גיס
גַּיִס או קורפוס (באנגלית: Corps) הוא יחידה צבאית רב-זרועית גדולה שכפופה לארמייה. גיס מורכב בדרך כלל משתיים עד ארבע אוגדות. גיס מודרני כולל, בדרך כלל, בין 35,000 ל-65,000 חיילים. גיס הוא יחידה בעלת יכולת פעולה עצמאית לחלוטין, וכולל יחידות מסתערות ויחידות מסייעות כגון תותחנים, תעופה, סיור, הנדסה, לוגיסטיקה ועוד. גודלו משתנה בהתאם למדינה ולנסיבות.
בצבאות העולם מפקד קורפוס הוא בדרך כלל קצין בדרגת לוטננט גנרל.
הגיס המודרני נולד בראשית המאה ה-19 בגרנד ארמה של נפוליאון בונפרטה. נפוליאון כינס דיוויזיות שנוצרו עוד במאה ה-18 לגופים חזקים יותר בשם קורפוסים. הגייסות של נפוליאון היו יחידות רב זרועיות שכללו חיל רגלים, פרשים ותותחים. הגיס הנפוליאוני היה למעשה צבא בזעיר אנפין והיה מסוגל לפעול באופן עצמאי לחלוטין. המבנה היה מוצלח עד כדי כך שאומץ עד מהרה על ידי כל הצבאות האירופאים הגדולים.
צה"ל
עריכהבצה"ל גיס הוא יחידה בדרג המבצעי שכפופה לפיקוד, כשהיא מתוכננת לפקד בשעת חירום על אוגדות סדירות ואוגדות מילואים. בראש הגיס עומד קצין בדרגת אלוף. גיס אינה יחידה פעילה בזמן שלום, ומפקד הגיס משמש בתפקיד זה בנוסף לתפקיד סדיר בצבא, כגון ראש אגף במטכ"ל. בשעת חירום או מלחמה מקבל מפקד הגיס פיקוד מבצעי על האוגדות שבגיס שלו, ובכך מקל על מפקד הפיקוד בהפעלת הכוחות שבמרחב. ייעוד הגיס במצב כזה הוא להפעיל את הכוחות ברמה הטקטית והאופרטיבית ולשחרר את הפיקוד לעיסוק בתכנון ובאסטרטגיה.
בעקבות מלחמת יום הכיפורים עלה הצורך בצה"ל להקים מפקדות שדה בכירות שישמשו גוף לפיקוד ולשליטה בתווך שבין הפיקוד המרחבי לבין האוגדות, בעיקר על מנת להביא להתייעלות בהפעלת הכוח במבצעים דוגמת צליחה והבקעה, שבהם פועלות במרחב אוגדות אחדות. בנוסף, הגידול בהיקף המסגרות של כוחות האויב בחזיתות השונות, מורכבות המכשולים הקרקעיים ועוצמת האש הצפויה בזירות הלחימה חייבו אף הם הקמת מפקדת ביניים שכזו.
בנובמבר 1974 הוכרז על הקמת שתי מפקדות של "כוח משימה על-אוגדתי" הכפופות מנהלתית לפיקודים המרחביים צפון ודרום, המשימות של מפקדות אלה היו: לעסוק בתכנון מבצעי של כוח משימה על-אוגדתי בגזרת הפיקוד המרחבי; ולפקד במלחמה על כוח משימה על-אוגדתי למשימות מוגדרות בגזרת הפיקוד המרחבי. גיס 441 בפיקודו של האלוף אריאל שרון היה הראשון שהוקם ותורגל. איומים צפויים בחזית סיני אל מול הצבא המצרי שהשתקם והתעצם אחרי מלחמת יום הכיפורים, חייבו מתן מענה. גיס 446 בפיקודו של האלוף ישראל טל הוקם בפיקוד הצפון כמענה עיקרי לצורכי הזירה אל מול הצבא הסורי. לאחר כשנה הוקם גם הגיס המטכ"לי 479 על בסיסה של מפקדת גייסות השריון בפיקודו של האלוף משה (מוסה) פלד.
המפקדה המצומצמת, שאימצה את השם גיס רק בפברואר 1975, כללה את מפקד הגיס, סגנו, ראש המטה ובצדם מספר קציני מטה בסדיר ובמילואים ובהם קצין אג"ם, קצין מודיעין, קצין הנדסה, קצין קשר, קצין סיוע ארטילרי, קצין תיאום אוויר, קצין נ"מ, קצין שלישות וקציני אגף האפסנאות (כיום אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה) ובהם תחזוקה, חימוש ורפואה. ארבע שנים לאחר הקמתו של הגיס נבחן שוב המבנה והארגון שלו והוחלט לבנותו כמפקדה גדולה יותר שתוכל לפקד על אוגדות, על חטיבות עצמאיות ועל גופים מסייעים שיוקצו בהתאם לצורכי המשימה. כמו כן ועל מנת לאפשר פיקוד ושליטה בסדר הכוחות הגדול של הגיס הוחלט להקים למפקדה גדוד קשר גייסי. עם זאת, נותרו תפקידיה של מפקדת הגיס בלחימה כשהיו, דהיינו לתכנן ולפקד במאמץ מרוכז על כוח משימה על-אוגדתי.
בצה"ל ישנם כיום שני אלופים בקבע המשמשים כמפקדי גייסות:
- הגיס הצפוני - אלוף דן גולדפוס.
- הגיס המטכ"לי - אלוף דוד זיני.
כמו כן בעבר פעל גם גיס דרומי שמספרו היה 441 ומפקדו האחרון היה יצחק בריק.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- כיצד נולדת מילה? לזכרו של רחבעם (גנדי) זאבי, בבלוג של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון - מקור השם "גיס"
- יוסי הוכבאום, התפתחות הגיס בצבאות המערב, מערכות 422, 2008