גרניקה (ציור)
| ערך מחפש מקורות | |
גֶרְנִיקָה (Guernica) היא אחת מיצירות האמנות המפורסמות של פבלו פיקאסו, שצוירה בשנת 1937. התמונה צוירה כתגובה להפצצת העיירה הבסקית גרניקה ב-26 באפריל 1937, בזמן מלחמת האזרחים בספרד, על ידי הנאצים, הפצצה שגבתה כ-1,600 הרוגים ועוד אלפי פצועים. הציור הוצג בפתח ביתנה של ספרד הרפובליקאית בתערוכה העולמית של פריז (1937).
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | פבלו פיקאסו |
| תאריך יצירה | 1937 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
776 ס״מ  |
| גובה |
349 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
קוביזם, סוריאליזם |
| מספר יצירה |
DE00050 (מוזיאון ריינה סופיה) |
| מיקום | מוזיאון ריינה סופיה, מדריד |
  | |
כיום, גרניקה היא אחד מסמלי ההרס והאובדן של המלחמה כולה. הציור מוצג במוזיאון ריינה סופיה במדריד.
הציור
עריכה"גרניקה" היא ציור ענק ממדים בשחור-לבן שצויר בשמן על ידי פבלו פיקאסו. פיקאסו ראה תצלומי שחור-לבן של האירוע הטרגי של הפצצת גרניקה בעיתון, והחליט להגיב עליו באמצעות יצירה שתייצג לא רק את המקרה עצמו אלא תעורר את תחושות הכאב והסבל המשותפות לכל המלחמות. הוא שאף להראות באמצעותה את זוועות המלחמה ואת האיום שבחורבן.
היצירה הושפעה מהציור "ניצחון המוות" (אנ') שבזמנו היה על קיר בית החולים בפלרמו,[1] וכיום נמצא במוזיאון שבארמון אבאטליס (Palazzo Abatellis) בעיר.
במסגרת עבודות ההכנה ליצירתו "גרניקה" הכין פיקאסו כשישים רישומים וציורי הכנה. רק לאחר מכן ניגש להכנת היצירה עצמה. הוא החליט שצבעי הציור יהיו שחור, לבן ואפור כצבעי תצלומי העיתון שתיעדו את האירוע בגרניקה, וכן כדי ליצור את הרושם כי היצירה מעבירה את העובדות, את המראות כפי שהיו - כפי שעיתון מעביר עובדות. ניתן גם לראות מרקם של נקודות קטנות במילוי חלק מן הדמויות ביצירה, מרקם המסמל את הכיתוב הקטן בעיתון. סגנון הציור משלב כמה מסגנונות הציור של פיקאסו: קוביזם בעל אופי של קולאז', קיטוע ועיוות מטמורפוזי.
בציור לא מתוארים מטוסי קרב או פגזים; מתוארים רק אזרחים פשוטים. כל דמות בציור נושאת עמה משמעות סמלית מסורתית. אם המחזיקה בידיה את בנה המת היא תזכורת לציורי ה"פיאטה"; אישה המחזיקה לפיד היא תזכורת לפסל החירות בניו יורק; חייל מת האוחז בחרבו השבורה הוא סמל לגבורה; הסוס הגוסס בזעקה מזכיר את הסוס מציורו של פרנסיסקו דה גויה, "שלושה במאי 1808", וראש השור הוא סמל המזוהה עם ספרד שניתן לפרשנויות שונות כמו לכוחות הרשע. בכל הדימויים בולט הכאב המשותף לבני האדם ולבעלי החיים. פיותיהם של הדמויות ובעלי החיים פעורים, כולם מאוימים ומפוחדים, חלקם גוססים וחלקם מתים. הדמויות הנשיות מעוותות, גופן שבור ומפורק באלימות המדגישה את הזוועה, האישה העולה בלהבות, האם ותינוקה המת, והאישה הנסה על נפשה.
העששית ונורת החשמל, שני מקורות אור, מבטאים בגרניקה שני עולמות מנוגדים: העששית מרמזת על חיים פשוטים כפריים, לעומת נורת החשמל המסמלת את הקידמה הטכנולוגית אך היא מוקפת חודים המסמלים הרס ולאו דווקא קידמה. הסוס מסמל את האומה הספרדית הגאה אך הפצועה.
תחושת האימה נוצרת בעיקר באמצעות הצורות עצמן. מהות הצורות רק מוסיפה לתחושה זו. הצורות חתוכות כבקולאז'. הן מעוותות ומקוטעות, והגוף האנושי מפורק אל תוך הקרביים.
"גרניקה" מתארת סצנה כוללת בתוך חדר:
- משמאל ניתן לראות שור מעוות העומד מעל אישה המבכה את מות בנה כשהוא בידיה.
- במרכז נראה סוס זועק הנופל על הקרקע כשהוא גוסס ומוט תקוע בגבו. צורת אפו של הסוס כצורת גולגולת אדם.
- מימין רואים אישה המנסה להימלט מבית בוער.
- מתחת לסוס, שוכב חייל הנראה כמת כשבידו חרב שבורה שצומח ממנה פרח.
- מעל ראש הסוס, מנורה מאירה בצורת עין.
- בין הסוס לאישה הבוערת דמות אישה מפוחדת שעדה למתרחש סביבה כשבידה עששית.
- בין האישה הבוערת לדמות האישה המפוחדת ישנה אישה נוספת המנסה להימלט כל עוד נפשה בה.
את כל המראות הללו מאירה נורה, ובספרדית - Bombilla, המזכירה בצליל שלה את המילה Bomb - פצצה.
כאשר הוצג הציור לראשונה נשאל פיקאסו על ידי הנאצים "האם אתה עשית את זה?" ובתגובה ענה: "אני לא עשיתי את זה, את זה אתם עשיתם".[2]
פיקאסו לא התיר להחזיר את הציור לספרד בזמן הדיקטטורה של פרנקו, הציור הוחזר לבסוף ב-1981. [3]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- גרניקה לתלייה על לוחות מודעות, במסגרת מיזם שיר להשכיר.
- גרניקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גרניקה בסריגה.
הערות שוליים
עריכה- ^ מיכל פלג, הברדלס רוצה לנוח
- ^ ראו: Books – Guernica: The Biography of a 20th Century Icon by Gijs van Hensbergen as reviewed by Tom Lubbock in The Guardian, 8 January 2005
- ^ מרגרט מקמילן, מלחמה, כיצד עיצבו אותנו סכסוכים, 2022, עמ' 225