ז'אן בודריאר
ז'אן בודריאר (בצרפתית: Jean Baudrillard; 27 ביולי 1929 – 6 במרץ 2007) היה פילוסוף של התרבות, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה של פריז, פרשן פוליטי וצלם. עבודתו נקשרת בדרך-כלל בפוסטמודרניזם ובפוסט סטרוקטורליזם. בודריאר נולד בריימס שבצרפת. תרגם לצרפתית את כתביהם של קרל מרקס וברטולט ברכט. באמצע שנות ה־60 של המאה ה־20 עבר לעסוק בסוציולוגיה.
 | |
| ז'אן בודריאר ב-2006 | |
| לידה |
27 ביולי 1929 ריימס, צרפת |
|---|---|
| פטירה |
6 במרץ 2007 (בגיל 77) פריז, צרפת |
| מקום קבורה |
בית הקברות מונפרנאס  |
| מקום לימודים |
סורבון |
| מנחה לדוקטורט | אנרי לפבר |
| מוסדות |
European Graduate School |
| זרם | פוסטמודרניזם, פוסט סטרוקטורליזם |
| תחומי עניין | פוסטמודרניזם |
| עיסוק |
פילוסוף, פרופסור, מבקר ספרות, סוציולוג, צלם, מתרגם, אנתרופולוג |
| הושפע מ | מרקס, ניטשה, אדורנו, קלוד לוי שטראוס, דה-סוסיר |
| השפיע על | ז'יז'ק, סופי קאל, כנען, האחיות וצ'אוסקי |
| מדינה |
 צרפת |
| יצירות ידועות |
Forget Foucault |
| בן או בת זוג |
|
  | |
הגותו
עריכהבודריאר השתמש במושג "סימולאקרה" (Simulacra) – המהווה חלק מהותי בשיח הפוסטמודרני. הוא שימש בידיו כאמצעי ביטוי ביקורתי לתיאור המציאות, ככזו שהופר היחס בינה לבין ייצוגיה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך, היא ריבוי דגמי הערים והמבנים המוצגים לקהל באתרים שונים ברחבי העולם, שנוצרו על פי בודריאר כתולדה מצורך בלתי נשלט לייצר חיקויים שישמשו כתענוגות להמונים. למושג זה יש תקדימים במשל המערה של אפלטון ואף על מושג ה'פאסטיש' של ולטר בנימין. מבחינה זו קיים קשר בין הגותו של בודריאר לבין הגותו של הפילוסוף פרדריק ג'יימסון.
לדעת בודריאר הטרור הוא בן זמנה של הגלובליזציה והוא אמצעי נגד הייאוש והבושה של מוטבי הגלובליזציה והכניעה של התרבות לטכנולוגיה הדורסנית. הייאוש נובע, כך סבר, מן המימוש של כל התשוקות ומן השפע שאין לו משהו שישמש משקל נגד ומן הפתרון האלים לסכסוכים. בודריאר כתב על טרור חדש עם נשק חדש בו הטרוריסטים מסווים עצמם בחיי היום יום האמריקאים ומשתפים בטרור את מותם. בודריאר פיתח תאוריית פיתוי בה השפעת הצדדים מובילה לקיצוניות או לאיפוס. הפיתוי הוא משחק היכול להיות בדמות דו-קרב, חיזור גורלי, משחק פוקר בסכומי עתק, נקמת דם ועוד. כל צד מנסה להביא את הצד השני לכדי סכנת חיים.
בודריאר הגדיר ארבעה שלבים בהתפתחות הקשר בין המציאות לבין הדימוי בתרבות המערבית והם:
- שלב ראשון – הדימוי כהשתקפות המציאות, רפרזנטציה.
- שלב שני – הדימוי כעיוות המציאות, השחתה.
- שלב שלישי – הדימוי כהסוואה להיעדר, יצירת רושם, מעשה כשפים של הדימוי.
- שלב רביעי, הסימולאקרה – דימוי חסר קשר מוחלט למציאות; המודל מכריע את דרך ראייתנו את המציאות.
בודריאר סופר ארבע מלחמות עולם:
- מלחמת העולם הראשונה, ששמה קץ לעידן הקולוניאליזם.
- מלחמת העולם השנייה, ששמה קץ לנאציזם.
- מלחמת העולם השלישית, היא המלחמה הקרה, ששמה קץ לקומוניזם.
- מלחמת העולם הרביעית היא המלחמה בין הסדר העולמי החדש לבין הטרור.
ספרו "רוח הטרור" מעניק הסבר אלטרנטיבי ומקורי להרס מגדלי התאומים בפיגועי 11 בספטמבר.
סימולאקרה וסימולציה
עריכההמושגים סימולציה וסימולאקרה הם מרכזיים בהגותו המאוחרת של בודריאר, ומהווים את החלק המוכר ביותר בעבודתו. בעוד הוגים קודמים גרסו שהמסמן (הסימנים השונים שנוכחים בטקסט) והמסומן (האובייקט אליו מתייחס הטקסט) מרכיבים את הטקסט התקשורתי, בודריאר טוען שישנה אפשרות שלייצוג תקשורתי אין מיוצג ממשי. כלומר הסימולציה, שאמורה להיות מודל המשקף את המציאות הממשית, טשטשה אותה וערפלה את זהותה. תהליך זה הוביל להיווצרותה של מציאות חדשה מעוותת, אותה הוא כינה היפר-ממשית. הוא טוען שאנו חיים בחברה היפר-ממשית, הגדושה בהעתקים חסרי מקור (סימולאקרות), ולה אין קשר עם המציאות הממשית, אלא רק עם הייצוגים שלה.
מספריו
עריכה- סימולקרות וסימולציה (2007). סדרת "הצרפתים", הוצאת הקיבוץ המאוחד, תרגום, הערות ואחרית דבר: אריאלה אזולאי.
- רוח הטרור (2004). תל אביב: הוצאת רסלינג. תרגום: אמוץ גלעדי, עריכה מדעית: דרור משעני, 103 עמודים.
- אמריקה (2000). תל אביב: הוצאת בבל, תרגמה: מור קדישזון, 163 עמודים.
- מלחמת המפרץ לא קרתה (1991)
- לשכוח את פוקו (1977). (על הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו).
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- בודריאר והמילניום (פוסטמודרניים), מאת הורוקס כריסטופר הוצאת ספרית פועלים בעברית.
- אושי קראוס, בודריאר וסימולקרת הכסף, רסלינג, 2010.
- אייל דותן, "ברוכים הבאים למלחמת העולם הרביעית: אחרית דבר", בתוך: רוח הטרור, רסלינג, 2004, עמ' 97-83.
קישורים חיצוניים
עריכה
- שמעון גלבץ, "החיים על מפה מדומיינת (חלק א'), באתר "האייל הקורא"
- שמעון גלבץ, החיים על מפה מדומיינת (חלק ב'), באתר "האייל הקורא"
- האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד, בודריאר
- דוד גורביץ', בודריאר - אימה ובידור בעידן הטלוויזואלי, הקדמה לספר בודריאר והמילניום מאת כריסטופר הורוקס, ספריית פועלים, 2002, עמ' 7–22.
- ז'אן בודריאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ז'ן בודריר (1929-2007), דף שער בספרייה הלאומית
על כתביו:
- אייל דותן, הפילוסוף של הסוף, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2007
- עמרי הרצוג, האפוקליפסה כבידור, באתר ynet, 14 בינואר 2008