טאקוונדו
טאקוונדו (בקוריאנית: 태권도, באלפבית פונטי בינלאומי: [tʰɛkwʌndo], בתרגום חופשי: "דרך החיים של הבעיטה והאגרוף") היא אמנות לחימה קוריאנית וספורט לחימה בו נלחמים שני ספורטאים בבעיטות ואגרופים. הטאקוונדו מאופיין בבעיטות גבוהות ובעיטות מהירות.
 | |
 | |
| קרב טאקוונדו | |
| ארץ מקור |
 קוריאה הדרומית |
|---|---|
| מייסד | צ'וי הונג הי |
| ספורט אולימפי | משנת 2000 |
בטאקוונדו ישנם שני זרמים עיקריים:
- WT (ראשי תיבות של World TaekwonDo) - זרם גדול ונפוץ יותר. מוכר כספורט אולימפי.
- ITF (ראשי תיבות של International Taekwon-do Federation) - ארגון שהוקם ב-1966 על ידי גנרל צ׳וי הונג הי.
היסטוריה
עריכההאזכור הראשון לקיום אמנות לחימה קוריאנית התגלה באיורים על תקרת קבר מלפני כ-2,300 שנה. באותם ימים התחלק חצי האי הקוריאני לשלוש ממלכות - קוֹגוּריוֹ, פֶּקְצֵ'ה ושׁילָה. לאורך ההיסטוריה היה חצי האי נתון להתקפות חוזרות ונשנות מצד שכניו ונקרע לגזרים במלחמות אזרחים ממושכות. ממלכת שילה הייתה נתונה להתקפות מצפון וממערב, ובשל מקומה הגאוגרפי אוימה גם על ידי יפן. ההתקפות החוזרות הביאו את אצולת הממלכה להקים קבוצת עלית של לוחמים כדי להגן על הממלכה. הגוף הצבאי הנבחר הזה נקרא ההווארנג דו (או דרך הגבריות הפורחת). במסגרת האימונים הצבאיים למדו אנשי ההווארנג טכניקות שונות לשליטה רוחנית וגופנית מנזירים בודהיסטים.
בזכות ניצחונות ההווארנג על אויביהם אוחד חצי האי הקוריאני תחת דגל ממלכת שילה. לקראת סוף המאה ה-10 הופלה ממלכת שילה בגלל סכסוכים פנימיים ותחתה עלתה לשלטון ממלכת שושלת קוריו (מקור השם קוריאה הוא בשמה של שושלת זו). הישרדות הממלכה הייתה תלויה בקיום צבא חזק, ומשום כך המשיכה הממלכה לעודד שימוש באמנות הלחימה הקוריאנית ואף קבעה כי האימונים באמנות לחימה יהיו חובה על כל הילדים מגיל 6. מסורת זו נמשכה כ-500 שנה, עד לביטול החוק בתקופת ההשכלה בממלכה. בתקופה זו כל פעילות הקשורה באימונים צבאיים או באמנויות לחימה נחשבה בזויה, ומסורת הלחימה נשמרה רק הודות לנזירים בודהיסטים רבים שפרשו אל ההרים והמשיכו לעסוק באמנות הלחימה.
בשנת 1910 כבשה יפן את קוריאה. היפנים חיסלו את מוסד המלוכה והקימו ממשלה שהייתה כפופה למרותם. ההתנגדות הקוריאנית העממית דוכאה באכזריות, ואלפים נרצחו ונפצעו. הקוריאנים הפכו לאזרחים סוג ב' במושבה היפנית החדשה. השפה היפנית הוכרזה השפה הרשמית, נאסר ללמד בבתי הספר את ההיסטוריה של קוריאה, אזרחים הוכרחו לשנות את שמות המשפחה שלהם וחויבו להתפלל במקדשים היפניים. במסגרת הדיכוי היפני חל איסור ללמד ולעסוק באמנויות הלחימה הקוריאניות. קוריאה זכתה לעצמאות בשנת 1945 לאחר כניעת יפן במלחמת העולם השנייה. קוריאה שקעה מיד בשיקום הריסותיה, באיחוד משפחות והחשוב מכול - בהשמדת כל זכר להשפעות היפניות. בין החוזרים לקוריאה היו מאסטרים באמנויות לחימה שגלו ליפן ולמדו שם את אמנויות הלחימה היפניות, ושחיפשו דרך ליישם את הידע שרכשו בדרך קוריאנית מקורית. ברחבי המדינה הוקמו מועדונים שונים שבכל אחד מהם נלמדה אמנות לחימה ייחודית. בשנת 1965 אוחדו רוב השיטות לשיטה אחת שנקראה טאקוונדו (דרך היד והרגל).
בשנת 1973 הוקמה ההתאחדות העולמית לטאקוונדו ונערכה אליפות העולם הראשונה בסיאול.
בשנת 1988 הוצג הטאקוונדו כספורט ייצוגי באולימפיאדת סיאול ובשנת 2000 באולימפיאדת סידני הוכר הטאקוונדו כספורט אולימפי רשמי.
בישראל
עריכה
ערך מורחב – טאקוונדו בישראל
הטאקוונדו בישראל הוא ענף ספורט שהחל לפעול בשנת 1977 עם פתיחתו של המועדון הראשון בירושלים על ידי מישל מדר, לימים מנכ"ל ההתאחדות, וכולל אלפי ספורטאים, מקצוענים וחובבנים ברחבי ישראל.
באולימפיאדת טוקיו ב-2021 השיגה ישראל את המדליה האולימפית הראשונה בענף, כאשר אבישג סמברג זכתה במדליית ארד.[1]
באולימפיאדת פריז ב-2024 זכה אסף יסעור במדליית זהב במסגרת המשחקים הפראלימפיים.[2]
ארגונים
עריכהקיימים מספר ארגונים של טאקוונדו. ראשון נוסד ה-ITF (International Taekwon-do Federation) - הפדרציה הבינלאומית לטאיקוון-דו בשנת 1966, הארגון המסורתי יותר, ואחריו ה-WTF (World Taekwon-Do Federation) - הפדרציה העולמית לטאקוונדו בשנת 1973, אשר הארגון הגדול המוכר כענף ספורט רשמי באולימפיאדה. כיום כמעט לכל מדינה בעולם יש התאחדות לטאקוונדו, כולל ישראל. המאמר מתייחס לארגון השני (ה-WTF).
חלקי הטאקוונדו
עריכה- קרבות - החלק בו לומדים להילחם, לפי WTF בסגנון חצי מגע לילדים ומגע מלא מגיל 14, לפי ITF:
- פוּמסה - נקרא גם במקומות מסוימים קיונים או תבניות (באמנויות לחימה אחרות קאטות) - סדרה של צעדים, התקפות והגנות מול מטרות דמיוניות, אשר מטרתה לתרגל נשימה, ריכוז ובעיקר הגנות והתקפות במגוון מצבים דמיוניים. הפומסות מתרגלות יציבות נכונה, דיוק ביצוע, תרגול נשימה, הכרת מטרה של כל תנועה ובעיטה. קיימים 24 סדרות של פומסות בטאקוונדו, אשר מסמלים את 24 שעות היממה. WTF: ברמות גבוהות יחסית מבודדים חלקים מהפומסה ומתרגלים אותם מול יריב אמיתי. בפומסה יש ביטוי לפן הפילוסופי של לחימת הטאקוונדו אשר אומרת שאין מסיימים מהלך בתנועה הגנתית. ישנם 17 מהלכי פומסה שונים.[3]
- אושינסול Hosin sool (הגנה עצמית) - בחלק זה מלמדים להתגונן מפני מצבי תקיפה אפשריים כגון: תקיפות של סכין, אגרוף, מקל, חניקה ולעיתים אף אקדח מטווח קרוב.
- ילדים עד גיל 9: ללא מגע.
- ילדים בין הגילאים 9–12: מגע מלא חוץ מהראש ופגיעות בגב.
- נוער 12+: מגע מלא ללא פגיעות בגב.
קרבות ושיטת הניקוד
עריכהלפי החוקים האולימפיים של ה-WTF המעודכנים מחודש יולי 2022 הטוב מבין שלושה סבבים הוא המנצח, כלומר, המנצח בשני סבבים הוא המנצח בקרב.
בקרב מותר לבעוט בכל חלקי הגוף למעט מתחת לגובה החגורה ומאחורי הגוף. מכות לראש עם היד אסורות גם הן.
עבירות, כגון דחיפה, יציאה מהזירה, נפילה, תפיסה, אי הילחמות, מכה מתחת לגובה החגורה, ועוד מהלכים שאינם ספורטיביים, גורמים להורדת נקודה. מספר העבירות בכל סיבוב מוגבל לארבע, ויותר מארבע עבירות גורמות לניצחון של היריב באותו סיבוב.
"נוקאאוט" מתרחש כאשר יריב לא יכול להמשיך את הקרב, לרוב במצבים בהם הוא סופג בעיטה לראשו. שופט הזירה המרכזי סופר בקוריאנית עד עשר ובזאת מאפשר למתחרה להתעשת מהבעיטה. על המתחרה שקיבל את הבעיטה חלה חובת הוכחה כי מצבו תקין להמשך הקרב. את זאת יעשה על ידי קריאת "קיאפ" ושמירת פנים. מצב נוסף בו מתבצע נוקאאוט הוא כאשר המתחרה ממלא את מכסת העבירות שלו (הורדה של ארבע נקודות מצטברות).
"נוקדאון" מתרחש כאשר היריב מקבל מכה שמהממת אותו, אך התעשת, שמר פנים וקרא "קיאפ" לפני תום עשר השניות המותרות. במצב הזה מקבל המתחרה שבעט נקודה נוספת על בעיטה אפקטיבית שהממה את היריב.
שיטת הניקוד לפי ה-WTF:
- בעיטה לראש (אסור מאחורי הראש) - שלוש נקודות;
- בעיטה לבטן - שתי נקודות;
- אגרוף תקני לאזור הבטן - נקודה אחת;
- בעיטה בסיבוב - בונוס של שתי נקודות.
מותר לדחוף אך ורק בעזרת אגרופים ולתת אגרופים למגן הבטן.
מגנים ולבוש
עריכהלבושו של לוחם הטאקוונדו הוא ה"דובוק". זוהי חליפה לבנה ארוכה ודקה בעלת נפח רב. צווארון החולצה מסמל את רמתו של המתאמן. מתאמן שלא הגיע לדרגת דאן 1, החגורה השחורה הראשונה, צריך ללבוש חליפה עם צווארון אדום שחור, ומי שזכה בחגורה שחורה רשאי לענוד צווארון שחור. עם זאת, בארץ אין מקפידים על הדבר והצווארון השחור הוא הנפוץ יותר, ולעיתים היחיד.
הצבע הלבן של החליפה מסמל טוהר. השרוולים והמכנסיים בעלי נפח רב, זאת כדי לאפשר הכנסה של מגן אמה מתחת לשרוול, את מגן האשכים מתחת למכנס ואת מגן השוק מתחת למכנסיים. שאר הציוד של המתאמן כולל מגן גוף (על הגוף ועל החזה, אינו מגן על הגב ועמוד השדרה) מגן שיניים (ללסת העליונה ובצבע לבן או שקוף בלבד) ומגן ראש פתוח (בצבע כחול אדום או לבן; ישנו מגן ראש סגור המיועד לאימונים ותחרויות דרג ב'), מגן לכפות הרגליים (לעיתים מגיע בצורת כפפה) וכפפות ידיים (פתוחות) ניתן להשתמש במגנים לברכיים או למרפקים, אך אלו אינם בגדר חובה.
ניתן לנעול נעליים מיוחדות, אלו הן נעליים בעלות סוליה חלקה והן לרוב ללא שרוכים, או עם שרוך בודד. הן ננעלות באימונים בלבד ומטרתן היא מניעת פציעות. בעקב הסוליה וקרוב לאצבעות ישנם עיגולים, אלו נועדו כדי לעמוד עליהם בעת בעיטות בסיבוב, כך, יש יותר שיווי משקל. לא כל המאמנים מאפשרים אימון ומוכרים נעליים מסוג זה, ומחירן עומד על כמה מאות שקלים.
הקרבות בטאקוונדו נערכים על מעין מזרנים אולימפיים בצורת פאזל, המורכבים בצורת ריבוע, משושה או מתומן. המזרנים מספקים הגנה לכף הרגל של המתחרים ומגנים על הלוחמים מפני נפילות.
מכשור אלקטרוני מתקדם: מגנים אלקטרוניים
עריכההחל מעונת התחרויות העולמית של 2011, עם כניסתם לתקן ולשימוש שוטף של המגנים האלקטרוניים, מגני כפות הרגליים ומגני הגוף הם רגישים למגע.
אלקטרודות, המובנות בחלקים שונים של מגן כף הרגל ועל מגן הגוף, מאשרות באופן אוטומטי פגיעה של בעיטה במגן הגוף. כאשר מזוהה במערכת האלקטרונית פגיעה במגן הגוף בדרגת כוח מסוימת, (אותה אפשר לווסת ולהתאים ביחס למשקלם של המתחרים, או ביחס לקטגורית המשקל שלפיה הם מקיימים את הקרב, בעזרת "טקוואנצ'יפ") המתחרה שנתן את הבעיטה יזכה בנקודה. בעבר נעשו ניסיונות לשילוב של כפפות יחד עם המגנים, אך אלו לא צלחו. לאחר 10 שנים, בשנת 2016 נכנס מגן הראש האלקטרוני לשימוש באופן רשמי, כאשר היה חלק מהמערכת באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016).
שיפוט
עריכהבקרבות יש כמה סוגי שופטים (בין ארבעה לחמישה שופטים בסך הכול): שלושה שופטים צדדיים הנמצאים מחוץ לזירה ("שופט פינה") - הם רושמים את הנקודות או מסמנים אותן בעזרת לחצן אלקטרוני. בשיטה האלקטרונית צריכים שניים משלושת השופטים ללחוץ על הלחצן כמעט בו זמנית כדי שתסומן נקודה; שופט מרכזי שנמצא בזירה - במקרה וצריך להוריד חצי נקודה או לתת אזהרה השופט עוצר את הקרב ומסמן למתחרים את החלטתו. בסמכותו של השופט המרכזי גם להחליט על נוקאאוט, נוקדאון, ובעיטות מהממות; כיום ישנם המגנים האלקטרונים אשר על כל בעיטה מספיק חזקה נותנים נקודה, המכשיר עובד על שבב שנמצא גם על המגן שבכף רגלו של המתחרה וגם על מגנו כך שבעיטה עם השוק לא תחשב. שופט שולחן תפקידו לקבל את הערעורים מהמאמנים האישיים שכל ספורטאי רשאי הביא עמו לזירה. למאמנים יש זכות ערעור. במקרה שמאמן רוצה לערער על החלטה שהתקבלה תוך כדי הקרב, הוא מרים כרטיס בצבעו של המתחרה אותו הוא מגבה, ושופט האמצע ניגש אליו ומברר את מקור הערעור. שופט האמצע מביא את הערעור אל שופט השולחן שבודק את אמיתות התלונה ב"וידאו ריפליי". בזירה מותקנות בדרך כלל 2 מצלמות או יותר של "וידאו ריפליי" - מצלמות שתפקידן לצלם את הקרב למקרה הצורך. כאשר מתקבל ערעור, שופט השולחן בודק במצלמות את התלונה. אם התלונה מתבררת כלא נכונה, זכות הערעור של המאמן נפסקת והכרטיס בו מערערים "מוחרם". אם הטענה מתבררת כנכונה, שופט האמצע מתקן את הטעות וכרטיס הערעור מוחזר למאמן.
חגורות ודירוג
עריכהרמתם של המתאמנים נקבעת בסדרת מבחנים, כאשר חגורה סביב למותן היא המייצגת את רמתו של לוחם הטקוואנדו.
סדר החגורות על פי WT הוא לרוב:[4][5]
- לבן
- צהוב
- כתום
- ירוק
- כחול
- כחול סגול
- סגול
- חום
- חום עם פס שחור
- אדום
- אדום שחור
- שחור
מעבר מדרגה אחת לאחרת נעשית על ידי פסים (בחגורה אדומה ומעלה) או בחצאי חגורות, כגון: לבן- צהוב, צהוב וכו' (בשאר החגורות). כאשר המתאמן הגיע לרמה של חגורה אדומה עם שני פסים, מתקיים מבחן חגורות שחורות, שרמתו היא קשה יותר משאר מבחני החגורות, וזאת על-מנת להבחין בין לוחמים מין השורה ללוחמים שעוד מטפסים בסולם הדרגות. המשך העלייה בדירוג לגבי חגורות שחורות מתבצע בשיטת הדאנים, כאשר הדירוג נע בין דאן אחד לדאן תשעה.
סדר החגורות בטאקוונדו ITF הוא:[6]
- לבן
- לבן פס צהוב
- צהוב
- צהוב פס ירוק
- ירוק
- ירוק פס כחול
- כחול
- כחול פס אדום
- אדום
- אדום פס שחור
- שחור
- שחור דאן 9,8,7,6,5,4,3,2,1.
כאשר הלוחם מגיע לחגורה השחורה המבחנים הבאים שלו יעניקו לו דאנים אם עבר את המבחן הראשון יקבל הלוחם פס אחד (בצבע זהב בדרך כלל) על חגורתו שנקרא דאן 1 ובמבחן הבא יקבל פס שני הנקרא דאן 2 וכו’ עד דאן 9 כאשר לכל דאן צריך לחכות מינימום שנים לפי שמו: לשחור דאן1 צריך לחכות מינימום שנה ולשחור דאן 2 מינימום שנתיים וכן הלאה.
החלוקה לדיויציות בתחרויות
עריכההאספקט המרכזי של הטקוואנדו מתקיים על זירת הקרבות, כאשר החלוקה בטאקוונדו WTF מתבצעת על פי חתכי גיל, מין ומשקל. קיימות נבחרות מאסטרס, בוגרים, נוער, קדטים וצעירים שבשפת הטאקוונדו מציינים שלבי גיל שונים (12–14, 15–17, 18–35, 36–45, 46+), ובתחרויות האולימפיות החלוקה מתבצעת כדלקמן:
נשים
עריכה- 49 ק"ג ומטה
- 49–57 ק"ג
- 57–67 ק"ג
- 67 ק"ג ומעלה
גברים
עריכה- 58 ק"ג ומטה
- 58–68 ק"ג
- 68–80 ק"ג
- 80 ק"ג ומעלה
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- גל דובנוב-רז, יעל משיח-ארזי, רקפת אריאלי, רענן רז, נעמה קונסטנטיני, "גישות לאכילה וירידה במשקל לפני תחרויות בספורטאי טאקוונדו צעירים", הרפואה, אייר-סיון תשע"ו, יוני 2016, כרך 155, חוברת 6, עמודים 343–347
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ אורן אהרוני, לוחמת-על: מדליית ארד לאבישג סמברג בטאקוונדו באולימפיאדת טוקיו 2020, באתר ynet, 24 ביולי 2021
- ^ רענן וייס, ענק: מדליית זהב לאסף יסעור במשחקים הפראלימפיים, באתר ynet, 29 באוגוסט 2024
- ^ פילוסופיה של הפומסה
- ^ Way of Martial Arts, "Taekwondo Belts: Ranking System Explained"
- ^ Law of the Fist, "Taekwondo Belts And Ranks – All Organizations (World Taekwondo, ITF, ATA)"
- ^ International Taekwon-Do Federation, "By-Laws to Constitution
", pp. 25–26