יאק-11
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
יאק-11 (ברוסית: Як-11, קוד דיווח נאט"ו: "מוס") הוא מטוס אימון מתוצרת יאקובלב. היה בשימוש חיל האוויר הסובייטי בין השנים 1947 ועד 1962.
מאפיינים כלליים | |||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סוג | מטוס אימון | ||||||||||||||
קוד נאט"ו | "מוס" | ||||||||||||||
ארץ ייצור | ברית המועצות | ||||||||||||||
יצרן | יאקובלב | ||||||||||||||
תקופת שירות | 1946–1962 (כ־16 שנים) | ||||||||||||||
צוות | טייס וחניך | ||||||||||||||
יחידות שיוצרו | 4,566 | ||||||||||||||
משתמש ראשי | חיל האוויר הסובייטי | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
התכנון של היאק-11 התבסס ברובו על מטוס הקרב יאק-3 ממלחמת העולם השנייה. היאק-11 נבנה ממתכת ועץ, והוא בעל זוג כני נסע מתקפלים וגלגל זנב קבוע.
טיסת הבכורה של אב הטיפוס של המטוס נערכה ב-10 בנובמבר 1945, והוא נכנס לשימוש ב-1946. בסך הכל יוצרו 3,859 מטוסי יאק-11 בין השנים 1947 ו-1956. החל מ-1953, יוצרו ברישיון 707 מטוסים נוספים על ידי חברת לט קונוביס בצ'כוסלובקיה תחת הכינוי C-11.
דגם בעל מערכת כני נסע תלת-אופנית שכונה יאק-11U תוכנן להחליף ב-1958 את הדגם המקורי של המטוס לצורך אימון טייסי מטוסי סילון של חיל האוויר הסובייטי. ברם, היאק-11U יוצר לבסוף בכמות קטנה, והדגם המקורי של המטוס נותר בשירות חיל האוויר הסובייטי עד 1962.
יאק-11 בישראל
עריכהב-19 בינואר 1964, ערק לישראל קפטן מחמוד עבאס חילמי, רווק בן 26 ששימש כמדריך בבית הספר לטיסה של חיל האוויר המצרי, עם מטוס יאק-11. חילמי נחת בבסיס חצור וביקש מקלט מדיני לאחר שלטענתו התאכזב ממדיניות מצרים שניהלה מלחמה כנגד שכנתה הערבית תימן. במהלך טיסתו לישראל שנמשכה כשעה ועשרים דקות רדפו אחריו זוג מטוסי מיג 17 וניסו לאותת לו לשוב על עקבותיו (כנראה חשבו שטעה בניווט). הצוות הטכני של חצור ניסה ללמוד את המכניקה של המטוס שהיה שונה מהמוכר במטוסי המערב ולאחר מכן בוצעו בו מספר טיסות ניסיון על ידי הטייס עזרא אהרון. אך מאחר שראש להק ציוד בחיל האוויר לא היה מעוניין בהשמשת המטוס הוא קורקע. בשנת 1978 גילה מוזאון התעופה הבריטי עניין במטוס והמטוס הועבר אליהם בעסקת חליפין ביחד עם מספר טנקי שלל תמורת מטוס הרווארד במצב טיסה.