הסכם רפאלו (1920)
הסכם רפאלו (באיטלקית: Trattato di Rapallo) היה הסכם בין ממלכת איטליה לממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, שנועד לפתור את בעיית השליטה בכמה טריטוריות שנמצאות כיום בשטחי קרואטיה וסלובניה. ההסכם נחתם ב-12 בנובמבר 1920, ברפאלו, שנמצאת ליד ג'נובה שבאיטליה. המתח שבין הממלכה ה"יוגוסלבית" החדשה לאיטליה התעורר עם סיום מלחמת העולם הראשונה, כאשר האימפריה האוסטרו-הונגרית התפרקה. איטליה דרשה שטחים מאוסטרו-הונגריה, במיוחד באזור איסטריה ודלמטיה, שהובטחו לה על פי ברית לונדון, ואילו לממלכה התלת-לאומית ה"יוגוסלבית" שקמה לאחר המלחמה היו תביעות על אותם שטחים, המיושבים בחלק גדול בסלבים.
חותמים | ג'ובאני ג'וליטי, מילנקו רדומאר וסניץ' |
---|---|
מקום יצירה | רפאלו |
תאריך יצירה | 12 בנובמבר 1920 |
לפי ההסכם, זאדר, סופחה לאיטליה, כאשר פיומה (רייקה) הפכה למדינת פיומה החופשית, כך הסתיימה הרפתקתו של גבריאלה ד'אנונציו במקום, ובוטלה המדינה הבלתי מוכרת שהקים, ממלכת קרנארו האיטלקית.
ההסכם בוטל בשנת 1924, לאחר שאיטליה וממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים חתמו על הסכם רומא, שהעניק את רייקה לאיטליה ואת סושאק ליוגוסלביה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה