הורגן
הורגן (בגרמנית: Horgen) היא עיירה ובירת מחוז הורגן שבקנטון ציריך בשווייץ.
| |||
מדינה | שווייץ | ||
---|---|---|---|
קנטון | ציריך | ||
ראש העיר | תיאו לית'ולד | ||
רשות מחוקקת | town meeting | ||
שפה רשמית | גרמנית | ||
תאריך ייסוד | 3400 לפנה״ס | ||
שטח | 21.07 קמ"ר | ||
גובה | 408 מטרים | ||
‑ הנקודה הגבוהה | Albishorn (909 מטר) | ||
‑ הנקודה הנמוכה | אגם ציריך (406 מטר) | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיירה | 23,319 (31 בדצמבר 2021) | ||
‑ צפיפות | 881 נפש לקמ"ר (2009) | ||
קואורדינטות | 47°16′N 8°36′E / 47.267°N 8.600°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://www.horgen.ch/de/ | |||
הורגן שוכנת לחופו המערבי של אגם ציריך, כ-18 ק"מ מדרום לעיר ציריך, והיא אחת העיירות הגדולות ברצף הטריטוריאלי לאורך גדה זו. העיירה הורגן ממוקמת בגובה של 408 מטר מעל פני הים ומשתרעת על פני שטח של כ-21 קמ"ר.
סמלה של הורגן הוא ברבור כסוף על רקע אדום. העדות המוקדמת ביותר לשימוש בסמל זה היא מן המאה ה-11 לספירה. בשנת 1952 עוצב הסמל גרפית מחדש על ידי אמן מקומי בשם יוזף ויזר (Josef Wieser).
היסטוריה
עריכההעדויות הקדומות ביותר להתיישבות באזור זה הן מהתקופה הנאוליתית (3500-3900 לפנה"ס). שם המקום נודע בהקשר לתרבות הורגן (Horgner Kultur), הקרויה על שם התיישבות נאוליתית מתקופה זו באזור העיירה; תרבות הורגן התמחתה בקדרות שהתאפיינה בהקבלות לתרבות ה-Seine-Oise-Marne של צפון צרפת, כפי שנראה על פי כלי חרס שהתגלו בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום (בשנים 1987-1990).
כמו כן נמצאו בהורגן שרידים לשני קברים קלטיים מן המאה השנייה לספירה.
הורגן נזכרת לראשונה בכתבים בשם "Horga", החל מן המאה העשירית לספירה, מ-1 במרץ בשנת 952, בתקופת אוטו הראשון (הגדול), הקיסר הראשון של האימפריה הרומית הקדושה.
בתקופת ימי הביניים צמחה הורגן כמרכז מסחר וחקלאות, ובשל עושרה גבולותיה התרחבו וסופחו לה שטחים נרחבים.
מאז התקופה הרומית, מ-1230, ובמשך כ-600 שנים, עבר באזור זה נתיב הסחר הבינלאומי שבין גרמניה לאיטליה. עם הגעת הסחורות לציריך הן היו מושטות על האגם ומועמסות על גבי פרדות בנמל הורגן, ומשם עברו לאורך הדרך עד לצוג. הסחורות החשובות ביותר שהועברו בתקופה זו היו יין, שהובא מדרום לצפון, ומלח, שהועבר מצפון לדרום; המלח באותה תקופה היה בעל חשיבות רבה - שימש כחומר משמר עבור בשר גבינה ודגים, וכן שימש כאמצעי התשלום (זלץ = Salarium, שממנו נובעת המילה "משכורת" באנגלית ובשפות אחרות). בנוסף הועברו דרך נמל הורגן סחורות כגון משי, קטיפה, צמר, פשתן, אורז, חיטה, שיבולת-שועל, גבינה ושמן.
המצב השתנה בשלהי שנות ה-80 של המאה ה-19, עם פריסת הרכבת על פני כל אירופה.
עד שנת 1773 נכללו בשטחה של הורגן גם הערים אוברייבן והירזל, אך הן הופרדו לערים עצמאיות בשנה זו. יער סיהל (Sihlwald) הסמוך הפך לחלק מהעיר ציריך בשנת 1803. עם זאת, מועצת העיר הורגן סירבה להכיר בכך רשמית, עד שנת 1877.
אתרים
עריכהעל גדות אגם ציריך שוכן נמל הורגן. על גדות האגם שוכן גם מוזיאון הורגן, המתאר את ההיסטוריה של העיר.
בהורגן מוצב פסלו של דני קרוון "ככר הכפר" (1995).
דמוגרפיה
עריכהנכון לדצמבר 2009, אוכלוסיית הורגן מונה 18,562 תושבים ב-7,850 משקי בית. 27.1% מכלל האוכלוסייה הם זרים, כלומר, שאינם בעלי דרכון שווייצרי. על פי נתונים משנת 2008, התפלגות האוכלוסייה לפי מין הייתה 49% גברים ו-51% נשים.
נכון לשנת 2000, רוב האוכלוסייה, 79.9%, דוברת גרמנית, 6% דוברי איטלקית, 2.8% דוברי אלבנית וכ-11% דוברי שפות אחרות.
על פי התפלגות הגילאים של האוכלוסייה, 15.3% נמצאים מתחת לגיל 14, 4.9% בני 15-19 שנים, 62.5% בגילאים 20-64 שנים, ו-17.3% מן האוכלוסייה מעל גיל 64. כ-73% מהאוכלוסייה (בין גילאי 25-64) הם בוגרי מוסדות חינוך על תיכוני (שאינו חובה), או בעלי השכלה נוספת גבוהה יותר. שיעור האבטלה בהורגן עומד על 2.7%.
מגוון התושבים בהורגן יוצר מארג רחב של דתות. כ-77% מן התושבים מגדירים עצמם השייכים לפלגים השונים בנצרות (קתולים, רפורמים, מתודיסטים, אוונגליסטים ועוד). כ-7% מוסלמים (רובם ממוצא אלבני) וכ-16% בני דתות אחרות או שאינם משייכים עצמם לאף דת.
תחבורה
עריכההורגן ממוקמת ממזרח לכביש המהיר A3, על צומת דרכים המובילות מערבה בכיוון צוג (Zug) ולוצרן.
את אגם ציריך חוצה לרוחבו קו מעבורות שבקצהו המזרחי העיירה מיילן (Meilen) ובקצהו המערבי הורגן.
בהורגן שתי תחנות רכבת מרכזיות, הממוקמות על ציר מסילות הרכבת מציריך: האחת על גדות אגם ציריך בכיוון דרום והשנייה במעלה ההר בכיוון דרום מערב לצוג וללוצרן.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של הורגן (בגרמנית)
- הורגן, באתר המילון ההיסטורי של שווייץ, בגרמנית, בצרפתית, באיטלקית
- תרבות הורגן, באתר המילון ההיסטורי של שווייץ, בגרמנית, בצרפתית, באיטלקית