לאקמה (אופרה)

לאקמה
Lakmé
	כרזת הבכורה בפריז ב-1883
מידע כללי
מלחין	ליאו דליב
מבוסס על	Le Mariageممنبعتقنووبن de Loti
סוגה	אופרה צרפתית
שפה	צרפתית
מספר מערכות	3
זמן התרחשות העלילה	המאה ה-19
מקום התרחשות העלילה	הודו

לקמה (בצרפתית: Lakmé) היא אופרה מאת ליאו דליב שהוצג בהצגת בכורה בפריז ב-14 באפריל 1883. היצירה יכולה להיחשב כסיכום מאוחר של מה שנקרא סוג האופרה הצרפתית, בו המחבר מרחיב נושא אקזוטי פופולרי עם רומנטיקה. הלברית הצרפתית היא מאת אדמון גונדינה (אנ') ופיליפ ז'יל "(אנ').

המוזיקה של האופרה

לברית האופרה טומנת ברקע את סיפור הקונפליקט בין העם ההודי המדוכא לבין המלך האנגלי, לעיתים נסתר ולעיתים עולה ישירות אל פני השטח. הסיפור הרגשי הלירי שזור בסביבה המתוארת בנאמנות היסטורית.

מבנה המוזיקה מחושב היטב, התזמור מתון וברור, המנגינות קלות לשירה ורוב הלחנים מתאפיינים בקלות שירתם. הדרמה המדממת אינה אכזרית או ברוטלית, אלא נוטה למלנכוליה, וגם הלהט והתשוקות הם רק כגחלים לוחשות. הסנטימנטליות הצבעונית והטובה של המחזה ריקה במקצת וחסרת צבע. לסביבה האקזוטית יש אופי של אמנות, יער הגשם, הג'ונגל, הוא לא ג'ונגל אמיתי, גם הילידים לא אמיתיים, המוזיקה לא יכולה להעביר הרבה מכל הסביבה האקזוטית. היא נשלטת על ידי צלילים אירופאים מסורתיים עם טעם פסאודו-הודי.

מהיצירה חסרה גם כוח דרמטי אמיתי וסוחף, על אף שהעלילה טראגית. היו הרבה הזדמנויות עבור המלחין להלחין מוזיקה שובת לב ומלאת תשוקה, אבל הוא לא עשה זאת. עם זאת, האלמנטים החיצוניים של האופרה הגדולה (Grand opéra או אופרה צרפתית) לא חסרים. תהלוכות מרהיבות, בלט, מקהלות.

לקמה אינה אחת מיצירות המופת הגדולות ביותר של ספרות האופרה, אבל היא יכולה להיחשב כיצירה מוזיקלית משעשעת מוצלחת במיוחד. האופרה שופעת לחנים יפים ופרטים מולחנים היטב. התפקיד הראשי הוא אחד התפקידים הקשים ביותר בספרות האופראית. רוב קולה של לקמה הוא סופרן לירי, אבל התפילה במערכה הראשונה ובמערכה השנייה ארית הפעמון דורשת את טכניקת הקולורטורה המושלמת ביותר.

דמויות

הדמות	קול
נילאקנטא, הכהן הברמיני הראשי	בריטון לירי
לאקמה, בתו	סופרן קולורטורה לירי
מאליקה, המלווה של לאקמה	מצוסופרן
האדג'י, משרת	טנור לירי
ג'רלד, קצין אנגלי	טנור לירי
פרדריק, קצין אנגלי	בס-בריטון
מיס אלן, ארוסת ג'רלד	סופרן לירי
מיס רוזה, בת דודתה של אלן	מצוסופרן
גברת בנטסון, אשת שיחה	אלט
סוחר סיני	טנור
מגיד עתידות	בריטון
גנב	בריטון
שוטר	בס

מקהלה: מוכרים, סוחרים, מלחים, חיילים, עם
מתרחש ב: הודו הבריטית, 1857 (בסביבות המרד ההודי הגדול)
מיקומים: מערכה 1: קרחת יער מול מקדש הינדי, מערכה 2: שוק עירוני, מערכה 3: יער עד ליד מעיין
אורך: 2 ¾ שעות

עלילה

מערכה 1

את שער הגן של נילאקנטא פותחים מאליקה והאדג'י. המתפללים נכנסים לגן והכהן הגדול מברך אותם ומקלל את האנגלים על שהם מדכאים את תושבי הודו והרסו את המדינה. לאחר התפילה, החסידים עוזבים, נילאקנטא נשאר לבד עם לקמה. הכהן הגדול נתמך רק על ידי בתו, היא זו שנותנת לו כוח, שבגללה הוא עדיין לא התייאש, גם עכשיו הוא צריך להתכונן לטקס הפולחן הגדול של יום המחרת, לכן הוא משאיר את בתו לבד.

לקמה מתיישבת בסירה ומשחקת עם מאליקה. שתי הנערות מתחילות לשיר. בינתיים מתקרבת לגן חבורה של אנגלים: מיס אלן, ג'רלד, מיס רוז, גברת בנטסון, פרדריק. החבורה אינה מכבדת את השקט והשלום של המקום הקדוש. לפתע מבחינים הם בתכשיטי המקדש של הכוהנת מול הפסל של האלה דורגה. הנשים מאוד מתלהבות מהאוצר שמצאו. עם זאת, ג'רלד נשאר רציני ורואה בעיני רוחו את הכוהנת עונדת את התכשיטים. הקבוצה ממשיכה הלאה, אבל הוא נשאר מאחור באמתלה של רצון לצייר את התכשיטים.

האדג'י, מאליקה ולאקמה מתקרבים. ג'רלד מתחבא, אבל לקמה מגלה אותו. הנערה משמיעה צרחה. המשרתים מתקהלים מיד לראות מה קרה, אבל האדונית שלהם מרגיעה אותם: היא רק דמיינה דברים. המשרתים עוזבים, ולאקמה מזהירה את הקצין שאם יתגלה במקום הקדוש, יהרגו אותו. כך שעדיף לו להסתלק. אבל זה רק על פני השטח. לאקמה התאהבה באנגלי במבט ראשון והוא מחבק את הנערה כמעט באופן בלתי מורגש. הם חולקים נשיקה ואז האיש עוזב לבקשתה של לאקמה. עם זאת, נילאקנטא מגלה בגן את עקבות טביעות הרגל הזרות ונשבע להעניש את מחלל המקדש ומחלל אלוהיו. לאקמה מתעלפת ומתמוטטת.

מערכה 2

אנחנו ממש באמצע יריד העיר. גברת בנטסון ממש נכנסת לפאניקה בגלל הקבצנים האלימים הרבים, המוכרים ואנשים חשודים אחרים שהיא בקושי יכולה לעקוף אותם. עם זאת, אלן ורוז סובלות בעליזות את המהומה של היריד. הקהל גורר פסלים של אלים, ואז המון מציף את הכיכר. נילאקנטא מופיע לבוש כקבצן. גם לאקמה איתו.

גברת בנטסון מתלוננת ששעונה נגנב, פרדריק אומר לג'רלד שעליו לצאת למלחמה בקרוב כיהשוטרים ההינדים שוב מתקוממים. נילאקנטא מגיש את ידיו לנדבה, אבל הקצינים לא שמים אליו לב. הוא ביים את כל סצנת הקבצנים, כי סמך על כך שבתו תפתה למקום את הזר האנגלי מחולל המקדש. הוא מעודד את בתו לשיר. מנגנים את ארית הפעמון המפורסמת והטריק עובד. ג'רלד מזהה את קולה של לאקמה וחושף את עצמו. נילאקנטא מצווה על חסידיו ללכת בעקבות הקצין האנגלי ולא לתת לו לברוח. הוא ידאג לכל השאר.

בינתיים, ג'רלד חוזר ורוצה לדבר עם לאקמה למרות מחאותיה. לאקמה מנסה להמיר את דתו של אהבתה: אילו היו בני אותה דת, לא היה שום מכשול להגשמת אהבתם. הכוהנים של האלה דורגה מגיעים, ג'רלד מבודד משאר האנגלים ונילאקנטא דוקר את הקצין. לקמה ממהרת אליו. היא רואה שהדקירה לא הייתה קטלנית, אבל לא חושפת את אהבתה, ההינדים מאמינים שהאיש מת. החייל נלקח למקום בטוח בעזרתו של האדג'י.

מערכה 3

התפאורה של המערכה השלישית על פי מדריך אופרה אמריקאי משנת 1917

ג'רלד שוכב על מצע עלים, מטופל על ידי לאקמה. הקצין האנגלי מתעורר, אבל לא זוכר דבר. הנערה מספרת מה קרה: לאקמה הביאה אותו לקוטג' שעליו דיברה כשתכננו את הבריחה שלהם. לאקמה חולמת על חיים מאושרים בגן עדן, שהם מלאי אהבה. בינתיים ניתן לשמוע את שירת עולי הרגל למעיין הקדוש. רק מאמינים רשאים לשתות מהמים. לאקמה יוצאת להביא מים לאהובה מהמעיין הקדוש. כשהיא נעלמת, פרדריק מופיע. נראה שהוא עקב אחריהם. הוא אומר לג'רלד שהמלחמה פרצה. הטור האנגלי יוצא בעוד שעה למתקפה. פרדריק מציג בפני חברו הקצין בחירה: להיכנע לאהבתו או למלא את חובותיו כקצין. ג'רלד לא יכול לעשות שום דבר אחר: הוא מבטיח להתגייס ולהילחם.

פרדריק עוזב ולאקמה חוזרת עם הצנצנת. מוזיקה צבאית נשמעת מרחוק ואז הבחורה מבינה שאהובה יעזוב אותה. הקצין נשבע לה אמונים, אבל זה מאוחר מדי. לאקמה נושמת ושואבת ריח ואבק של פרח רעיל. לאקמה כבר גוססת כשנילאקנטא מתפרץ לבקתה. מילותיה האחרונות של הנערה מביאות שלום בין שני הגברים, שנופלים מזועזעים על ברכיהם.

החלקים המוכרים יותר

Sous le dôme epais où le jasmin - דואט פרחים (Duo des fleurs) במערכה הראשונה (לאקמה, מליקה)
Fantaisie aux divins mensonges - האריה של נילאקנטא במערכה השנייה
Lakmé, ton doux regard se voile - האריה של נילאקנטא במערכה השנייה
Où va la jeune Hindoue? – ארית הפעמון ( L'Air des clochettes ) במערכה השנייה

דיסקוגרפיה

940: Lily Pons (Lakmé), Armand Tokatyan (Gérald), Ezio Pinza (Nilakantha), Ira Petina (Mallika), New York Metropolitan Opera Chorus and Orchestra, Wilfrid Pelletier (conductor) (The Golden Age; live)
1952: Mado Robin (Lakmé), Libero de Luca (Gérald), Jacques Jansen (Frédéric), Jean Borthayre (Nilakantha), Agnés Disney (Mallika), Chœurs et Orchestre du Théâtre National de l'Opéra-Comique, Georges Sébastian (conductor) (Decca)
1967: Joan Sutherland (Lakmé), Alain Vanzo (Gérald), Gabriel Bacquier (Nilakantha), Jane Berbié (Mallika), Chœurs et Orchestre National de l'Opéra de Monte-Carlo, Richard Bonynge (conductor) (Decca)
1970: Mady Mesplé (Lakmé), Charles Burles (Gérald), Roger Soyer (Nilakantha), Danielle Millet (Mallika), Chœurs et Orchestre du Théâtre National de l'Opéra-Comique, Alain Lombard (conductor) (EMI)
1998: Natalie Dessay (Lakmé), Gregory Kunde (Gérald), José van Dam (Nilakantha), Delphine Haidan (Mallika), Chœur et Orchestre du Capitole de Toulouse, Michel Plasson (conductor) (EMI)
2012: Emma Matthews (Lakmé), Aldo di Toro (Gérald), Stephen Bennett (Nilakantha), Opera Australia Chorus and Australian Opera and Ballet Orchestra, Emmanuel Joel-Hornak (conductor) (Opera Australia OPOZ56021BD (Blu-ray), OPOZ56020DVD (DVD), OPOZ56022CD)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאקמה בוויקישיתוף

לאקמה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

Lakmé: Scores at the International Music Score Library Project
Libretto, operone.de (in French)
Lakmé in films. Essay by Donald Fagen of Steely Dan about the use of music from the opera

סרטים

In the 1935 film I Dream Too Much, Lily Pons sings an excerpt from the Bell Song.
In the 1947 film It Happened in Brooklyn, Kathryn Grayson performs the Bell Song in an operatic stage sequence. (זה קרה בברוקלין)
In the 1983 film The Hunger, the character portrayed by Catherine Deneuve plays the Flower Duet on the piano, then the music shifts into an actual opera recording.^{[better source needed]}
In Carlito's Way (1993), "Dôme épais le jasmin" plays while Carlito watches Gail teach a dance class, protecting himself from the rain with the lid of trash can.
In the 2016 biographical film Florence Foster Jenkins, Lily Pons (portrayed by Aida Garifullina) sings the Bell Song.
In the 2020 film Worth