ג'ימי ג'ופרה
ג'יימס פטר (ג'ימי) ג'ופרה (באנגלית: James Peter (Jimmy) Giuffre; 26 באפריל 1921 – 24 באפריל 2008) היה מוזיקאי ג'אז, מלחין ומעבד מוזיקלי ונגן קלרינט וסקסופון. הוא התפרסם לראשונה ב-1947 כאשר שימש כמלחין ומעבד בתזמורתו של וודי הרמן וכתב בין היתר את הסטנדרט "ארבעה אחים", עבור רביעיית הססקסופונים של הלהקה. ג'ופרה היה דמות מרכזית ביצירת ה"ג'אז של החוף המערבי", ה-Cool Jazz וביצירה המוקדמת של הג'אז החופשי הקאמרי.
 | |
| לידה |
26 באפריל 1921 דאלאס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
24 באפריל 2008 (בגיל 86) פיטספילד, ארצות הברית |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1934 |
| מקום לימודים |
בית הספר למוזיקה של אוניברסיטת צפון טקסס |
| סוגה |
ג'אז, ג'אז חופשי |
| כלי נגינה |
סקסופון, קלרינט, חליל צד |
| חברת תקליטים |
קפיטול רקורדס, קולומביה רקורדס |
| פרסים והוקרה |
מלגת גוגנהיים |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהג'ופרה נולד בדאלאס, טקסס וניגן בסקסופון טנור, בריטון ובקלרינט, שהיה לכלי המועדף עליו. בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 הוא ניגן ביחד עם הארי באבאסין. בין השנים 1942–1946 שירת בחיל האוויר האמריקאי. לאחר שהשתחרר חבר כנגן סקסופון בריטון לנגני סקסופוני הטנור זוט סימס, סטן גץ והרבי סטיוארט בתזמורתו של ג'ן רולנד. וודי הרמן הבחין בפוטנציאל של הרביעייה וצירף אותם לתזמורתו, את כולם פרט לג'ופרה, כיוון שכבר היה לו נגן בריטון - סרג' צ'אלוף. עם זאת העניק הרמן לג'ופרה את האפשרות לכתוב עבור התזמורת. כך נולד הסטנדרט "ארבעה אחים" שנכתב כקונצ'רטו גרוסו לרביעיית סקסופונים ולתזמורת ושזכה בהצלחה עצומה. ג'ופרה המשיך לכתוב ולעבד עבור תזמורתו של הרמן, אליה הצטרף לבסוף ב-1949 עת סילק הרמן את צ'אלוף בבושת פנים, כאשר הוא מאשימו בכך שגרם לנגני התזמורת להתמכר להרואין.
בשנות החמישים יצר ג'ופרה עם הגיטריסט ג'ים הול ונגני קונטרבס מתחלפים את השלישייה שלו, שהרכבה נחשב ללא שגרתי בג'אז כיוון שלא כלל תופים או פסנתר. ההרכב ניגן מה שג'ופרה כינה "ג'אז-פולק מבוסס-בלוז" (blues-based folk jazz) ולמעשה היה לאחד מהרכבי ה-Cool Jazz הראשונים.
ב-1956 עבר ג'ופרה לניו יורק ושינה את סגנונו. ההרכב הבא שלו, עם פול בליי בפסנתר וסטיב סוולו בגיטרה בס, חקר אלתור חופשי לא בסגנון הרועש של אורנט קולמן וארצ'י שפ אלא בסגנון מופנם יותר המזכיר מוזיקה קאמרית[1]. באותה שנה הקליט עם מיילס דייוויס, גונתר שולר וג'יי ג'יי ג'ונסון את התקליט The Birth of the Third Stream, מאבני היסוד של הזרם השלישי, הסינתזה שניסה גונתר שולר ליצור בין ג'אז לבין מוזיקה קלאסית. מבקרים טוענים כי התקליט האחרון של השלישייה עם בליי וסוולו, Free Fall, היה כה חדשני לזמנו (1962) עד שאיש לא הבין אותו[2], וההרכב התפרק. ב-1958 היה שותף בשלישייה בהרכב נטול חטיבת קצב עם ג'ים הול בגיטרה ובוב ברוקמאייר בטרומבון. המבקר ארז אשרוב כינה את הצליל של הרכב זה "המקבילה הג'זית ליצירות הנאו-קלאסיות של סטרווינסקי".
ב-1961 נישא לחואניטה, והשניים נשארו נשואים עד מותו. לזוג לא היו ילדים.
בשנות השבעים הוסיף ג'ופרה לכלי הנגינה עליהם ניגן גם חליל-בס וסקסופון סופרן. הוא יצר הרכב עם נגן הבס היפני קיושי טוקונגה ואחרים והוסיף להרכב גם סינטיסייזר.
בשנות השמונים עסק בעיקר בהוראה. ב-1989 הוציא יחד עם סטיב סוולו ופול בליי את תקליט האיחוד של השלישייה שלהם, The Life Of A Trio. מאמצע שנות התשעים סבל ממחלת פרקינסון, המשיך ללמד אך הפסיק להופיע. הוא נפטר מדלקת ריאות יומיים לפני יום הולדתו ה-87.
קישורים חיצוניים
עריכה
ג'ימי ג'ופרה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ימי ג'ופרה, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'ימי ג'ופרה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ימי ג'ופרה, באתר Discogs (באנגלית)- ארז אשרוב, ביקורת על התקליט "סוויטה מערבונית"
- מאמר באתר skyjazz
Jimmy Giuffre (Obituary), The Telegraph, 1 May 2008- הספד בניו יורק טיימס
הערות שוליים
עריכה- ^ Berendt, Joachim E (1976). The Jazz Book. Paladin. pp. 123
- ^ ביקורת על האלבום באתר Allmusic