טוני פארקר

טוני פארקר
Tony Parker
	פארקר במדי סן אנטוניו ספרס, 2010
לידה	17 במאי 1982 (בן 42); ברוז', בלגיה
עמדה	רכז
גובה	1.88 מטר
מספר	9
דראפט	בחירה מספר 28, 2001; סן אנטוניו ספרס
היכל התהילה	2023
קבוצות כשחקן
1999–2001 ; 2001–2018 ; 2011 ; 2018–2019	ראסינג פריז; סן אנטוניו ספרס; אסוול ליון-וילרבאן ; שארלוט הורנטס
הישגים כשחקן
	4 אליפויות NBA‏ (2003, 2005, 2007, 2014) ; MVP של סדרת הגמר (2007) ; 6 בחירות למשחק האולסטאר (2006, 2007, 2009, 2012–2014) ; החמישייה השנייה של העונה (2012–2014) ; החמישייה השלישית של העונה (2009) ; חמישיית הרוקיז (2002) ; זכייה באליפות אירופה בכדורסל (2013) ; MVP של אליפות אירופה (2013) ; מלך הסלים של אליפות אירופה‏ (2011, 2013) ; פרס יורוסקאר (2007, 2013)
	מאזן מדליות
מתחרה עבור צרפת
אליפות אירופה

ערך זה עוסק בכדורסלן הצרפתי טוני פארקר. אם התכוונתם לכדורסלן העבר האמריקאי, ראו אנתוני פארקר.

ויליאם אנתוני "טוני" פארקר הבן (בצרפתית: .William Anthony "Tony" Parker Jr; נולד ב-17 במאי 1982 בברוז') הוא כדורסלן עבר צרפתי אשר שיחק בעמדת הרכז. פארקר החל את הקריירה שלו בליגה הצרפתית, ונבחר על ידי סן אנטוניו ספרס במקום ה-28 של דראפט ה-NBA‏ 2001. הוא הפך עד מהרה לרכז הבכיר של סן אנטוניו, וזכה עמה בארבע אליפויות NBA, בעונות 2003, 2005, 2007 ו-2014. הוא זכה פעם אחת בתואר ה-MVP של סדרת הגמר, נבחר שלוש פעמים לחמישיית העונה השנייה ופעם אחת לחמישייה השלישית, וכמו כן השתתף בשישה משחקי אולסטאר. בשנת 2013 הוביל את נבחרת צרפת לזכייה בגמר אליפות אירופה בכדורסל ועד 2017 היה מלך הסלים של היורובאסקט בכל הזמנים.^[1]

ראשית הקריירה

פארקר נולד בברוז' שבבלגיה, אך גדל בצרפת. אביו, טוני פארקר סניור, ממוצא אמריקאי אפריקאי, הוא כדורסלן בעברו ששיחק באוניברסיטת לויולה שיקגו ובליגות מקצועניות ברחבי העולם. אימו, פאמלה פירסטון, היא ממוצא הולנדי. בילדותו הרבה פארקר, יחד עם אחיו, להיות נוכח במשחקי הכדורסל של אביו. בתחילה התעניין פארקר בענף הכדורגל, אך לאחר שצפה במייקל ג'ורדן מתפתח למעמד של כוכב על בכדורסל, שינה את דעתו והחל להתעניין במשחק הכדורסל. בצעירותו החל פארקר לבנות את יכולות הכדורסל שלו, ושיחק בעמדת הרכז. הוא שיחק במשך שנתיים בליגות החובבים לכדורסל בצרפת, עד שהצטרף לקבוצת ראסינג פריז בשנת 1999, והוחתם על ידיה על החוזה המקצועני הראשון שלו.

בקיץ של שנת 2000, הוזמן פארקר למחנה קיץ מיוחד לזיהוי כישרונות של נייקי. תחת עיניהם של מספר סקאוטים מקצועיים ומאמני כדורסל במכללות, הוא שיחק יחד עם מספר שחקני NBA נוספים לעתיד, כדוגמת דריוס מילס, זאק רנדולף ועומאר קוק. במפגש שהתקיים במחנה זה בין שחקנים אמריקאים לבין שחקני "אולסטאר" אירופיים, השיג פארקר 20 נקודות, שבעה אסיסטים, ארבעה ריבאונדים ושתי חטיפות. הופעתו המרשימה של פארקר הביאה להתעניינות בשחקן מצידן של מספר קבוצות כדורסל בכירות בליגת המכללות האמריקאית, כדוגמת UCLA וג'ורג'יה טק, שניסו לשכנע את פארקר להצטרף אליהן. אף על פי כן, פארקר החליט לשלול את המעבר למכללות ולהישאר בצרפת. הוא שיחק במשך שתי עונות במדי ראסינג פריז מהליגה הצרפתית, לפני שנרשם לדראפט ה-NBA בשנת 2001.

קריירה ב-NBA

סן אנטוניו ספרס

העונה הראשונה

לפני דראפט ה-NBA של 2001, הוזמן פארקר למחנה האימונים בקיץ של קבוצת סן אנטוניו ספרס. מאמן הקבוצה, גרג פופוביץ', התרשם מיכולותיו של פארקר. פארקר נבחר בבחירה מספר 28 בדראפט על ידי סן אנטוניו ספרס, מה שהעניק לו חוזה מובטח בליגת ה-NBA.

פארקר שיחק בתחילה כמחליפו של אנטוניו דניאלס, שהיה הרכז הבכיר של סן אנטוניו. בעונתו הראשונה ב-NBA, עונת 2001/2002, שותף פארקר ב-77 משחקים בעונה הסדירה, והשיג ממוצעים של 9.2 נקודות, 4.3 אסיסטים ו-2.6 ריבאונדים למשחק. לאחר ששיחק את משחק הבכורה שלו מול לוס אנג'לס קליפרס בנובמבר 2001, הפך פארקר לשחקן הצרפתי השלישי בהיסטוריה שמשחק ב-NBA, אחרי טאריק עבדול-ואהד וג'רום מוייסו. פארקר תרם לקצב המשחק של סן אנטוניו ופעמים רבות סידר לחבריו לקבוצה מצבים טובים לקליעה כאשר היה מעורב בהתקפות, וסייע לשני מובילי הקבוצה, טים דאנקן ודייוויד רובינסון. בסיומה של העונה הוביל פארקר את קבוצתו מבחינת האסיסטים והחטיפות, נבחר לחמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA, והיה לגארד הראשון שאינו אמריקאי שנבחר לתואר זה. עם זאת, במשחקי הפלייאוף הודחה סן אנטוניו בחצי גמר המערב על ידי לוס אנג'לס לייקרס.

3 האליפויות הראשונות

בעונתו השנייה במדי סן אנטוניו, 2002/2003, זכה פארקר עם קבוצתו באליפות ה-NBA הראשונה שלו. הוא הפך בעונה זו לרכז הבכיר של סן אנטוניו ופתח בחמישייה בכל 82 המשחקים של הקבוצה בעונה הסדירה, בקבוצה שעברה חידוש משמעותי ביחס לעונה הקודמת. הוא שיפר בצורה בולטת את הסטטיסטיקות שלו בעונה הסדירה, כשהשיג ממוצעים של 15.5 נקודות, 5.3 אסיסטים ו-2.6 ריבאונדים למשחק. תפקידו של פארקר כ"פליימיקר" - שחקן המנהיג את התקפת הקבוצה - התבטא בכך שהוא הוביל את קבוצתו באסיסטים ב-49 מקרים שונים במהלך עונה זו. במהלך סוף-שבוע האולסטאר בשנת 2003, שיחק פארקר עם נבחרת שחקני השנה השנייה (ה"סופומורס") נגד שחקני השנה הראשונה (ה"רוקיז"), וכן השתתף בתחרות אתגרית מיוחדת שהתקיימה במסגרת האירוע. במשחקי פלייאוף ה-NBA באותה עונה השיג פארקר שני שיאי קריירה אישים בנקודות, וסן אנטוניו ניצחה בתוצאה 4–2 את ניו ג'רזי נטס בסדרת הגמר וזכתה באליפות. למרות הזכייה באליפות, הציג פארקר יכולת לא יציבה במהלך הפלייאוף, והוחלף מספר פעמים על ידי סטיב קר וספידי קלקסטון לקראת סיומם של המשחקים.

על אף הזכייה באליפות עם סן אנטוניו, רבים הטילו ספק בעתידו של פארקר. סן אנטוניו ניסתה ללא הצלחה להחתים את ג'ייסון קיד מניו ג'רזי נטס במטרה שיחליף את פארקר, אך פארקר שכנע את המאמן, גרג פופוביץ', שייתן לו הזדמנות להמשיך ולהיות הרכז הפותח של הקבוצה, וכי הוא יעבוד קשה על מנת להפוך לשחקן מצטיין. פארקר הציג יכולת טובה במהלך העונה הסדירה בעונת 2003/2004, והשיג ממוצעים של 14.7 נקודות, 5.5 אסיסטים ו-3.2 ריבאונדים למשחק. עם זאת, סן אנטוניו הודחה בחצי גמר המערב במשחקי הפלייאוף על ידי יריבתה הנצחית, לוס אנג'לס לייקרס, על אף שהייתה המועמדת הבולטת לניצחון, וכשלה בניסיונה להשגת אליפות שנייה ברציפות.

במהלך עונת 2004/2005, הציג פארקר סטטיסטיקות משופרות אף יותר בעונה הסדירה - שיאי קריירה עד לאותה עת, של 16.6 נקודות, 6.1 אסיסטים ו-3.7 ריבאונדים בממוצע למשחק. הוא דורג במקום ה-13 בליגה מבחינת כמות האסיסטים הכוללת, ובמקום השלישי מבין הרכזים מבחינת אחוז הקליעות מהשדה. סן אנטוניו ספרס הציגה יכולת חזקה במיוחד במשחקי הפלייאוף באותה עונה, ופארקר היה יעיל בניצחונות על דנוור נאגטס, סיאטל סופרסוניקס ופיניקס סאנס. עם זאת, בסדרת הגמר מול דטרויט פיסטונס לא הצליח פארקר לשחזר את יכולתו הטובה, כאשר הזריקה שלו ממרחק נהייתה לפחות יציבה והוא התקשה להתמודד עם השמירה של בן וולאס, שנבחר ארבע פעמים לשחקן ההגנה של העונה, והתפקיד של מנהיג הקבוצה עבר לשחקנים אחרים. אף על פי כן, השילוב של מוביל הקבוצה, הסנטר טים דאנקן, יחד עם טוני פארקר והקלע הארגנטינאי מאנו ג'ינובילי, הוביל את סן אנטוניו לניצחון 3–4 על דטרויט ולזכייה באליפות, שהייתה השנייה של פארקר.

פארקר במשחק מול וושינגטון ויזארדס בעונת 2007/08

בעונת 2005/2006 נבחר פארקר לראשונה בקריירה שלו להשתתף במשחק האולסטאר של ה-NBA, בעוד הוא משפר פעם נוספת את ממוצעיו בעונה הסדירה, עם 18.9 נקודות בממוצע למשחק וקליעה של 54% מהשדה. בעונה זו ממוצע הנקודות של פארקר היה גבוה אף יותר מזה של טים דאנקן והוא היה הקולע המוביל של סן אנטוניו. יכולתו הטובה הובילה את סן אנטוניו למאזן שיא בתולדות הקבוצה של 63 ניצחונות ו-19 הפסדים בעונה הסדירה, ולמקום הראשון בליגה. אף על פי כן, סן אנטוניו כשלה פעם נוספת להשיג אליפות שנייה ברציפות, לאחר שהודחה בחצי גמר המערב בפלייאוף על ידי קבוצת דאלאס מאבריקס, שהובלה על ידי דירק נוביצקי.

בעונת 2006/2007 המשיך פארקר להיות הרכז הפותח של סן אנטוניו והציג יכולת עקבית עם ממוצעים של 18.6 נקודות, 5.5 אסיסטים ו-3.2 ריבאונדים למשחק, על אף שהפעם לא היה הקולע המוביל של הקבוצה. הוא נבחר בפעם השנייה בקריירה שלו להשתתף במשחק האולסטאר של הליגה. סן אנטוניו סיימה במקום השני בבית הדרום-מערבי והעפילה למשחקי הפלייאוף. בשלב חצי גמר המערב, שבו שיחקה סן אנטוניו נגד פיניקס סאנס, שיחקו אחד נגד השני פארקר וסטיב נאש, שנחשבו לשני הרכזים הטובים ביותר בליגה. פארקר הציג יכולת התקפית עילאית בסדרה זו והתגבר על ניסיונות ההגנה של סטיב נאש ושל הפורוורד שון מריון, וסייע לקבוצתו להעפיל לגמר המערב, שם היא ניצחה את יוטה ג'אז. בסדרת הגמר ניצחה סן אנטוניו 0–4 את קליבלנד קאבלירס וזכתה באליפות הרביעית בתולדותיה. פארקר הציג יכולת מרשימה בסדרה עם 24.5 נקודות בממוצע למשחק וזכה לראשונה בקריירה שלו בתואר ה-MVP של סדרת הגמר, ובכך הפך לשחקן האירופי הראשון שזוכה בתואר זה. בנוסף, הוא זכה בפרס יורוסקאר לשחקן האירופי של השנה.

המרדף אחר האליפות הרביעית

בעונת 2007/2008 השיג פארקר בעונה הסדירה ממוצעים דומים לאלו שהשיג בשתי העונות הקודמות בנקודות ובריבאונדים, ובנוסף קבע שיא קריירה באסיסטים. סן אנטוניו סיימה במקום השלישי באזור המערבי, ופגשה בסיבוב הפלייאוף הראשון את פיניקס סאנס. הייתה זו הפעם השלישית בתוך ארבע שנים שבה שתי הקבוצות נפגשות בפלייאוף. פארקר התבלט במיוחד בסדרת הסיבוב הראשון, כשהשיג כמעט 30 נקודות ושבעה אסיסטים בממוצע למשחק. בסיבוב הבא, נגד ניו אורלינס הורנטס שהובלה על ידי כריס פול, הפסידה סן אנטוניו בשני המשחקים הראשונים. היא ניצחה בשני המשחקים הבאים, כשבמשחק השלישי משיג פארקר "דאבל דאבל" עם 31 נקודות ו-11 אסיסטים. פארקר סייע לקבוצתו לגבור על ניו אורלינס בסדרה של שבעה משחקים, אך בגמר המערב הודחה סן אנטוניו פעם נוספת על ידי לוס אנג'לס לייקרס.

פארקר בעונת 2008/09

בעונת 2008/2009 נבחר פארקר לראשונה בקריירה שלו לחמישייה השלישית של העונה, וכמו כן השתתף בפעם השלישית במשחק האולסטאר. הוא השיג בעונה זו שיאי קריירה בנקודות ובאסיסטים, כולל קליעה של 55 נקודות במשחק נגד מינסוטה טימברוולבס, וסייע לקבוצתו, שהייתה תלויה בו מאוד בשל פציעתו של ג'ינובילי, לחזור מפתיחה רעה של העונה ולסיים במקום השלישי במערב, עם מאזן של 54 ניצחונות ו-28 הפסדים. במשחק הרביעי בסדרת הסיבוב הראשון בפלייאוף, מול דאלאס מאבריקס, קלע פארקר 31 נקודות במחצית הראשונה והשווה את שיא הנקודות בפלייאוף למחצית אחת. למרות זאת, סן אנטוניו הפסידה לדאלאס בסדרה של חמישה משחקים והודחה כבר בסיבוב הראשון.

בעונת 2011/2012 פארקר עזר לקבוצתו להשיג את המאזן הטוב ביותר במערב עונה שנייה ברציפות. ב-4 בפברואר 2012 פארקר מסר את האסיסט ה-4,477 שלו בסן אנטוניו ובכך חלף על פני אייברי ג'ונסון והפך לשחקן שמסר הכי הרבה אסיסטים בסן אנטוניו ספרס. במשחק עצמו פארקר קלע 42 נקודות בדרך לניצחון על אוקלהומה סיטי ת'אנדר. פארקר נבחר בפעם הרביעית למשחק האולסטאר וסיים במקום החמישי בהצבעות ל-MVP. סן אנטוניו הודחה בגמר המערב בתוצאה 2–4 על ידי אוקלהומה.

בעונת 2012/2013 פארקר השיג את הטריפל דאבל הראשון שלו לאחר 825 משחקים ב-NBA במשחק נגד יוסטון רוקטס, את המשחק סיים עם 27 נקודות, 12 ריבאונדים ו-12 אסיסטים. ב-21 במאי 2013 פארקר שיפר את שיא האסיסטים שלו במשחק כשמסר 18 אסיסטים במשחק מספר 2 בגמר המערב נגד ממפיס גריזליס. באותה עונה סן אנטוניו הפסידה בסדרת הגמר למיאמי היט 4-3.

בעונת 2013/2014 סן אנטוניו סיימה עם המאזן הטוב ביותר בליגה, 62-20. סן אנטוניו זכתה באליפות החמישית שלה, ופארקר ברביעית שלו, לאחר שהביסו את מיאמי היט בשחזור הגמר של שנה שעברה 1–4.

סוף התקופה בסן אנטוניו

ב-1 באוגוסט 2014 חתם פארקר על חוזה לשלוש שנים נוספות בסן אנטוניו בשווי של 43.3 מיליון דולר. בעונת 2015/2016 סייע לקבוצה לרשום את מאזן העונה הסדירה הטוב בתולדותיה, 67–15, אך הספרס הודחו כבר בסיבוב הפלייאוף השני, על ידי אוקלהומה סיטי ת'אנדר (2–4). את העונה העוקבת סיימה סן אנטוניו עם מאזן 61–21, והעפילה עד גמר האזור המערבי בו הפסידה לגולדן סטייט ווריורס (0–4). בעונתו האחרונה עם הספרס, 2017/2018, קלע 7.7 נקודות בממוצע למשחק בלבד, והקבוצה הודחה על ידי הווריורס בסיבוב הפלייאוף הראשון (1–4).

שארלוט הורנטס

לקראת עונת 2018/2019 חתם פארקר על חוזה לשתי עונות בשארלוט הורנטס, לאחר 17 עונות בסן אנטוניו.

לאחר תום עונתו הראשונה בהורנטס, הודיע פארקר על פרישתו ממשחק פעיל.^[2]

נבחרת לאומית

פארקר במדי נבחרת צרפת במהלך יורובאסקט 2011

בצעירותו שיחק פארקר עבור נבחרת הנערים של צרפת באליפות אירופה לנערים, בשנים 1998 ו-2000. בטורניר של שנת 2000 הוא זכה בתואר ה-MVP וסייע לנבחרתו לזכות בטורניר, תוך שהוא משיג ממוצעים של 25.8 נקודות, 6.8 אסיסטים ו-6.8 חטיפות למשחק.

פארקר שיחק לראשונה עבור הנבחרת הלאומית של צרפת בטורניר בינלאומי באליפות אירופה בכדורסל בשנת 2001, שהתקיימה בטורקיה. הוא העפיל עם נבחרתו לשלב רבע הגמר באליפות זו, וסיים עמה במקום השישי. ההישג לא הספיק לצרפת להעפיל לאליפות העולם, מאחר שרק חמש הראשונות באליפות אירופה העפילו אליה.

ב-2003 קיבל פארקר את סרט הקפטן של נבחרת צרפת. הוא היה השחקן המוביל של נבחרתו באליפות אירופה בשנה זו. הוא סיים במקום השישי בדירוג הקולעים בטורניר עם 18 נקודות בממוצע למשחק וכמוביל של קבוצתו במדדים רבים, והוביל את נבחרתו עד לחצי הגמר. עם זאת, צרפת הפסידה לאיטליה במשחק על המקום השלישי, ולא הצליחה להעפיל לאולימפיאדת אתונה. פארקר נבחר לחמישיית המצטיינים של הטורניר.

באליפות אירופה בשנת 2005 הוביל פארקר את נבחרת צרפת לזכייה במדליית הארד, לאחר העפלה נוספת לחצי הגמר וניצחון על ספרד במשחק על המקום השלישי. הוא קלע 11.9 נקודות בממוצע למשחק באליפות זו. כתוצאה מההישג העפילה צרפת לאליפות העולם 2006, אך פארקר לא יכול היה להשתתף בה בשל פציעה במשחק הכנה לטורניר. פארקר הצטיין במיוחד באליפות אירופה 2007 וסיים כסגן מלך הסלים עם 20.1 נקודות למשחק, אך הודח עם נבחרתו ברבע הגמר, לאחר הפסד לרוסיה. הוא הגיע עם נבחרתו לרבע הגמר גם באליפות אירופה של 2009.

באליפות אירופה בכדורסל 2013 הוביל פארקר את נבחרת צרפת לזכייה באליפות (מדליית זהב) לאחר ניצחון בגמר 80:60 על נבחרת ליטא. בחצי הגמר שיחקה צרפת נגד ספרד וכבר פיגרה ב-18 הפרש אך בזכות משחק הירואי של פארקר שקלע 32 נקודות הצליחה צרפת לכפות הארכה ולנצח בסוף 75:72. במשחק הגמר עצמו לא בלט פארקר וקלע רק 12 נקודות אך חבריו השלימו את המלאכה וזכו בגביע.

מחוץ לכדורסל

בשנים 2007–2011 היה פארקר נשוי לשחקנית אווה לונגוריה. לונגוריה הגיעה בקביעות למשחקים הביתיים של סן אנטוניו.

ב-2007 קיבל פארקר את אות לגיון הכבוד בדרגת האביר. בשל היותו כדורסלן בולט, הוא הופיע על עטיפת המשחק NBA Live בשנת 2009.

סטטיסטיקות הקריירה

נכון לסיום עונת 2018/2019.^[3]‏^[4]

בעונה הסדירה של ה-NBA

עונה	קבוצה	משחקים	חמישייה	דקות	אחוזים מהשדה	אחוזים משלוש	אחוזים מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	נקודות
2001/2002	סן אנטוניו	77	72	29.4	0.419	0.323	0.675	2.6	4.3	1.2	0.1	9.2
2002/2003	סן אנטוניו	82	82	33.8	0.464	0.337	0.755	2.6	5.3	0.9	0.0	15.5
2003/2004	סן אנטוניו	75	75	34.4	0.447	0.312	0.702	3.2	5.5	0.8	0.1	14.7
2004/2005	סן אנטוניו	80	80	34.2	0.482	0.276	0.650	3.7	6.1	1.2	0.0	16.6
2005/2006	סן אנטוניו	80	80	33.9	0.548	0.306	0.707	3.3	5.8	1.0	0.0	18.9
2006/2007	סן אנטוניו	77	77	32.5	0.520	0.395	0.783	3.2	5.5	1.1	0.1	18.6
2007/2008	סן אנטוניו	69	68	33.5	0.494	0.258	0.715	3.2	6.0	0.8	0.1	18.8
2008/2009	סן אנטוניו	72	71	34.1	0.506	0.292	0.782	3.1	6.9	0.9	0.1	22.0
2009/2010	סן אנטוניו	56	50	30.9	0.487	0.294	0.756	2.4	5.7	0.5	0.1	16.0
2010/2011	סן אנטוניו	78	78	32.4	0.519	0.357	0.769	3.1	6.6	1.2	0.0	17.5
2011/2012^[א]	סן אנטוניו	60	60	32.0	0.480	0.230	0.799	2.9	7.7	1.0	0.1	18.3
2012/2013	סן אנטוניו	66	66	32.9	0.522	0.353	0.845	3.0	7.6	0.8	0.1	20.3
2013/2014	סן אנטוניו	68	68	29.4	0.499	0.373	0.811	2.3	5.7	0.5	0.1	16.7
2014/2015	סן אנטוניו	68	68	28.7	0.486	0.427	0.783	1.9	4.9	0.6	0.0	14.4
2015/2016	סן אנטוניו	72	72	27.5	0.493	0.415	0.760	2.4	5.3	0.8	0.2	11.9
2016/2017	סן אנטוניו	63	63	25.2	0.466	0.333	0.726	1.8	4.5	0.5	0.0	10.1
2017/2018	סן אנטוניו	55	21	19.5	0.459	0.270	0.705	1.7	3.5	0.5	0.0	7.7
2018/2019	שארלוט	56	0	17.9	0.460	0.255	0.734	1.5	3.7	0.4	0.1	9.5
קריירה		1,254	1,151	30.5	0.491	0.324	0.751	2.7	5.6	0.8	0.1	15.5

בפלייאוף ה-NBA

עונה	קבוצה	משחקים	חמישייה	דקות	אחוזים מהשדה	אחוזים משלוש	אחוזים מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	נקודות
2002	סן אנטוניו	10	10	34.1	0.456	0.370	0.750	2.9	4.0	0.9	0.1	15.5
2003	סן אנטוניו	24	24	33.9	0.403	0.268	0.713	2.8	3.5	0.9	0.1	14.7
2004	סן אנטוניו	10	10	38.6	0.429	0.395	0.657	2.1	7.0	1.3	0.1	18.4
2005	סן אנטוניו	23	23	37.3	0.454	0.188	0.632	2.9	4.3	0.7	0.1	17.2
2006	סן אנטוניו	13	13	36.5	0.460	0.222	0.810	3.6	3.8	1.0	0.1	21.1
2007	סן אנטוניו	20	20	37.6	0.480	0.333	0.679	3.4	5.8	1.1	0.0	20.8
2008	סן אנטוניו	17	17	38.5	0.497	0.350	0.753	3.7	6.1	0.9	0.1	22.4
2009	סן אנטוניו	5	5	36.2	0.546	0.214	0.710	4.2	6.8	1.2	0.2	28.6
2010	סן אנטוניו	10	2	33.5	0.474	0.667	0.595	3.8	5.4	0.6	0.0	17.3
2011	סן אנטוניו	6	6	36.8	0.462	0.125	0.756	2.7	5.2	1.3	0.3	19.7
2012	סן אנטוניו	14	14	36.1	0.453	0.333	0.807	3.6	6.8	0.9	0.0	20.1
2013	סן אנטוניו	21	21	36.4	0.458	0.355	0.777	3.2	7.0	1.1	0.1	20.6
2014	סן אנטוניו	23	23	31.3	0.486	0.371	0.729	2.0	4.8	0.7	0.1	17.4
2015	סן אנטוניו	7	7	30.0	0.363	0.000	0.588	3.3	3.6	0.3	0.0	10.9
2016	סן אנטוניו	10	10	26.4	0.449	0.250	0.857	2.2	5.3	0.6	0.2	10.4
2017	סן אנטוניו	8	8	26.4	0.526	0.579	1.000	2.5	3.1	0.5	0.0	15.9
2018	סן אנטוניו	5	0	13.4	0.378	0.000	0.714	0.8	1.2	0.4	0.0	6.6
קריירה		226	213	34.3	0.461	0.309	0.731	2.9	5.1	0.9	0.1	17.9