יידוי אבנים
יידוי אבנים הוא ניסיון לפגוע פיזית בבני אדם או בכלי רכב על ידי זריקת אבנים בגדלים שונים. יידוי האבנים נעשה על ידי אדם בודד או על ידי קבוצה של בני אדם. האבן המושלכת עלולה לגרום נזק, לפצוע ואף להרוג את מי שהיא מושלכת עליו. בנסיבות אלה, יידוי אבנים נחשב לעיתים לפעולת טרור. כאשר יידוי האבנים נעשה לעבר כלי רכב הנוסעים בכביש במהירות גבוהה סכנתו גוברת.
יידוי אבנים נעשה בדרך כלל ללא אמצעי עזר. לעיתים משמש קלע ליידוי אבנים במהירות גבוהה (גם אמצעי זה מגביר את הסכנה שביידוי אבנים).
להגנת שוטרים הנדרשים להתמודד עם מיידי אבנים משמשים מגינים. להגנת כלי רכב משמשים אמצעי מיגון, כגון חלונות מזכוכית משוריינת.
בישראל
עריכהתופעה לפי מיידים
עריכהיידוי אבנים על ידי פלסטינים וערבים ישראלים
עריכה
ערך מורחב – טרור אבנים פלסטיני
בכבישי יהודה והשומרון נפוץ יידוי אבנים על ידי פלסטינים לעבר כלי רכב של יהודים וצה"ל. כמו כן מיידים פלסטינים אבנים על חיילי צה"ל המסיירים באופן רגלי באזור זה. יידוי אבנים היה אחד המאפיינים הבולטים של שנותיה הראשונות של האינתיפאדה הראשונה (שאף כונתה "אינתיפאדת האבנים"), אך התקיים גם קודם לה.[1] יידוי האבנים נמשך גם בעשורים לאחר מכן, אך נלוו אליו אמצעי טרור נוספים. על פי נתוני צה"ל בין 2004 ל־2011 דווחו בכל שנה בממוצע 4,066 מקרים של יידוי אבנים.[2] בעשור הראשון של המאה ה־21 התפשטו יידויי האבנים ומספרם גבר גם בקרב ערביי ישראל בגליל ובנגב.[3] ב־2011 דווח על תופעה חדשה של זריקת אבנים על ידי פלסטינים מרכב חולף, דבר שמגביר את סכנת הפגיעה ועוצמתה.[4] לעיתים הנפגעים מיידוי אבנים משיבים בירי.[5] בפברואר 2017 דיווח מנהל רשות המיסים, משה אשר, שמדי שנה מטפל משרדו ב־10,000 מקרי ידויי אבנים.[6]
יידוי אבנים על ידי יהודים
עריכהמפעם לפעם גם יהודים מיידים אבנים לעבר ערבים בתחומי ישראל[7] או ביהודה ושומרון[8] ולעבר חיילי צה"ל.[9]
ביולי 2013 יידו 16 אנשים, כשהם רעולי פנים, עשרות אבנים וסלעים לעבר שני כלי רכב משטרתיים בכביש המוביל להתנחלות יצהר. שישה ממיידי האבנים נלכדו והועמדו לדין, ושני הבוגרים שבהם הורשעו. פסק הדין ציין, בפרט בעקבות עדותו של מפקד חטיבת שומרון, אל"ם יואב ירום, את "ריבוי התנכלויות באמצעות יידוי אבנים על כלי רכב משטרתיים וצבאיים שנעו על צירי תנועה באזור השומרון על ידי צעירים יהודים".[10]
יידוי אבנים על ידי חרדים
עריכהבישראל מרבים פלגים קיצוניים ביהדות החרדית (בעיקר אנשי העדה החרדית) להפגין נגד מה שמהווה לשיטתם חילול קודשי הדת, כמו חילול שבת וחילול קברים. במסגרת פעולות מחאה אלו יידו חלק ממפגינים אלו אבנים בהפגנות השונות, בעיקר על השוטרים, בין השאר במאבקי השבת בירושלים – בכיכר השבת וברחוב בר־אילן, ובמאבקי אתרא קדישא בפעילות ארכאולוגית ובעבודות בנייה וסלילה בטוענם לחילול כבוד המת והפרת האיסור לפינוי קברים.
זריקת אבנים מזוהה אומנם עם אנשי העדה החרדית, אבל על פי פסק הלכה שפורסם על ידי בד"ץ העדה החרדית, זריקת אבנים אסורה.[11] יתרה מזאת, טלטול אבנים בשבת אסור על פי ההלכה.[12]
יידוי אבנים ביום הכיפורים
עריכהביום הכיפורים מושבתת כמעט כל תנועת כלי הרכב בישראל. במהלך השנים התפתחה תופעה של יידוי אבנים על כלי רכב שנוסעים ביום זה, ובכלל זה אמבולנסים.[13]
ענישה
עריכהענישת מיידי אבנים מתבססת על סעיף 332 לחוק העונשין. בסעיף נאמר בעבר: ”העושה אחת מאלה, בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו, דינו – מאסר עשרים שנים: ... (3) יורה או זורק דבר אל אדם שעל נתיב התחבורה או כלי התחבורה או אל חפץ שעליהם או גורם שהדבר יגע בהם”.
למרות העונש המרבי, המגיע ל־20 שנות מאסר, בתי המשפט לא נהגו לפסוק יותר משנה או שנתיים מאסר על מיידי אבנים, ובמקרים רבים העונשים אף קלים יותר,[14] בין היתר משום שלא תמיד הוכחה כוונה לפגיעה.
בעקבות התגברות יידוי האבנים ורמת הענישה החלה ממשלת ישראל השלושים ושלוש בשנת 2014 בחקיקת תיקון לחוק במטרה להחמיר בענישה גם ללא שהוכחה כוונה לפגיעה.[15] התיקון אושר בכנסת ב־20 ביולי 2015,[16] ובמסגרתו בוטלה פסקה (3) הנ"ל ונוספו שני סעיפים:
- 275א. הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות
- המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתי, במטרה להפריע לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך, דינו - מאסר חמש שנים.
- 332א. יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה
- (א) המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, או שיש בו כדי לפגוע בכלי התחבורה בנסיבות שיש בהן כדי לעורר פחד או בהלה, דינו - מאסר עשר שנים.
- (ב) המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, במטרה לפגוע בנוסע או במי שנמצא בקרבה כאמור, דינו - מאסר עשרים שנים.
אחד הקשיים בענישת זורקי האבנים שנתפסים היא העובדה שרבים מהם קטינים והשופטים משתדלים להימנע מגזירת מאסר בפועל על קטינים.[17] לעיתים נדירות מרשיעים בתי המשפט מיידי אבנים ברצח. כך קרה באפריל 2013, כאשר הורשע פלסטיני שיידה אבנים באופן שיטתי ממכונית נוסעת לעבר יהודים שנסעו גם הם במכוניות, ובאחד המקרים גרם לרציחתם של אב ובנו התינוק. עם זאת, בית המשפט קבע, כמו בפסיקות נוספות, שלא כל זריקת אבן היא ניסיון רצח.[18]
ב־2 בנובמבר 2015 אישרה הכנסת כהוראת שעה את הצעת החוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת המשפטים איילת שקד המטילה עונשי מינימום על מיידי אבנים ומאפשרת לשלול קצבאות של הביטוח הלאומי מהורים שילדיהם הורשעו ביידוי אבנים וחפצים מסוכנים.[19]
בעולם
עריכההמהומות בצרפת בשנת 2005, שפרצו בפרוורי פריז והתפשטו לרחבי צרפת וערים נוספות באירופה, כללו בין השאר יידוי אבנים על ידי המתפרעים.
המהומות ביוון בשנת 2008 כללו יידוי אבנים ושימוש בבקבוקי תבערה.
במהומות בממלכה המאוחדת בשנת 2011 הושלכו אבנים ונופצו חלונות ראווה של חנויות לצורך ביזה.
בספרות
עריכהברומן "הכנסת כלה", המתרחש בשנת 1820, מתאר ש"י עגנון את מסעם של ר' יודיל חסיד ונטע העגלון:
וכך היו נוסעים דרומית מערבית בין יערות מעוטפים באילנות ומשובשים בגזלנים ופסחו על כפרי הגויים הוטניק וקוזמיר וכן על כפר גיה סמולנסק. יצאו גויים קטנים והתחילו מרגמים אותם באבנים. אמר לו נטע לרבי יודיל, רבי יודיל הכנס את ראשך לתוך העגלה שלא יסקלוך. אמר לו רבי יודיל, איני מתיירא מהם, שכבר התפללתי תפילת הדרך.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- עו"ד אביטל צחור, יידוי אבנים כפעולת טרור, הפורום המשפטי למען ארץ ישראל
- Rocks Can Kill, הבלוג הרשמי של צה"ל
- נצ"מ שמעון נחמני בדיון שנערך בוועדת חוקה בנושא ענישת מיידי אבנים: בשנת 2013 נרשמו 7,886 אירועי זריקת אבנים, לעומת 18,726 בשנת 2014 השנה נעצרו 634 חשודים עד תום ההליכים, אתר הכנסת, 15 ביולי 2015
הערות שוליים
עריכה- ^ למשל: יוסף צוריאל, תושבי בית אל חסמו הכניסה לאל בירה, מעריב, 11 במאי 1979
צבי זינגר, ירושלים של אבנים, מעריב, 6 במאי 1980 - ^ חיים לוינסון, מספר שיא של תקריות יידוי אבנים בגדה בספטמבר, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2011
- ^ הודעה לעיתונות מטעם הנהלת בתי המשפט, בארכיון האינטרנט
יונת אטלס, תופעה: כלי־רכב בנגב הפכו מטרה למיידי אבנים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2007
שרון רופא־אופיר, המשטרה: זינוק בתקריות יידוי אבנים בצפון, באתר ynet, 12 בפברואר 2008 - ^ דני דיין ועמיחי אתאלי, האם צה"ל והמשטרה שיקרו כדי למנוע מהומות?, באתר "רשת", 26 בספטמבר 2011
- ^ ראו למשל: ע"פ 1579/09 מוחמד קבועה נ' מדינת ישראל
- ^ אליצפן רוזנברג, מנהל ר' המסים: מטפלים ב־10,000 מקרי ידויי אבנים בשנה, באתר ynet, 8 בפברואר 2017
- ^ ענת רואה, 4 חדשי מאסר לנער יהודי שיידה אבנים על ערבים, באתר ynet, 6 בנובמבר 2000
- ^ אמרי לוי סדן, תיעוד: עשרות מתנחלים נכנסים לכפר ומיידים אבנים לעבר פלסטינים, באתר וואלה, 13 בדצמבר 2017
- ^ טל לב-רם, באלימות ויידוי אבנים: מתנחלים תקפו חיילים בשומרון שהגיבו בירי באוויר, באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2018
- ^ ת"פ (מרכז) 38705-07-13 מדינת ישראל נגד ראובן מאיר כהן ואחרים, ניתן ב-7 בינואר 2016
- ^ דוד כהן, תשובת 'העדה' לסיקריקים: בחורים שיפגינו - לדין תורה, באתר כיכר השבת, 13 ביולי 2010
- ^ זריקת אבנים בשבת, עולם היהדות והקבלה
- ^ שבתון מלא ביום הכפור - מכוניות נרגמו בת"א, הַבֹּקֶר, 25 בספטמבר 1958
אפרת וייס ושרון רופא, כרגיל: תאונות וידויי אבנים ביום כיפור, באתר ynet, 27 בספטמבר 2001
מאירועי כיפור באשדוד: צוות אמבולנס יילד אישה, אשדודנט, 28 בספטמבר 2009
סיכום יום הכיפורים תשע"א בחיפה והקריות, ידיעות הקריות
יום כיפור: 3 טבעו למוות, 93 התעלפו עקב הצום, באתר ynet, 18 בספטמבר 2010
יאיר קראוס, יום כיפור: יידוי אבנים, שריפות ותאונות אופניים, באתר nrg, 23 בספטמבר 2015 - ^ ראו למשל: ע"פ 411/09 אברהים גדיר נ' מדינת ישראל, ע"פ 1713/11 מחמד אבו דבוס נ' מדינת ישראל, ע"פ 1777/11 פלוני נ' מדינת ישראל
- ^ יהונתן ליס וברק רביד, הממשלה אישרה: 10 שנות מאסר למיידי אבנים על מכוניות מבלי להוכיח כוונה לפגוע, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2014
- ^ חוק העונשין (תיקון מס' 119), התשע"ה־2015, ס"ח 2496 מיום 29 ביולי 2015
- ^ ע"פ 180/09 פלוני נ' מדינת ישראל
- ^ איתמר פליישמן, הורשע הפלסטיני שרצח את אשר פלמר ובנו, באתר ynet, 2 באפריל 2013
- ^ חזקי עזרא, אושר סופית: תוחמר הענישה על מיידי אבנים, באתר ערוץ 7, 2 בנובמבר 2015.