ונוס
ונוס (בלטינית: Venus) היא אלת האהבה, היופי, התשוקה, המין, הפוריות, השגשוג והניצחון במיתולוגיה הרומית. בתקופה הקלאסית היא הוקבלה לאפרודיטה, אלת האהבה והיופי היוונית. בלועזית קרוי כוכב הלכת נוגה על שמה. השם ונוס נובע מן המילה הלטינית Venia שפירושה חסד אלוהי.
 | |
| תפקיד | אלת האהבה, היופי, התשוקה, המין, הפוריות, השגשוג והניצחון |
|---|---|
| תרבות | מיתולוגיה רומית |
| אלים מקבילים | אפרודיטה, Turan |
| בן או בת זוג | וולקן |
| צאצאים | איניאס, קופידון |
  | |
בתרבות
עריכהונוס הייתה אחת מתריסר האלים החשובים של רומא הנקראים דיאי קונסטנס: יופיטר, יונו, מינרווה, וסטה, קרס, דיאנה, מרס, מרקוריוס, נפטון, וולקן ואפולו. אלים אלו מקבילים לשנים עשר האלים האולימפיים של יוון העתיקה. למרות הקשר ההדוק ליוון היו האלים הרומים שונים למדי ממקביליהם היוונים, בייחוד לפני התקופה הקלאסית. ונוס, למשל, הייתה אלת אביב, גינות, כרמים ובוסתנים ולא הייתה קשורה ליופי, אהבה ומיניות. היא הייתה במקורה רוח המשגיחה על הירקות ומבטיחה את פריונם, ונהפכה לאלה של ממש רק עם זיהויה עם האלה היוונית אפרודיטה.[1]
הרומאים חגגו לכבוד ונוס שלוש חגיגות יין (וינליה (אנ')) בשנה: וינליה רוסטיקה ("פסטיבל היין הכפרי"), וינליה אורבנה ("פסטיבל היין העירוני") וכן וינליה פריורה ("פסטיבל היין הראשון", נקרא כך משום שנערך מוקדם בשנה, באפריל). חגיגה חשובה נוספת לכבודה של ונוס נקראה ונרליה (אנ').
על פי האיניאדה של ורגיליוס, ונוס היא אמו של הגיבור איניאס, הנחשב לאבי הרומאים. משום כך נחשבה ונוס לאם הרומאים ולפטרונית העיר רומא. נבנו לכבודה מקדשים בכל רחבי רומא. המפורסמים שבהם ניצבו בגבעת הקפיטולין ובקולוסיאום. יוליוס קיסר קרא לה "ונוס ויקטריקס", כלומר "ונוס המנצחת" וערך לכבודה חגיגה שנתית, מפני שהאמין שהיא מסייעת לניצחונות האימפריה במלחמותיה. גם קיסרים אחרים כמו אוגוסטוס וכמו אדריאנוס אימצו אותה כאלה הפטרונית שלהם.
באמנות של תקופת הרנסאנס, שניסתה להחיות מוטיבים וערכים קלאסיים, מתוארת ונוס בדמותה של מקבילתה היוונית אפרודיטה, כלומר כאלת האהבה. גם בתקופה הרומנטית ניתן למצוא ציורים ופסלים רבים מספור של ונוס, המציגים למעשה את המיתוסים של אפרודיטה. המוטיב האמנותי הנפוץ ביותר בהקשר זה הוא לידתה של ונוס מן הים.
משמה נגזר הביטוי "מחלות ונריות" לציון מחלות מין.
במיתולוגיה ובספרות
עריכהכמו ברוב האלים והאלות הגדולים במיתולוגיה הרומית, המושג הספרותי של ונוס מעוצב בהשאלות מבד שלם מהמיתולוגיה היוונית הספרותית של מקבילתה, אפרודיטה, אך עם חריגים משמעותיים. במיתולוגיה לטינית כלשהי, קופידון היה בנם של ונוס ומרס, אל המלחמה. בזמנים אחרים, או במיתוסים ותאולוגיות מקבילות, ונוס נחשבה כבת זוגו של וולקן או כאמו של "הקופידון השני", אביו של מרקוריוס.[א] ורגיליוס, כמחמאה לפטרונו אוגוסטוס וליוליים, מייפה קשר קיים בין ונוס, שיוליוס קיסר אימץ תמונה שלה למגן שלו, לבין הנסיך הטרויאני איניאס, פליט מהשמדתה של טרויה ובסופו של דבר אביו הקדמון של העם הרומי. איניאס של ורגיליוס מודרך ללאטיום על ידי ונוס בצורתה השמימית, כוכב הבוקר, זורח לפניו בבהירות בשמי אור היום; הרבה יותר מאוחר, היא מרימה את נשמתו של קיסר לגן עדן.[ב] ב"פסטיבלים" של אובידיוס הגיעה ונוס לרומא כי היא "העדיפה להעריץ אותה בעיר צאצאיה". בתיאור הפואטי של ורגיליוס על ניצחונו של אוקטביאנוס בקרב אקטיום, הקיסר העתידי קשור לונוס, נפטון ומינרווה. יריביו של אוקטביאנוס, אנטוניוס, קלאופטרה והמצרים, בסיוע אלים מצריים מוזרים ולא מועילים כמו אנוביס "הנובח", מפסידים בקרב.[2]
קישורים חיצוניים
עריכה
- ונוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
משה גלעד, יום הולדת לוונוס ממילו, נכס תרבות עולמי ואלת הפורנו הראשונה, באתר הארץ, 7 באפריל 2020- ונוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
ביאורים
עריכה- ^ קיקרו, על טבע האלים, 3.59 - 3.60; "ונוס הראשונה היא בתם של השמיים והיום; ראיתי את המקדש שלה באליס. השנייה נוצרה מקצף הים, וכפי שמספרים לנו הפכה לאימו על ידי מרקוריוס של קופידון השני. השלישית היא בתם של יופיטר ודיונה, שהתחתנו עם וולקן, אך נאמר כי היא הייתה אמו של אנטורוס על ידי מרס.
- ^ ונוס כמדריכה ומגנה על איניאס וצאצאיו הוא מוטיב נפוץ באינאיס.
הערות שוליים
עריכה- ^ ישראל שצמן, תולדות הרפובליקה הרומית, פרק טז: הדת הרומית, עמ' 316.
- ^ ורגיליוס, איניאדה, כרך 8, עמ' 696–700