ויין רוני
ויין מארק רוּני (באנגלית: Wayne Mark Rooney; נולד ב-24 באוקטובר 1985) הוא כדורגלן עבר אנגלי ששיחק בעמדת החלוץ וכיום מאמן את קבוצת פלימות' ארגייל. רוני שיחק גם בנבחרת אנגליה, בה הוא שימש כקפטן עד לפרישתו ממנה באוגוסט 2017. ב-15 בנובמבר 2018 חזר רוני לנבחרת אנגליה למשחק פרידה בו ציין את משחקו ה-120 במדיה. ווין רוני הוא מלך השערים בכל הזמנים של מנצ'סטר יונייטד.
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
24 באוקטובר 1985 (בן 39) ליברפול שבאנגליה | |||
שם מלא | ויין מארק רוני | |||
גובה | 1.76 מטר | |||
עמדה | חלוץ | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-15 בינואר 2021 |
קריירת מועדונים
עריכהרוני נולד וגדל בליברפול שבאנגליה, והחל את הקריירה בקבוצת אברטון, במדיה שיחק בקבוצת הבוגרים כבר בגיל 16, ובאוקטובר 2002, לפני יום הולדתו ה-17, הפך לכדורגלן הצעיר ביותר שהבקיע שער בליגה האנגלית (השיא נשבר מאז פעמיים), כשכבש את שער הניצחון של אברטון מול האלופה ארסנל. לאחר הופעותיו המוצלחות במדי אברטון ובמדי נבחרת אנגליה ביורו 2004 התחילו מועדונים להתעניין בו. מנצ'סטר יונייטד וניוקאסל יונייטד התחרו ביניהן מי ירכוש את השחקן, כשבסוף קנתה אותו מנצ'סטר יונייטד בסכום של 23 מיליון ליש"ט. רוני היה רק בן 18 באותו הזמן ומכירתו הייתה בין המכירות הגדולות של נער אי פעם. בהמשך השנה זכה בפרס נער הזהב של עיתון "טוטוספורט".
לאחר שעבר למנצ'סטר יונייטד בקיץ 2004 רק השתפר רוני והעצים את יכולותיו, עד כדי כך שבמשחקו הראשון בקבוצה ב-28 בספטמבר 2004 נגד פנרבחצ'ה כבש שלושה שערים ובישל אחד. למרות זאת, עונתו הראשונה במנצ'סטר יונייטד הסתיימה מבלי שהקבוצה זכתה בתארים, כאשר סיימה במקום השלישי בליגה האנגלית והודחה ברבע גמר ליגת האלופות. בעונה זו היה רוני מלך השערים של הקבוצה עם 11 שערים, וזכה בתואר הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית.
בעונת 2005/2006 זכה רוני עם מנצ'סטר יונייטד בגביע הליגה, לאחר שכבש שני שערים בניצחון 0:4 על ויגאן את'לטיק במשחק הגמר, ונבחר לאיש המשחק. גם בעונה זו לא הצליחה יונייטד לזכות באליפות, וסיימה במקום השני, כאשר רוני שוב מלך השערים של הקבוצה עם 16 שערים ב-36 הופעות במדי הקבוצה בליגה, שהקנו לו את תואר הכדורגלן הצעיר של השנה בפעם השנייה ברציפות.
בקיץ 2006 שיחק רוני בטורניר אמסטרדם אך קיבל כרטיס אדום והורחק מהטורניר לאחר שתקף את פפה עם מרפקו. בעקבות התקיפה קיבל עונש הרחקה לשלושה משחקים מהתאחדות הכדורגל האנגלית. בחלק הראשון של עונת 2006/2007 נכנס רוני לבצורת של 10 משחקים ללא שערים, אך הוא שבר אותה כשהכניס שלושער במשחק נגד בולטון. בהמשך העונה האריך רוני את החוזה שלו במועדון עד לשנת 2012. ברבע גמר ליגת האלופות כבש רוני שער בהפסד 2:1 לרומא, ובמשחק הגומלין כבש שער נוסף בניצחון קבוצתו 1:7. בחצי הגמר כבש צמד שערים בניצחון 2:3 מול מילאן, אך במשחק הגומלין הפסידה קבוצתו 3:0 והודחה מהמפעל. בעונה זו גם זכה לראשונה עם מנצ'סטר באליפות אנגליה, ועם 23 שערים בכל המסגרות (14 בליגה) היה מלך השערים של הקבוצה ביחד עם כריסטיאנו רונאלדו.
בעונת 2007/2008 לקח רוני חלק חשוב בזכייה של מנצ'סטר יונייטד באליפות ובליגת האלופות, ובעונת 2008/2009 זכה עם הקבוצה באליפות שלישית ברציפות. במחזור השני של עונת 2009/2010 הבקיע רוני את השער ה-100 שלו במדי מנצ'סטר יונייטד, בניצחון 0–5 על ויגאן את'לטיק. בעונה זו זכה בתואר כדורגלן השנה באנגליה על פי בחירת השחקנים ובפרס כדורגלן השנה באנגליה על פי בחירת העיתונאים, לאחר שהבקיע 34 שערים בכל המסגרות.
באוקטובר 2010 האריך רוני את חוזהו ביונייטד בחמש שנים נוספות עד 2015. ב-12 בפברואר 2011, במהלך משחק הדרבי של מנצ'סטר מול מנצ'סטר סיטי, כבש רוני את שער הניצחון בבעיטת מספרת, שער אשר נבחר לשער העונה בליגה האנגלית והיה מועמד לשער השנה בעולם. בתום העונה זכה עם הקבוצה באליפות נוספת, ובגמר ליגת האלופות 2011, בו הפסידה מנצ'סטר יונייטד 3:1 לברצלונה, כבש רוני את שער השוויון הזמני במשחק.
בעונת 2011/2012 השווה רוני את שיאו האישי, כששוב כבש 34 שערים בכל המסגרות. ב-17 בספטמבר 2013 הבקיע את שערו ה-200 במדי היונייטד, כאשר כבש צמד בניצחון קבוצתו 2:4 על באייר לברקוזן בשלב הבתים של ליגת האלופות, ובתום עונת 2012/2013 זכה עם הקבוצה באליפות החמישית בקריירה.
לקראת עונת 2014/2015 מונה רוני לקפטן מנצ'סטר יונייטד[1]. ב-27 בספטמבר 2014 כבש את שערו ה-176 בליגה, בניצחון 1:2 על וסטהאם יונייטד, ובכך עבר את תיירי הנרי ועלה למקום השלישי בטבלת מלך שערי הפרמייר ליג בכל הזמנים. ב-13 באפריל החלים רוני מפציעה שהשביתה אותו לתקופה של חודשיים וחזר לשחק כשעלה מהספסל בניצחון מנצ'סטר 2:1 על ווסטהאם יונייטד ברבע גמר הגביע האנגלי. ב-17 במאי, כבש רוני את שער הליגה ה-100 שלו באצטדיון האולד טראפורד במחזור האחרון של הפרמייר ליג בניצחון יונייטד 3:1 על בורנמות'. ב-18 באוגוסט, רשם רוני את הבישול ה-100 שלו בפרמייר ליג כשבישל את השער הראשון לזלאטן איברהימוביץ' בניצחון יונייטד 2:0 על סאות'המפטון. ב-21 בינואר 2017, כבש ויין רוני את שער שוויון בתיקו 1-1 של יונייטד נגד סטוק סיטי השער היה לשער ה-180 שלו בליגה והשער ה-250 שלו בכל המסגרות במדי מנצ'סטר יונייטד. רוני הפך למלך השערים בכל הזמנים של מנצ'סטר יונייטד. משחקו האחרון בשורות הקבוצה היה גמר הליגה האירופית 2017, בו עלה כמחליף בדקת הסיום בדרך לניצחון 0–2 ולזכייה בתואר.
בסך הכל, במהלך 13 עונות במדי מנצ'סטר יונייטד רוני כבש 253 שערים וזכה ב-16 תארים.
ב-9 ביולי 2017 חזר רוני לאחר 13 שנה לקבוצת נעוריו אברטון וחתם לשנתיים בקבוצה. רוני השתלב במהרה באברטון והוא כבש בשני המחזורים הראשונים של עונת 18–2017 בניצחון 0–1 על סטוק סיטי ובניצחון 1-5 מול מנצ'סטר סיטי.
ב-28 ביוני 2018 חתם רוני בדי. סי. יונייטד מה-MLS לשלוש וחצי שנים.
באוגוסט 2019 חתם רוני בדרבי קאונטי מפוטבול ליג צ'מפיונשיפ.
ב-2 בינואר 2020 ערך רוני את הופעת הבכורה בדרבי קאונטי ובכך שב לשחק בליגות האנגלית לאחר גיחה של שנה בליגה האמריקאית.
ב-15 בינואר 2021 הודיע רוני על פרישה ממשחק פעיל ובכך מונה למאמנה הקבוע של דרבי קאונטי.
נבחרת אנגליה
עריכהבפברואר 2003, בגיל 17, הפך לשחקן הצעיר ביותר ששיחק בנבחרת אנגליה (שיאו נשבר על ידי ת'יאו וולקוט ב-1 ביוני 2006), במשחק ידידות נגד נבחרת אוסטרליה, ובאותו משחק כבש והפך למבקיע הצעיר ביותר.
ביורו 2004 הפך לשחקן הצעיר ביותר שמבקיע באליפות אירופה, כשכבש צמד בניצחון על נבחרת שווייץ, שיא שנשבר ארבעה ימים מאוחר יותר על ידי השווייצרי יוהאן פונלנטן. בסך הכל כבש רוני 4 שערים ב-4 משחקים, ונבחר לנבחרת הטורניר של אופ"א, לאחר שנבחרתו הודחה ברבע הגמר.
למשחקי מונדיאל 2006 הגיע רוני לאחר פציעה ולא כבש שערים בטורניר, כאשר נבחרתו הודחה שוב ברבע הגמר, וכעבור שנתיים לא הצליחה להעפיל ליורו 2008. ב-14 בנובמבר 2009 ענד רוני לראשונה את סרט הקפטן בנבחרת, במשחק ידידות מול נבחרת ברזיל.
במוקדמות מונדיאל 2010 היה רוני מלך השערים של הנבחרת, עם תשעה שערים, ובטורניר עצמו הודחה הנבחרת בשמינית הגמר. ביורו 2012 החמיץ רוני את שני המשחקים הראשונים בעקבות עונש הרחקה, וחזר למשחק האחרון בשלב הבתים, בו כבש את שער הניצחון מול נבחרת אוקראינה שהעלה את אנגליה לשמינית הגמר. ברבע הגמר הבקיע רוני שער בבעיטות ההכרעה מול נבחרת איטליה, אך נבחרתו הפסידה במשחק והודחה מהטורניר.
במשחקי מוקדמות מונדיאל 2014 היה רוני מלך השערים של הנבחרת, עם שבעה שערים. במשחק השני של אנגליה במונדיאל 2014, מול אורוגוואי, כבש רוני את שערו הראשון אי פעם במשחקי גביע העולם, אך נבחרתו הפסידה בשני משחקיה הראשונים והודחה מהטורניר עוד לפני המשחק האחרון בשלב הבתים. שערו של רוני במונדיאל היה שערו ה-40 בנבחרת אנגליה, ובכך השתווה למייקל אואן במקום הרביעי בטבלת מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים.
ב-28 באוגוסט 2014, בעקבות פרישתו מהנבחרת של סטיבן ג'רארד, מונה רוני לקפטן נבחרת אנגליה[2]. ב-15 בנובמבר 2014 ערך רוני את הופעתו ה-100 במדי הנבחרת, וכבש את שערו ה-44 בניצחון 1:3 על סלובניה במסגרת מוקדמות יורו 2016.
ב-8 בספטמבר 2015 כבש רוני את שערו ה-50 במדי הנבחרת, במשחק נגד שווייץ במסגרת מוקדמות יורו 2016, ובכך שבר את שיאו של בובי צ'רלטון והפך למלך השערים של הנבחרת בכל הזמנים.
ב-23 באוגוסט 2017 ווין רוני פרש מנבחרת אנגליה בה היה מלך השערים בכל הזמנים עם 53 שערים ב-119 הופעות. ב-15 בנובמבר 2018 חזר רוני למשחק ידידות מול ארצות הברית, בו פרש רשמית כאשר הוא רושם 120 משחקים במדי הנבחרת.
קריירת אימון
עריכהלאחר פתיחה גרועה של עונת 2020/2021 עם דרבי קאונטי בה שיחק רוני, פוטר מאמן הקבוצה פיליפ קוקו, ורוני מונה כחלק מצוות מאמנים זמני של ארבעה אנשים כמאמן-שחקן, לצדם של ליאם רוזניור, שי גיבן וג'סטין ווקר[3]. במשחק הראשון של רוני כמאמן יחד עם השלישייה הזו, הפסידה דרבי 0–1 לבריסטול סיטי, ולאחר מכן הפסידה הקבוצה 0–3 למידלסברו, ובעקבותיו הודיע המועדון כי רוני ימונה למאמנה הראשי הבלעדי של הקבוצה באופן זמני. רוני הסיר את עצמו מסגל הקבוצה לאחר שהבהיר את רצונו לקחת את התפקיד[4]. המשחק הראשון של רוני כמאמן יחיד הסתים בתיקו 1–1 נגד וויקומב וונדררס.
ב-15 בינואר 2021 הודיע רוני על פרישה ממשחק פעיל ובכך מונה למאמנה הקבוע של דרבי קאונטי עד 2023[5]. רק במחזור האחרון של עונת 2020/2021 הבטיחה דרבי קאונטי תחת הדרכתו של רוני את הישארותה בצ'מפיונשיפ וניצלה מירידה לפוטבול ליג הראשונה.
ב-17 בספטמבר 2021 הודיע דריקטריון המועדון כי הוחלט להעביר את המועדון לניהול של כונס נכסים עקב מצב כלכלי קשה.[6] ב-22 בספטמבר נוכו 12 נקודות מהקבוצה, והיא הדרדרה למקום האחרון בטבלת הצ'מפיונשיפ.[7] בסיום העונה ירדה הקבוצה לפוטבול ליג הראשונה, וב-24 ביוני 2022 הודיע רוני על עזיבתו.
ב-12 ביולי 2022 מונה למאמנה של די. סי. יונייטד מליגת ה-MLS.[8]
חייו האישיים
עריכהרוני נשוי למגישת הטלוויזיה הבריטית קולין רוני. לזוג ארבעה בנים והם מתגוררים בצ'שייר בצפון-מערב אנגליה.
רוני הוא פרזנטור של מותגים רבים כגון: נוקיה, נייק, חברת קוקה-קולה ועוד. הוא גם מופיע על עטיפות סדרת המשחקים FIFA משנת 2006. ביוני 2011 הוא עבר טיפול השתלת שיער בראשו.
סטטיסטיקה כשחקן
עריכהמועדונים
עריכהמועדון | עונה | ליגה | ליגה | גביע | גביע הליגה | יבשת | אחר[9] | סך הכל | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | |||
אברטון | 2002/2003 | פרמייר ליג | 33 | 6 | 1 | 0 | 3 | 2 | – | 0 | 0 | 37 | 8 | |
2003/2004 | 34 | 9 | 3 | 0 | 3 | 0 | – | 0 | 0 | 40 | 9 | |||
סך הכול | 67 | 15 | 4 | 0 | 6 | 2 | – | 0 | 0 | 77 | 17 | |||
מנצ'סטר יונייטד | 2004/2005 | פרמייר ליג | 29 | 11 | 6 | 3 | 2 | 0 | 6 | 3 | 0 | 0 | 43 | 17 |
2005/2006 | 36 | 16 | 3 | 0 | 4 | 2 | 5 | 1 | 0 | 0 | 48 | 19 | ||
2006/2007 | 35 | 14 | 7 | 5 | 1 | 0 | 12 | 4 | 0 | 0 | 55 | 23 | ||
2007/2008 | 27 | 12 | 4 | 2 | 0 | 0 | 11 | 4 | 1 | 0 | 43 | 18 | ||
2008/2009 | 30 | 12 | 2 | 1 | 1 | 0 | 13 | 4 | 3 | 3 | 49 | 20 | ||
2009/2010 | 32 | 26 | 1 | 0 | 3 | 2 | 7 | 5 | 1 | 1 | 44 | 34 | ||
2010/2011 | 22 | 11 | 2 | 1 | 0 | 0 | 6 | 4 | 1 | 0 | 31 | 16 | ||
2011/2012 | 34 | 27 | 1 | 2 | 0 | 0 | 7 | 5 | 1 | 0 | 44 | 34 | ||
2012/2013 | 27 | 12 | 3 | 3 | 1 | 0 | 6 | 1 | – | 37 | 16 | |||
2013/2014 | 29 | 17 | 0 | 0 | 2 | 0 | 9 | 2 | – | 40 | 19 | |||
2014/2015 | 33 | 12 | 4 | 2 | 0 | 0 | – | 37 | 14 | |||||
2015/2016 | 28 | 8 | 5 | 2 | 2 | 1 | 0 | 0 | 1 | 0 | 41 | 15 | ||
2016/2017 | 25 | 5 | 2 | 1 | 4 | 0 | 7 | 2 | 1 | 0 | 39 | 8 | ||
סך הכול | 393 | 183 | 40 | 22 | 20 | 5 | 98 | 39 | 8 | 4 | 559 | 253 | ||
אברטון | 2017/2018 | פרמייר ליג | 31 | 10 | 1 | 0 | 1 | 0 | 7 | 1 | – | 40 | 11 | |
די. סי. יונייטד | 2018 | MLS | 20 | 12 | 0 | 0 | – | – | 1 | 0 | 21 | 12 | ||
2019 | 28 | 11 | 2 | 2 | – | – | 1 | 0 | 31 | 13 | ||||
סך הכול | 48 | 23 | 2 | 2 | – | – | 2 | 0 | 52 | 25 | ||||
דרבי קאונטי | 2019/2020 | פוטבול ליג צ'מפיונשיפ | 20 | 5 | 4 | 1 | – | – | – | 24 | 6 | |||
2020/2021 | 10 | 1 | 0 | 0 | 1 | 0 | – | – | 11 | 1 | ||||
סך הכול | 30 | 6 | 4 | 1 | 1 | 0 | – | – | 35 | 7 | ||||
סך הכול בקריירה | 569 | 237 | 51 | 25 | 28 | 7 | 105 | 40 | 10 | 4 | 763 | 313 |
קריירה בינלאומית
עריכהנבחרת בינלאומית | שנה | הופעות | שערים |
---|---|---|---|
אנגליה | 2003 | 9 | 3 |
2004 | 11 | 6 | |
2005 | 8 | 2 | |
2006 | 8 | 1 | |
2007 | 4 | 2 | |
2008 | 8 | 5 | |
2009 | 9 | 6 | |
2010 | 11 | 1 | |
2011 | 5 | 2 | |
2012 | 5 | 4 | |
2013 | 10 | 6 | |
2014 | 13 | 8 | |
2015 | 8 | 5 | |
2016 | 10 | 2 | |
2018 | 1 | 0 | |
סה"כ | 120 | 53 |
סטטיסטיקה כמאמן
עריכהנכון ל-7 במאי 2021
קבוצה | מאז | עד | מאזן | ||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מ | נצ | ת | הפ | % נצ | |||
דרבי קאונטי | 27 בנובמבר 2020 | 36 | 10 | 8 | 18 | 27.8 | |
סך הכל | 36 | 10 | 8 | 18 | 27.8 |
תארים
עריכה- אליפות אנגליה (5): 2006/2007, 2007/2008, 2008/2009, 2010/2011, 2012/2013
- הגביע האנגלי: 2015/2016
- גביע הליגה (3): 2005/2006, 2009/2010, 2016/2017
- מגן הקהילה (4): 2007, 2010, 2011, 2016
- ליגת האלופות: 2007/2008
- הליגה האירופית: 2016/2017
- אליפות העולם לקבוצות: 2008
- תארים אישיים
- כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות שחקני הכדורגל): 2009/2010
- כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות עיתונאי הכדורגל): 2009/2010
- הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית (2): 2004/2005, 2005/2006
- כדורגלן השנה של התאחדות האוהדים (2): 2005/2006, 2009/2010
- נבחרת השנה של הפרמייר ליג על ידי התאחדות השחקנים (3): 2005/2006, 2009/2010, 2011/2012
- שחקן השנה ע"ש סר מאט באזבי: 2005/2006, 2009/2010
- הספורטאי הצעיר של השנה של ה-BBC : 2002
- פרס בראבו: 2003
- פרס נער הזהב: 2004
- נבחרת הטורניר של היורו: 2004
- שחקן החודש בפרמייר ליג: פברואר 2005, דצמבר 2005, מרץ 2006, אוקטובר 2007, ינואר 2010
- שחקן השנה של נבחרת אנגליה: 2008, 2009, 2014, 2015
- כדור הזהב של אליפות העולם לקבוצות (1): 2008
- FIFPRO World 11: 2011
- הרכב העונה ב-MLS: 2018
- משחק האולסטאר של ה-MLS: 2019
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של ויין רוני (באנגלית)
- פרופיל באתר הרשמי של מנצ'סטר יונייטד
- יעקב זיו, התקווה, באתר nrg, 2 בפברואר 2010
- שאול אדר, ויין רוני, אחרון כדורגלני הרחוב חוזר הביתה לאתגר אחרון, באתר הארץ, 9 ביולי 2017
- תומר גנור, הכבוד המפוקפק: סערת הפרידה מוויין רוני, באתר ynet, 15 בנובמבר 2018
- ויין רוני, ברשת החברתית פייסבוק
- ויין רוני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ויין רוני, ברשת החברתית אינסטגרם
- ויין רוני, באתר Transfermarkt
- ויין רוני, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- ויין רוני, באתר Soccerway
- ויין רוני, באתר BDFutbol
- ויין רוני, באתר WorldFootball.net
- ויין רוני, באתר National Football Teams
- ויין רוני, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- ויין רוני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ ויין רוני הוכרז כקפטן החדש של מנצ'סטר יונייטד, באתר וואלה, 13 באוגוסט 2014
- ^ ויין רוני מונה לקפטן אנגליה: "בחירה מתבקשת", באתר וואלה, 28 באוגוסט 2014
- ^ עוזי דן, אחרי פיטורי פיליפ קוקו: וויין רוני מונה למאמן-שחקן דרבי קאונטי, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2020
- ^ Wayne Rooney to take charge of Derby County for Wycombe Wanderers fixture on Saturday, Sky Sports (באנגלית)
- ^ ויין רוני פרש ומונה למאמן הקבוע של דרבי, באתר ערוץ הספורט, 15 בינואר 2021
- ^ נדב יעקובי, נפילה חופשית: מועדון הפאר האנגלי דרבי קאונטי על סף פירוק, באתר ynet, 26 בספטמבר 2021
- ^ "Derby officially enter administration". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2021-09-26.
- ^ dcunited, D.C. United Name Wayne Rooney as Head Coach | DC United, dcunited (באנגלית)
- ^ כולל תחרויות נוספות לרבות מגן הקהילה, הסופר קאפ האירופי, הגביע הביניבשתי, אליפות העולם לקבוצות (כדורגל)
תארים | |
---|---|
|