זכה ב-58.3 אחוזים מהקולות, ההפרש הגדול ביותר מאז שאלברטיס הריסון ניצח את ה. קלייד פירסון בהפרש של 27.7 אחוזים ב-1961.[21]

בשל הגבלת הכהונה על משרת מושל וירג'יניה, שלא יכול להתמודד על יותר מתקופת כהונה רצופה אחת, המדינה היחידה בארצות הברית שקיימת בה הגבלה כזאת, לא התמודד אלן על תקופת כהונה נוספת ב-1997.[22]

רפורמת הרווחה

עריכה

במהלך מערכת הבחירות, הבטיח אלן לקיים רפורמה במערכת הרווחה של וירג'יניה, בציינו ש"המחויבות שלנו כחברה היא לרומם את אלו שזקוקים לכך, יותר מאשר לתת להם נדבה... רווחה לא אמורה להיות מצב קבוע עבור אף אחד במשך חייו".[23] באותה תקופה היקף מקרי הרווחה עלה ב-36 אחוזים מאז 1988, כשאחד מכל 12 תושבי וירג'יניה קיבל תלושי מזון.[24] במרץ 1995, לאחר שזכה בתמיכה חוצת מפלגות בהצבעה, חתם אלן על חוק רפורמת הרווחה שלו שהניע את וירג'יניה קדימה, אף מעבר למאמצי הרווחה הלאומיים.[25] בין סעיפי המפתח בחוק היו יוזמת וירג'יניה לתעסוקה ולא לרווחה, סיוע זמני מוגבל למשפחות נזקקות, והטבות למקבלי רווחה עד שנתיים תוך שהם נדרשו לעבוד במשך 90 יום כדי לקבלן. בעקבות יישום יוזמת העבודה במקום רווחה, ירד שיעור מקרי הרווחה ב-33 אחוזים, מ-73,926 משפחות במרץ 1995 ל-49,609 משפחות ביולי 1997.[26] באזורים בהם התוכנית התקיימה במשך 12 חודשים, 74 אחוזים מהתושבים היו מועסקים אל מול 31 בממוצע הלאומי. על פי הדוח מ-1996 של מחלקת הבריאות ומשאבי האנוש של וירג'יניה, התוכנית חסכה למשלמי המיסים 24 מיליון דולר בשנתה הראשונה, ובנוסף לכספי הרווחה הפדרליים החיסכון הכולל בשנתיים הבאות הגיע ליותר מ-70 מיליון דולר.[27]

חוק רפורמת הרווחה של ממשלו של אלן גם התייחס למשפחות החד-הוריות מקבלות הרווחה כאשר דרש מהאימהות לנקוב בשם אבי הילד ולספק שלושה פריטי מידע נוספים לסייע באיתור ההורה שלא במשמורת, או להתמודד עם אובדן ההטבות. מאז 1995, הגיעה וירג'ינה לשיעור של 98.5 אחוזים בזהות הורי הילדים, הגבוה ביותר בארצות הברית.[28] באמצעות הסרת התמריץ לפירוק משפחות, אפשרה הרפורמה למשפחות דו-הוריות את אותו משך זמן של קבלת ההטבות כמו להורים יחידניים.

רפורמת הענישה

עריכה

במסע הבחירות שלו, הבטיח אלן לבטל את האפשרות של שחרור על-תנאי, הבטחה שהובילה אותו לניצחון סוחף בבחירות.[29]

"אמת בגזר הדין" (Truth-in-sentencing) וביטול השחרור על-תנאי עברו בסופו של דבר במושב מיוחד של האספה הכללית של וירג'יניה כשבבית הנבחרים הם עברו ברוב של 89 תומכים מול 7 מתנגדים, ובסנאט עברו ברוב של 34 תומכים מול 4 מתנגדים. ב-1 בינואר 1995, הפכה ההבטחה המרכזית הזאת של אלן במסע הבחירות שלו למציאות כאשר ההחלטות נכנסו לתוקף.[30][29] על פי חוק זה, עונשי מאסר עבור עבריינים ללא הרשעות קודמות בפשעים אלימים, הוארכו ב-125 אחוזים. לאלו עם הרשעות קודמות, הוארכו עונשי המאסר שבמקור עמדו על פחות מ-40 שנה ב-300 אחוזים, ועונשי המאסר על פשעים אלימים שבמקור עמדו על יותר מ-40 שנה הוארכו ב-500 אחוז.[30] בין השנים 1994 ו-1995, הראו נתוני הסטטיסטיקה שבממוצע, במקרים של רצח מדרגה ראשונה עם עבר אלים נידונו הנאשמים ל-46 שנות מאסר במקום ל-15 שנות מאסר.

ב-1993, כמעט מחצית מכל הנידונים ששוחררו ממאסר נעצרו שוב על ביצוע פשע חדש תוך שלוש שנים. התוכנית הבטיחה שהאסירים ירצו מינימום של 85 אחוזים מגזר הדין שלהם. כתוצאה מהתוכנית, עלה שיעור הריצוי של עונשי המאסר על רצח מ-29 אחוזים ל-91 אחוזים. בעוד ששחרור על-תנאי בוטל עבור אלה שהורשעו לאחר ינואר 1995, הוא נותר בתוקף לאלו שנכלאו לפני הרפורמה, וכתוצאה מכך חלה ירידה חדה במקרי השחרור על-תנאי מ-46 אחוזים ב-1991 ל-5 אחוזים ב-1998.[30]

חינוך

עריכה

ביוני 1995 אימצה מועצת החינוך של וירג'יניה את המלצת הוועדה של אלן בנושא בתי הספר המצטיינים למבחנים סטנדרטיים ברחבי המדינה לצורך אחריות אקדמית. מועצת החינוך הצביעה בעד יישום הסטנדרטים ללמידה שמדדו את הישגי התלמידים והבטיחו אחריות מצד בתי ספר בנושאי ליבה באנגלית, מתמטיקה, היסטוריה, כלכלה ומדעים.[31][32] הוועדה המליצה גם על יצירת דוח שנתי לדירוג הישגיו של כל בית ספר ציבורי, בציינה ש"אם הצעירים וירג'יניה לא יכולים להצליח, אז גם בתי הספר שלהם לא יכולים להצליח". מומחים טענו שכדי לשפר את איכות הלמידה, על בית הספר להדגיש את המטרות האקדמיות ואת המנהיגות היעילה. באמצעות שימש באמצעי מדידה על ידי מבחנים, המדינה, המורים וההורים יכולים לעקוב אחר האפקטיביות של בתי ספר המלמדים את מקצועות היסוד הבסיסיים. צעדי החקיקה של אלן עשו שימוש בנתונים הציבוריים של תקני הלמידה יחד עם הנוכחות בבתי הספר ושיעורי הנשירה כדי להבטיח שבתי הספר שביצועיהם לא מספקים יתנו דין וחשבון באמצעות האיום של השתלטות המדינה עליהם על פי החלטות בית המשפט.

בתחילה, הצליח אלן לשמור את הרפורמה החינוכית בווירג'יניה עצמאית מול המימון הפדרלי באמצעות הטלת וטו על פי סמכותו על סעיפי תקציב המדינה. הוא טען שהמימון הפדרלי יאלץ את המדינה להיות כפופה לפיקוח הפדרלי, ולפיכך, להגביל את החירות של וירג'יניה לעצב את הסטנדרטים האקדמיים של תוכנית החינוך שלה. על אף מאמציו של אלן לשמור את וירג'יניה עצמאית מהמימון הפדרלי לחינוך, פנתה מועצת החינוך של וירג'יניה כדי לקבל כספים פדרליים לטובת החינוך.[33]

זיהום המים

עריכה

ב-1994, ביטל ממשל אלן את תוכנית הפיקוח על זיהום המים של וירג'יניה. בסיס הנתונים על הזיהום, שנוהל במסגרת התוכנית וכלל את רמות זיהום המים של וירג'יניה, ננעל בכספת במהלך כהונתו של אלן כמושל.[34] למדענים ולסוכנויות ממשלתיות נחסמה הגישה לנתונים על ידי מחלקת איכות הסביבה של ממשל אלן.[35] דיווח בעיתון The Roanoke Times דרבן מחוקקים בווירג'יניה לפתוח בחקירה על ידי ועדת הביקורת המשותפת של בית המחוקקים. בחקירה, שהתנהלה ב-1999, התברר שמסמכים מבסיס הנתונים הושמדו ושהנתונים הגנוזים כללו מידע על רמות גבוהות של PCB בנתיבי המים של וירג'יניה, כולל בנהר שננדואה.[36]

שערוריית "אמריקה של דיסני"

עריכה

ב-1993 הודיעה חברת וולט דיסני על תוכניותיה לבנות פארק שעשועים בהשראת ההיסטוריה של ארצות הברית שייקרא אמריקה של דיסני, ושימוקם במחוז הנסיך ויליאם בווירג'יניה. אלן תמך מאוד בהקמת הפארק, בציינו את כל המשרות החדשות שייווצרו עם בנייתו. עם זאת, ההכרזה על המיזם הובילה לתגובות חריפות מצידם של היסטוריונים והציבור. רבים חששו גם שהפארק הצבאי הלאומי מנאסס (אנ'), מיקומם של שני קרבות מרכזיים במלחמת האזרחים האמריקאית, קרב בול ראן הראשון וקרב בול ראן השני (אנ'), יושפעו באופן שלילי מהקמת הפארק המוצע. אלן הגיע ל-CNN כדי להתעמת עם מבקרי המיזם ודיבר בשימוע בקונגרס שהתנהל בנוגע להקמת הפארק. על כל פנים, בסופו של דבר בוטלו התוכניות להקמת הפארק על ידי חברת דיסני.[37][38]

שובו למגזר הפרטי

עריכה

בפברואר 1998 היה אלן לשותף במשרד עורכי הדין מריצ'מונד, "מקגוויר, וודס, בטל ובות'", כיום מקגווירוודס (McGuireWoods), כראש צוות ההרחבה העסקית והרילוקיישן שלו. באותה עת אמר אלן, "אני חושב שזה בריא לצאת מהממשלה. אם אתה נשאר בה יותר מדי זמן, אתה מאבד את מסלול המציאות והעולם האמיתי".[39] על פי הצהרה שלו מ-12 במאי 2000, הוא קיבל תשלום של 450,000 דולר מהמשרד מינואר 1999 ועד אפריל 2000.[40]

באמצע 1998 הצטרף אלן למועצת המנהלים של חברת Xybernaut,[41] חברה למכירת טלפונים סלולריים ומחשבים. החברה מעולם לא הייתה רווחית. היא פרסמה 33 רבעונים רצופים של הפסדים לאחר שהיא הונפקה לציבור ב-1996.[42] בספטמבר 1999, פיטרו אלן ושאר חברי מועצת המנהלים של החברה את משרד הנהלת החשבונות של החברה, פרייס ווטרהאוס קופרס, שהוציא דוח בו הובעה דאגה בנוגע לחוסנה הפיננסי של החברה.[43]

על פי מנהל התקשורת של אלן, ג'ון ריד, אלן כמעט ולא הרוויח דבר מהשקעתו בחברה. על פי Associated Press הוא זכה להטבה משירותו במועצת המנהלים, מלבד אופציות. שווי האופציות בשיאן היה 1.5 מיליון דולר.[40]

חודשיים לאחר תום כהונתו כמושל בינואר 1998, הצטרף אלן למועצת המנהלים של Commonwealth Biotechnologies. "למדתי המון ממועצת המנהלים שלהם ונהניתי לעבודם איתם, ונראה שהם עושים הכול נכון, אני חושב", אמר אלן באוקטובר 2006.[44] החברה העניקה לאלן במאי 1999 15,000 מניות במחיר של 7.50 דולר למניה, והוא קיבל הטבות נוספות.

בפברואר 2000 היה אלן לחבר המועצה המייעצת של Com-Net Ericsson. המועצה הייתה אחראית להיפגש לפחות פעמיים בשנה ולספק ייעוץ ושירות. עד סוף שנה זו סיים אלן את שירותו במועצה. על שירותו זה הוא תוגמל ב-300,000 דולר בערך.[45]

סנאטור

עריכה
 
אלן לוחץ את ידו של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש בחדר הסגלגל, ספטמבר 2001.

בבחירות 2000 הביס אלן את הסנאטור המכהן, הדמוקרט צ'אק רוב ביחס קולות של 52 מול 48 אחוזים. הוא היה המתמודד הרפובליקני היחידי לסנאט שבאותה שנה הביס סנאטור דמוקרטי מכהן.[46]

בין הצעות החוק שאלן הגיש או ניסח במהלך כהונתו בסנאט נכללו בין השאר: הצעה לתיקון לחוקה בנוגע לאיזון התקציב,[47] הצעה לתיקון לחוקה בנוגע לווטו על סעיפי הצעות חוק,[48] הצעת חוק לעיכוב שכר עד להעברת תקציב בתחילת שנת התקציב,[49] הצעת חוק החדשנות הלאומי לקידום צמיחת המדע וההנדסה באמצעות מענקים, מלגות והכשרה[50]

ב-2002 היה אלן שותף ליוזמת חוק המחקר והפיתוח לננוטכנולוגיה של המאה ה-21 יחד עם הסנאטורים רון ויידן וג'ו ליברמן, יוזמה דו-מפלגתית לקידום המחקר והפיתוח לננוטכנולוגיה בארצות הברית.[51] החוק נחתם על ידי הנשיא ג'ורג' ווקר בוש ב-3 בדצמבר 2003.[52] החוק הפעיל את תוכנית הננוטכנולוגיה הלאומית, כדי להציב מטרות, סדרי עדיפויות ואמצעי הערכה למחקר והפיתוח הפדרלי לננוטכנולוגיה, השקעה בתוכניות מחקר ופיתוח פדרליות בתחום, ותיאום בין פעילויות הסוכנויות הפדרליות.[53] התוכנית הלאומית לננוטכנולוגיה, יוזמת המחקר המדעית הפדרלית הגדולה ביותר מאז תוכנית החלל בשנות ה-60, קיבלה מימון של 3.63 מיליארד דולר במשך ארבע שנים.[54] אלן היה יושב הראש המייסד של ועדת הננוטכנולוגיה של הקונגרס.[54] ב-2009 הוא הצטרף למועצת המנהלים של חברת Nano Risk Assessment.[53]

במהלך כהונתו בסנאט היה אלן חבר בועדת המסחר, המדע והתחבורה, ועדת העסקים הקטנים והיזמות, ועדת החוץ ובוועדת האנרגיה ומשאבי הטבע.

בשנתיים האחרונות לכהונתו בסנאט, מונה אלן כיושב ראש כוח המשימה להיי-טק. ב-2002 הוא נבחר כחבר הנהגת סיעת הרפובליקנים בסנאט כיושב ראש הוועדה הלאומית הרפובליקנית לסנאט. בבחירות של 2004 השיגו הרפובליקנים בסנאט בראשותו תוספת של ארבעה מושבים. יורשתו בתפקיד יושב ראש הוועדה הלאומית הרפובליקנית לסנאט הייתה הסנאטורית אליזבת דול.

ב-2006 התמודד אלן על תקופת כהונה שנייה בסנאט, וב-11 באוגוסט זכה במועמדות הרפובליקנים. בבחירות הכלליות התמודדו שלושה מועמדים: אלן; מועמד הדמוקרטים, מזכיר הצי לשעבר ג'ים וב; וגייל פרקר, קצינה בדימוס בחיל האוויר של ארצות הברית ואזרחית עובדת הפנטגון לשעבר שהתמודדה מטעם מפלגת הירוקים העצמאיים של וירג'יניה. אלן ניהל מסע בחירות שפנה לשמרנים מקצה האגף הימני.

ב-11 באוגוסט, במהלך תחנת עצירה של מסע הבחירות בעיירה בריקס שעל גבול קנטקי, השתמש אלן פעמיים בכינוי הגנאי "מקקה" (Macaca), שמשמעותו קוף, בהתייחס לס. ר. סידרת' כהה העור, שצילם את האירוע מטעמו של יריבו של אלן, ג'ים ווב. במה שכונה "דקת המקקה", אמר אלן: "הברנש הזה שם עם החולצה הירוקה, מקקה, או יהיה שמו אשר יהיה. הוא היריב שלי... בואו נקבל פה בברכה את מקקה. ברוך הבא לאמריקה ולעולם האמיתי של וירג'יניה". סידרת', שהיה ממוצא הודי, נולד וגדל במחוז פיירפקס שבוירג'יניה. ההערות הפכו עד מהרה לויראליות ולסוגיה מרכזית בחדשות.[55]

וב ניצח בבחירות בהפרש קולות של כשליש אחוז, 9,329 קולות. יומים לאחר הבחירות, ב-9 בנובמבר 2006, הודיע אלן במסיבת עיתונאים באלכסנדריה שהוא מוותר על ספירת קולות חוזרת והודה בהפסדו.[56] תבוסתו יוחסה בעיקר להערות שלו במסע הבחירות.[57]

המשך פעילותו הפוליטית

עריכה
 
אלן במצעד במסע הבחירות שלו בקרוזט, וירג'יניה, 4 ביולי 2011.

עוד לפני הפסדו לווב בבחירות לסנאט בנובמבר 2006, נסע אלן מספר פעמים לאיווה (המדינה הראשונה שמקימת את אספות הבחירה) ולניו המפשייר (המדינה הראשונה שמקיימת את הבחירות המקדימות).[58] ההנחה המקובלת הייתה שהוא הכין את עצמו להתמודד לנשיאות ארצות הברית.[59] בסקר של National Journal שפורסם באפריל 2005 היה אלן מועמד מועדף למועמדות המפלגה הרפובליקנית לבחירות לנשיאות של 2008.[60] בסקר נוסף שערך העיתון כמעט שנה לאחר מכן, ירד אלן למקום השני, כשג'ון מקיין הוביל עליו ביחס של 3 על 1.[61]

לאחר הבחירות של נובמבר 2006, ההנחה הרווחת הייתה שאלן לא יהיה יותר מועמד בר-קיימא למועמדות המפלגה הרפובליקנית, בעיקר בשל הנזק שנגרם עקב תקריות שגרמו להובלה שלו באחוזים דו-ספרתיים בסקרים לרדת לתבוסה שתתרום לאובדן השליטה של הרפובליקנים בסנאט.[62]

באוקטובר 2007 הודיע מנהל הקמפיין של המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, פרד תומפסון, שאלן לא נמנה עם שלושת יושבי הראש של מסע הבחירות של 2008. באותו חודש דחה אלן פניות להעלאת השערות בנוגע לעתידו הפוליטי.

בינואר 2008 אמר אלן שהוא לא שואף להתמודד על משרת המושל ב-2009, אך מאוחר יותר הותיר אפשרות פתוחה להתמודד על המושב בסנאט מול ווב ב-2012.[63]

בינואר 2011 הודיע אלן בסרטון וידאו באתר האינטרט שלו, שהוא יתמודד על מועמדות הרפובליקנים לסנאט.[64] בבחירות המקדימות ביוני 2012 הוא הבטיח את מועמדותו לאחר שזכה ביותר מ-65 אחוזים מהקולות.[65] בפברואר 2011 הודיע וב שהוא לא יתמודד על תקופת כהונה נוספת בסנאט.[66] בבחירות הכלליות שהתקיימו ב-2012 התמודד אלן מול המושל לשעבר טים קיין ונוצח על ידו ביחס קולות של 53 אחוזים מול 47 אחוזים.[67]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' אלן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 "George Allen". Football Hall of Fame. 2006. Archived from the original on June 25, 2009.
  2. ^ "New 'N Word' Woe For George Allen". CBS News. September 26, 2006. Archived from the original on December 17, 2019.
  3. ^ הנרייטה אלן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
  4. ^ "George Allen Answers 2006 Debate Question About His Heritage". YouTube.
  5. ^ Tribute to Judge Glen Morgan Williams, 152 Cong. Rec. S10448 (Sept. 28, 2006)
  6. ^ "Candidate Data for 1979RVAHH26". Archived from the original on August 1, 2013.
  7. ^ "Candidate Data for 1982RVAHH58". Archived from the original on August 1, 2013.
  8. ^ "Candidate Data for 1983RVAHH58". Archived from the original on August 1, 2013.
  9. ^ "Candidate Data for 1985RVAHH58". Archived from the original on August 1, 2013.
  10. ^ "Candidate Data for 1987RVAHH58". Archived from the original on August 1, 2013.
  11. ^ "Candidate Data for 1989RVAHH58". Archived from the original on August 1, 2013.
  12. ^ "Governor George Allen". Young America's Foundation. Archived from the original on September 27, 2011.
  13. ^ "Delegate Renews Fight To Expand Death Penalty". Daily Press. January 16, 1989. Archived from the original on August 1, 2013.
  14. ^ Gersh, R. D. (February 3, 1983). "Lottery bill heading for vote by delegates". The Free Lance-Star.
  15. ^ "Editorial: Digging into dealers' pockets, not taxpayers'". The Free Lance-Star. November 1, 1990.
  16. ^ "VA District 7 Special Race – Nov 05, 1991". Our Campaigns. Archived from the original on May 18, 2015.
  17. ^ Tapper, Jake (November 17, 1999). "Dead senator running?". Salon magazine. Archived from the original on November 22, 2007.
  18. ^ Hagens, Winnett W. (1998). "The Virginia Redistricting Experience, 1991–1997". In Grofman, Bernard (ed.). Race and Redistricting in the 1990s. Agathon series on representation (softcover ed.). New York: Algora Publishing. p. 315 & seq.
  19. ^ "The Virginian-Pilot Archives". Nl.newsbank.com. December 20, 1991. Archived from the original on February 4, 2014.
  20. ^ "The Virginia Elections and State Elected Officials Database Project, 1776–2005". University of Virginia Library. Archived from the original on July 10, 2012.
  21. ^ "Governor of Virginia". Our Campaigns. Archived from the original on July 17, 2012.
  22. ^ "One Price of a One-Term Governor High Turnover". The Virginian-Pilot. May 16, 1996. p. A14. Archived from the original on February 16, 2006
  23. ^ John F. Harris, ALLEN URGES VA. WELFARE RESTRICTIONS, The Washington Post, August 17, 1993.
  24. ^ Piper, Laura, "Virginia As A Model for Other State Welfare Plans," Archived July 20, 2011, at the Wayback Machine Welfare Reform: A New Deal for the 1990s. Retrieved January 24, 2011, Vol 1. Spring 1997 Number 2, p. 97.
  25. ^ Peter Baker and Spencer S. Hsu, ALLEN'S WELFARE PLAN WINS REPRIEVE, The Washington Post, February 8, 1995.
  26. ^ Reports to the General Assembly - HD22 - Making Welfare Work: Virginia's Transformation from Dependency to Opportunity.
  27. ^ Laura Piper, VIRGINIA AS A MODEL FOR OTHER STATE WELFARE PLANS VIRGINIA'S WELFARE REFORM: CURRENT LAW AND EFFECTS.
  28. ^ WELFARE MOMS AND KIDS BENEFIT FROM REFORM.
  29. ^ 1 2 "Parole Abolition Passes: Get On With It" Archived January 11, 2012, at the Wayback Machine, "The Virginian-Pilot, pg. A14.
  30. ^ 1 2 3 Ostrom, Brian J., "PDF – Truth-in-Sentencing in Virginia" Archived December 3, 2008, at the Wayback Machine, Report Prepared for the National Institute of Justice, April 5, 2001
  31. ^ Brenda Lawson “Chapter 1 Introduction to the Study”
  32. ^ Joel Himelfarb, “Policy Review” Archived January 18, 2012, at the Wayback Machine, "Hoover Publications", July 29, 2010
  33. ^ Spencer S. Hsu “Prodded by Allen, Va. School Panel Seeks U.S. Funds” The Washington Post pg B07
  34. ^ "DEQ denied scientists access to data". Associated Press. April 25, 1999. Archived from the original on July 18, 2013.
  35. ^ Timberg, Craig (October 14, 2000). "An Environmental Question Mark; Allen, Opponents Dispute His Legacy in Va". The Washington Post. Archived from the original on July 18, 2013.
  36. ^ Nixon, Ron (May 11, 1999). "JLARC to Investigate DEQ Toxic Monitoring: Database Withheld for 5 Years". The Roanoke Times. Archived from the original on July 18, 2013.
  37. ^ Suarez Rojas, C. (August 17, 2019). "Disney's lost 'America': History derailed Virginia theme park 25 years ago". Culpeper Star-Exponent. Archived from the original on May 25, 2021.
  38. ^ "Manassas - Chapter 11 - More Battles - Disney's America". National Park Service. Archived from the original on May 6, 2021.
  39. ^ Inside the Beltway, The Washington Times, January 10, 2007.
  40. ^ 1 2 Garance Franke-Ruta,"Just a Gigolo: In the go-go ’90s, George Allen sat on the board of a Virginia tech company. Now, the company faces several class-action suits and an SEC insiders probe", American Prospect magazine, issue date of September 12, 2006.
  41. ^ "Xybernaut, Form SB-2, Filing Date Oct 1, 1998". secdatabase.com.
  42. ^ Ellen McCarthy, "Xybernaut Hid Gathering Storm In Bright Forecasts" Archived August 16, 2017, at the Wayback Machine, Washington Post, April 21, 2005.
  43. ^ "Xybernaut SEC filing, Form 8-K, September 19, 1999". Secinfo.com. Archived from the original on February 4, 2012.
  44. ^ Allen Fails To Disclose Stock Options, CBS News, October 9, 2006.
  45. ^ Chris Flores, News & Advance, June 2002, cited at Archived June 26, 2004, at archive.today
  46. ^ Trandahl, John (June 21, 2001). "STATISTICS OF THE PRESIDENTIAL AND CONGRESSIONAL ELECTION OF NOVEMBER 7, 2000". Archived from the original on September 29, 2006.
  47. ^ "George Allen on Budget & Economy". On the Issues. Archived from the original on October 12, 2006.
  48. ^ "Allen, Talent Introduce Constitutional Amendment on Line Item Veto" (Press release). September 27, 2005. Archived from the original on November 16, 2005.
  49. ^ "ALLEN CALLS FOR A "PAYCHECK PENALTY" ON CONGRESS". American Chronicle. February 10, 2006. Archived from the original on March 19, 2006.
  50. ^ "National Innovation Act Introduced". UCLA Government & Community Relations. December 15, 2005. Archived from the original on September 4, 2006.
  51. ^ “Senators Introduce Bill to Promote Nanotech R&D” Archived January 18, 2012, at the Wayback Machine, Nano Technology", October 1, 2002
  52. ^ Alexander Cate, “President Bush Signs Bill Authorizing U.S. Nanotechnology Program” Archived October 5, 2010, at the Wayback Machine, "National Science and Technology Council", December 3, 2003
  53. ^ 1 2 “The Nanobusiness Alliance: nanoTox Appoints Gov. George Allen to Board of Directors” Archived June 20, 2010, at the Wayback Machine, "Nano Science and Technology Institute", June 11, 2009
  54. ^ 1 2 “Sen. Allen Receives Northern Virginia Technology Council 2006 Chairman’s Award” Archived October 12, 2012, at the Wayback Machine, "PR Newswire", April 5, 2006.
  55. ^ "The Macaca Heard Round the World". ABC News. Archived from the original on November 5, 2022.
  56. ^ Broder, John (November 10, 2006). "Democrats Gain Senate and New Influence". The New York Times. Archived from the original on September 23, 2020.
  57. ^ "George of the Fumble". motherjones.com. May 2012. Archived from the original on October 7, 2022.
  58. ^ 2006 Gets In Front of Sen. Allen's 2008 Ambition, FOX News, May 15, 2006.
  59. ^ Heilemann, John (March 13, 2006). "George III". New York Magazine. Archived from the original on May 27, 2006.
  60. ^ Glazer, Gwen (April 29, 2005). "Signed, Sealed... But Not So Fast. Insiders' Predictions For WH 2008 May Not Match Public's Vision". National Journal. Archived from the original on November 9, 2005.
  61. ^ "McCain Roars Past Allen In New NJ Insiders Poll". National Journal. May 11, 2006. Archived from the original on June 4, 2006.
  62. ^ George Will, "Allen's Fumbles, Romney's Gain" Archived December 15, 2018, at the Wayback Machine, Washington Post, November 1, 2006.
  63. ^ Sandhya Somashekhar and Tim Craig, "Allen Rejects Run Next Year For 2nd Term As Governor" Archived September 23, 2016, at the Wayback Machine, Washington Post, January 9, 2008
  64. ^ Lewis, Bob (January 24, 2011), "George Allen Announces Campaign To Reclaim Virginia Senate Seat", Huffington Post, archived from the original on January 27, 2011
  65. ^ "Virginia Official Election Results Republican Primary June 2012", Virginia State Board of Elections, June 13, 2012, archived from the original on November 4, 2013.
  66. ^ Manu Raju and David Catanese, Webb to retire; Dems eye Kaine, Politico, 02/09/2011.
  67. ^ Ourcampaigns - VA US Senate 2012.


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27ורג%27_אלן&oldid=40153964"
  NODES
COMMUNITY 1
innovation 1
Note 2
Project 1