ג'קי ספיר

ג'קי ספיר
Jackie Speier
	דיוקנה הרשמי של ספיר בקונגרס, 2015
	דיוקנה הרשמי של ספיר בקונגרס, 2015
לידה	14 במאי 1950 (בת 74); סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית
שם מלא	קארן לוריין ג'קלין ספיר
שם לידה	Karen Lorraine Jacqueline Speier
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס ; מכללת הייסטינגס למשפטים
עיסוק	פוליטיקאית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
דת	נצרות קתולית
בן זוג	סטיב סיירה (1994-1987) ; בארי דניס (מאז 2001)
	speier.house.gov
	8 באפריל 2008 – 3 בינואר 2023; (14 שנים)
	→ טום לנטוס קווין מולין ←
מחוז בחירה	מחוז הקונגרס ה-12 (2013-2008) ; מחוז הקונגרס ה-14 (מאז 2013)

קארן לוריין ג'קלין "ג'קי" ספיר (באנגלית: Karen Lorraine Jacqueline "Jackie" Speier; נולדה ב-14 במאי 1950) היא פוליטיקאית אמריקאית, שכיהנה כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה-14 של מדינת קליפורניה, בשנים 2023-2008. ספיר, חברת המפלגה הדמוקרטית, ייצגה בשנים 2008–2013 את מחוז הקונגרס ה-12, שבתוכו שוכן רוב מחוז סן מטאו ודרום העיר סן פרנסיסקו.

ספיר מייצגת חלק גדול מהאזור שייצג את המנטור הפוליטי שלה, ליאו ראיין. ב-1978, בזמן שעבדה כעוזרת שלו, שרדה ספיר חמישה פצעי ירי כשראיין נרצח בג'ונסטאון. היא הייתה חברה בסנאט של קליפורניה, וייצגה חלקים ממחוז סן מטאו ומסן פרנסיסקו. בראשית אפריל 2008 נבחרה אל הקונגרס של ארצות הברית בבחירות מיוחדות שהתקיימו בעקבות מותו של טום לנטוס. בנובמבר 2021 הכריזה כי אין בכוונתה להתמודד בבחירות 2022, וכהונתה הסתיימה עם התפזרות הקונגרס ה-117 של ארצות הברית בראשית ינואר 2023.

ביוגרפיה

ראשית חייה

קארן לוריין ספיר נולדה ב-1950 בסן פרנסיסקו, וגדלה במשפחה אָפּוֹלִיטִית. היא בתם של ננסי (לבית קנצ'ליאן (Kanchelian)) ומנפרד "פרד" ספיר. אמה, שנולדה בפרזנו להורים ממוצא ארמני, איבדה את רוב משפחתה המורחבת ברצח העם הארמני, בעוד אביה היגר לארצות הברית מגרמניה. הוא היה בן לאב יהודי ולאם קתולית. ספיר נטלה את שם הקונפירמציה "ג'קלין" על שם ג'קלין קנדי-אונאסיס. ספיר השלימה את לימודיה התיכוניים בתיכון מרסי בברלינגיים. היא קיבלה תואר ראשון מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס. בשנת 1976 השלימה ספיר במכללת הייסטינגס למשפטים של אוניברסיטת קליפורניה לימודי תואר שני במשפטים.

ספיר נכנסה לפוליטיקה של ארצות הברית כשהחלה לעבוד כעוזרת הפרלמנטרית של חבר הקונגרס ליאו ראיין. היא השתתפה בשליחותו של ראיין בנובמבר 1978 אל גיאנה, שאורגנה כדי לחקור האשמות בדבר הפרת זכויות האדם בידי מנהיג הכת ג'ים ג'ונס וחסידיו ב"מקדש העם", שכמעט כולם היו אזרחים אמריקאים שעברו עם ג'ונס לג'ונסטאון ב-1977 ובשנה העוקבת^[2].

ב-18 בנובמבר 1978, חברים אחדים בכת מקדש העם ארבו לסגל של ראיין ולגורמי ממשל אחרים שעלו על מטוס חזרה אל ארצות הברית. חמישה אנשים נרצחו, בהם חבר בקונגרס ראיין. בזמן שספיר חסה מאחורי גלגלי מטוס קטנים מפני ירי רובה ושוטגאן לצד חברי סגל אחרים, היא נורתה חמש פעמים והמתינה מתבוססת בפצעיה 22 שעות בטרם הגיעה עזרה ראשונה^[3]. באותו יום, למעלה מ-900 חברי מקדש העם ביצעו התאבדות המונית בג'ונסטאון ובג'ורג'טאון.

תחילת דרכה הפוליטית

הקריירה הפוליטית של ספיר החלה בהתמודדות כושלת למילוי המושב הפנוי שהותיר אחריו ראיין המנוח. היא הפסידה בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית לחבר לשעבר אחר בסגל של ראיין, ג'ו הולסינגר. הוא עצמו הפסיד בבחירות המיוחדות למועמד המפלגה הרפובליקנית ויליאם רוייר (אנ'), המפקח על מחוז סן מטאו. רוייר מילא את 21 החודשים שנותרו לתקופת כהונתו של ראיין, ובתומם הפסיד קדנציה מלאה לטום לנטוס. ספיר זכתה בבחירות הראשונות שלה בשנת 1980, כשהתמודדה למושב במועצת המפקחים של מחוז סן מטאו והביסה חבר מועצה מכהן. באותה תקופה, היא הייתה האדם הצעיר ביותר שנבחר אי פעם למועצת המפקחים. היא נבחרה מחדש ב-1984, ולאחר מכן נבחרה ליושבת ראש המועצה.

בשנת 1986, באמצע כהונתה השנייה במועצת המפקחים, התמודדה ספיר לאספה המדינתית של קליפורניה, במחוז בחירה השוכן בצפון מחוז סן מטאו. היא ניצחה בפער של מאות קולות בודדים. היא נבחרה מחדש ארבע פעמים נוספות, ובפעם האחרונה מהן (ב-1994) כמועמדת של המפלגה הדמוקרטית ושל המפלגה הרפובליקנית כאחד.

החוק בקליפורניה הטיל על ספיר הגבלת כהונה ב-1996, אך ב-1998 היא נבחרה לסנאט של מדינת קליפורניה. בבחירות 2002 נבחרה לכהונה שנייה עם 78.2% מקולות הבוחרים. כחברת הסנאט המדינתי הייתה ספיר גורם מרכזי בהשגת 127 מיליון דולר אמריקני לשם התחלת שירות רכבת האקספרס "Baby Bullet" של הרכבת הפרוורית "Caltrain", שכאות הוקרה קראה לקרון רכבת על שמה של ספיר. בנוסף, התמקדה ספיר בהגנה על זכויות הצרכן. ב-30 בנובמבר 2006 תמה כהונתה בסנאט. במהלך כהונתה האחרונה, היא כיהנה כעוזרת הנשיא הזמני של הסנאט.

בשנת 2006 התמודדה ספיר בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית לתפקיד סגן מושל קליפורניה מול נציב הביטוח המדינתי ג'ון גרמנדי וחברת הסנאט המדינתי ליז פיגרואה. בבחירות שנערכו ב-6 ביוני, גבר גרמנדי על ספיר עם 42.5% מהקולות. ספיר גרפה 39.7% ופיגרואה את 17.8 האחוזים הנותרים.

בבית הנבחרים האמריקאי

ספיר ובעלה בארי דניס (שני משמאל) לצד הנשיא ברק אובמה והגברת הראשונה מישל אובמה

ספיר לצד נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן

ב-13 בינואר 2008 הודיעה ספייר כי היא מתמודדת בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית במחוז הקונגרס ה-12. נציג המחוז המכהן, טום לנטוס, הכריז ב-2 בינואר אותה שנה כי אין בכוונתו להתמודד לתקופת כהונה נוספת. ספיר השקיעה חלק ניכר משנת 2007 בבניית תמיכה כדי לאתגר את לנטוס בבחירות המקדימות^[4]. ב-17 בינואר הביע לנטוס את תמיכתו הרשמית בספיר. היא הוסיפה לזכות בתמיכתם של האישים הדמוקרטים אנה אשו, מייק תומפסון וראש עיריית סן פרנסיסקו גווין ניוסם. ב-11 בפברואר נפטר לנטוס. ספיר נבחרה למועמדת המפלגה במהלך הפריימריז המיוחדים שהתקיים ב-8 באפריל. היא זכתה ברוב מוחלט של הקולות ובכך נחסך סיבוב שני שעתיד היה להתקיים ב-3 ביוני, במקביל לפריימריז הרגילים. בכך החלה למלא את שארית כהונתו של לנטוס, ובנובמבר נבחרה לתקופת כהונה מלאה עם 75% מקולות הבוחרים.

ב-11 ביולי 2008 הציגה את הצעת החוק הראשונה שלה: "חוק חיסכון בדלק והפחתת מהירות נסיעה", אשר קבע הגבלת מהירות פדרלית בת 60 קמ"ש באזורים עירוניים ו-65 קמ"ש בקטעי כביש מהיר מאוכלסים פחות^[5].

בספטמבר 2016 הגתה ספיר הצעת חוק למניעת הטרדה והתעללות מינית כלפי נשים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM)^[6]. ב-16 באוגוסט 2017 הציעה ספיר להפעיל את התיקון ה-25 לחוקת ארצות הברית כדי להדיח את הנשיא דונלד טראמפ מתפקידו בשל התנהגות לא-יציבה וחוסר יציבות נפשית שלשיטתה העמידה את ארצות הברית ב"סכנה גדולה", בעקבות תגובתו לעצרת איחוד הימין האמריקאי בשארלוטסוויל וההתמודדות עם שליט קוריאה הצפונית קים ג'ונג-און^[7]. ב-27 באוקטובר 2017, כחלק מתנועת MeToo#, פרסמה ספיר סרטון המשתף הטרדה מינית שחוותה בגבעת הקפיטול^[8]. היא שיתפה שכשהייתה בשנות ה-20 לחייה, ג'ו הולסינגר, ראש הסגל של חבר הקונגרס ליאו ראיין, נישק אותה ותחב את לשונו לפיה. היא הוסיפה לתאר את הקונגרס ככר גידול לסביבת עבודה עוינת וקראה למניעת הטרדות מיניות תוך הכשרה והסברה^[9].

ספיר ועמיתה בני תומפסון ממיסיסיפי הציעו חקיקה האוסרת על שינה במשרדי הקונגרס של ארצות הברית^[10]. לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 בהן נבחר ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית, הוזכרה ספיר כמועמדת אפשרית למשרה כלשהי בממשלו, בשל ניסיונה בסוגיות ביטחון לאומי. היא ציינה שתהיה מוכנה למלא משרה פדרלית בממשל ביידן, אך ביידן בחר שלא לשלב אותה בממשלו^[11]. נכון לאוקטובר 2021 הצביעה ספיר בהתאם לעמדתו המוצהרת של הנשיא ביידן ב-100% מהמקרים^[12].

ב-16 בנובמבר 2021 הכריזה כי לא תתמודד לתקופת כהונה נוספת בבחירות 2022^[13]. כהונתה תמה ב-3 בינואר 2023, מיד עם התפזרות הקונגרס ה-117 של ארצות הברית^[14].