הצי האיטלקי
| יש לעדכן ערך זה. | |
הצי האיטלקי (Marina Militare) הוא חיל הים של איטליה. הצי הוא אחד מתוך ארבע הזרועות של הכוחות המזוינים של איטליה והוא הוקם ב-1946 על בסיס מה שנותר מהצי המלכותי האיטלקי (Regia Marina) לאחר מלחמת העולם השנייה. נכון לשנת 2008 כוח האדם של הצי עמד על 35,200 איש בשירות פעיל ומפעיל כ-62 כלי שיט וכ-80 כלי טיס. סך כל ההֶדְחֵק של ספינות הצי עמד על כ-295,000 טונות בשנת 2002.[1]
 | |
| זרועות | |
|---|---|
 | |
 | |
 | |
 | |
| עיטורים ומבנה פיקודי | |
| עיטורי הכוחות המזוינים של איטליה | |
| דרגות הכוחות המזוינים של איטליה | |
| היסטוריה צבאית | |
| היסטוריה צבאית של איטליה | |
| היסטוריה של איטליה |
Patria e Onore  | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 איטליה |
| שיוך |
חיל ים |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1861–הווה (כ־163 שנים) |
| מלחמות |
מלחמת העולם הראשונה |
| עיטורים | |
|
מדליית הגבורה הצבאית | |
  | |
היסטוריה
עריכה
ערך מורחב – היסטוריה צבאית של איטליה
לפני מלחמת העולם השנייה ואחריה
עריכה- ערך מורחב – הצי המלכותי האיטלקי
הצי המלכותי האיטלקי הוקם ב-17 במרץ 1861, לאחר הקמתה של ממלכת איטליה. הצי האיטלקי קיבל את שמו לאחר ביטול המלוכה במשאל עם שנערך ב-2 ביוני 1946.
לאחר מלחמת העולם השנייה
עריכהלאחר מעורבותה בת החמש שנים במלחמת העולם השנייה, הייתה איטליה אומה הרוסה. עם סיום מעשי האיבה, הצי המלכותי האיטלקי, שבראשית המלחמה היה הצי הרביעי בגודלו בעולם, עם מגוון של ספינות חדישות, החל בתהליך ארוך של בנייה מחדש. המשימות הקרביות שלקח על עצמו הצי לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק ב-8 בספטמבר 1943 והסכם שיתוף הפעולה שנחתם ב-23 בספטמבר 1943, השאירו את הצי המלכותי במצב גרוע, כשרוב היחידות והבסיסים שלו במצב בלתי שמיש וכשנמליו ממוקשים וחסומים בספינות טבועות. יחד עם זאת, חלק ניכר מיחידותיו הימיות שרדו את המלחמה, אם כי במצב של יעילות נמוכה, בהתאם לגילן של הספינות והקרבות שהן עברו. הספינות שנותרו בצי אז בצי היו:
- 5 אוניות מערכה
- 10 סיירות
- 10 משחתות
- 20 פריגטות
- 20 קורבטות
- 50 ספינות סיור
- 50 שולות מוקשים
- 19 נחתות
- 5 ספינות אימונים
- ספינה אחת לתמיכה ולתובלת מטוסים
- כמה צוללות
הסכם השלום
עריכההסכם השלום שנחתם ב-10 בפברואר 1947 בפריז הכביד מאוד על הצי המלכותי. בנוסף לאובדן הציוד, הוטלו המגבלות הבאות:
- איסור על רכישת, בניית או פיתוח נשק גרעיני, טילים בעלי הנעה עצמית או משגרים.
- איסור על רכישת ספינות מלחמה, נושאות מטוסים, צוללות וספינות תקיפה אמפיביות.
- איסור על הפעלת מתקנים צבאיים על האיים פנטלריה פיאנוסה (Pianosa) ועל איי פלאג'י (Pelagie Islands).
החוזה אילץ גם את איטליה להעביר את כלי השייט הבאים לרשותם של הציים של המדינות המנצחות - ארצות הברית, ברית המועצות, בריטניה, צרפת, יוון, יוגוסלביה ואלבניה כפיצוי:
- 3 ספינות קרב
- 5 סיירות
- 7 משחתות
- 6 שולות מוקשים
- 8 צוללות
- ספינת מפרשים אחת
סך כל ההדחק המותר של הספינות של הצי העתידי, ללא ספינות הקרב, הסתכם ב-67,500 טונות וכוח האדם הוגבל ללא יותר מ-25,000 איש.
הצטרפות לנאט"ו
עריכהשינויים גדולים במצב המדיני העולמי, שהובילו לפרוץ המלחמה הקרה, גרמו לבריטניה ולארצות הברית להחליט על הפסקת העברת הספינות האיטלקיות. חלק מהן כבר פורקו בלה ספציה בין השנים 1948–1955 כולל ספינת הדגל, נושאת המטוסים "אקווילה" (Aquila). יחד עם זאת, ברית המועצות דרשה את העברתן של הספינות שיועדו לה. שתי ספינות הועברו לצי הצרפתי וספינה אחת הועברה לצי היווני. לאחר הפסקת העברת הספינות רק חלק קטן מספינות הצי המלכותי נותר. עם העברת תשומת הלב של המערב כלפי פעילותה של ברית המועצות בים התיכון, הימים שמקיפים את איטליה הפכו להיות זירת העימות בין שתי מעצמות-העל ובכך עלתה מחדש חשיבותה של איטליה בזירה הימית הודות למיקומה האסטרטגי החשוב.
לאחר הבחירות של שנת 1946 הפכה ממלכת איטליה לרפובליקה ושמו של הצי המלכותי האיטלקי שונה להצי האיטלקי (Marina Militare). כאשר במסגרת תוכנית מרשל החלה אירופה להיבנות מחדש, וחולקה במהירות לשני גושים גאו-פוליטיים מקוטבים, איטליה החלה בדיונים עם ארצות הברית על הבטחת הסדרי ביטחון ראויים. הממשל בוושינגטון, שאף להמשיך ולהשתמש בבסיסים בחצי האי האיטלקי ומיתן את המגבלות של חוזה השלום על ידי צירופה של איטליה ל"תוכנית הסיוע הביטחוני ההדדי" (MDAP). ב-4 באפריל 1949 הצטרפה איטליה לנאט"ו וכדי שהצי האיטלקי יוכל לתת תרומה משמעותית לארגון, בוטלו כל המגבלות של הסכם השלום עד לסוף 1951, בהסכמת כל מדינות המערב.
במסגרת פעילותו בנאט"ו קיבל הצי את האחריות על מרחב הים האדריאטי ועל מצר אוטרנטו וכן על ההגנה על נתיבי השיט בים הטירני. עבודת מטה נרחבת בוצעה כדי להפוך את הצי האיטלקי לצי מודרני וחייבה השקעה כלכלית נרחבת בעיקר של ארצות הברית. תהליך זה בוצע גם על רקע הקשיים הכלכליים שלאחר המלחמה ועל רקע החששות של הציים של מדינות המערב.
אנריקו קרדנדינו מכהן בתפקיד מפקד הצי משנת 2021.
הנס הימי
עריכה
הנס של הצי האיטלקי הוא דגל איטליה בצבעים אדום-לבן-ירוק מושחת בסמל הצי המחולק לארבעה רביעים המתייחסים לרפובליקות הימיות (Repubbliche Marinare) מימי הביניים:
- ברביע הראשון אריה זהוב מכונף אוחז בחרב, על רקע אדום – מייצג את הרפובליקה של ונציה
- ברביע השני, צלב אדום על רקע לבן – מייצג את הרפובליקה של ג'נובה
- ברביע השלישי, צלב לבן על רקע כחול – מייצג את רפובליקת אמאלפי
- ברביע הרביעי, צלב לבן על רקע אדום – מייצג את הרפובליקה של פיזה
בראש הסמל ניצב כתר זהוב שהוא מבדיל את הספינות של הצי מספינות צי הסוחר והוא מסמל את שורשיו של הצי בתקופת האימפריה הרומית.
מבנה פיקודי
עריכההצי האיטלקי מחולק לשבע קבוצות:
- קבוצת קציני הקו (Corpo di stato maggiore)
- קבוצת ההנדסה הימית (Corpo del genio navale)
- קבוצת הכוחות הימיים (Corpo delle armi navali)
- קבוצת הרפואה הימית (Corpo sanitario militare marittimo)
- קבוצת המנהלה (Corpo di commissariato militare marittimo)
- קבוצת משמר החופים (Corpo delle capitanerie di porto)
- קבוצת הצוותים הימיים (Corpo degli equipaggi militari marittimi)
ציוד
עריכהכלי השייט הקרביים
עריכהכיום הצי האיטלקי הוא צי מודרני עם מגוון של ספינות. הצי נמצא בהתפתחות מתמשכת ונכון לשנת 2013 ספינות הים הפתוח של הצי כוללות: שתי נושאות מטוסים, שלוש אוניות סער אמפיביות, ארבע משחתות, שבע פריגטות ושש צוללות תקיפה. יחידות הסיור בקו החוף מפעילות: שלוש פריגטות קלות, שש קורבטות, ו-14 ספינות סיור. כמו כן מפעיל הצי 10 שולות מוקשים ומגוון של ספינות ליווי. בעתיד הקרוב מתוכננות להיכנס לשירות לפחות שש פריגטות רב תכליתיות שיחליפו את הפריגטות הישנות שבשירות וכן שתי צוללות נוספות.
| תמונה | סדרה | ייעוד | שמות הספינות |
|---|---|---|---|
 |
סדרה 212 | צוללת תקיפה | Salvatore Todaro Scirè |
 |
סדרת סאורו | צוללת תקיפה | Salvatore Pelosi Giuliano Prini Primo Longobardo Gianfranco Gazzana Priaroggia |
 |
נושאת מטוסים | Cavour | |
 |
נושאת מטוסים | Giuseppe Garibaldi | |
 |
San Giorgio-class | אוניית סער אמפיבית | San Giorgio San Marco San Giusto |
 |
Horizon-class | משחתת | Andrea Doria Caio Duilio |
 |
Durand de la Penne-class | משחתת | Luigi Durand de la Penne Francesco Mimbelli |
 |
Bergamini-class | פריגטה | Carlo Bergamini Virginio Fasan |
 |
Maestrale-class | פריגטה | Maestrale Grecale Libeccio Scirocco Aliseo Euro Espero Zeffiro |
 |
Lupo-class | פריגטה קלה | Aviere Bersagliere Granatiere |
 |
Minerva-class | קורבטה | Urania Danaide Sfinge Driade Chimera Fenice |
 |
Comandanti class | ספינת סיור | Comandante Cigala Fulgosi Comandante Borsini Comandante Bettica Comandante Foscari |
 |
Cassiopea-class | ספינת סיור | Cassiopea Libra Spica Vega |
 |
Sirio-class | ספינת סיור | Sirio Orione |
 |
Esploratore class | ספינת סיור | Esploratore Sentinella Vedetta Staffetta |
 |
Lerici-class | שולת מוקשים | Milazzo Vieste Gaeta Termoli Alghero Numana Crotone Viareggio Chioggia Rimini Lerici Sapri |
 |
מכלית תדלוק | Etna | |
 |
Stromboli class | מכלית תדלוק | Stromboli Vesuvio |
כלי שיט מנהלתיים
עריכהבנוסף מפעיל הצי ספינות סיוע נוספות:
- 4 מכליות תדלוק קטנות
- 1 ספינת בקרה אלקטרונית/ספינת תמיכה
- 2 ספינות מחקר/ספינות תמיכה רב-תכליתיות
- 3 ספינות סקר הידרוגרפי
- 1 ספינת חילוץ/תיקונים
- 2 ספינות תמיכה לצוללנים
- 34 סירות נחיתה
- 12 ספינות אימונים (כולל 2 ספינות מפרש)
- 6 ספינות תובלה
- 3 מכליות מים
- 5 ספינות אספקה
- 47 גוררות
כלי טיס
עריכה| תמונה | שם | ארץ מוצא |
ייעוד | טיפוס | כמות בשירות[2] |
|---|---|---|---|---|---|
 |
מקדונל דאגלס AV-8B הרייר II [3][4] |
 /  ארצות הברית / הממלכה המאוחדת |
מטוס תקיפה | AV-8B TAV-8B |
12 2 |
 |
Piaggio P.180 Avanti | איטליה |
מטוס רב תכליתי | P.180 | 3 |
 |
Br-1150 Atlantic |  צרפת |
מטוס סיור ימי | Br-1150 | 8 |
 |
בל 212 | איטליה |
מסוק ימי | AB-212ASW AB-212NLA |
16 6 |
 |
NHI NH90 | איטליה |
מסוק ימי/מסוק תובלה | NH90 NFH NH90 TTH |
5 (41 בהזמנה) 0 (10 בהזמנה) |
 |
סיקורסטי SH-3 סי קינג | איטליה |
מסוק ימי/מסוק תובלה | ASH-3DNLA | 2 |
 |
אגוסטה וסטלנד AW101 | / איטליה / הממלכה המאוחדת |
מסוק ימי מסוק תובלה מסוק שליטה ובקרה |
110-ASW 410-ASH/413-TTH 112-AEW |
10 8 4 |
 |
Camcopter S-100 |  אוסטריה |
כלי טיס בלתי מאויש | S-100 | 2 |
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של הצי האיטלקי (באיטלקית ובאנגלית)
אתר הבית של הצי (באנגלית)
הצי האיטלקי, ברשת החברתית פייסבוק
הצי האיטלקי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הצי האיטלקי, ברשת החברתית אינסטגרם
הצי האיטלקי, ברשת החברתית LinkedIn
הצי האיטלקי, סרטונים בערוץ היוטיוב
הערות שוליים
עריכה- ^ http://www.hazegray.org/worldnav/
- ^ "World Air Forces 2013". Flightglobal Insight. 2013
- ^ Monteleone, Stefano. "20° Anniversario Degli AV-8B+ Harrier II Del Grupo Aerei Imbarcati Della Marina Militare Italiana". Reparti Aeronavali (in Italian). Archived from the original
- ^ McDonnell Douglas/British Aerospace AV-8B Harrier II Attack Fighter page on Aerospaceweb.org