ג'רג' שבק
ג'רג' שבק (בהונגרית: Sebők György; סגד, 2 בנובמבר 1922 – בלומינגטון, 14 בנובמבר 1999) היה פסנתרן יהודי-הונגרי-אמריקאי, בעל הכרה בינלאומית זוכה פרס פרנץ ליסט ופרופסור בבלומינגטון בבית הספר למוזיקה ג'ייקובס (אנ') של אוניברסיטת אינדיאנה.
 | |
| לידה |
2 בנובמבר 1922 סגד, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
14 בנובמבר 1999 (בגיל 77) בלומינגטון, ארצות הברית |
| מוקד פעילות |
הונגריה |
| מקום לימודים |
האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קורות חייו
עריכהג'רג' שבק נולד במשפחה יהודית כבנם של וילמוש שבק (1887–1943), עורך דין, ושל קלרה קראוס (1896–1978). אחותו אווה שבק הייתה משוררת ומתרגמת.[1][2] את לימודיו המוזיקליים החל בגיל 5 בעיר הולדתו. כישרונו נתגלה על ידי סבו מצד אמו, יוז'ף קראוס (1866–1950),[3] רופא ראשי בסגד, שהציג אותו בפני ד"ר יאנוש בראני, תלמידו לשעבר של ארנסט פון דוהנאני, שהיה המורה הנודע ביותר לפסנתר בסגד באותה תקופה. המאסטר הפקיד תחילה את המורָה לפסנתר על הוראת הילד ומורה אחר על לימודי תורת המוזיקה. זה האחרון גילה שלילד הקטן יש שמיעה אבסולוטית. מאוחר יותר השתלט ג'רג' שאנדור,[4] הפסנתרון הנודע (הו') על הוראתו. שאנדור היה באותה תקופה תלמידו של בלה בארטוק באקדמיה למוזיקה על שם פרנץ ליסט ונסע מדי שבוע לסגד כדי להעביר שיעורים לתלמידים מוכשרים.
ב-1938, בגיל 16, הוא התקבל לכיתתו של ארנולד סקיי באקדמיה למוזיקה. מאוחר יותרה משיך את לימודיו מורה אחר, ולאחר מכן לזמן קצר אצל ג'רג' פראגו.[4] הוא למד מוזיקה קאמרית אצל לאו ויינר והלחנה מזולטאן קודאי. משחק הגורל והנסיבות שהוא לא למד את הרוב ממוריו, אלא בכיתותיהם של מורים אחרים לרבות בשיעורי הכינור של גזה קרס, הוא ליווה אחרים בקונצרטים לקבלת תעודה, וכן קורפטיטור, תלמיד ומורה בו-זמנית. בסיום לימודיו באקדמיה את האקדמיה למוזיקה (1938) הפך לתלמידו הפרטי של הפסנתרן פאול ויינגרטן.
בגיל עשרים ואחת מלחמת העולם השנייה לא דילגה עליו, הוא נקרא למחנות שירות עבודה. (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) במהלך היעדרותו גורשו אמו ואחותו בת השבע-עשרה (אווה) למחנות הריכוז, אך הן שרדו את הזוועה.[5] גם הוא שרד ולאחר המלחמה חזר לסגד. מאוחר יותר נסע לבוקרשט, ובמקרה, ג'ורג'ה אנסקו הזמין אותו כסולן לקונצרט תזמורתי. הודות להצלחה הגדולה, הוא נתן קונצרטים בכל רחבי טרנסילבניה, ולאחר מכן שהה בפריז לזמן קצר, אבל אז נאלץ לחזור הביתה (1946). אחר כך קיבל הזדמנות נוספת בבודפשט, כשהוצעה לו תפקיד של מורה לפסנתר בקונסרבטוריון בלה בארטוק דאז (1949-1957). בתקופות אלו, בנוסף להוראה, הוא הופיע רבות בקונצרטים, עשה הקלטות רדיו והופיע במפגש הנוער העולמי (VIT), שם גם קיבל פרס. ב-1952 קיבל את פרס פרנץ ליסט כאות הוקרה והערכה.
בסתיו 1956, כשראה את המצב בהונגריה (המרד ההונגרי), עבר (בפעם השנייה) לפריז (1957). אחרי ערב סולו מוצלח, הוא קיבל הצעה מ-Gabriel Dussurget, המנהל לאחר מכן של האופרה של פריז, לחוזה הקלטה מחברת התקליטים Erato, להפיק 8 תקליטים, הראשון שבהם הפך מיד לפרס "Grand Prix du Disque". משנת 1958, מצבו בחו"ל התייצב ונפתחה בפניו ההזדמנות לקריירה הבינלאומית המיוחלת.
הוא קיבל הזמנות מפנסילבניה ומקולורדו בארצות הברית, אשר לא נענו על ידו. מאוחר יותר, בשנת 1962, הגיעה הצעה מבית הספר למוזיקה ג'ייקובס באוניברסיטת אינדיאנה, בבלומינגטון והפעם ניצל את ההזדמנות שהוצעה לו.
 |
 |
 |
משנת 1985 קיבל את התואר פרופסור לנצח של האוניברסיטה. במשך שנים רבות, הוא נתן קונצרטים וקורסים במקומות רבים בעולם. הוא עבד במשך 14 שנים כמורה אורח ב-Hochschule der Künste בברלין. וכן לימד בבית הספר טוהו בטוקיו,[6] בקונסרבטוריון פריז,,[7] באמסטרדם, בברצלונה, בבאנף בקנדה ובאקדמיית סיבליוס הפינית, כמו גם בהונגריה בקסטהיי. שבק נשאר אמן פעיל עד סוף ימיו, ונתן קונצרטים בלתי נשכחים ומתמשכים באמריקה, אירופה, יפן ובמקומות רבים ברחבי העולם. עבודתו זכתה בפרסים רבים ברחבי העולם.
פרסים והוקרה
עריכה- פרס פרנץ ליסט (1952)
- אזרח כבוד של ארנן (שווייץ) (1988)
- מדליית זהב של העיר פריז - הוענקה על ידי ז'אק שיראק, נשיא הרפובליקה הצרפתית (1995)
- צלב מרכזי של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (1995)
- לגיון הכבוד הצרפתי (1996).
- לוח הזיכרון של עיר סגד (1997)
לקריאה נוספת
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
ג'רג' שבק, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'רג' שבק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'רג' שבק, באתר Discogs (באנגלית)- ג'רג' שבק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a szegedi polgári házassági akv. 647/1921. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-12-03.
- ^ Dombi Józsefné (2003). "Az előadói képesség gyökerei Sebők György művészetében". Parlando. 45 (1).
- ^ "Gyászhír". Viharsarok. 1950-12-08. p. 6. נבדק ב-2021-12-03.
- ^ 1 2 Statikus | Zeneakadémia, koncert.zeneakademia.hu
- ^ "Sebők Vilmosné". Holocaust Survivors and Victims Database. נבדק ב-2021-12-03.
- ^ TOHO GAKUEN SCHOOL OF MUSIC, www.tohomusic.ac.jp
- ^ Conservatoire National Supérieur de Musique et de Danse de Paris, www.conservatoiredeparis.fr