ז'ול פסקין

צייר אקספרסיוניסטי יהודי בולגרי חבר באסכולת פריז שפעל באירופה ובארצות הברית

ז'ול פסקיןבולגרית: Жул Паскин; ‏31 במרץ 1885, וידין, נסיכות בולגריה15 ביוני 1930, פריז, הרפובליקה הצרפתית השלישית) היה צייר יהודי מזרם האקספרסיוניזם אשר פעל באירופה ובארצות הברית, חבר באסכולת פריז. שם קץ לחייו בגיל 45.

ז'ול פסקין
Жул Паскин
לידה 31 במרץ 1885
וידין, נסיכות בולגריה בולגריהבולגריה
התאבד 15 ביוני 1930 (בגיל 45)
פריז, הרפובליקה הצרפתית השלישית צרפתצרפת
שם לידה יוליוס מרדכי פנקס
מקום קבורה בית הקברות של מונמארטר עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודי
מקום לימודים אקדמיית קולארוסי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1905 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור
זרם באמנות אקספרסיוניזם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

ראשית הקריירה

עריכה

נולד כיוליוס מרדכי פנקס למשפחה יהודית אמידה. אביו מרקוס היה סוחר דגן, ואימו סופי לבית רוסוֹ היגרה לבולגריה מזמון. ב-1892 עברה משפחתו לבוקרשט. פנקס נשלח ללימודים בווינה ובהמשך בברלין ובמינכן. הוא הועסק כמאייר במספר מגזינים וחתם על איוריו באנגרמה פסקין. בשלהי 1905 עבר פסקין לפריז ונמנה עם חברי אסכולת פריז. במשך כמה שנים הוא נסע ברחבי אירופה עם חברו הצייר רודולף גרוסמן. בפריז הכיר את הציירת הרמינה דוד(אנ') אשר הפכה לבת זוגו.

ב-1907 הציג תערוכת יחיד ראשונה שלו בברלין. עד ל-1914 צייר והציג פסקין בעיקר אקווארלים, הדפסים ואיורים. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר ללונדון ובהמשך עבר עם בת זוגו לארצות הברית.[1][2]

שיא הקריירה ואחריתו

עריכה

פסקין התגורר בארצות הברית בשנים 1914 - 1920, ויחד עם בת זוגו ביקר בניו יורק, בצ'ארלסטון (קרוליינה הדרומית), בניו אורלינס ובהמשך בקובה. לתקופה קצרה צייר בזרם הקוביזם. הוא הציג במספר תערוכות ציורים שכללו חיי רחוב ביישובים בהם ביקר. ב-1918 נישאו ז'ול פסקין והרמינה דוד. בני הזוג עברו לגור בניו-יורק ושם נמנו עם חוג מכריהם האמנים מקס ובר, אלפרד סטיגליץ ומוריס שטרן(אנ') ב-1920 קיבל פסקין אזרחות אמריקאית. בשנה זו שב לפריז אל אהובתו האמנית-דוגמנית לוסי קרוהג, ונפרד מאשתו. והפך לאחת הדמויות הבולטות של חיי הבוהמה בעיר, תוך שהוא מאמץ הרגלי שתייה מופרזים. לצד לואי אילשמיוס תמונות של פסקין היו בסיס לאוסף של ויקטור גנץ.

היה חבר ושותף של הציירים, יצחק פרנקל פרנל, חיים סוטין, מישל קיקואן ועוד ציירים יהודים של אסכולת פריז.[3]

בהמשך, לקה בדיכאון קליני ובערב אחת מתערוכות היחיד שלו, 1930, שם קץ לחייו בתלייה בסטודיו שלו במונמארטר. אלפים מקרב קהיליית האמנים בפריז ליוו את ארונו לקבורה בבית הקברות סן קוון בפריז. שנה מאוחר יותר הועברו עצמותיו לקבורה בבית הקברות מונפרנאס.[1][2]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ז'ול פסקין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה


  NODES
web 1