הלנה יקובס
הלנה יקובס (בגרמנית: Helene Jacobs [heˈleː.nə ˈja.kɔps]; 25 בפברואר 1906, שניידמול (Schneidemühl; כיום פילה, פולין – 13 באוגוסט 1993, ברלין) הייתה חברה בכנסיית הווידוי ואחת המתנגדות הגרמניות לנאציזם.
 | |
| לידה |
25 בפברואר 1906 פילה (פולין), הרייך הגרמני  |
|---|---|
| פטירה |
13 באוגוסט 1993 (בגיל 87) ברלין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מדינה |
גרמניה, הרייך הגרמני |
| מקום קבורה |
בית קברות היער דאהלם |
| מקום מגורים |
ברלין |
| השקפה דתית |
כנסיית הווידוי |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קורות חיים
עריכהיקובס הייתה מזכירתו של עורך פטנטים יהודי ומשנת 1934 ואילך חברה בכנסייה המוודה. היא הצטרפה לקבוצה שבמרכזה עורך הדין פרנץ קאופמן, קבוצה שמ-1940 ואילך הסתירה יהודים שנמלטו מרדיפות הנאצים ועזרה להם להימלט מגרמניה. יקובס הסתירה כמה יהודים בביתה מתוך מוטיבציה נוצרית-סוציאליסטית, עד שהוסגרה בשנת 1943, הורשעה ונדונה למאסר של שנתיים וחצי.
יקובס הייתה חברה בחברה לשיתוף פעולה נוצרי-יהודי (גר') מאז הקמתה של החברה בשנת 1949 והוכרה על ידי יד ושם כחסידת אומות העולם. היא נפטרה בשנת 1993 ונקברה בוולדפרידהוף דהלם, שם הוקמה אנדרטה לזכרה בשנת 2004.
ציטוט
עריכה"לא רציתי שום קשר עם אי-חוקיות. עולמי התפרק ורציתי להגן עליו. ב-30 בינואר 1933, כשהיטלר הפך לקנצלר הרייך, איבדתי את מולדתי. חוקי נירנברג האנטישמיים (1935), שהדירו מהאזרחות באופן שרירותי חלק מהאוכלוסייה, נגעו לי במיוחד. רציתי לעזור לאנשים נרדפים אלה."[1]
לוחית זיכרון
עריכה
תרגום הכתובת על לוחית הזיכרון ברחוב בונר 2 ברובע קונסטלר-קולוני וילמרסדורף:
- "משנת 1935 ועד מותה, גרה בבית זה מתנגדת הנאציזם הלנה יקובס, [נולדה ב-] 15 בפברואר 1906 [ונפטרה ב-] 13 באוגוסט 1993. היא הסתירה בביתה יהודים לא מוגנים ועזרה להם לברוח. בתי המשפט הנאציים גזרו עליה 2.5 שנות מאסר. ברלין, אפריל 1997."
לקריאה נוספת
עריכה- Beate Kosmala: Zivilcourage in extremer Situation: Retterinnen und Retter von Juden im „Dritten Reich“ (1941–1945. In: Gerd Meyer, Ulrich Dovermann, Siegfried Frech, Günther Gugel (Hrsg.): Zivilcourage lernen: Analysen – Modelle – Arbeitshilfen. Bundeszentrale für politische Bildung, Bonn 2004, S. 106-115, hier: S. 110. Online resource ISBN 3-89331-537-3
- Katrin Rudolph: Hilfe beim Sprung ins Nichts: Franz Kaufmann und die Rettung von Juden und „nichtarischen“ Christen. Berlin: Metropol 2005. ISBN 3-936411-77-8ISBN 3-936411-77-8
- Ulrich Werner Grimm: Die Berliner Gesellschaft für Christlich-Jüdische Zusammenarbeit. Geschichte(n) im Spiegel ihrer Quellen. In: Gesellschaft für Christlich-Jüdische Zusammenarbeit in Berlin e.V. [1] (Hrsg.): Im Gespräch. 50 Jahre Gesellschaft für Christlich-Jüdische Zusammenarbeit in Berlin e.V. - Eine Festschrift, Konzeption/Redaktion: Ulrich Werner Grimm, Berlin 1999..
- Ursula Henseler (1998). "Helene Jacobs". In Bautz, Traugott (ed.). Biographisch-Bibliographisches Kirchenlexikon (BBKL) (בגרמנית). 14 . הרצברג: באוץ. cols. 1105–1108. ISBN Ursula Henseler (1998). "Helene Jacobs". In Bautz, Traugott (ed.). Ursula Henseler (1998). "Helene Jacobs". In Bautz, Traugott (ed.).
קישורים חיצוניים
עריכה
- הלנה יקובס, באתר יד ושם (באנגלית)
- הלנה יקובס ברובע קונסטלר-קולוני בברלין
- הלנה יקובס כחברת הכנסייה המוודה בברלין-דהלם
הערות שוליים
עריכה- ^ Original German - Mit Illegalität hatte ich nichts zu tun. Meine Welt ging kaputt, die wollte ich verteidigen. Ich hatte am 30. Januar 1933, als Hitler Reichskanzler wurde, mein Vaterland verloren. Besonders die antisemitischen Nürnberger Gesetze (1935), die einen Teil der Bevölkerung willkürlich aus der Gemeinschaft ausschlossen, gingen mir unter die Haut. Diesen verfolgten Menschen wollte ich helfen.
