וידאל ששון

מעצב שיער ואיש עסקים יהודי-בריטי

וידאל ששוןאנגלית: Vidal Sassoon;‏ 17 בינואר 1928 - 9 במאי 2012) היה מעצב שיער ואיש עסקים יהודי בריטי. הוא נודע בזכות הפופולריות של התסרוקת הגאומטרית הפשוטה בשם גזרת חמש הנקודות שעיצב, עבור מעצבת האופנה מרי קוואנט[1], וכוכבות קולנוע כמו מיה פארו, גולדי הון, קמרון דיאז, נסטסיה קינסקי והלן מירן.

וידאל ששון
Vidal Sassoon
וידאל ששון. ברצלונה, 2006
וידאל ששון. ברצלונה, 2006
לידה 17 בינואר 1928
האמרסמית', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 במאי 2012 (בגיל 84)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Vidal Sassoon עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג בוורלי אדמס (19671980) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מפקד במסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
sassoon.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גולדי הון עם תספורת שעיצב לה ששון ב-1970
סניף של סלון ששון בעיר לידס

חייו המוקדמים היו בעוני קיצוני, כאשר שבע שנות ילדותו בילה בבית יתומים[2]. הוא עזב את בית הספר בגיל 14, והחל לעבוד למחייתו בעבודות מזדמנות בלונדון במהלך מלחמת העולם השנייה. למרות שהוא קיווה להפוך לשחקן כדורגל מקצועי, הוא הפך לשוליה במספרה בהצעת אמו.

לאחר שפיתח מוניטין בזכות התסרוקות החדשניות שלו, הוא עבר ללוס אנג'לס בתחילת שנות ה-70, שם פתח את הסניף הראשון של הרשת העולמית של מכוני עיצוב השיער שלו, בנוסף שיווק קו מוצרים לטיפול בשיער שהפך למותג מצליח.

ביוגרפיה

עריכה

ראשית חייו

עריכה

ששון נולד למשפחה יהודית בלונדון, אמו, בטי (בלין) (1900–1997), נולדה באזור איסט אנד של לונדון. משפחתה היגרה לאנגליה מאוקראינה בשנות ה-80 של המאה ה-19, כדי להימלט מהאנטישמיות והפוגרומים. אביו, ג'ק ששון, יהודי ספרדי, נולד בסלוניקי, בחלקה הצפוני של יוון. הם הכירו ב-1925 ונישאו ב-1927. לאחר מכן הם עברו לשכונת שפרדס בוש במערב לונדון, בה הייתה קהילה של יהודים מיוון. לששון היה אח צעיר יותר, איבור, שמת מהתקף לב בגיל 46.

אביו נטש את המשפחה למען אישה אחרת כאשר היה בן שלוש. אמו לא הייתה מסוגלת לפרנס את המשפחה, הם סבלו מעוני וסולקו מביתם, והפכו לחסרי בית. הם נאלצו לעבור לגור עם אחותה הגדולה של אמו. שם חלקו דירת שני חדרים עם דודתו ושלושת ילדיה. בדירה הקטנטנה שבה גרו שבעה מהם לא היו שירותים, מה שאילץ אותם לחלוק את השירותים שבחוץ עם שלוש משפחות נוספות. הוא זכר שעמד לעיתים קרובות בתור להשתמש בשירותים במזג אוויר קפוא. עקב עוני שלהם, שלחה אמו לבסוף את ששון ואת אחיו הצעיר לבית יתומים יהודי, שם שהו שבע שנים, עד שהיה בן 11, אז נישאה אמו בשנית. אמו הורשתה לבקר אותם רק פעם בחודש[3].

הוא למד בבית ספר יסודי אזורי בו היו כאלף ילדים, כמעט כולם נוצרים. לעיתים קרובות התגרו בו חברי כיתתו בגלל יהדותו. לאחר זכייה בתחרות ריצה של 100 יארד בתחרות של כל בתי הספר באזור הפך תלמיד פופולרי. "הדחף לנצח מעולם לא עזב אותי מאז", הוא כותב אחר כך. ששון ושאר הילדים בבית הספר פונו מלונדון זמן קצר לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה, ב-3 בספטמבר 1939. הוא היה בן 11. הוא ואחיו נשלחו להולט, במחוז וילטשייר, כפר קטן של אלף איש.

לאחר שובו ללונדון עזב את בית הספר בגיל 14 ועבד כשליח. המלחמה הייתה אז בשיא עוצמתה כשלונדון עדיין מופצצת, מה שאילץ אותו לישון במקלטים תת-קרקעיים. במהלך שעות העבודה, הוא אמר "התרגלתי לראות גופות ודם ולשמוע קריאות ייסורים" כשהוא נושא הודעות ממרכז לונדון לרציפי נמל לונדון. אמו התעקשה שהוא ילמד סַפָּרוּת שהוא יהפוך לבעל מספרה מקצועית. עם זאת, הוא חלם להיות שחקן כדורגל, ספורט שבו הצטיין. כשהיא לקחה אותו לבית הספר לספרות של מעצב שיער יהודי ידוע, אדולף כהן, הם התאכזבו מיד כשאמר להם שמדובר בתוכנית של שנתיים שתעלה הרבה יותר ממה שהם יכולים להרשות לעצמם. עם יציאתם מהסלון, "חשבתי שהיא עלולה להתעלף מאכזבה" סיפר. כעבור כמה דקות, קרא להם בחזרה בעל הסלון כהן, אמר שהוא התרשם מהנימוסים הטובים שלו, ושהוא יכול להתחיל בשבוע הבא ולשכוח מהעלות. אמו התחילה לבכות מרוב שמחה.

הוא היה צעיר מכדי לשרת בצבא במלחמת העולם השנייה, אבל היה חבר ב"קבוצה 43", מיליציה יהודית שהתעמתה עם ארגונים פשיסטים בלונדון. בשנת 1948 הגיע לישראל במסגרת המח"ל, הצטרף לפלמ"ח, ולחם בגדוד השלישי של חטיבת הנגב במלחמת העצמאות[4].

קריירה

עריכה

ב-1954 פתח ששון מספרה משלו בלונדון. הוא החל לפתח סגנונות עיצוב שיער חדשניים והסביר כי ביקש לשונות ולפשט תסרוקות לזוויות בסיסיות של חיתוך וצורה, שהיו מודרניים וקלים לתחזוקה. עיתוב שיצר עבור הדוגמנית פגי מופיט, גזרת קערה א-סימטרית, נודעה כ"חמש הנקודות"[5].

ב-1964 יצר ששון תסרוקת קצרה וזוויתית במישור אופקי שהייתה מבוססת על גזרת "קארה" הקלאסית. התספורות הגאומטריות שלו נראו חתוכות בצורה חמורה, אבל היו נטולות תרסיס לשיער או חומרי עיצוב לחלוטין, תוך הסתמכות על הברק הטבעי של השיער. ב-1965, הוא פתח את הסלון הראשון שלו בניו יורק בשדרות מדיסון. לצורך הדרכת העובדים בסלון החדש, שלך עובד שלו מלונדון, פול מיטשל, שאחר כך הפך למעצב שיער ידוע בזכות עצמו.

ב-1966, בהשראת שערה הקצוץ הצמוד של כוכבת הקולנוע קלרה בואו, הוא יצר עיצובים עבור מעצב האופנה הצרפתי עמנואל אונגרו[6]. הבמאי רומן פולנסקי הביא אותו להוליווד מלונדון ב-1968, תמורת שכר של 5,000 דולר, כדי ליצור גזרת פיקסי ייחודית עבור מיה פארו לסרט "תינוקה של רוזמרי" מול קהל של מעצבי אופנה ועיתונאים[7]. עיצובי השיער שלו כבשו את העולם והוא הקים רשת בינלאומית של מספרות, ושל בתי ספר לספרות.

בתחילת שנות ה-70 עבר ללוס אנג'לס, קליפורניה ושם התגורר עד מותו.

ב-1973 החל לשווק קו מוצרי טיפוח שיער על שמו, ומכר אותו ב-1983 לחברה שנרכשה מאוחר יותר על ידי פרוקטר אנד גמבל, אך המשיך לשמש כיועץ למותג ולקבל תמלוגים. המותג התרחב וכלל גם קו של מייבשי שיער[8]. ב-2003 תבע את פרוקטר אנד גמבל, בטענה שהחברה מחסלת את המותג שלו[9]. ב-2004 הגיעו שני הצדדים לפשרה. ששון גם תבעה את איש העסקים הישראלי מוריס ששון, שבשנות ה-70 הקים את מותג הג'ינס "Sasson Jeans" (אנ'), על שימוש בשם המותג שלו. גם שם הגיעו שני הצדדים לפשרה[10].

פעילות ופילנתרופיה בישראל

עריכה

לאחר שהתבסס כלכלית היה מבקר בקביעות בישראל ותורם למטרות שונות. הוא היה פעיל באגודת ידידי האוניברסיטה העברית בלוס אנג'לס[11], ותרם להקמת "המרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון" באוניברסיטה העברית בירושלים. בנוסף היה פעיל באגודה למען החייל[12].

עסקיו היו פעילים בישראל החל מאמצע שנות ה-70[14]. הוא שיווק את קו מוצרי טיפוח שיער באמצעות חברת "דיפלומט"[15]. בנוסף ערך קורסים של רשת בתי ספר לספרות שלו בישראל[16].

חיים אישיים

עריכה

ששון היה נשוי ארבע פעמים, תחילה לאליין ווד, שהייתה פקידת הקבלה בסלון שלו, ב-1956; הנישואים הסתיימו בשנת 1958. בשנת 1967, הוא התחתן עם השחקנית בוורלי אדמס (אנ'), אותה פגש בזמן צילומי סרט בה עיצב תסרוקות. היו להם שלושה ילדים ביולוגיים ובן מאומץ אחד[3]. בתו קטיה ששון הייתה שחקנית ודוגמנית[17], מתה ממנת יתר בשנת 2002[2]. ששון ואדאמס התגרשו לאחר 13 שנות נישואים. אשתו השלישית הייתה הדוגמנית ג'נט הרטפורד-דייוויס; היא התגיירה למענו והם הגיעו ב-1983 להתחתן בישראל, אך הרבנות סרבה לחתן אותם מאחר שלא עבור "גיור כהלכה"[18]. הם נישאו לבסוף בלוס אנג'לס אך התגרשו זמן קצר לאחר מכן.

בשנת 1992, הוא התחתן עם המעצבת רונדה "רוני" ששון, מנהלת בפרוקטר אנד גמבל.

ביוני 2011 דווח כי ששון אובחן כחולה בלוקמיה שנתיים קודם לכן. הוא מת מהמחלה ב-9 במאי 2012 בביתו בבל אייר, לוס אנג'לס, מוקף במשפחתו[19].

פרסים והוקרה

עריכה

בשנת 2009 קיבל ששון תואר "מפקד" במסדר האימפריה הבריטית לכבוד תרומתו לתעשיית עיצוב השיער הבריטית[20].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא וידאל ששון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "קוואנט מאת קוואנט"-ספרה של אופנאית מרי הוואנט שזכתה לתואר אצילות, כותבת על ההשפעה שנודעת לנוער בהכוונת האופנה, הארץ, 5 באוקטובר 1966
  2. ^ 1 2 איתמר זהר, וידאל ששון, מעצב השיער של הוליווד, מביט לאחור בסיפוק, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2010
  3. ^ 1 2 "מצטער גבירתי שנאלצת לחכות", דבר, 8 במרץ 1976
  4. ^ ספר צמרת מהפלמ"ח, מעריב, 18 בדצמבר 1975
    אלה הם חיי בלונדון, מעריב, 18 בנובמבר 1970
  5. ^ בשנות הששים עשה וידאל ששון הלונדוני מהפכה בתספורת וייצר את "קו חמש הנקודות", מעריב, 18 בפברואר 1975
  6. ^ תסרוקות חדשות בהשראה צרפתית, הארץ, 9 במרץ 1966
    רבות מחשבות על ראש האישה, דבר, 11 במרץ 1966
    תספורת בששון, מעריב, 30 בדצמבר 1966
  7. ^ מאת ג'יניה בלפנטה, הניו יורק טיימס, האבולוציה של הפריזורה, באתר הארץ, 15 ביולי 2002
  8. ^ סורק שיער, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2001
    שירות גלובס, ‏שארק תשווק מוצרי חשמל של וידאל ששון, רבלון ושול, באתר גלובס, 26 ביולי 2005
  9. ^ וידל ששון תובע את פרוקטר & גמבל על הזנחת מותגו, באתר הארץ, 3 באפריל 2003
  10. ^ שחר אטואן, המעצבת אל ששון: האבא כונה "מלך הג'ינס", הבת מוכתרת בארה"ב כהבטחה, באתר הארץ, 9 במאי 2014
  11. ^ אמיר שביב, לוס־אנג'לם, וידאל ששון מחלק ציונים, כותרת ראשית, 6 ביולי 1983
  12. ^ עמיר פלג, ששון יביא שמחה, חדשות, 17 באפריל 1988
  13. ^ וידאל ששון מתכנן הקמת מפעלים בישראל, מעריב, 9 בנובמבר 1977
  14. ^ [13]
  15. ^ ליופי של שיער - וידאל ששון, "העולם הזה", גיליון 2400 מ-31 באוגוסט 1983, עמוד 20
    הגיע לביקור לחמישה ימים הפילנטרופ היהודי וידאל ששון, חבר אגודת ידידי האוניברסיטה העברית. מטרת הביקור: פתיחתו של מסע הפרסום של סדרת מוצרי השיער, המשווקת עתה גם בישראל, כל העיר, 7 באוקטובר 1983
  16. ^ נביא התסרוקות וידאל ששון לא הגיע, אבל חסידיו עשו הפניג ענק, "העולם הזה", גיליון 2050 מ-15 בדצמבר 1976, עמוד 52
  17. ^ קטיה ששון, בתו של הספר האגדי וידאל ששון, לא מסתפקת בלהיות "בת של", חדשות, 8 באפריל 1985
  18. ^ מר ששון ושימחה בישראל, "העולם הזה", גיליון 2406 מ-12 באוקטובר 1983, עמוד 36
  19. ^ הילה אוחיון, מעצב השיער הבריטי וידאל ששון מת בגיל 84, באתר הארץ, 10 במאי 2012
  20. ^ Guardian staff reporter, Queen's birthday honours list: Diplomatic service and overseas list, The Guardian, ‏13 ביוני 2009
  NODES