ג'יימס טיסו
ג'יימס ז'אק ז'וזף טיסו (בצרפתית: James Jacques Joseph Tissot; 15 באוקטובר 1836 – 8 באוגוסט 1902) היה צייר צרפתי, אשר התגורר במשך מרבית הקריירה האמנותית שלו בבריטניה.
 | |
| טיסו בשנת 1898, דיוקן עצמי | |
| לידה |
15 באוקטובר 1836 נאנט, הלואר האטלנטי, המונרכיה של יולי  |
|---|---|
| פטירה |
8 באוגוסט 1902 (בגיל 65) שנסי בולון, דו, צרפת |
| שם לידה |
Jacques-Joseph Tissot |
| מקום קבורה |
Château de Buillon |
| מקום לימודים |
|
| זרם באמנות |
ג'פוניזם, ריאליזם |
| הושפע על ידי |
ז'אן-איפוליט פלנדרן, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| יצירות ידועות |
הצליבה, מבט מן הצלב, The Shop Girl, Le Cercle de la rue Royale, La Fortune (James Tissot) |
| פרסים והוקרה |
אביר בלגיון הכבוד (1894) |
| בן או בת זוג |
Kathleen Newton |
  | |
קורות חיים
עריכהטיסו נולד בנאנט שבצרפת. בשנת 1856 החל את לימודיו בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות (École des Beaux-Arts) בפריז, ולמד תחת ז'אן-איפוליט פלנדרן ולואי למות'. במהלך לימודיו התחבר עם אדגר דגה ועם ג'יימס מקניל ויסלר.
בשנת 1859 הציג טיסו לראשונה את יצירותיו במסגרת סלון פריז: שני דיוקנאות נשים ושלוש יצירות המציגות סצנות מתוך פאוסט.
בשנות ה-60 של המאה ה-19 החל טיסו לצייר דיוקנאות נשים בסגנון "ג'פונזי" (סגנון בהשפעת האמנות היפנית, בדומה לקלוד מונה ואלפרד סטיבנס).
טיסו השתתף בלוחמה במסגרת מלחמת צרפת–פרוסיה ולאחר מכן לחם במסגרת הקומונה הפריזאית. לאחר תבוסת הקומונה בשנת 1871 עבר ללונדון, והחל לעבוד כקריקטוריסט עבור מגזין ואניטי פייר (כתב עת, 1868), וכן הציג מיצירותיו במסגרת האקדמיה המלכותית.
בשנת 1874 אדגר דגה הציע לטיסו להשתתף בתערוכת האימפרסיוניסטית שארגן, אולם טיסו סירב. באותה שנה הצטרף לאדואר מאנה והשניים ביקרו בוונציה שבאיטליה.
בשנת 1875 פגש טיסו את הגברת קייתלין ניוטון שהפכה להיות ידידתו ודוגמנית ברבות מיצירותיו. בשנת 1876 עברה ניוטון להתגורר בביתו של טיסו, ביער סנט ג'ון שבלונדון, והתגוררה בביתו עד מותה משחפת בשנת 1882.
לאחר מותה של ניוטון שב טיסו לפריז והציג בשנת 1885 בגאלרי סדלמייר (Galerie Sedelmeyer). חמש עשרה היצירות שהציג, שכונו "נשות פריז" (La Femme à Paris) היו שונות בסגנונן מסגנון היצירות שצייר בלונדון.
באמצע שנות ה-80 של המאה ה-19, התגברה אמונתו הדתית של טיסו בעקבות חוויה דתית שעבר בעת ביקור בכנסיית סן סולפיס, והחל מתקופה זו צייר אך ורק ציורים ואיורים של התנ"ך והברית החדשה. טיסו ביקר במזרח התיכון בשנים 1886, 1889 ו-1896 וצייר סדרה של 350 איורים המתארים את חייו של ישו. איורים אלה הוצגו בפריז (בשנים 1894–1895), בלונדון (1896) ובניו יורק (1898–1899). בשנת 1900 נקנו האיורים על ידי מוזיאון ברוקלין.
בשנותיו האחרונות צייר טיסו סדרה של ציורים העוסקים באירועים מהתנ"ך. 80 מיצירות אלה הוצגו בפריז בשנת 1901.
טיסו מת בדו שבצרפת בשנת 1902 בעת שביקר בשאטו דה בואיון (Château de Buillon), אחוזה אותה ירש מאביו בשנת 1888.
יצירות ידועות
עריכה-
"מחבואים", 1877 -
"האישה הפרה היסטורית" -
Le Balcon du Cercle de la rue Royale (The Circle of the Rue Royale), 1868 -
Le rendez vous secret -
"חדשות רעות" -
"חדשות רעות" -
"נימרוד הקטן" -
"קתלין ניוטון בכורסה" -
"שקט!" -
"חוף הים" -
La partie carrée -
"פרחי לילך", 1875 -
"מיג'ור ג'נרל ג'יימס מקדונלד", איור עבור ואניטי פייר -
"מרפסת אוניית הוד מלכותה כלכותה, פורטסמות'", 1877 -
"גברת ניוטון עם שמשיה", שנת 1879 לערך -
"להתראות", 1881 -
"ספסל הגן", 1882 -
"השושבינה", 1883-83 -
דיוקן עצמי, שנת 1865 לערך -
דיוקן הגברת ניוטון, 1876 -
"צליבה, מבט מן הצלב", 1886-94 -
"הפטריארך הלטיני של ירושלים" -
"קפטן פרדריק גוסטבוס ברנבי" -
"הזבנית" -
"שובו של הבן האובד", 1862 -
"הדרכמה האבודה", צבעי מים, 1886-94 -
"האוצר הגנוז", צבעי מים, 1886-94
